ישוע — חייו ושליחותו
האיש העשיר ואלעזר מתנסים בשינוי
ישוע סיפר אותה עת משל על איש עשיר ועל קבצן בשם אלעזר. האיש העשיר סימל את מנהיגי־הדת שהיו בעלי זכויות ואפשרויות רוחניות, ומאידך אלעזר סימל את פשוטי־העם שרעבו למזון רוחני. ישוע המשיך את סיפורו בתארו שינוי דרמאטי שחל בנסיבותיהם של שני האנשים.
”העני מת”, ציין ישוע, ”והמלאכים נשאוהו אל חיק אברהם, וגם העשיר מת ונקבר. בשאול, כשהיה בייסורים, נשא את עיניו וראה את אברהם מרחוק ואת אלעזר בחיקו”.
מאחר שהאיש העשיר ואלעזר אינם אנשים ממשיים אלא מסמלים קבוצות אנשים, גם מותם סמלי. מה מסמל מותם?
זמן קצר קודם לכן, הצביע ישוע על שינוי שחל בנסיבות באומרו ש’התורה והנביאים היו עד ימי יוחנן המטביל, אך מאז ואילך מלכות האלוהים מתבשרת’. לפיכך, עם הטפתם של יוחנן המטביל וישוע, מתו האיש העשיר ואלעזר לגבי נסיבותיהם או מצבם הקודם.
אנשים ענווים אלה שהתחרטו על חטאיהם — בני כיתת ”אלעזר” — מתו לגבי מצבם הרוחני המקופח, וזכו למעמד של חסד אלוהי. בעוד שבמצבם הקודם פנו למנהיגי־הדת כדי לאכול את הפירורים הרוחניים הנופלים מן השולחן הרוחני, האמיתות הרוחניות שלימד ישוע מילאו אותה עת את צורכיהם. עקב כך, הובאו אל חיקו או חסדו של ”אברהם” הגדול יותר, יהוה אלוהים.
מאידך, בני כיתת האיש העשיר, התנסו במורת־רוחו של אלוהים, עקב דחייתם המתמדת את בשורת המלכות שלימד ישוע. הם מתו אפוא לגבי מצבם הקודם, המועדף לכאורה. למעשה, הם מתוארים כמתייסרים בתופת סמלית. תן דעתך לדברי האיש העשיר:
”אבי אברהם, רחם עלי ושלח נא את אלעזר שיטבול את קצה אצבאו במים ויקרר את לשוני, כי סובל אני ביקוד הזה”. בשורת המשפט היוקדת שהכריזו תלמידי ישוע היא שייסרה את בני כיתת האיש העשיר. הם רצו שהתלמידים יחדלו להכריז מסרים אלה, ובכך יקלו מעט על ייסוריהם.
”השיב לו אברהם, ’בני, זכור שאתה קיבלת את טובך בחייך ואלעזר קיבל את הרעות. עכשיו הוא מנוחם כאן ואתה סובל. נוסף על כל זה, תהום גדולה נקבעה בינינו לביניכם כדי שהחפצים בכך לא יוכלו לעבור מפה אליכם, וכדי שלא יעברו משם אלינו’”.
עד כמה צודק והולם המהפך הדרמאטי שחל במצבן של כיתת אלעזר וכיתת האיש העשיר! השינוי במעמדם הושלם מספר חודשים לאחר־מכן בחג־השבועות של שנת 33 לספירה, כשברית־התורה הישנה הוחפה בברית חדשה. או — אז נעשה ברור מעל לכל ספק, שאלוהים קיבל את התלמידים ולא את הפרושים ומנהיגי־הדת האחרים. ’התהום הגדולה’, שנפערה בין האיש העשיר הסמלי לבין תלמידי ישוע, מסמלת את משפט אלוהים הצודק, שאינו משתנה.
אזי, ביקש האיש העשיר מ’האב אברהם’ שישלח את אלעזר ’אל בית אביו, כי חמישה אחים לו’. בכך הודה האיש העשיר שיש לו קשר עם אב אחר, שהינו למעשה השטן. האיש העשיר ביקש שאלעזר ירכך את ההכרזה על משפט אלהים כדי ש’חמשת אחיו’ — בני בריתו הדתיים — לא יימצאו ב”מקום הייסורים הזה”.
”השיב לו אברהם, ’יש להם משה והנביאים, שישמעו בקולם’”. כדי ש’חמשת האחים’ יימלטו מן העינויים, כל שעליהם לעשות הוא לשית לבם אל כתבי משה והנביאים, המזהים את ישוע כמשיח, ולהיעשות לתלמידיו. אולם, היקשה האיש העשיר: ”’לא, אבי אברהם; אם ילך אליהם אחד מן המתים, יחזרו בתשובה’. אמר לו אברהם, ’אם אינם שומעים אל משה ואל הנביאים, לא ישתכנעו גם אם יקום אחד מעם המתים’”. אלוהים לא יספק אותות או ניסים מיוחדים כדי לשכנע אנשים כאלה. בני־אדם צריכים לקרוא את כתבי־הקודש וליישמם אם ברצונם לזכות בחסד אלהים. לוקס ט״ז:16, 22–31; יוחנן ח׳:44.
(מקור המאמר: 1989/4/1)
◆ מדוע מותם של האיש העשיר ואלעזר חייב להיות סמלי, ואת מה מסמל מותם?
◆ מה הם הייסורים שסבל האיש העשיר, ובאלו אמצעים ביקש שיַקלו עליו?
◆ מה מסמלת ’התהום הגדולה’?
◆ מיהו אביו האמיתי של האיש העשיר ומי הם חמשת אחיו?