שיעור 90
ישוע מת בגולגותא
הכוהנים הראשיים לקחו את ישוע לארמון של המושל פִּילָטוֹס. פילטוס שאל אותם: ’במה אתם מאשימים את האיש הזה?’ הם אמרו: ’הוא טוען שהוא מלך!’ פילטוס שאל את ישוע: ”אתה מלך היהודים?” ישוע ענה: ”מלכותי אינה חלק מן העולם הזה”.
לאחר מכן פילטוס שלח את ישוע להוֹרְדוֹס, מושל הגליל, כדי לראות אם הוא יכול למצוא בו איזושהי אשמה. אבל הורדוס לא הצליח למצוא שום דבר רע בישוע ושלח אותו בחזרה לפילטוס. לכן פילטוס אמר לאנשים: ’גם הורדוס וגם אני לא הצלחנו למצוא שום דבר נגד האיש הזה. אני עומד לשחרר אותו לחופשי’. אבל הקהל צעק: ’תהרוג אותו! תהרוג אותו!’ בהמשך החיילים הצליפו בישוע בשוט, ירקו עליו והרביצו לו. הם שמו כתר קוצים על ראשו ואמרו לו בלעג: ”שלום לך, מלך היהודים”. שוב פילטוס אמר לקהל: ’לא מצאתי שום דבר רע באיש הזה’. אבל הם צעקו: ’תתלה אותו על עמוד ההוקעה!’ לכן פילטוס ציווה שיוציאו את ישוע להורג.
החיילים לקחו את ישוע למקום שנקרא גוֹלְגוֹתָא. הם מסמרו אותו לעמוד ואז הרימו אותו כלפי מעלה. ישוע התפלל: ’אבא, תסלח להם, כי הם לא יודעים מה הם עושים’. האנשים צחקו על ישוע ואמרו: ’אם אתה בן אלוהים, תרד מהעמוד ותציל את עצמך!’
אחד הפושעים שהיה תלוי ליד ישוע אמר לו: ”זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך”. ישוע הבטיח לו: ”אתה תהיה איתי בגן עדן”. בצהריים נפל חושך על הארץ למשך שלוש שעות. כמה מהתלמידים של ישוע עמדו ליד העמוד, וביניהם מרים, אימא של ישוע. ישוע ביקש מיוחנן שידאג לה כאילו היא הייתה אימו.
לבסוף ישוע אמר: ’תם ונשלם!’ הוא כופף את ראשו ולקח נשימה אחרונה. באותו הרגע הייתה רעידת אדמה עוצמתית. בבית המקדש הווילון הכבד שהפריד בין הקודש לבין קודש הקודשים נקרע לשניים. שר צבא שעמד מול ישוע אמר: ’הוא באמת היה בן אלוהים’.
”רבות ככל שיהיו הבטחותיו של אלוהים, הן נהיו ’כן’ באמצעותו” (קורינתים ב׳. א׳:20)