יעקב מקבל את הבכורה

יצחק היה בן 40 כשהוא התחתן עם רבקה.‏ הוא אהב אותה מאוד.‏ עם הזמן נולדו להם שני בנים תאומים.‏

שמו של הבן הבכור היה עשיו ושמו של הבן הצעיר היה יעקב.‏ עשיו אהב להיות בטבע,‏ והוא היה צייד טוב.‏ אבל יעקב אהב להישאר בביתו.‏

בתקופה ההיא כשהאבא מת,‏ הבן הבכור קיבל את רוב האדמה והכסף של המשפחה.‏ זאת הייתה הבכורה,‏ כלומר הירושה שלו.‏ במשפחתו של יצחק מי שקיבל את הירושה קיבל גם את הזכות להיות חלק מהגשמת ההבטחות שיהוה הבטיח לאברהם.‏ לעשיו לא היה אכפת מההבטחות האלה,‏ אבל יעקב ידע כמה הן חשובות.‏

יום אחד עשיו חזר עייף אחרי יום ארוך של ציד.‏ הוא הריח את האוכל הטעים שיעקב בישל ואמר:‏ ’‏אני גווע ברעב.‏ תן לי מהתבשיל האדום הזה!‏’‏ יעקב אמר:‏ ’‏אני אתן לך,‏ אבל קודם תבטיח לי שאקבל את הבכורה שלך’‏.‏ עשיו השיב:‏ ’‏הבכורה לא מעניינת אותי,‏ אתה יכול לקבל אותה.‏ אני רק רוצה לאכול’‏.‏ האם אתה חושב שמה שעשיו עשה היה חכם?‏ ממש לא!‏ עשיו ויתר על משהו יקר מאוד,‏ והכול בתמורה לתבשיל.‏

כשיצחק היה מאוד מבוגר,‏ הוא החליט שהגיע הזמן להעניק לבנו הבכור את הברכה.‏ אבל רבקה עזרה לבנה הצעיר יעקב לקבל את הברכה.‏ כשעשיו גילה על כך,‏ הוא כעס מאוד ותכנן להרוג את אחיו התאום.‏ יצחק ורבקה רצו להגן על יעקב,‏ לכן הם אמרו לו:‏ ’‏לך לגור עם לבן,‏ אחיה של אימך,‏ עד שעשיו יירגע’‏.‏ יעקב שמע בקול הוריו ונמלט על נפשו.‏