יהוה ‏—‏ ”‏שופט כל הארץ”‏ ללא משוא־פנים

‏”‏האב,‏ השופט בלי משוא־פנים לפי מעשי איש ואיש”‏.‏ — פטרוס א׳.‏ א׳:‏17‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מדוע עלינו לחוש הן יראה והן נחמה נוכח המחשבה שיהוה הינו השופט העליון?‏ (‏ב)‏ במשפט שפתח יהוה נגד העמים,‏ מהו תפקידם של משרתיו עלי־אדמות?‏

יהוה מכונה במקרא ”‏שופט כל הארץ”‏.‏ (‏בראשית י״ח:‏25‏)‏ כאל העליון וריבון היקום,‏ הינו זכאי ללא־עוררין לשפוט את יצוריו.‏ עובדה זו מעוררת בעת ובעונה אחת הן יראה והן נחת.‏ משה תיאר בצורה מרגשת,‏ את התכונות האלה הנראות סותרות זו את זו,‏ באמרו:‏ ”‏כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדונים,‏ האל הגדול,‏ הגיבור והנורא,‏ אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד.‏ עושה משפט יתום ואלמנה,‏ ואוהב גר לתת לו לחם ושימלה”‏.‏ — דברים י׳:‏17,‏ 18‏.‏

² איזה איזון מרשים!‏ אל גדול,‏ גיבור ונורא,‏ אך יחד עם זאת ללא משוא־פנים אוהב ודואג ליתומים,‏ לאלמנות ולגרים.‏ מי יכול לבקש שופט אוהב יותר מאשר יהוה?‏ בתארו עצמו כמי שפותח משפט נגד עמי העולם שבידי השטן,‏ קורא יהוה למשרתיו עלי־אדמות להיות לו לעדים.‏ (‏ישעיהו ל״ד:‏8;‏ מ״ג:‏9–12‏)‏ יהוה אינו זקוק לעדותם כדי להוכיח את אלוהותו ולהצדיק את ריבונותו.‏ אולם,‏ הוא מעניק להם את הזכות המיוחדת־במינה להעיד לפני האנושות כולה על הכרתם בעליונותו.‏ הם עצמם נכנעים לריבונותו הצודקת,‏ ובבצעם את פעילות ההטפה,‏ מניעים הם אחרים להיכנע לסמכותו של השופט העליון.‏

דרכי השיפוט של יהוה

3.‏ כיצד ניתן לסכם את הדרך בה שופט יהוה,‏ וכיצד בא הדבר לידי ביטוי במקרה של אדם וחוה?‏

³ בשחר האנושות,‏ שפט יהוה אישית מספר מפירי־חוק.‏ האופן בו טיפל בעניינים שיפוטיים הציב דוגמה ומופת לאלה שנועדו להתמנות מאוחר יותר לנהל הליכים משפטיים בקרב עמו.‏ (‏תהלים ע״ז:‏12,‏ 13‏)‏ את דרכי השיפוט שלו ניתן לסכם בזה הלשון:‏ תקיפות במידת הצורך,‏ רחמים במידת האפשר.‏ במקרה של אדם וחוה,‏ יצורי האנוש המושלמים שמרדו במזיד,‏ לא היה כל מקום לרחמים.‏ לכן,‏ יהוה דן אותם למוות.‏ אך,‏ רחמיו באו לידי ביטוי כלפי צאצאיהם.‏ יהוה עיכב את ביצוע דין המוות שגזר על אדם וחוה,‏ ובכך איפשר להם להוליד ילדים.‏ ברוב אהבתו,‏ העניק לצאצאיהם את התקווה להשתחרר מכבלי החטא והמוות.‏ — בראשית ג׳:‏15;‏ רומיים ח׳:‏20,‏ 21‏.‏

4.‏ כיצד נהג יהוה עם קין,‏ ומדוע מעורר מקרה זה עניין מיוחד?‏

⁴ הדרך בה נהג יהוה עם קין מעניינת במיוחד מאחר שזהו המקרה המתועד הראשון שמעורב בו אחד מילדיהם הלא־מושלמים של אדם וחוה,‏ שנולדו ’‏מכורים לחטא’‏.‏ (‏רומיים ז׳:‏14‏)‏ האם יהוה התחשב בכך והתייחס אל קין בצורה שונה מאשר להוריו?‏ האם יש בכך לקח שיועיל למשגיחים משיחיים כיום?‏ הבה נראה.‏ יהוה,‏ שהבחין בתגובתו השלילית של קין כשקרבנו לא נתקבל בברכה,‏ התרה באהבה מפני הסכנה שארבה לו.‏ אימרה עתיקה ממליצה ’‏הקדם רפואה למכה’‏.‏ יהוה הרחיק לכת עד כמה שניתן כשהזהיר את קין פן יתיר לנטייתו לחטוא להשתלט עליו.‏ הוא ניסה לעזור לו ’‏להיטיב’‏.‏ (‏בראשית ד׳:‏5–7‏)‏ זוהי הפעם הראשונה בה קרא אלהים לבן־אנוש לגלות חרטה.‏ קין לא הפגין גישה של חרטה וביצע את פשעו.‏ על־כן,‏ יהוה דן אותו לגירוש מקרב בני־האדם,‏ אך מיתן את עונשו כשאסר על אחרים להרגו.‏ — בראשית ד׳:‏8–15‏.‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ כיצד נהג יהוה עם הדור שקדם למבול?‏ (‏ב)‏ מה עשה יהוה בטרם הוציא לפועל את משפטו נגד תושבי סדום ועמורה?‏

⁵ המצב לפני המבול היה בכי רע,‏ עד כי כתוב:‏ ”‏וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ,‏ .‏.‏.‏ וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו”‏.‏ (‏בראשית ו׳:‏5,‏ 6‏)‏ הוא ’‏ניחם’‏,‏ כלומר הצטער,‏ על כך שמרבית בני הדור שקדם למבול ניצלו לרעה את חופש הבחירה שלהם,‏ ועל כך שעליו להוציא לפועל את משפטיו נגדם.‏ עם זאת,‏ הוא הזהיר אותם מראש,‏ כשהשתמש בנוח במשך שנים רבות כ”‏מטיף הצדק”‏.‏ לאחר־מכן,‏ לא היתה ליהוה כל סיבה ’‏לחוס על אותו עולם של רשעים’‏.‏ — פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏5‏.‏

⁶ בדומה לכך,‏ פתח יהוה בתהליך משפטי נגד תושבי סדום ועמורה המושחתים.‏ אך,‏ שים לב לדרך בה פעל.‏ הוא שמע ’‏זעקה’‏ ביחס להתנהגותם המזעזעת של אנשים אלה,‏ לפחות מתפילותיו של לוט הצדיק.‏ (‏בראשית י״ח:‏20;‏ פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏7,‏ 8‏)‏ אך,‏ בטרם פעל,‏ ’‏ירד’‏ לשם באמצעות מלאכיו,‏ לאשש את העובדות.‏ (‏בראשית י״ח:‏21,‏ 22;‏ י״ט:‏1‏)‏ כמו־כן,‏ הוא הבטיח לאברהם שיפעל בצדק ללא כל עוול.‏ — בראשית י״ח:‏23–32‏.‏

7.‏ אילו לקחים יכולים זקני־קהילה המתמנים לוועד שיפוטי ללמוד מהדוגמאות המציגות דרכי שיפוט של יהוה?‏

⁷ מה יכולים זקני־קהילה משיחיים בימינו ללמוד מדוגמאות אלה?‏ במקרה של אדם וחוה,‏ יהוה גילה אהבה והתחשבות כלפי אלה אשר היו אמנם שארי־בשר של האשמים,‏ אך בעצמם נקיי־כפיים.‏ בכך גילה רחמים כלפי הצאצאים של אדם וחוה.‏ במקרה של קין,‏ יהוה חזה מראש את הסכנה שארבה לו ודיבר בנועם אל לבו,‏ בניסיון למנוע ביצוע עבירה.‏ גם לאחר שהיגלה אותו מקרב בני־האדם,‏ המשיך יהוה לגלות כלפיו התחשבות.‏ יתרה מזאת,‏ יהוה הוציא לפועל את הדין שגזר על הדור שקדם למבול רק לאחר שהפגין סבלנות רבה.‏ לנוכח רישעותם העיקשת של בני־האדם,‏ יהוה ’‏התעצב אל לבו’‏.‏ הוא הצטער על כך שהם מרדו בשלטון הצדק שלו ועל שנאלץ לדון אותם לכף חובה.‏ (‏בראשית ו׳:‏6‏;‏ השווה יחזקאל י״ח:‏31;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏9‏.‏)‏ במקרה של סדום ועמורה,‏ פעל יהוה רק לאחר שווידא את העובדות.‏ אילו דוגמאות מצוינות יש בדיונים הללו עבור אלה המטפלים בבעיות שיפוטיות בימינו!‏

שופטים בני־אנוש בימי האבות

8.‏ אילו חוקים יסודיים של יהוה היו ידועים בימי האבות?‏

⁸ אף־על־פי שלא היתה בימים ההם כל מערכת חוקים כתובה,‏ החברה דאז הכירה,‏ כנראה,‏ בחוקי היסוד של יהוה,‏ ומשרתיו חויבו לקיימם.‏ (‏השווה בראשית כ״ו:‏5‏.‏)‏ מה שאירע בגן־עדן הצביע על הצורך בציות ובכניעה לריבונות יהוה.‏ המקרה של קין גילה שיהוה סולד מרצח.‏ מיד לאחר המבול,‏ העניק יהוה לאנושות חוקים בנוגע לקדושת החיים,‏ לרצח,‏ לעונש מוות,‏ ולאכילת דם.‏ (‏בראשית ט׳:‏3–6‏)‏ יהוה גינה בחריפות את הניאוף בפרשה בה היו מעורבים אברהם,‏ שרה ואבימלך,‏ מלך גרר,‏ שליד עזה.‏ — בראשית כ׳:‏1–7‏.‏

9,‏ 10.‏ אילו דוגמאות מגלות שהיתה קיימת מערכת משפטית בימי האבות?‏

⁹ באותם ימים ראש המשפחה שימש כשופט וטיפל בבעיות שיפוטיות.‏ יהוה הצהיר בנוגע לאברהם:‏ ”‏כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו,‏ ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט”‏.‏ (‏בראשית י״ח:‏19‏)‏ אברהם נהג בחוסר־אנוכיות ובהבנה כשיישֵב מריבה שפרצה בין רועיו לבין רועי לוט.‏ (‏בראשית י״ג:‏7–11‏)‏ במעמדו כראש משפחה וכשופט,‏ גזר יהודה על כלתו,‏ תמר,‏ סקילה עד מוות ושריפה,‏ בחשבו אותה לנואפת.‏ (‏בראשית ל״ח:‏11,‏ 24‏;‏ השווה יהושע ז׳:‏25‏)‏ ברם,‏ כשנודעו לו העובדות לאשורן,‏ הכריז שהיא צדיקה אף יותר ממנו.‏ (‏בראשית ל״ח:‏25,‏ 26‏)‏ עד כמה חשוב לדעת את כל העובדות בטרם מגיעים להחלטה שיפוטית!‏

¹⁰ ספר איוב,‏ המתייחס למערכת שיפוטית,‏ מדגיש עד כמה חיוני לשפוט ללא משוא־פנים.‏ (‏איוב י״ג:‏8,‏ 10;‏ ל״א:‏11;‏ ל״ב:‏21‏)‏ איוב עצמו נזכר בימים בהם כיהן כשופט מכובד בשער העיר,‏ שם שפט בצדק והגן על זכויות האלמנות והיתומים.‏ (‏איוב כ״ט:‏7–16‏)‏ לפיכך,‏ העובדות מראות שבימי האבות,‏ היו ’‏זקנים’‏ ממונים מקרב צאצאי אברהם ששימשו כשופטים,‏ עוד טרם יצאו בני־ישראל ממצרים וזכו למערכת חוקים מאת אלהים.‏ (‏שמות ג׳:‏16,‏ 18‏)‏ למעשה,‏ משה הציג את התנאים של ברית התורה בפני ”‏זקני העם”‏,‏ שייצגו את העם כולו.‏ — שמות י״ט:‏3–7‏.‏

המערכת המשפטית בעם־ישראל

11,‏ 12.‏ בהתאם לשני חוקרי מקרא,‏ מה הבדיל את המערכת המשפטית של ישראל מזו של עמים אחרים?‏

¹¹ הנהגת הצדק בקרב עם־ישראל,‏ היתה שונה לחלוטין מההליכים השיפוטיים על־פיהם נהגו העמים השכנים.‏ החוקה לא הפרידה בין חוקים אזרחיים לבין חוקים פליליים.‏ שניהם היו מעוגנים בחוקי המוסר והדת.‏ עבירה של אדם נגד חברו נחשבה לעבירה נגד יהוה.‏ בספרו The People and the Faith of the Bible (‏העם והאמונה של המקרא)‏,‏ כתב הסופר אנדרי שוּרַקי:‏ ”‏המסורת המשפטית של העברים היתה שונה מזו של שכניהם,‏ לא רק בהגדרת העבירות והעונשים,‏ אלא בעצם רוח החוקים.‏ .‏.‏.‏ התורה אינה נבדלת מחיי היום־יום;‏ היא הרחיבה את מהותם ותוכנם בהטלת ברכות וקללות.‏ .‏.‏.‏ בישראל .‏.‏.‏ היה זה כמעט בלתי־אפשרי להגדיר חד־משמעית את המערכת המשפטית של העיר.‏ היא השתלבה במנגנון החיים שהיה מכוון כולו להגשמת רצון האל החי”‏.‏

¹² מצב מיוחד־במינו זה העמיד את הנהגת הצדק בישראל ברמה גבוהה בהרבה מזו של העמים האחרים בני אותה תקופה.‏ חוקר המקרא רולנד דה־ואוֹ כתב:‏ ”‏החוקה של עם־ישראל,‏ גם אם מקבילה במידה מסוימת במיבנהּ ובתוכנה לאלה של ’‏אמנוֹת’‏ ו’‏חוקות’‏ עמי המזרח,‏ הרי שסעיפיהן ותקנותיהן שונים לחלוטין.‏ זוהי חוקה דתית.‏ .‏.‏.‏ אין כל חוקה מזרחית שניתן להשוותה לחוקתו של עם־ישראל,‏ שמקורה מיוחס בכללותו לאלהים.‏ היא מכילה דרישות עקרוניות ופולחניות,‏ מבלי להפריד ביניהן מפני שהיא מכסה את כל תחומי הברית האלוהית,‏ ומפני שברית זו הגדירה את היחסים שבין בני־האדם לבין עצמם,‏ ובנוסף לכך את יחסיהם עם אלהים”‏.‏ אין פלא,‏ איפוא,‏ שמשה שאל:‏ ”‏ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום?‏”‏ — דברים ד׳:‏8‏.‏

שופטים בישראל

13.‏ מאילו בחינות הציב משה דוגמה נאותה לזקני־קהילה בני־זמננו?‏

¹³ במערכת משפטית כה נעלה,‏ מה נדרש מאדם בטרם יוכל לשמש כשופט?‏ השופט הראשון שנתמנה בישראל מתואר בכתבי־הקודש כך:‏ ”‏והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על־פני האדמה”‏.‏ (‏במדבר י״ב:‏3‏)‏ הוא לא הפגין ביטחון־עצמי מופרז.‏ (‏שמות ד׳:‏10‏)‏ אף־על־פי שנדרש ממנו לשפוט את בני־ישראל,‏ לעתים דיבר בזכותם לפני יהוה,‏ בהפצירו בו לסלוח להם,‏ ואף הציע להקריב עצמו למענם.‏ (‏שמות ל״ב:‏11,‏ 30–32‏)‏ הוא התבטא באופן פיוטי:‏ ”‏תיזל כטל אימרתי,‏ כשעירים [‏כגשמים דקים]‏ עלי־דשא וכרביבים עלי־עשב”‏.‏ (‏דברים ל״ב:‏2‏)‏ בהצביעו על כך שמעולם לא נשען על חכמתו הוא בעת ששפט אנשים,‏ ציין:‏ ”‏כי יהיה להם דבר,‏ בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו,‏ והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו‏”‏.‏ (‏שמות י״ח:‏16‏)‏ בכל פעם שהיה בספק,‏ הניח את העניין להחלטת יהוה.‏ (‏במדבר ט׳:‏6–8;‏ ט״ו:‏32–36;‏ כ״ז:‏1–11‏)‏ משה היווה דוגמה נאותה לזקני־קהילה ’‏הרועים את קהילת אלהים’‏ בימינו,‏ ושעל כתפיהם מוטלת ההכרעה בהחלטות שיפוטיות.‏ (‏מעשי־השליחים כ׳:‏28‏)‏ מי יתן ויהיו יחסיהם עם אחיהם בדומה ל”‏שעירים עלי־דשא”‏.‏

14.‏ מה היו הדרישות הרוחניות שהכשירו גבר להתמנות על־ידי משה כשופט בישראל?‏

¹⁴ במשך הזמן,‏ הנטל הכרוך בטיפול בבעיות שיפוטיות הכביד על משה מעבר ליכולתו לשאת בכך לבדו.‏ (‏שמות י״ח:‏13,‏ 18‏)‏ הוא נענה לעצת חותנו לגייס עזרה.‏ אילו אנשים נבחרו לתפקיד?‏ אנו קוראים:‏ ”‏’‏ואתה תחזה מכל העם אנשי־חיל,‏ יראי־אלהים,‏ אנשי אמת,‏ שונאי בצע’‏.‏ .‏.‏.‏ ויבחר משה אנשי־חיל מכל ישראל,‏ ויתן אותם ראשים על העם,‏ שרי אלפים,‏ שרי מאות,‏ שרי חמישים ושרי עשרות.‏ ושפטו את העם בכל עת.‏ את הדבר הקשה יביאון אל משה,‏ וכל הדבר הקטון ישפוּטו הם”‏.‏ — שמות י״ח:‏21–26‏.‏

15.‏ מה נדרש מאלה שנבחרו לשרת כשופטים בישראל?‏

¹⁵ ניתן לראות שהגיל לא היה הגורם המכריע בבחירת גבר למעמד של שופט.‏ משה ציין:‏ ”‏הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים [‏מנוסים]‏ לשבטיכם ואשימם בראשיכם”‏.‏ (‏דברים א׳:‏13‏)‏ משה הכיר היטב את שאמר שנים רבות לפני־כן אליהוא הצעיר:‏ ”‏לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט”‏.‏ (‏איוב ל״ב:‏9‏)‏ אכן,‏ נבחרו ”‏אנשים.‏.‏.‏ ידועים [‏מנוסים]‏”‏.‏ אולם,‏ מעל לכל,‏ היה עליהם להיות גברים מוכשרים,‏ יראי־אלהים,‏ מהימנים,‏ שונאי בצע,‏ וכן חכמים ונבונים.‏ ברור,‏ אם כן,‏ שה”‏ראשים”‏ וה”‏שופטים”‏ המוזכרים ביהושע כ״ג:‏2 ו־כ״ד:‏1 לא היוו קבוצה שונה מה”‏זקנים”‏ המוזכרים באותם פסוקים,‏ אלא נבחרו מתוכם.‏ — ראה הספר Insight on the Scriptures (‏הבנה מכתבי־הקודש)‏,‏ כרך ב׳,‏ עמוד 549.‏

הנהגת הצדק

16.‏ מה ניתן לציין כיום בנוגע להוראות שהעניק משה לשופטים בעת מינויָם?‏

¹⁶ באשר להוראות שניתנו לשופטים הנבחרים,‏ אמר משה:‏ ”‏ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמור,‏ ’‏שמוע בין אחיכם,‏ ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו.‏ לא תכירו פנים במשפט.‏ כקטון כגדול תשמעון.‏ לא תגורו מפני איש,‏ כי המשפט לאלהים הוא,‏ והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי,‏ ושמעתיו’‏”‏.‏ — דברים א׳:‏16,‏ 17‏.‏

17.‏ מי נתמנו כשופטים,‏ ואיזו אזהרה נתן להם המלך יהושפט?‏

¹⁷ כמובן,‏ האפשרות להעלות פרשה כלשהי לפני משה היתה בתוקף כל עוד חי.‏ לאחר־מכן נערכו סידורים נוספים שאיפשרו למקרים קשים להיעלות לפני כהנים,‏ לוויים,‏ ושופטים שמונו במיוחד לשם כך.‏ (‏דברים י״ז:‏8–12;‏ דברי־הימים א׳.‏ כ״ג:‏1–4;‏ דברי־הימים ב׳.‏ י״ט:‏5,‏ 8‏)‏ אל השופטים שמינה בערי יהודה,‏ אמר המלך יהושפט:‏ ”‏ראו מה אתם עושים,‏ כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה.‏.‏.‏ כה תעשון ביראת יהוה,‏ באמונה ובלבב שלם.‏ וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם היושבים בעריהם,‏ .‏.‏.‏ והזהרתם אותם ולא יאשמו ליהוה והיה קצף עליכם ועל אחיכם.‏ כה תעשון ולא תֶאשָמו”‏.‏ — דברי־הימים ב׳.‏ י״ט:‏6–10‏.‏

18.‏ (‏א)‏ ציין אחדים מהעקרונות שהינחו את שופטי ישראל.‏ (‏ב)‏ מה היה על השופטים לזכור תמיד,‏ ואילו פסוקים מצביעים על תוצאת ההתעלמות מכך?‏

¹⁸ בין העקרונות שנועדו להנחות את שופטי ישראל היו:‏ עשיית משפט שווה הן לעשיר והן לעני (‏שמות כ״ג:‏3,‏ 6;‏ ויקרא י״ט:‏15‏)‏;‏ ההקפדה על שיפוט ללא משוא־פנים (‏דברים א׳:‏17‏)‏;‏ ההימנעות מקבלת שוחד.‏ (‏דברים ט״ז:‏18–20‏)‏ על השופטים היה לזכור תמיד שהעומדים למשפט היו ’‏צאן מרעיתו’‏ של אלהים.‏ (‏תהלים ק׳:‏3‏)‏ למעשה,‏ אחת הסיבות בגללן דחה יהוה את עם־ישראל היתה שהכהנים והרועים הרוחניים לא שפטו בצדק ונהגו בעם בקשיחות.‏ — ירמיהו כ״ב:‏3,‏ 5,‏ 25;‏ כ״ג:‏1,‏ 2;‏ יחזקאל ל״ד:‏1–4;‏ מלאכי ב׳:‏8,‏ 9‏.‏

19.‏ מה הפקנו מדיוננו בערכי הצדק שקבע יהוה בתקופה הטרום־משיחית,‏ ובמה נדון במאמר הבא?‏

¹⁹ יהוה אינו משתנה.‏ (‏מלאכי ג׳:‏6‏)‏ חזרה קצרה זו על הנהגת הצדק בישראל,‏ והאופן בו התייחס יהוה למקרים של עיוות הצדק,‏ יכולה לתת חומר למחשבה לזקני־קהילה האחראים בימינו על החלטות שיפוטיות.‏ דוגמתו של יהוה כשופט,‏ והמערכת המשפטית שכונן בישראל,‏ התוו עקרונות ששימשו דגם לדרך שיש להנהיג צדק בקהילה המשיחית.‏ זאת נלמד במאמר הבא.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏7/‏1)‏

שאלות חזרה

◻ כיצד ניתן לסכם את דרכי השיפוט של יהוה?‏

◻ כיצד באו לידי ביטוי דרכי יהוה במגעיו עם קין ועם הדור שקדם למבול?‏

◻ מי שימשו כשופטים בימי האבות,‏ וכיצד?‏

◻ מה הבדיל את המערכת המשפטית של עם־ישראל מזו של עמים אחרים?‏

◻ איזה סוג של אנשים נתמנו כשופטים בישראל,‏ ואילו עקרונות הינחו אותם?‏

‏[‏תמונה בעמוד 19]‏

בתקופת האבות ובישראל,‏ זקני־העיר הנהיגו צדק בשערי־העיר