שיר 17
”אני רוצה”
(לוקס ה׳:13)
1. בֶּן הָאֵל יָרַד מִמָּרוֹם,
בָּא אֶל הָעוֹלָם בְּרָצוֹן.
אַהֲבָה הוּא גִּלָּה,
טוּב לֵב וְחֶמְלָה;
נָתַן בִּנְדִיבוּת מִזְּמַנּוֹ.
לַסּוֹבְלִים הֵבִיא הֲקָלָה,
לָהֶם כֹּה חָפַץ לַעֲזֹר.
בְּעֵינָיו זֹאת רָאוּ וְהִרְגִּישׁוּ,
לָתֵת וּלְשָׁרֵת רָצָה הוּא.
2. אֶת דְּרָכָיו, אֶת כָּל מַעֲשָׂיו
כָּל יוֹם נִתְאַמֵּץ לְחַקּוֹת.
נְגַלֶּה אַהֲבָה,
נִנְהַג בְּחֶמְלָה,
לְכָל אִישׁ עָנָו נַעֲזֹר.
יָד נוֹשִׁיט לְאָח בְּצָרָה,
נִדְאַג לִצְרָכָיו בִּנְדִיבוּת.
כָּךְ נֹאמַר בְּשִׂמְחָה לְאָבִינוּ:
”בְּכָל לֵב לָתֵת רָצִינוּ!”
(ראה גם יוח׳ י״ח:37; אפ׳ ג׳:19; פיל׳ ב׳:7.)