הכר את דרכי יהוה
”הודיעני נא את דרכיך, ואֵדָעֲךָ” (שמות ל״ג:13).
1, 2. (א) מדוע הגיב משה כפי שהגיב כראותו איש מצרי מכה איש עברי? (ב) מה היה על משה ללמוד כדי להיות כשיר לשירות יהוה?
משה גדל בבית פרעה ולוּמד בחוכמת אצולת מצרים. עם זאת, הוא היה מודע לעובדה שהוא אינו מצרי; משה נולד להורים עברים. כשמלאו לו ארבעים שנה יצא לפקוד את אחיו בני ישראל. כאשר ראה איש מצרי מכה איש עברי, משה לא נשאר אדיש והרג את המצרי. הוא בחר לצדד בעמו של יהוה וחשב בלבו שאלוהים יביא באמצעותו תשועה לאֶחיו (מעשי השליחים ז׳:21–25; עברים י״א:24, 25). בהיוודע הדבר הפך משה לפושע מבוקש על־ידי בית פרעה ונאלץ לנוס על נפשו (שמות ב׳:11–15). כדי שאלוהים ישתמש בו, היה על משה להכיר טוב יותר את דרכי יהוה. האם יגלה נכונות ללמוד? (תהלים כ״ה:9).
2 בארבעים השנים הבאות חי משה בגלות כרועה צאן. במקום להתמרמר על כך שאחיו העברים לא העריכו אותו, נכנע משה לרצונו של יהוה לגביו. נראה כי חלפו שנים רבות מבלי שזכה להכרה, אך בכל זאת הוא איפשר ליהוה לעצב אותו. מאוחר יותר כתב משה את המילים הבאות, לא בתור דעה אישית על עצמו אלא בהשפעת רוח קודשו של אלוהים: ”האיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על־פני האדמה” (במדבר י״ב:3). יהוה השתמש במשה בדרכים יוצאות מן הכלל. אם גם אנחנו נבקש ענווה, נזכה לברכתו של יהוה (צפניה ב׳:3).
המשימה שהוטלה על משה
3, 4. (א) איזו משימה הטיל יהוה על משה? (ב) איזה סיוע קיבל משה?
3 יום אחד, כאשר היה משה ליד הר חורב שבמדבר סיני, דיבר אליו מלאך שייצג את יהוה ואמר לו: ”ראֹה ראיתי את עֳני עמי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו, כי ידעתי את מכאוביו. וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש” (שמות ג׳:2, 7, 8). משה נועד למלא תפקיד במטרה זו, אך המשימה הייתה צריכה להתבצע בדרכו של יהוה.
4 מלאך יהוה המשיך ואמר: ”ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, והוצא את עמי בני ישראל ממצרים”. משה היסס. הוא הרגיש בלתי כשיר לשליחות זו, ולאמיתו של דבר הוא לא היה כשיר לבצעה בכוחות עצמו. אף־על־פי־כן, יהוה הבטיח לו: ”אהיה עימך” (שמות ג׳:10–12). יהוה נתן למשה את היכולת לעשות אותות פלאיים שיוכיחו כי הוא באמת נשלח מטעמו. אהרון, אחיו של משה, התמנה להיות לו לפה. ובנוסף לכך, יהוה אמר שהוא עצמו יגיד להם מה לומר ומה לעשות (שמות ד׳:1–17). האם משה יהיה ציר נאמן לשולחו?
5. מדוע גישתם של בני ישראל הקשתה על משה?
5 זקני ישראל האמינו בתחילה למשה ולאהרון (שמות ד׳:29–31). אך לא חלף זמן רב ו”שוטרי בני ישראל” טענו נגדם ש’הבאישו את ריחם’ בעיני פרעה ובעיני עבדיו (שמות ה׳:19–21; ו׳:9). אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים, הם נזעקו למראה מרכבות פרעה שדלקו בעקבותיהם. ים סוף היה לפניהם ומרכבות המלחמה מאחוריהם. הם הרגישו לכודים והאשימו את משה במצבם. כיצד היית אתה מגיב? לעם לא היו סירות לצליחת הים, והנה משה, בהדרכת יהוה, קרא להם להתכונן לצאת לדרך. בסופו של דבר הבקיע אלוהים את ים סוף ושם אותו לחרבה, ובני ישראל חצו אותו בבטחה (שמות י״ד:1–22).
סוגיה חשובה בהרבה מן הגאולה
6. מה הדגיש יהוה כאשר הטיל על משה את שליחותו?
6 בעת שהטיל על משה את השליחות, הדגיש יהוה את חשיבות שמו. היה זה הכרחי לרחוש כבוד לשם אלוהים ולאלוהים עצמו. כאשר שאל משה אודות שמו, ענה לו יהוה: ”אהיה אשר אהיה”. בנוסף, משה נצטווה לומר לבני ישראל: ”יהוה, אלוהי אבותיכם, אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, שלחני אליכם”. יהוה הוסיף ואמר: ”זה שמי לעולם, וזה זכרי לדור דור” (שמות ג׳:13–15). גם כיום אלוהים ידוע למשרתיו בכל קצות תבל בשמו — יהוה (ישעיהו י״ב:4, 5; מ״ג:10–12).
7. מה ציווה אלוהים על משה לעשות למרות יהירותו של פרעה?
7 משה ואהרון ניצבו לפני פרעה והעבירו את המסר בשם יהוה. בתגובה אמר פרעה ביהירות: ”מי יהוה, אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל? לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח” (שמות ה׳:1, 2). במשך הזמן היה ברור שפרעה הוא איש רמאי וקשה לב. למרות זאת, יהוה ציווה על משה להתייצב בפניו פעם אחר פעם ולמסור לו את דברו (שמות ז׳:14–16, 20–23, 26, 27; ח׳:16). משה יכול היה לראות שפרעה סר וזועף. איזו תועלת יכלה לצמוח מעימותים חוזרים ונשנים? יתר על כן, נפשם של בני ישראל כלתה לגאולה, ואילו פרעה עמד בסירובו. מה היית עושה בנסיבות אלו?
8. אילו תוצאות טובות היו לאופן שבו טיפל יהוה במקרה של פרעה, וכיצד מן הראוי שאירועים אלה ישפיעו עלינו?
8 בפי משה היה מסר נוסף לפרעה: ”כה אמר יהוה אלוהי העברים: ’שלח את עמי ויעבדוני’”. עוד אמר אלוהים: ”כי עתה שלחתי את ידי וָאַך אותך ואת עמך בדבר ותיכחד מן הארץ. ואולם, בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראותך את כוחי ולמען ספר שמי בכל הארץ” (שמות ט׳:13–16). המכות שניחתו על פרעה קשה הלב נועדו להעיד על כוחו של יהוה ולשמש כאזהרה לכל הממרים את פיו. ביניהם כלול גם השטן, אשר מאוחר יותר כונה בפי ישוע המשיח ”שר העולם הזה” (יוחנן י״ד:30; רומים ט׳:17–24). כפי שנחזה, שם יהוה התפרסם עד קצות הארץ. בזכות אורך רוחו נושעו בני ישראל וגם ערב רב שהצטרף אליהם לעבודת אלוהים (שמות ט׳:20, 21; י״ב:37, 38). מאז ועד היום, הכרזת שם יהוה הועילה למיליוני אנשים נוספים שהצטרפו לעבודת אלוהים האמיתית.
התמודדות עם עַם קשה
9. כיצד בני עמו של משה הקלו בכבודו של יהוה?
9 בני ישראל הכירו את שם אלוהים. משה הזכיר את שם אלוהים כאשר דיבר עימם, אך הם לא תמיד נתנו את הכבוד הראוי לאל שנשא שם זה. כיצד הגיבו בני ישראל זמן קצר לאחר שהצילם בדרך נס ממצרים כאשר לא נמצאו להם בו במקום מים ראויים לשתייה? הם הלינו על משה. אחר כך התלוננו גם על המזון. משה התרה בהם ואמר שהם בעצם מתלוננים על יהוה ולא רק עליו ועל אהרון (שמות ט״ו:22–24; ט״ז:2–12). במעמד הר סיני נתן יהוה לעם ישראל את התורה תוך כדי הפגנה מרשימה של כוחות על־טבעיים. אך בני ישראל המרו את פי יהוה ועשו להם עגל זהב בטענה שהם חוגגים ”חג ליהוה” (שמות ל״ב:1–9).
10. כיצד תחינתו של משה בשמות ל״ג:13 נוגעת במיוחד למשגיחים משיחיים כיום?
10 כיצד היה צריך משה להתייחס לאנשים שאפילו יהוה תיאר כעם קשה עורף? משה התחנן ליהוה: ”אם נא מצאתי חן בעיניך, הודיעני נא את דרכיך, ואדעך, למען אמצא חן בעיניך” (שמות ל״ג:13). כיום, המשגיחים בקהילות של עדי־יהוה רועים צאן הרבה יותר עניו. אך גם הם מתפללים: ”דרכיך יהוה הודיעני, אורחותיך למדני” (תהלים כ״ה:4). משגיחים שמכירים את דרכי יהוה מסוגלים להתמודד עם מצבים שונים בדרך העולה בקנה אחד עם דבר־אלוהים ועם אישיותו של יהוה.
מה יהוה מצפה ממשרתיו
11. אילו הנחיות סיפק יהוה למשה, ומדוע יש לנו עניין בהן?
11 במעמד הר סיני פירט יהוה קודם בעל־פה את ציפיותיו ממשרתיו. לאחר מכן קיבל משה שני לוחות שעליהם היו כתובים עשרת הדברות. כאשר ירד משה מן ההר וראה את בני ישראל משתחווים לעגל הזהב, השליך בחרי אף את לוחות הברית ארצה ושבר אותם. יהוה שוב כתב את עשרת הדברות, והפעם על לוחות אבן שפיסל משה (שמות ל״ב:19; ל״ד:1). היו אלה אותם עשרת דברות שנמסרו בפעם הראשונה. משה היה צריך לפעול בהתאם למצוות אלה. כמו כן, הובהר לו היטב איזו אישיות יש לאלוהים, כך שיבין איך עליו להתנהג בתור נציג יהוה. המשיחיים אינם כפופים לתורת משה. אך בדברים שאמר יהוה למשה גלומים עקרונות בסיסיים רבים שלא פג תוקפם ושעדיין נוגעים לכל עובדי יהוה (רומים ו׳:14; י״ג:8–10). הבה נבחן כמה מעקרונות אלה.
12. מה נדרש מבני ישראל לאור העובדה שיהוה דורש מסירות בלעדית?
12 הייה קנאי ליהוה לבדו. עם ישראל כולו נכח במעמד שבו הכריז יהוה שהוא אל קנא אשר דורש מסירות בלעדית (שמות כ׳:2–5). בני ישראל ראו במו עיניהם אינספור הוכחות לכך שיהוה הוא אלוהי האמת (דברים ד׳:33–35). יהוה הבהיר שלא משנה מה עושים עמים אחרים, הוא בשום פנים ואופן לא יסבול כל צורה של עבודת אלילים או ספיריטיזם בתוך עמו. מסירותם לאלוהים לא הייתה צריכה להתבטא בטקסיות גרידא. על כולם היה לאהוב את יהוה בכל לבם, בכל נפשם ובכל מאודם (דברים ו׳:5, 6). גישה זו הייתה צריכה להשפיע על אופן דיבורם, על התנהגותם, ובעצם על כל אורח חייהם (ויקרא כ׳:27; כ״ד:15, 16; כ״ו:1). גם ישוע המשיח הבהיר שיהוה דורש מסירות בלעדית (מרקוס י״ב:28–30; לוקס ד׳:8).
13. מדוע בני ישראל היו מחויבים לציית לאלוהים בדבקות, ומתוך איזה מניע עלינו לציית לו? (קהלת י״ב:13)
13 ציית בדבקות למצוות יהוה. לבני ישראל היה צריך להזכיר שכאשר באו בברית עם יהוה, הם למעשה נדרו לציית לו בדבקות. הם נהנו מחירות אישית רבה, אך בנושאים שהיו כרוכים בהם מצוות מפורשות מאת יהוה היה עליהם לציית בקפדנות. כך יכלו להוכיח את אהבתם לאלוהים ולהועיל לעצמם ולצאצאיהם, שהרי מצוותיו של יהוה פעלו לטובתם (שמות י״ט:5–8; דברים ה׳:24–30; י״א:22, 23).
14. כיצד הדגיש אלוהים לבני ישראל עד כמה חשוב לתת עדיפות לפעילויות רוחניות?
14 תן עדיפות לעניינים רוחניים. לבני ישראל אסור היה לתת לדאגה לצרכים הפיזיים לדחוק לקרן זווית את הפעילויות הרוחניות. הם לא היו אמורים להתמסר כל כולם לפעילויות הרגילות והיומיומיות. יהוה קבע עבורם יום בשבוע שיוקדש לפעילויות הקשורות לעבודת אלוהי האמת (שמות ל״ה:1–3; במדבר ט״ו:32–36). מדי שנה הוקדשו פרקי זמן נוספים לכינוסים קדושים מוגדרים (ויקרא כ״ג:4–44). כל אותם מועדים איפשרו לבני ישראל לשוחח על גבורות אלוהים, להיזכר בדרכיו ולהודות לו על כל טובו. תוך כדי ביטוי מסירותם ליהוה, גדלו בני ישראל ביראת אלוהים ובאהבה ולמדו ללכת בדרכיו (דברים י׳:12, 13). העקרונות הטובים הגלומים בהדרכות אלו מועילים גם למשרתי יהוה כיום (עברים י׳:24, 25).
הערכת תכונותיו של יהוה
15. (א) כיצד הועילה למשה ההערכה כלפי תכונותיו של יהוה? (ב) אילו שאלות יעזרו לנו לחשוב לעומק על כל אחת מתכונותיו של יהוה?
15 הערכת תכונותיו של יהוה עזרה למשה במגעיו עם בני ישראל. בשמות ל״ד:5–7 מסופר שאלוהים עבר על פני משה והכריז: ”יהוה, יהוה, אל רחום וחנון ארך אפיים ורב־חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה, ונקה לא ינקה, פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים, על שילֵשים ועל ריבֵעים”. עצור לרגע וחשוב על מילים אלו. שאל את עצמך: ’מה המשמעות של כל תכונה ותכונה? כיצד גילה אותה יהוה? כיצד יכולים משגיחים בקהילה לתת לה ביטוי? כיצד התכונה הספציפית צריכה להשתקף במעשינו?’ תן דעתך למספר דוגמאות.
16. כיצד נוכל להגביר את הערכתנו כלפי רחמי אלוהים, ומדוע חשוב לעשות זאת?
16 יהוה הוא ”אל רחום וחנון”. אם יש לך גישה לספר העיון הבנה מכתבי־הקודש בלועזית, מדוע שלא תקרא מה נאמר שם תחת הערך ”רחמים”? תוכל גם לחקור את הנושא בעזרת המפתח הכללי לפרסומי חברת המצפה או בתקליטור ספריית חברת המצפה.a היעזר בקונקורדנציה כדי למצוא פסוקים המתייחסים לרחמים. אחד הדברים שתלמד הוא שרחמי יהוה אומנם כרוכים לפעמים בהקלה בעונש, אך בתכונה זו כלולות גם חמלה ועדינות. מתוך רחמים, אלוהים נוקט פעולה כדי לתת רווחה למשרתיו. הוכחה לכך הייתה העובדה שאלוהים דאג לבני ישראל הן מבחינה גופנית והן מבחינה רוחנית במשך מסעם אל הארץ המובטחת (דברים א׳:30–33; ח׳:4). יהוה סלח ברוב רחמיו על טעויות. הוא גילה רחמים כלפי עמו הקדום. לכן אם יהוה עצמו נהג כך, קל וחומר שמשרתיו בני זמננו צריכים למחול זה לזה! (מתי ט׳:13; י״ח:21–35).
17. כיצד נקדם את עבודת אלוהים האמיתית אם נבין את טוב לבו ואדיבותו של יהוה?
17 יהוה אינו רק רחום אלא גם אל חנון. אם יש ברשותך מילון, עיין בערך ”חנון” והשווה זאת לפסוקים שמתארים את יהוה במילה זו. המקרא מראה שמתוקף היותו אל חנון, כלומר, אדיב וטוב לב, דאג יהוה למעוטי היכולת בקרב עמו (שמות כ״ב:25, 26). בכל מקום בעולם, הזרים וכן גם אחרים נקלעים לקשיים ייחודיים. כאשר לימד יהוה את עמו לא לנהוג במשוא פנים ועודד אותם להיות טובים למי שלא שפר עליהם גורלם, הזכיר להם שגם הם היו בעבר זרים בארץ מצרים (דברים כ״ד:17–22). ומה לגבינו כיום כמשרתי יהוה? טוב לב ואדיבות מאחדים אותנו ועשויים למשוך אחרים אל עבודת יהוה (מעשי השליחים י׳:34, 35; ההתגלות ז׳:9, 10).
18. מה אנו למדים מן ההגבלות שהטיל יהוה על בני ישראל באשר לדרכיהם של העמים האחרים?
18 עם זאת, בני ישראל אומנם היו צריכים להתחשב בבני עמים אחרים, אך לא על חשבון אהבתם ליהוה ולערכי המוסר שלו. מסיבה זו נצטוו בני ישראל להישמר פן ילכו בדרכי העמים סביבם ויאמצו את מנהגיהם הדתיים ואת אורח חייהם הלא־מוסרי (שמות ל״ד:11–16; דברים ז׳:1–4). אזהרה זו נוגעת גם לנו כיום. עלינו להיות קדושים כשם שיהוה אלוהינו קדוש (פטרוס א׳. א׳:15, 16).
19. כיצד הבנת השקפתו של יהוה על החטא מגנה על משרתיו?
19 יהוה רצה לוודא שמשה יבין את דרכיו, ולכן הבהיר לו שאף־על־פי שהחטא עצמו מגונה בעיניו, הוא מגלה ארך אפיים. יהוה נותן לאנשים זמן ללמוד על דרישותיו ולעמוד בהן. הוא מוכן לסלוח על חטאים בתנאי שהחוטא מתחרט ושב בתשובה. יחד עם זאת, הוא אינו פוטר אדם מעונש מוצדק על חטאים חמורים. הוא התריע בפני משה שהדורות הבאים יושפעו לטובה או לרעה ממעשיהם של בני ישראל. הבנת דרכיו של יהוה עוזרת למשרתיו לא להאשים את אלוהים במצבים שהם מביאים על עצמם או להסיק שהוא מאחר או מתמהמה.
20. מה יעזור לנו להתייחס בצורה הנכונה לאחינו לאמונה ולאנשים שאנו פוגשים בשירות? (תהלים פ״ו:11)
20 אם אתה חותר להעמיק את הידע שלך אודות יהוה ודרכיו, אזי המשך לערוך מחקרים ולהרהר במה שאתה קורא במקרא. עיין היטב בהיבטים המרתקים של אישיותו של יהוה. חשוב תוך כדי תפילות כיצד תוכל לחקות את אלוהים ולהתאים במידה רבה יותר את אורח חייך למטרתו. כך לא תיפול במלכודות שונות, תדע להתייחס בצורה נכונה לאחיך לאמונה וגם תוכל לעזור לאחרים להכיר ולאהוב את אלוהינו הנפלא.
[הערת שוליים]
a יצאו לאור מטעם עדי־יהוה.
מה למדת?
• מדוע הענווה הייתה חשובה למשה, ומדוע היא חיונית גם לנו?
• איזו תועלת צמחה מן ההכרזה החוזרת ונשנית של דבר יהוה בפני פרעה?
• מה הם כמה מן העקרונות הבולטים שנמסרו למשה ושיכולים להועיל גם לנו?
• כיצד נוכל להעמיק את הבנתנו אודות תכונותיו של יהוה?
[תמונה בעמוד 21]
משה מסר בנאמנות את דברו של יהוה לפרעה
[תמונה בעמוד 23]
יהוה הסביר את דרישותיו למשה
[תמונה בעמודים 24, 25]
הרהר בתכונותיו של יהוה