שיעור 26
שנים עשר המרגלים
בני ישראל עזבו את הר סיני ועברו דרך מדבר פָּארָן אל מקום הנקרא קָדֵשׁ. ואז יהוה אמר למשה: ’עליך לשלוח שנים עשר גברים, אחד מכל שבט, כדי לרגל את ארץ כנען, הארץ שאני עומד לתת לבני ישראל’. לכן משה בחר שנים עשר גברים ואמר להם: ’לכו לכנען ותבדקו אם הארץ מתאימה לגידול מזון. שימו לב אם האנשים חלשים או חזקים ואם הם גרים באוהלים או בערים’. שנים עשר המרגלים, וביניהם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶה ויהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן, יצאו לכיוון כנען.
אחרי 40 יום המרגלים חזרו והביאו איתם תאנים, רימונים וענבים. הם דיווחו: ’הארץ טובה, אבל האנשים חזקים ולערים שלהם יש חומות גבוהות’. אז כָּלֵב אמר: ’אנחנו יכולים לנצח אותם. בואו נצא מייד!’ האם אתה יודע למה הוא אמר את זה? בגלל שהוא ויהושע בטחו ביהוה. אבל עשרת המרגלים האחרים אמרו: ’לא! האנשים האלה גדולים כמו הענקים, אנחנו נראים לידם כמו חגבים קטנים’.
בני ישראל היו מיואשים. הם התחילו להתלונן ולהגיד אחד לשני: ’בואו נבחר מנהיג אחר ונחזור למצרים. למה שנלך למקום הזה ונמות שם?’ יהושע וכלב אמרו: ’אל תמרדו ביהוה! אין לכם סיבה לפחד, יהוה יגן עלינו’. אבל בני ישראל לא היו מוכנים להקשיב. הם אפילו רצו להרוג את יהושע וכלב.
איך יהוה הגיב? הוא אמר למשה: ’אחרי כל מה שעשיתי בשביל בני ישראל, הם עדיין לא מצייתים לי. לכן הם יישארו במדבר במשך 40 שנה, וכאן הם ימותו. רק הילדים שלהם ויהושע וכלב יגיעו לארץ שהבטחתי לתת להם’.
”לָמה אתם פוחדים כל כך, קטני אמונה?” (מתי ח׳:26)