שיעור 72
ישוע הצעיר
יוסף ומרים גרו בנצרת עם ישוע, והיו להם עוד בנים ובנות. יוסף עבד כנגר כדי לפרנס את המשפחה, והוא לימד את ילדיו על יהוה ועל התורה. המשפחה הלכה לבית הכנסת באופן קבוע כדי לעבוד את יהוה, ופעם בשנה הם עלו לירושלים כדי לחגוג את הפסח.
כשישוע היה בן 12, הוא ומשפחתו עשו את המסע הארוך לירושלים, כמו בכל שנה. העיר הייתה מלאה באנשים שהגיעו לחגוג את הפסח. אחרי החג יוסף ומרים התחילו במסע חזרה הביתה וחשבו שישוע היה איתם בקבוצה. אבל כשהם חיפשו אותו בין קרובי המשפחה שלהם, הם לא מצאו אותו.
הם חזרו לירושלים וחיפשו אותו במשך שלושה ימים. לבסוף הם הלכו לבית המקדש ומצאו את ישוע יושב בין המורים. הוא הקשיב להם בתשומת לב ושאל אותם שאלות טובות. המורים כל כך התרשמו מישוע שהם התחילו לשאול אותו שאלות. הם היו המומים מהתשובות שלו, והיה ברור להם שהוא מבין לעומק את תורת יהוה.
יוסף ומרים דאגו מאוד. מרים אמרה: ’בני, חיפשנו אותך בכל מקום! איפה היית?’ ישוע ענה: ’האם לא ידעתם שאני צריך להיות כאן בבית של אבא שלי?’
ישוע חזר עם הוריו לנצרת. יוסף לימד אותו להיות נגר. אילו תכונות היו לדעתך לישוע בצעירותו? ככל שישוע גדל, כך גדלה חוכמתו, והוא מצא חן בעיני אלוהים ובעיני בני אדם.
”עשיית רצונך, אלוהיי, היא הנאה עבורי, ותורתך עמוק בתוכי” (תהלים מ׳:8, הערות שוליים)