פרק ט״ז
אגודת אחים מאוחדת
במשך כ־500,1 שנה בא יהוה אלוהים במגע עם עם ישראל כעם הנושא עליו את שמו. לאחר מכן ”הפנה אלוהים את תשומת לבו אל הגויים כדי לקחת מקרבם עם לשמו” (מה״ש ט״ו:14). בני העם לשם יהוה נועדו לשמש כעדיו, והם יהיו מלוכדים ומאוחדים במחשבה ובמעשים, בלי תלות במקום מושבם עלי אדמות. איחודו של עם לשם אלוהים הוא תולדה של מילוי המשימה שהטיל ישוע על תלמידיו: ”לכו ועשו תלמידים מקרב כל העמים, והטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש. למדו אותם לקיים את כל מה שציוויתי עליכם” (מתי כ״ח:19, 20).
הצטרפת לאגודת אחים מאוחדת וכלל־עולמית המורכבת ממשיחיים אשר אינם מרשים להבדלים לאומיים, שבטיים או כלכליים לזרוע ביניהם פילוגים
2 כשהקדשת את חייך ליהוה ונטבלת הפכת לתלמידו של ישוע המשיח. הצטרפת לאגודת אחים כלל־עולמית מאוחדת המורכבת ממשיחיים אשר אינם מרשים להבדלים לאומיים, שבטיים או כלכליים לזרוע ביניהם פילוגים (תהל׳ קל״ג:1). כתוצאה מכך, אתה אוהב ומכבד את אחיך המשיחיים בקהילה. ייתכן שכמה מהם היו בעבר מסוג האנשים שלא היית מעלה בדעתך לבלות בחברתם בשל הבדלים על רקע גזעי, לאומי או השכלתי. כעת יש ביניכם קשר של אהבת אחים החזק פי כמה מכל קשר אחר, אם חברתי, דתי או משפחתי (מר׳ י׳:29, 30; קול׳ ג׳:14; פט״א א׳:22).
שינויים בצורת החשיבה
3 אם יש המתקשים להיפטר מדעות קדומות מושרשות על רקע גזעי, פוליטי, חברתי או כל רקע אחר, כדאי שיחשבו על המשיחיים היהודים בני המאה הראשונה, שהיה עליהם להשתחרר מן הדעות הקדומות שבהן החזיקה היהדות כנגד הנוכרים. כאשר נצטווה פטרוס ללכת לביתו של שר המאה הרומי קורנליוס, נהג עמו יהוה בהתחשבות והכין אותו למשימה (מעשי השליחים פרק י׳).
4 בחזון נצטווה פטרוס לשחוט ולאכול בעלי חיים מסוימים שהיו טמאים ליהודים. בעקבות הסתייגותו של פטרוס יצא קול מן השמיים ואמר לו: ”חדל לקרוא ’משוקץ’ לְמה שטיהר אלוהים” (מה״ש י׳:15). נדרשה התערבות מצד אלוהים כדי לתקן את חשיבתו של פטרוס לקראת המשימה שעמד לקבל, כלומר ללכת לביתו של אדם נוכרי. כאשר עשה כמצוות יהוה הכריז פטרוס בפני הנאספים: ”אתם יודעים היטב שאסור ליהודי להיות בחברת נוכרי או לבוא אליו; אך אלוהים הראה לי שלא לקרוא לאיש ’משוקץ’ או ’טמא’. לכן כאשר נקראתי באתי ללא כל התנגדות” (מה״ש י׳:28, 29). אחרי כן ראה פטרוס במו עיניו הוכחה לכך שקורנליוס ובני ביתו רצויים בעיני יהוה.
5 שאול הטרסי, פרוש מלומד, היה חייב ללמוד שיעור בענווה ולהתרועע עם מי שבעבר נחשבו בעיניו לחברה בלתי מקובלת. היה עליו אף לסור למרותם (מה״ש ד׳:13; גל׳ א׳:13–20; פיל׳ ג׳:4–11). נוכל רק לתאר לעצמנו את השינויים שוודאי חלו בצורת החשיבה של דמויות שונות כגון סרגיוס פולוס, דִיוֹנִיסְיוֹס, דָמָרִיס, פילימון, אוֹנִיסִימוֹס ואחרים כשקיבלו את הבשורה הטובה ונעשו לתלמידיו של ישוע המשיח (מה״ש י״ג:6–12; י״ז:22, 33, 34; פילימ׳ 8–20).
שמירה על אחדותנו הבינלאומית
6 אין ספק שהאהבה מצד אחיך ואחיותיך בקהילה סייעה לך להימשך ליהוה ולארגונו. ראית את חותם האהבה המאפיין את תלמידיו האמיתיים של ישוע המשיח, כפי שהוא אמר: ”מצווה חדשה אני נותן לכם: אהבו זה את זה; עליכם לאהוב זה את זה כפי שאני אהבתי אתכם. בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם, אם תהיה אהבה ביניכם” (יוח׳ י״ג:34, 35). עם הזמן למדת להעריך פי כמה את יהוה ואת ארגונו כאשר נוכחת שהאהבה השוכנת בקהילה אינה אלא השתקפות של האהבה השוררת בקרב אגודת האחים הכלל־עולמית. אתה מתנסה בהתגשמות נבואת מקרא שלפיה אנשים ייאספו באחרית הימים כדי לעבוד את יהוה בשלום ובאחדות (מיכה ד׳:1–5).
7 בהתחשב בגורמי הפילוג הרבים בימינו, מי היה מעלה בדעתו שניתן לאחד בני אדם ”מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”? (ההת׳ ז׳:9) תן דעתך להבדלים בין אנשי החברה המודרנית לבין מי שדבקים במסורות שבטיות קדומות. ראה את הסכסוכים הדתיים בין בני אותו גזע ולאום. ככל שהלאומנות מתחזקת נעשים האנשים יותר ויותר מפולגים מבחינה פוליטית. אם תחשוב על הפערים הכלכליים ועל אינספור גורמי פילוג אחרים, הרי שיצירת אחדות בין אנשים מכל העמים, הלשונות, הקבוצות והמעמדות בקשר בל יינתק של אהבה ושלום היא נס שרק האל הכול יכול מסוגל לחוללו (זכ׳ ד׳:6).
8 אך אחדות זו אכן קיימת, וכאשר הפכת לעד־יהוה מוקדש וטבול נעשית חלק ממנה. מאחר שאתה מפיק תועלת מאחדות זו מוטלת עליך האחריות לתרום לשימורה. לשם כך עלינו להישמע לדבריו של השליח פאולוס בגלטים ו׳:10: ”כל עוד יש לנו הזדמנות ניטיב עם כל אדם, ובייחוד עם בני אמונתנו”. אנו גם פועלים על־פי עצה זו: ”אל תעשו דבר מתוך יריבות או מתוך חשיבות עצמית, אלא בשפלות רוח החשיבו את האחרים לנעלים מכם. אל תדאגו רק לענייניכם האישיים, אלא גם לענייני הזולת” (פיל׳ ב׳:3, 4). כל עוד נעשה מאמץ לראות את אחינו ואחיותינו לאמונה מבעד לעיניו של יהוה ולא על־פי המראה החיצוני, ימשיכו לשרור בינינו יחסי שלום ושמחה (אפ׳ ד׳:23, 24).
דאגה איש לרעהו
9 השליח פאולוס המחיש שהקהילה אינה מפולגת ושכל האחים דואגים איש לרעהו (קור״א י״ב:14–26). אומנם מרחקים גדולים מפרידים בינינו לבין חלק מאגודת האחים הכלל־עולמית, אך טובתם של אחים אלה חשובה לנו באותה מידה. אם כמה מאחינו נרדפים, כולנו סובלים. אם חלקנו שרויים במחסור או נופלים קורבן לאסון או למלחמה או לסכסוך אזרחי, היתר משתוקקים למצוא דרכים להושיט להם עזרה רוחנית וחומרית (קור״ב א׳:8–11).
10 על כולנו להתפלל יום יום למען אחינו. חלקם ניצבים בפני פיתויים. יש אחים שסבלותיהם ידועים לכול, ויש שמתמודדים עם יחס עוין מצד עמיתיהם לעבודה או בתוך בתים מפולגים ומעטים יחסית מודעים לכך (מתי י׳:35, 36; תסל״א ב׳:14). אכפת לנו מהם, משום שאנו אגודת אחים חובקת עולם (פט״א ה׳:9). יש שעושים מאמצים כבירים בשירות יהוה ומשמשים כמובילי דרך בהכרזת הבשורה ובקהילות. בנוסף, יש מי שתפקידם להשגיח על הפעילות הכלל־עולמית. כל אלה זקוקים לתפילותינו, אשר באמצעותן אנו ממחישים את אהבתנו ודאגתנו הכנה, גם אם אין אנו יכולים אישית לעשות דבר נוסף למענם (אפ׳ א׳:16; תסל״א א׳:2, 3; ה׳:25).
11 בהתחשב בתקופה סוערת זו של אחרית הימים, חייבים משרתי יהוה להיות מוכנים וערוכים להגיש עזרה איש לרעהו. לעיתים בעקבות אסונות, כמו רעידות אדמה ושיטפונות, נדרשים פעולות סיוע נרחבות וגיוס כמויות גדולות של עזרה חומרית. המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה הציבו דוגמה טובה בנושא. התלמידים באנטיוכיה זכרו את עצתו של ישוע ושלחו בשמחה סיוע חומרי לאחיהם ביהודה (מה״ש י״א:27–30; כ׳:35). בהמשך עודד השליח פאולוס את האחים בקורינתוס לתמוך בפעולות הסיוע המתבצעות באופן מסודר (קור״ב ט׳:1–15). בתקופתנו, כאשר אחינו נקלעים למצוקה וזקוקים לסיוע חומרי, המשיחיים כארגון וכיחידים ממהרים להגיב ולספק את כל הדרוש.
נבדלים לעשיית רצון יהוה
12 אגודת האחים הבינלאומית המאוחדת שלנו מאורגנת לעשיית רצון יהוה. בעת הנוכחית, רצון יהוה הוא שהבשורה הטובה על המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל העמים (מתי כ״ד:14). בעודנו מבצעים פעילות זו, יהוה חפץ שננהג על־פי ערכי המוסר הגבוהים שלו (פט״א א׳:14–16). עלינו להיות מוכנים להיכנע זה לזה ולעמול לקידום הבשורה הטובה (אפ׳ ה׳:21). כיום יותר מאי פעם אין זו העת לרדוף אחר עניינים אישיים, אלא להציב את מלכות אלוהים במקום הראשון בחיים (מתי ו׳:33). אם נזכור זאת בשעה שאנו משתפים פעולה זה עם זה למען הבשורה הטובה, נמצא כעת שמחה וסיפוק ונזכה בעתיד לברכות נצחיות.
13 בתור עדי־יהוה אנו עם ייחודי הנבדל מיתר האנושות כעם טהור וקנאי לשירות אלוהים (טיט׳ ב׳:14). עבודתנו את יהוה מייחדת אותנו. לא זו בלבד שאנו עובדים שכם אחד עם אחינו בעולם כולו, אנו אף דוברים שפה אחת, את שפת האמת, ופועלים על־פי האמת שבפינו. כך ניבא יהוה ביד נביאו צפניה: ”אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יהוה, לעבדו שכם אחד” (צפ׳ ג׳:9).
14 בהמשך תיאר צפניה ברוח יהוה את אגודת האחים הבינלאומית אשר הפכה למציאות בימינו: ”שארית ישראל לא יעשו עוולה, ולא ידברו כזב ולא יימצא בפיהם לשון תרמית; כי המה ירעו ורבצו, ואין מחריד” (צפ׳ ג׳:13). מאחר שאנו מבינים את דבר האמת של יהוה והואיל וחידשנו את שכלנו והתאמנו את חיינו לאמות המידה שלו, אנו יכולים לשתף פעולה זה עם זה באחדות. הישגינו נראים בלתי אפשריים בעיני מי שבוחנים דברים מנקודת מבט אנושית. אנו אכן עם ייחודי, עם אלוהים, המסב לו כבוד בכל רחבי תבל (מיכה ב׳:12).