שאלות של קוראים
האם היה זה פסול מצד יעקב להתחזות לעשיו, כפי שמתועד בבראשית כ״ז:18, 19?
מקרה זה ודאי מוכר לך. בערוב ימיו ביקש יצחק מעשיו שיצוד עבורו בשר צבי ואמר: ”ואוכלה, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות”. רבקה שמעה את דברי בעלה, הכינה מטעמים וציוותה על יעקב: ”והבאת [את האוכל] לאביך ואכל, בעבור אשר יברכך לפני מותו”. לאחר מכן, הביא יעקב לאביו את המטעמים כשהוא לבוש בבגדי עשיו ועוטה עורות גדיי עיזים על ידיו ועל צווארו. כאשר שאל יצחק ”מי אתה בני?” השיב יעקב: ”אנוכי עשיו בכורך”. יצחק האמין לו ובירך אותו (בראשית כ״ז:1–29).
המקרא אומנם אינו מסביר בהרחבה מדוע פעלו רבקה ויעקב באופן זה, אך הוא מציין שהמצב התעורר במפתיע. עלינו לשים לב שדבר־אלוהים אינו מצדיק ואינו מגנה את מה שעשו רבקה ויעקב, ולכן מאורע זה אינו מהווה תקדים לשקרים והונאה. אך המקרא כן שופך אור על נסיבות המקרה.
ראשית, מתיאור המקרה עולה בבירור שליעקב הייתה זכות מלאה לקבל את ברכת אביו; לעשיו לא הייתה זכות זו. לפני כן, קנה יעקב באופן חוקי את הבכורה מאחיו התאום אשר זלזל בה ומכר אותה כדי להשביע את רעבונו. עשיו ’בז לבכורה’ (בראשית כ״ה:29–34). לכן, כאשר ניגש יעקב אל אביו, הוא למעשה ביקש ברכה שהייתה שייכת לו.
שנית, כאשר הבין שהוא בירך את יעקב, לא ניסה יצחק לשנות את הנעשה. ייתכן שיצחק נזכר בדברים שאמר יהוה לרבקה לפני שנולדו התאומים: ”ורב יעבוד צעיר” (בראשית כ״ה:23). ראוי גם לציין שכאשר עמד יעקב לצאת לחרן, הוסיף יצחק על הברכה שנתן לו קודם לכן (בראשית כ״ח:1–4).
לבסוף, יש לזכור שיהוה היה ער לכל המתרחש וגילה בו עניין. ברכת יצחק הייתה קשורה להבטחתו של אלוהים לאברהם (בראשית י״ב:2, 3). לולא רצה אלוהים שיעקב יזכה בברכה, הוא יכול היה להתערב בדרך כלשהי. תחת זאת, יהוה אישר בפני יעקב את העניין באומרו: ”ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעֶך” (בראשית כ״ח:10–15).