”שמוע מזבח טוב”
שאול היה מלכה הראשון של ישראל. אלוהי האמת אומנם בחר בו למלך, אך בסופו של דבר הפך שאול את עורו ונהג בחוסר צייתנות.
אילו מעשים פסולים ביצע שאול? האם הוא יכול היה להימנע מהם? אילו לקחים נוכל ללמוד ממה שקרה לו?
יהוה בוחר מלך
לפני ששאול ישב על כס המלוכה, שירת שמואל בתור נציג אלוהים בעם ישראל. כששמואל בא בימים, בניו לא היו נאמנים ליהוה ונשקפה לעם ישראל סכנה מצד אויביו. זקני ישראל פנו אל שמואל וביקשו ממנו להמליך עליהם מלך שיהיה להם לשופט ושינהיג אותם בשדה הקרב, ולכן יהוה הנחה את הנביא למשוח את שאול ואמר עליו: ”והושיע את עמי מיד פלשתים” (שמ״א ח׳:4–7, 20; ט׳:16).
נאמר על שאול שהוא ”בחור וטוב”, כלומר גבר צעיר ונאה. אולם שאול לא רק היה בחור יפה תואר. הוא גם היה צנוע. למשל, הוא שאל את שמואל: ”הלוא בן ימיני אנוכי מִקַטַנֵי שבטי ישראל, ומשפחתי הצעירה [הקטנה] מכל משפחות שבטי בנימין. ולמה דיברת אלי כדבר הזה?” על אף שקיש אביו היה ”גיבור חיל” — איש נכבד ועשיר — שאול לא ייחס לעצמו או למשפחתו חשיבות רבה מדי (שמ״א ט׳:1, 2, 21).
תן דעתך גם למה שעשה כאשר הודיע שמואל לעם ישראל מיהו המלך שבחר יהוה. תחילה משח הנביא את שאול שלא לעיני כול, ואמר: ”עשֵה לך אשר תמצא ידך, כי האלוהים עימך”. לאחר מכן כינס את העם כדי להכריז בפומבי על בחירת יהוה. כאשר גילו בני העם שהמלך הנבחר הוא שאול, איש לא יכול היה למצוא אותו. שאול הביישן נחבא אל הכלים. יהוה הצביע על מקום מחבואו, ושאול הוכתר למלך (שמ״א י׳:7, 20–24).
בשדה הקרב
מי שחשב ששאול אינו מתאים לתפקיד עמד במהרה על טעותו. כאשר העמונים התכוננו לתקוף את אחת מערי ישראל, ’צלחה רוח אלוהים על שאול’. בסמכותיות רבה כינס לוחמים מכל רחבי הארץ, ארגן אותם והוביל אותם לניצחון! ולמרות זאת, זקף שאול לזכות אלוהים את הניצחון ואמר: ”היום עשה יהוה תשועה בישראל” (שמ״א י״א:1–13).
לשאול היו תכונות טובות, והוא זכה לברכת אלוהים. הוא גם הכיר בכוחו של יהוה. אולם, הצלחת בני העם והמלך שבראשם הייתה תלויה בעובדה חשובה ביותר. שמואל אמר להם: ”אם תיראו את יהוה ועבדתם אותו ושמעתם בקולו, ולא תמרו את פי יהוה, והייתם, גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם, אַחַר יהוה אלוהיכם”. בני העם היו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאם יישארו נאמנים לאלוהים, ’לא ייטוש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול, כי הואיל יהוה לעשות אותם לעמו’ (שמ״א י״ב:14, 22).
מאז ומתמיד מי שרוצים להשביע את רצון אלוהים חייבים לשמוע בקולו. כשמשרתיו של יהוה מצייתים למצוותיו, הם זוכים לברכתו. אך מה באשר לממרים את פיו?
”נסכלת”
הפעולה הצבאית הבאה שנקט שאול נגד הפלשתים עוררה תגובה חריפה מצידם. צבא רב ”כחול אשר על שפת הים לרוב” קם על שאול. הכתוב מוסר: ”איש ישראל ראו כי צר לו כי ניגשׂ העם, ויתחבאו העם במערות ובחווחים ובסלעים ובצריחים ובבורות” (שמ״א י״ג:5, 6). מה יעשה שאול?
שמואל אמר לשאול שיפגוש אותו בגִלגל, שם יעלה הנביא עולות וזבחים. שאול חיכה, אך שמואל איחר להגיע וחייליו של שאול החלו להתפזר. לכן הוא נטל על עצמו את התפקיד להקריב את הקורבנות. אך אז בדיוק הופיע שמואל. לאחר ששמע על מה שעשה שאול, הוא אמר לו: ”נסכלת. לא שמרת את מצוות יהוה אלוהיך אשר ציווך, כי עתה הכין יהוה את ממלכתך אל ישראל עד עולם. ועתה ממלכתך לא תקום. ביקש יהוה לו איש כלבבו; ויצווהו יהוה לנגיד על עמו, כי לא שמרת את אשר ציווך יהוה” (שמ״א י׳:8; י״ג:8, 13, 14).
שאול גילה חוסר אמונה כשהחליט בעזות מצח להפר את מצוות אלוהים במקום לחכות לשמואל שיקריב את הקורבן. עד כמה שונה הדרך בה פעל שאול מזו של גדעון, ששנים קודם לכן פיקד על צבא ישראל. יהוה הורה לו לצמצם את צבאו מ־000,32 חיילים ל־300 חיילים, וכך עשה. מדוע? כיוון שהאמין ביהוה באמונה שלמה. בעזרת אלוהים הוא הצליח להביס 000,135 פולשים (שופ׳ ז׳:1–7, 17–22; ח׳:10). יהוה יכול היה לעזור גם לשאול. אך עקב חוסר צייתנותו, בזזו הפלשתים את אדמת ישראל (שמ״א י״ג:17, 18).
כיצד אנו מקבלים החלטות כאשר אנו ניצבים בפני קשיים? מי שחסרה להם אמונה באלוהים אולי יחשבו שאין זה מעשי לפעול על־פי עקרונותיו. שאול אולי חשב שמאחר ששמואל נעדר, יהיה זה צעד חכם להקריב בעצמו את הקורבן. אך הנחושים להשביע את רצון אלוהים יודעים שהדרך היחידה לעשות כן היא לפעול על־פי עקרונות המקרא בעת החלטת החלטות.
יהוה מואס בשאול
באחת המערכות נגד העמלקים, חטא שאול בחטא חמור נוסף. אלוהים גזר את דינם של העמלקים מפני שהם תקפו באכזריות את בני ישראל לאחר שיצאו ממצרים (שמ׳ י״ז:8; דב׳ כ״ה:17, 18). נוסף על כן, בתקופת השופטים חברו העמלקים לעמים אחרים במתקפה נגד עמו הנבחר של אלוהים (שופ׳ ג׳:12, 13; ו׳:1–3, 33). לכן דרש יהוה דין וחשבון מהעמלקים וציווה על שאול להוציא לפועל את גזר דינם (שמ״א ט״ו:1–3).
במקום לציית למצוות יהוה להשמיד את אויביהם העמלקים ואת כל רכושם, שבה שאול את מלכם ושמר את מיטב הצאן והבקר. כיצד הגיב כאשר שאל אותו הנביא בדבר מעשיו? הוא ניסה להתנער מן האשמה באומרו: ”אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר, למען זבוח ליהוה”. בין אם המלך באמת התכוון להקריב את בעלי החיים ובין אם לאו, הוא נהג בחוסר ציות. שאול כבר לא היה כל כך ’קטון בעיני’ עצמו. לכן נביא אלוהים הצביע על כך ששאול המרה את פי יהוה. ואז אמר שמואל: ”החפץ ליהוה בעולות וזבחים כשמוע בקול יהוה? הנה שמוע מזבח טוב. ... יען מאסת את דבר יהוה, וימאסך ממלך” (שמ״א ט״ו:15, 17, 22, 23).
לאחר שיהוה הסיר את רוחו ואת ברכתו משאול, ”רוח רעה” אחזה במלכה הראשון של ישראל. גישתו התאפיינה בחשדנות וקנאה כלפי דוד — מי שיהוה עתיד היה למנות למלך. לא אחת ניסה שאול להרוג את דוד. המקרא מוסר שכאשר ראה שאול ש”יהוה עם דוד”, הוא הפך ל’אויבו של דוד כל הימים’. שאול ביקש את נפשו של דוד ואף הורה להוציא להורג 85 כוהנים ואנשים נוספים. אין פלא אפוא שיהוה נטש את שאול! (שמ״א ט״ז:14; י״ח:11, 25, 28, 29; י״ט:10, 11; כ׳:32, 33; כ״ב:16–19).
כאשר הפלשתים שבו ותקפו את ישראל, פנה שאול לספיריטיזם בניסיון עקר להשיג עזרה. למחרת, הוא נפצע קשה בקרב והתאבד (שמ״א כ״ח:4–8; ל״א:3, 4). המקרא מציין באשר לחוסר צייתנותו של מלך ישראל: ”וימות שאול במַעֲלו אשר מעל ביהוה על דבר יהוה אשר לא שמר וגם לִשְאול באוב לדרוש. ולא דרש ביהוה” (דה״א י׳:13, 14).
דוגמתו השלילית של שאול ממחישה בבירור שהציות ליהוה עולה בחשיבותו על כל קורבן או זבח. השליח יוחנן כתב: ”זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו. ומצוותיו אינן קשות” (יוח״א ה׳:3). לעולם אל לנו לשכוח את העובדה הבסיסית הבאה: ידידותנו הנצחית עם אלוהים תלויה בציותנו אליו!
[תמונה בעמוד 21]
שאול החל את דרכו כמנהיג צנוע
[תמונה בעמוד 23]
מדוע שמואל אמר לשאול ”שמוע מזבח טוב”?