שיר 145
הבטחת אלוהים לכונן גן עדן
(לוקס כ״ג:43)
1. גַּן עֵדֶן אֱלֹהִים הִבְטִיחַ,
מַלְכוּת מָשִׁיחַ זֹאת תַּגְשִׁים.
יִמְחֶה אָז בְּנוֹ כָּל חֵטְא וָפֶשַׁע,
הַשְּׁכוֹל יַחְלֹף לְעוֹלָמִים.
(פזמון)
גַּן עֵדֶן הָעוֹלָם יִהְיֶה.
בֶּאֱמוּנָה אֶת זֹאת נִרְאֶה.
הַבְטָחָה זוֹ הַבֵּן יַגְשִׁים,
כִּי זֶה חֶפְצוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
2. כֵּן, בְּקָרוֹב כָּאן עַל הָאָרֶץ
אֶת הַמֵּתִים בְּנוֹ יְחַיֶּה.
אָז יִתְקַיֵּם מָה שֶׁהִבְטִיחַ:
’בְּגַן הָעֵדֶן עוֹד תִּהְיֶה’.
(פזמון)
גַּן עֵדֶן הָעוֹלָם יִהְיֶה.
בֶּאֱמוּנָה אֶת זֹאת נִרְאֶה.
הַבְטָחָה זוֹ הַבֵּן יַגְשִׁים,
כִּי זֶה חֶפְצוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
3. גַּן עֵדֶן הָאָדוֹן הִבְטִיחַ,
מוֹלֵךְ הוּא עַל כָּל הַתֵּבֵל.
עַל זֹאת נוֹדֶה לֶאֱלֹהֵינוּ,
מֵעֹמֶק לֵב נָשִׁיר הַלֵּל.
(פזמון)
גַּן עֵדֶן הָעוֹלָם יִהְיֶה.
בֶּאֱמוּנָה אֶת זֹאת נִרְאֶה.
הַבְטָחָה זוֹ הַבֵּן יַגְשִׁים,
כִּי זֶה חֶפְצוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
(ראה גם מתי ה׳:5; ו׳:10; יוח׳ ה׳:28, 29.)