שיעור 25
אוהל מיוחד לעבודת יהוה
כשמשה היה על הר סיני, יהוה אמר לו להקים אוהל מיוחד הנקרא מִשְׁכָּן. בני ישראל יעבדו אותו שם. הם יוכלו להעביר את האוהל לכל מקום שאליו הם ילכו.
יהוה אמר: ’תגיד לעם לתרום את מה שהם יכולים כדי לבנות את המשכן’. בני ישראל תרמו זהב, כסף, נחושת, אבנים יקרות ותכשיטים. הם גם תרמו צמר, פשתן, עורות של בעלי חיים ועוד דברים רבים. הם היו כל כך נדיבים שבשלב מסוים משה אמר להם: ’יש לנו מספיק! אין צורך להביא יותר דברים’.
הרבה נשים וגברים מיומנים השתתפו במלאכת בניית המשכן. יהוה העניק להם חוכמה כדי לבצע את עבודתם. חלקם הכינו חוטים ובדים, או רקמו קישוטים. אחרים שיבצו אבנים, והיו כאלה שעבדו עם זהב או עם עץ.
הם בנו את המשכן בדיוק כפי שיהוה אמר להם. הם הכינו וילון מרשים כדי לחלק את המשכן לשני חלקים: הקודש וקודש הקודשים. בקודש הקודשים הניחו את ארון הברית, שהיה עשוי מעץ השיטה ומזהב. בתוך הקודש היו מנורת זהב, שולחן ומזבח לקטורת. בחצר המשכן היו כיור נחושת ומזבח גדול. ארון הברית הזכיר לבני ישראל שהם הבטיחו לציית ליהוה. האם אתה יודע מהי ברית? זו הבטחה מאוד מיוחדת.
יהוה בחר באהרון ובבנים שלו לעבוד במשכן בתור כוהנים. הם היו צריכים לשמור על המשכן ולהקריב קורבנות ליהוה. רק לאהרון, הכוהן הגדול, היה מותר להיכנס לקודש הקודשים. הוא עשה זאת פעם בשנה כדי להקריב קורבן עבור החטאים שלו, של משפחתו ושל כל עם ישראל.
שנה אחרי שבני ישראל עזבו את מצרים, הם סיימו לבנות את המשכן. עכשיו היה להם מקום לעבוד את יהוה.
כבוד יהוה מילא את האוהל וענן הופיע מעליו. כל עוד הענן היה מעל המשכן, בני ישראל היו צריכים להישאר במקום. אבל כאשר הענן עלה, הם ידעו שהגיע הזמן לעבור למקום אחר. הם היו צריכים לפרק את המשכן ולעקוב אחר הענן.
”אז שמעתי קול גדול מן הכיסא אומר: ’הינה אוהל אלוהים עם בני האדם, והוא ישכון איתם, והם יהיו עַמו. ואלוהים עצמו יהיה עימם’” (ההתגלות כ״א:3)