מי היה פונטיוס פילטוס?‏

‏”‏פילטוס הלגלגן והספקן הוא דמות היסטורית המשלהבת את דמיוננו.‏ יש הרואים בו קדוש,‏ ואילו בעיני אחרים הוא התגלמות החולשה האנושית;‏ דוגמה קלאסית לפוליטיקאי המוכן להקריב נפש אחת למען שמירת היציבות”‏ (‏פונטיוס פילטוס [‏Pontius Pilate]‏ מאת אַן רוֹ)‏.‏

בין אם אתה שותף לדעות הללו ובין אם לאו,‏ פונטיוס פילטוס התפרסם מאוד בזכות האופן שבו נהג בישוע המשיח.‏ מי היה פילטוס?‏ מה ידוע אודותיו?‏ ראייה ברורה יותר של מעמדו תעזור לנו להבין טוב יותר את האירועים החשובים ביותר שהתרחשו עלי אדמות.‏

מעמד,‏ תפקידים וסמכות

הקיסר הרומי טיבריוס מינה את פילטוס לנציב חבל יהודה בשנת 26 לספירה.‏ מושלים כדוגמתו היו בני מעמד הפרשים — בני אצולה במעמד נמוך יותר מזה של בני האצולה ממעמד הסנאט.‏ אפשר שפילטוס התגייס לצבא בתור מפקד זוטר,‏ טיפס בסולם הדרגות במהלך שירותו ולבסוף נתמנה כמושל עוד לפני שמלאו לו 30 שנה.‏

כאיש צבא,‏ פילטוס לבש ודאי טוניקת עור ושריון חזה עשוי מתכת.‏ במסגרת כהונתו הציבורית לבש טוגה לבנה בעלת שוליים סגולים.‏ תספורתו הייתה ככל הנראה קצרה,‏ ופניו מגולחות למשעי.‏ יש הסבורים כי מוצאו מספרד,‏ אך שמו מרמז על השתייכות לשבט פונטי — בני אצולה סַמניטים מדרום איטליה.‏

מושלים מן המעמד של פילטוס בדרך כלל נשלחו לשטחיהם של הברברים,‏ או חסרי התרבות,‏ ולגבי דידם של הרומים,‏ ארץ יהודה הייתה מקום כזה.‏ בנוסף לשמירה על הסדר,‏ השגיח פילטוס על גביית המס העקיף ומס הגולגולת.‏ העניינים המשפטיים השוטפים הופקדו בידי בתי הדין של היהודים,‏ אך מקרים של גזר דין מוות הופנו ככל הנראה אל הנציב,‏ שהיה הסמכות המשפטית העליונה.‏

פילטוס ואשתו,‏ ביחד עם קבוצה לא גדולה של פקידים,‏ בני לוויה ושליחים,‏ התגוררו בעיר הנמל קיסריה.‏ הוא פיקד על חמישה גדודים של חיל רגלים,‏ שכללו בין 500 ל־000,‏1 חיילים כל אחד,‏ וכן גם על פלוגת פרשים בסדר גודל של כ־500 איש.‏ חייליו נהגו להוציא להורג את מפירי החוק.‏ בימי שלום קדם שימוע קצר להוצאה להורג.‏ אך בעיצומו של מרד הומתו המורדים בהמוניהם בו במקום.‏ לדוגמה,‏ כדי לדכא מרד שהנהיג סְפַּרְטַקוּס הוציאו הרומים להורג 000,‏6 עבדים.‏ במקרה של תסיסה ביהודה,‏ הנציב יכול היה לבקש את עזרת הלֶגָט (‏הנציג)‏ של הקיסר בסוריה,‏ אשר פיקד על מספר לגיונות.‏ ואולם,‏ במשך רוב תקופת כהונתו של פילטוס,‏ הנציג הקיסרי נעדר ופילטוס נאלץ לדכא במהירות כל הפרת סדר.‏

בין הנציבים לקיסר התנהלה חליפת מכתבים שוטפת.‏ עניינים שנגעו לכבודו של הקיסר או לאיום כלשהו על סמכות רומא הצריכו דיווח,‏ שבעקבותיו יצאו צווים מטעם הקיסר.‏ הנציב בדרך כלל רצה להציג את הגרסה שלו לגבי המתרחש בפרובינציה לפני שמישהו אחר יתלונן.‏ חששות כאלה היו ממשיים מאוד בעיני פילטוס כאשר החלו להתפתח בעיות ביהודה.‏

מלבד הכתוב בספרי הבשורה,‏ מקורות המידע העיקריים על פילטוס הם כתביהם של ההיסטוריונים יוסף בן מתתיהו ופילון.‏ גם ההיסטוריון הרומאי טאקיטוס כתב שפילטוס הוציא להורג את כריסטוס,‏ אשר ממנו נגזר שמם של המשיחיים (‏כריסטיאנים)‏.‏

עילה לזעם היהודים

יוסף בן מתתיהו מציין שמתוך התחשבות ביהודים,‏ שהתנגדו לעשיית פסלים וצלמים,‏ נמנעו הנציבים הרומים מלהכניס אל ירושלים דגלי צבא שעליהם הופיעה דמותו של הקיסר.‏ בעניין זה פילטוס לא גילה התחשבות,‏ ולכן היהודים הנזעמים חשו לקיסריה להביע את מחאתם.‏ במשך חמישה ימים נמנע פילטוס מנקיטת פעולה.‏ ביום השישי הורה לחייליו להקיף את המפגינים ואיים להורגם אם לא יעזבו את המקום.‏ כאשר אמרו היהודים שמוטב להם למות מלראות את תורתם מופרת,‏ נמלך פילטוס בדעתו וציווה לסלק מן העיר את הדגלים נושאי הדיוקנאות.‏

פילטוס לא נרתע משימוש בכוח.‏ באחד המקרים שתיאר יוסף בן מתתיהו,‏ החל הנציב בבנייתה של אמת־מים כדי להזרים מים לירושלים והשתמש בכספים מאוצר המקדש למימון מפעל הבנייה.‏ פילטוס לא החרים את הכסף,‏ שהרי ידע היטב כי בזיזת המקדש נחשבה לחילול הקודש — מה שהיה גורם ליהודים זועמים לבקש מטיבריוס להחזיר אותו לרומא.‏ לפיכך,‏ נראה כי פילטוס פעל בשיתוף פעולה עם רשויות בית המקדש.‏ לא הייתה מניעה הלכתית להשתמש בכספי קודש,‏ שנקראו ”‏קורבן”‏,‏ לביצוע עבודות ציבוריות לרווחת העיר.‏ למרות זאת,‏ אלפי יהודים נתקהלו במחאה על המעשה.‏

פילטוס הורה לחיילים להיבלע בהמון ופקד עליהם לא להניף חרב,‏ אלא להכות את המפגינים באלות.‏ הוא ככל הנראה רצה להשתלט על האספסוף מבלי שהמצב יתדרדר לטבח.‏ תוכניתו עלתה יפה,‏ אף־על־פי שהמאורע הסתיים בהרוגים.‏ מי שדיווחו לישוע על הגליליים אשר פילטוס עירב את דמם בזבחיהם אולי התייחסו לתקרית זו (‏לוקס י״ג:‏1‏)‏.‏

‏”‏מהי אמת?‏”‏

פילטוס נודע לשמצה בגלל תגובתו להאשמותיהם של ראשי הכוהנים והזקנים היהודים,‏ לפיהן ישוע אמר על עצמו שהוא מלך.‏ בשומעו על שליחותו של ישוע להעיד על האמת,‏ לא ראה פילטוס באסיר זה שום סכנה לרומא.‏ ”‏מהי אמת?‏”‏ שאל,‏ ככל הנראה בחושבו שהאמת הינה מושג ערטילאי שאינו מחייב התייחסות רצינית.‏ ומה הסיק לבסוף?‏ ”‏אינני מוצא בו שום אשמה”‏ (‏יוחנן י״ח:‏37,‏ 38;‏ לוקס כ״ג:‏4‏)‏.‏

די היה בזה כדי לסיים את משפטו של ישוע,‏ אך היהודים עמדו על כך שהוא חותר תחת סמכות המדינה.‏ ראשי הכוהנים מסרו את ישוע מתוך קנאה,‏ ופילטוס היה מודע למניעיהם.‏ הוא גם ידע שאם ישחרר את ישוע,‏ ההמון יתקומם — תוצאה שרצה להימנע ממנה.‏ היו כבר די והותר הפרות סדר,‏ שהרי בר־אבא ואחרים היו עצורים באשמת מרד ורצח (‏מרקוס ט״ו:‏7,‏ 10;‏ לוקס כ״ג:‏2‏)‏.‏ מלבד זאת,‏ מחלוקות קודמות עם היהודים לא בדיוק הגדילו את חינו של פילטוס בעיני טיבריוס,‏ אשר היה ידוע ביחסו המחמיר כלפי נציבים כושלים.‏ מצד שני,‏ הכניעה ליהודים תתפרש כחולשה.‏ פילטוס ניצב אפוא בפני דילמה.‏

בהיוודע לו מוצאו של ישוע,‏ ניסה פילטוס לגולל את המקרה לפתחו של הורדוס אנטיפס,‏ שר הרובע על הגליל.‏ כאשר נכשלה תוכניתו,‏ ניסה לגרום להמון שנקהלו מחוץ לארמונו לבקש את שחרורו של ישוע,‏ בהתאם למנהג לשחרר אסיר בחג הפסח.‏ אך ההמון תבע שבר־אבא ישוחרר (‏לוקס כ״ג:‏5–19‏)‏.‏

אפשר שפילטוס רצה לעשות את הדבר הנכון,‏ אבל הוא גם רצה להציל את עורו ולהשביע את רצון ההמון.‏ לבסוף,‏ הצדק וצו מצפונו הוכרעו על־ידי שיקולי הקריירה שלו.‏ הוא לקח מים,‏ ולעיני הקהל רחץ את ידיו כאות לכך שהוא נקי מדמו של האיש שעמד לגזור עליו דין מוות.‏a פילטוס אומנם סבר שישוע חף מפשע,‏ אך למרות זאת מסר אותו להלקאה והרשה לחייליו ללעוג לו,‏ להכותו ולירוק עליו (‏מתי כ״ז:‏24–31‏)‏.‏

פילטוס עשה ניסיון אחרון לשחרר את ישוע,‏ אך ההמון צעק שאם יעשה כן,‏ אין הוא ידיד הקיסר (‏יוחנן י״ט:‏12‏)‏.‏ זה הטיעון שהכריע את פילטוס.‏ חוקר אחד אמר לגבי פסיקתו של פילטוס:‏ ”‏הפתרון היה קל:‏ להוציא את האיש להורג.‏ המחיר היה בסך הכול אובדן חייו של יהודי חסר חשיבות לכאורה;‏ יהיה זה טיפשי לתת לבעיות להתפתח בגללו”‏.‏

מה עלה בגורלו של פילטוס?‏

המאורע האחרון המתועד בחייו של פילטוס קשור להתנגשות נוספת.‏ יוסף בן מתתיהו מוסר כי המון של שומרונים חמושים נקהלו אל הר גריזים בתקווה לחשוף אוצרות שכביכול נטמנו שם על־ידי משה.‏ פילטוס התערב וחייליו טבחו בהמון.‏ השומרונים התלוננו בפני נציב סוריה,‏ לוציוס ויטליוס,‏ הממונה על פילטוס.‏ לא נאמר מפורשות אם ויטליוס סבר שפילטוס הרחיק לכת.‏ בכל אופן,‏ הוא פקד על פילטוס לשוב לרומא ולהסביר את מעשיו לקיסר.‏ אך לפני שהגיע פילטוס לרומא,‏ טיבריוס מת.‏

‏”‏בשלב זה”‏,‏ מציין מקור אחד,‏ ”‏פילטוס יוצא מדפי ההיסטוריה ונכנס לתחומי האגדה”‏.‏ אולם,‏ רבים ניסו להשלים את הפרטים החסרים.‏ לפי אחת הסברות,‏ פילטוס הפך למשיחי.‏ נוצרים אתיופים הכתירו אותו ל”‏קדוש”‏.‏ אֶוזֵבּיוס,‏ מחבר שפעל בסוף המאה השלישית ועד תחילת המאה הרביעית לספירה,‏ היה הראשון מבין רבים שטענו כי פילטוס איבד עצמו לדעת,‏ בדומה ליהודה איש קריות.‏ בכל אופן,‏ מה שעלה בגורלו של פילטוס עדיין נותר בגדר תעלומה.‏

יהיו מי שיתארו את פילטוס כרודן עיקש ולגלגן.‏ אלא שהוא כיהן במשרתו במשך עשר שנים,‏ וזאת לעומת תקופות הכהונה הקצרות בהרבה של רוב נציבי יהודה.‏ מכאן שמנקודת מבט רומית,‏ פילטוס מילא את תפקידו בהצלחה.‏ יש הרואים בו מוג לב אשר באופן נפשע עינה והרג את ישוע רק כדי להציל את עורו.‏ אחרים טוענים שחובתו הראשונה במעלה של פילטוס הייתה לשמור על השלום ולקדם את האינטרסים הרומיים,‏ יותר מאשר לעשות צדק.‏

התקופה של פילטוס שונה מאוד מתקופתנו.‏ עם זאת,‏ ברור שלא יהיה זה הוגן מצד כל שופט שהוא להרשיע אדם הנחשב בעיניו לחף מפשע.‏ אלמלא מפגשו עם ישוע,‏ פונטיוס פילטוס היה אולי פשוט עוד שם בין שמות רבים אחרים הכתובים בדפי ההיסטוריה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 11]‏

כתובת זו שנחשפה בקיסריה מזהה את פונטיוס פילטוס כנציב יהודה