דוד ושאול

אחרי שדוד הרג את גוליית,‏ שאול המלך מינה אותו להיות אחראי על הצבא שלו.‏ דוד ניצח בהרבה קרבות,‏ ולכן כולם אהבו והעריצו אותו.‏ בכל פעם שדוד חזר מהקרב,‏ הנשים יצאו החוצה בריקודים ושרו:‏ ’‏שאול הרג אלפי אנשים,‏ אבל דוד הרג עשרות אלפי אנשים!‏’‏ שאול התחיל לקנא בדוד ורצה להרוג אותו.‏

דוד ניגן בנֵבֶל בכישרון רב.‏ יום אחד בזמן שהוא ניגן בשביל שאול המלך,‏ שאול זרק עליו חנית.‏ דוד הצליח להתחמק בדיוק בזמן,‏ והחנית ננעצה בקיר.‏ שאול ניסה להרוג את דוד פעמים רבות,‏ ולבסוף דוד ברח והתחבא במדבר.‏

שאול לקח צבא של 000,‏3 חיילים והתחיל לרדוף אחרי דוד.‏ באחת הפעמים הוא נכנס במקרה למערה שבה דוד ואנשיו התחבאו.‏ האנשים שהיו עם דוד לחשו לו:‏ ’‏זו ההזדמנות שלך להרוג את שאול’‏.‏ דוד זחל לכיוון שאול וחתך חתיכה מהגלימה שלו בלי שהוא ישים לב.‏ אחרי כן דוד כעס על עצמו שהוא לא כיבד את המלך שיהוה בחר.‏ בהמשך כשאנשיו רצו להרוג את שאול,‏ הוא לא הרשה להם לעשות זאת.‏ הוא אפילו קרא לשאול מרחוק ואמר לו שהייתה לו הזדמנות להרוג אותו,‏ אבל הוא לא עשה את זה.‏ האם זה גרם לשאול לשנות את ההתנהגות שלו כלפי דוד?‏

לא.‏ שאול המשיך לרדוף אחריו.‏ לילה אחד דוד והאחיין שלו אבישי התגנבו למחנה של שאול בזמן שכולם ישנו.‏ אפילו אבנר,‏ שומר הראש של שאול,‏ נרדם.‏ אבישי אמר:‏ ’‏זו ההזדמנות שלנו,‏ תן לי להרוג אותו!‏’‏ דוד השיב:‏ ’‏יהוה יטפל בו.‏ ניקח רק את החנית ואת כד המים שלו ונלך’‏.‏

דוד טיפס על הר קרוב שממנו ראו את המחנה של שאול וצעק:‏ ’‏אבנר,‏ למה לא הגנת על המלך שלך?‏ איפה כד המים והחנית שלו?‏’‏ שאול זיהה את קולו של דוד ואמר:‏ ’‏היית יכול להרוג אותי אבל לא עשית זאת.‏ אני יודע שאתה תהיה המלך הבא של ישראל’‏.‏ לאחר מכן שאול חזר לארמון שלו.‏ אבל היה מישהו במשפחתו של שאול שאהב את דוד.‏