שיעור 52
הצבא הגדול של יהוה
מלך ארם, בֶּן־הֲדַד, התקיף את ישראל שוב ושוב. אבל בכל פעם שהוא עשה את זה, הנביא אלישע הזהיר את מלך ישראל, וכך הוא הצליח להתחמק. לכן בן־הדד החליט לחטוף את אלישע מישראל. כשהוא גילה שאלישע נמצא בעיר דוֹתָן הוא שלח לשם את הצבא שלו כדי לתפוס אותו.
הארמים הגיעו לדותן בלילה. למוחרת בבוקר המשרת של אלישע יצא החוצה וראה שהעיר מוקפת בצבא גדול. הוא נבהל מאוד וצעק: ’אלישע, מה נעשה?’ אלישע אמר לו: ’יש רבים יותר איתנו מאשר איתם’. באותו הרגע יהוה פתח את עיניו של המשרת והוא ראה שכל ההרים שמסביב לעיר מלאים בסוסים ובמרכבות אש.
כשהחיילים הארמיים ניסו לתפוס את אלישע, הוא התפלל: ’בבקשה, יהוה, תהפוך אותם לעיוורים’. ומה קרה? למרות שהחיילים עדיין היו יכולים לראות, פתאום הם לא הבינו איפה הם נמצאים. אלישע אמר להם: ’אתם נמצאים בעיר הלא נכונה. לכו אחריי ואני אקח אתכם לאיש שאתם מחפשים’. החיילים הלכו אחרי אלישע כל הדרך לשומרון, שם התגורר מלך ישראל.
כשהחיילים הבינו איפה הם, זה כבר היה מאוחר מדי. מלך ישראל שאל את אלישע: ’אתה רוצה שאהרוג אותם?’ האם אלישע ניצל את ההזדמנות כדי להתנקם במי שניסו לפגוע בו? לא. הוא אמר: ’אל תהרוג אותם. תן להם לאכול ותשלח אותם לדרכם’. לכן המלך הכין להם ארוחה מפוארת ואז שלח אותם לביתם.
”זהו הביטחון שיש לנו בו — שאם נבקש דבר כרצונו, ישמע אותנו” (יוחנן א׳. ה׳:14)