תוחלת נפלאה בגן של עדנה

‏”‏ויברך אותם אלהים,‏ ויאמר להם אלהים:‏ ’‏פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה,‏ ורדו בדגת־הים ובעוף־השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ.‏’‏”‏ — בראשית א׳:‏28‏.‏

1,‏ 2.‏ לקראת איזו מטרה פועל יהוה,‏ תוך אהבה,‏ למען בני־האנוש,‏ ואילו משימות הטיל על אדם?‏

‏”‏האלהים הוא אהבה,‏”‏ כך מדגישים לנו כתבי־הקודש.‏ הוא מגלה התעניינות אוהבת וחסרת־אנוכיות בבני־אנוש,‏ וממשיך לפעול בלא־הרף לקראת מטרתו שהם ייהנו לנצח מחיים בריאים ושלווים בגן־עדן עלי־אדמות.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏16‏;‏ השווה תהלים ט״ז:‏11‏.‏)‏ לאיש הראשון,‏ אדם המושלם,‏ הוענקו חיי שלווה,‏ וגם עבודה מעניינת ומהנה.‏ בורא האדם מינה אותו לטפח את גן־העדן המענג.‏ ועתה הטיל עליו בוראו משימה מיוחדת מעניינת נוספת.‏ אנו קוראים על מה שאירע:‏

² ”‏וייצר יהוה אלהים מן האדמה כל חיית־השדה ואת כל עוף־השמים,‏ ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו;‏ וכל אשר יקרא לו האדם,‏ נפש חיה,‏ הוא שמו.‏ ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף־השמים ולכל חיית־השדה.‏”‏ — בראשית ב׳:‏19,‏ 20‏.‏

3.‏ מדוע לא חששו אדם ובעלי־החיים זה מזה?‏

³ האיש העניק שמות לבעלי־החיים,‏ כמו,‏ למשל,‏ ”‏סוס”‏,‏ ”‏שור”‏,‏ ”‏שה”‏,‏ ”‏עז”‏,‏ ”‏יונה”‏,‏ ”‏תוכי”‏,‏ ”‏אריה”‏,‏ ”‏דוב”‏,‏ ”‏קוף”‏,‏ ”‏כלב”‏,‏ ”‏נחש”‏,‏ וכן הלאה.‏ האיש הלא־חמוש לא חש כל פחד מפני בעלי־חיים אלה,‏ מהבהמות או מחיות הבר,‏ או מעופות השמים — והם לא פחדו מפניו,‏ אלא הכירו בו באופן אינסטינקטיבי כנעלה עליהם,‏ או כבעל סוג חיים נעלה מזה שלהם.‏ אדם הכיר בכך שהם היו יצורים מעשה־ידיו של אלהים,‏ שחייהם הוענקו להם מאת אלהים,‏ ולא היתה לו כל שאיפה או נטייה לפגוע בהם,‏ או להרגם.‏

4.‏ מה יכולים אנו להניח באשר להענקת שמות לכל בעלי־החיים ועופות־השמים,‏ ואיזה סוג של חווייה היתה זו ודאי עבור אדם?‏

⁴ ספר בראשית אינו מוסר לנו כמה זמן הוקצב להבאת הבהמות,‏ חיות־הבר ועופות־השמים בפני האדם.‏ הכל היה נתון להדרכה והשגחה אלוהיות.‏ יתכן שאדם הקדיש זמן לעיין במהותו של כל בעל־חיים בנפרד,‏ להתבונן במנהגים ואורח־חיים האופיינים לו;‏ אזי יכול היה לבחור בשם שהתאים לו במיוחד.‏ אין ספק שהדבר דרש זמן ממושך למדי.‏ היתה זו חוויה מעניינת ביותר לגבי אדם,‏ להתוודע מקרוב אל עולם החי שעל־פני כדור־הארץ,‏ על המינים השונים,‏ והמשימה דרשה ממנו כושר שכלי וכושר־דיבור מפותחים,‏ על־מנת להיות מסוגל לייחד כל אחת מצורות־החיים האלה בשם המתאים לו.‏

5–7.‏ (‏א)‏ אילו שאלות אפשריות התעוררו אצל אדם?‏ (‏ב)‏ איזה סוג של תשובות סופקו בבראשית א׳:‏1–25‏?‏

⁵ אך,‏ באיזה סדר נבראו כל היצורים החיים האלה?‏ האם נבראו חיות־היבשה לפני בעלי־הכנף,‏ והיכן,‏ מבחינת לוח־הזמנים וסדר הופעתם,‏ עמד האדם,‏ בהשוואה לכל אותם יצורים חיים נחותים?‏ כיצד הכשיר אלהים את פני כדור־הארץ לכלכל מיגוון כה רחב של בעלי־חיים,‏ בספקו אוויר בו יוכלו בעלי־הכנף להתעופף בגובה כה רב,‏ מים לשתייה ואת הצמחייה כדי שתשמש מזון,‏ בבראו ’‏מאור גדול’‏ כדי שיאיר את היום,‏ ובכך לאפשר לאדם לראות,‏ ואת ’‏המאור הקטן’‏,‏ על־מנת ליפות את הלילה?‏ מדוע היה מזג־האוויר כה מתון וחמים,‏ כך שהאיש יכול היה לנוע אנה ואנה,‏ לעבוד ולישון חשוף וערום?‏

⁶ האיש לא נותר ללא תשובות,‏ ולא היה לו כל צורך לנחש.‏ מוחו הצמא למידע ראוי היה לתשובות הגיוניות ומשביעות ממקור סמכותי,‏ ממישהו שידע את העובדות.‏ אלהים לא הותיר אותו כבן נבער־מדעת,‏ אלא כיבד כראוי את שיכלו המפותח כשפירט בפניו את תולדות הבריאה המופלאות,‏ כפי שהן מובאות בבראשית א׳:‏1–25‏.‏

⁷ אדם היה,‏ ללא ספק,‏ אסיר־תודה ליהוה על תיאור מרגש זה של תהליך הבריאה.‏ התיאור הבהיר לו דברים רבים.‏ מניסוח הדברים,‏ הבין הוא שהיו שלושה עידנים,‏ שאותם כינה אלהים בשם ‏”‏ימים”‏,‏ על־פי קנה־המידה בו מדד הוא את הזמן,‏ שקדמו ל”‏יום רביעי”‏ או התקופה הרביעית של הבריאה אשר במהלכה גרם אלהים להופעת שני המאורות הגדולים ברקיע השמים,‏ על־מנת לציין את היממה בת 24 השעות של האדם,‏ שהיא קצרה בהרבה מימי הבריאה.‏ יום ארצי קצר יותר זה היווה פרק־הזמן שעבר משקיעת המאור הגדול יותר,‏ השמש,‏ עד לשקיעתו הבאה.‏ נודע לאדם גם שעליו לחלק את הזמן לשנים,‏ ואין ספק שהחל מיד לספור את שנות חייו.‏ המאור הגדול יותר ברקיע השמים איפשר לו לעשות כן.‏ אך,‏ במה שנוגע לימי הבריאה הארוכים יותר של אלהים,‏ הבין האדם הראשון שהוא חי אז ביום הששי של פעילות הבריאה הארצית של אלהים.‏ עדיין לא הוזכר בפניו קץ כלשהו לגבי אותו יום־בריאה ששי בו נבראו כל אותן חיות יבשה,‏ ואחר נברא האדם לחוד.‏ עתה הובהר לו הסדר בו נבראו הצמחים,‏ דגת־הים,‏ בעלי־הכנף וחיות היבשה.‏ אך,‏ בהיותו לבד במישכנו הארצי הגן־העדני,‏ לא היווה אדם את הביטוי השלם של מטרתו האוהבת של אלהים לגבי בריאתו האנושית.‏

בריאת האשה הראשונה

8,‏ 9.‏ (‏א)‏ במה הבחין האיש המושלם בנוגע לבעלי־החיים,‏ אך מה הבין באשר לעצמו?‏ (‏ב)‏ מדוע נאות היה שהאיש המושלם לא ביקש מאלהים בת־זוג?‏ (‏ג)‏ כיצד מתאר המקרא את בריאת האשה הראשונה?‏

⁸ האיש הראשון,‏ עם מוח וכושר־אבחנה מושלמים,‏ ראה שבתחום בעלי־הכנף ובעלי־החיים,‏ היו זכר ונקבה,‏ ושכולם הביאו לאור העולם יצורים כמותם,‏ בני מינם.‏ מאידך,‏ במה שנוגע לאדם עצמו,‏ המצב היה שונה.‏ אם אבחנה זו עוררה בו מחשבות על ההנאה שבחברת ריע כמוהו,‏ הרי שלא מצא כל בת־זוג מתאימה בכל תחום בעלי־החיים,‏ אפילו לא בין הקופים.‏ אדם הסיק,‏ ודאי,‏ שלא היה עבורו בת־זוג כלשהי,‏ כי אילו היתה קיימת אחת כזו,‏ היה אלהים מביא אותה אליו.‏ האיש נברא בניפרד מכל אותם בעלי־חיים,‏ והוא נועד להיות שונה!‏ לא היתה לו כל נטייה להחליט לעצמו משהו בנדון,‏ ותוך עזות־מצח לבקש מאלהים,‏ בוראו,‏ בת־זוג כמוהו.‏ יאה היה לאדם המושלם להותיר את העניין כולו בידי אלהים,‏ כיון שכעבור זמן קצר הוא נוכח שאלהים הסיק את מסקנותיו הוא,‏ בנוגע למצב.‏ על כך ועל מה שאירע מאוחר יותר,‏ מציין הכתוב:‏

⁹ ”‏ולאדם לא מצא עזר־כנגדו.‏ ויפֵל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן,‏ וייקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה.‏ ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה,‏ ויביאה אל האדם.‏ ויאמר האדם:‏ ’‏זאת הפעם עצם מעצמַי ובשר מבשרי.‏ לזאת ייקרא ”‏אשה”‏,‏ כי מאיש לֻקחה זאת.‏’‏ על־כן,‏ יעזב איש את אביו ואת אימו,‏ ודבק באשתו והיו לבשר אחד.‏ ויהיו שניהם ערומים,‏ האדם ואשתו,‏ ולא יתבוששו.‏”‏ — בראשית ב׳:‏20–25‏.‏

10.‏ כיצד הגיב האיש המושלם,‏ כאשר הוצגה בפניו האשה המושלמת,‏ ומה ציינו,‏ כפי הנראה,‏ דבריו?‏

¹⁰ כאשר הוצגה בפניו האשה המושלמת בתור עזר־כנגדו,‏ דבריו הביעו את שביעות־רצונו המליאה:‏ ”‏זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי.‏”‏ מן האופן בו הגיב כשראה סוף־סוף את אשתו שזה עתה נבראה,‏ משתמע שחיכה זמן־מה עד שלבסוף קיבל את אשתו,‏ שנועדה להיות ל”‏עזר־כנגדו”‏,‏ כלומר להשלימו ובכך להעניק לו הנאה ושמחה.‏ בתארו אותה,‏ קרא לה אדם ”‏אשה”‏,‏ שמשמעו המילולי ”‏איש ממין נקבה”‏,‏ והוסיף,‏ ”‏כי מאיש לֻקחה זאת.‏”‏ (‏בראשית ב׳:‏23‏)‏ אדם לא חש כל קירבת־בשרים אל בעלי־הכנף או חיות־היבשה,‏ אשר הביא אלהים לפניו על־מנת שיעניק להם את שמותיהם.‏ בשרו היה שונה מזה שלהם.‏ אך,‏ אשה זאת היתה באמת בשר מבשרו.‏ עצם הצלע שנלקחה מגופו,‏ יצרה את אותו סוג דם שזרם בגופו הוא.‏ (‏ראה מתי י״ט:‏4–6‏.‏)‏ עתה היתה לו מישהי אשר לגביה יכול היה לשמש כנביא־אלהים,‏ ואשר עימה יכול היה לחלוק את סיפור הבריאה המופלא.‏

11–13.‏ (‏א)‏ עקב בריאת אשה עבור האדם,‏ אילו שאלות אפשריות התעוררו?‏ (‏ב)‏ מה היתה מטרת אלהים לגבי הזוג האנושי הראשון?‏ (‏ג)‏ מה נועד לשמש כמזון למשפחה האנושית המושלמת?‏

¹¹ מה היתה מטרתו של בורא האדם בהעניקו לו אשה?‏ האם היה זה אך ורק כדי שמש עזר־כנגדו,‏ רֵיעָה מסוגו הוא,‏ כדי שתמנע ממנו לחוש עצמו בודד?‏ הכתוב מסביר את מטרת אלהים,‏ בעודו מוסר את דברי הברכה שיהוה העניק לנישואיהם:‏

¹² ”‏ויאמר אלהים:‏ ’‏נעשה אדם בצלמנו,‏ כדמותנו,‏ ויירדו בדגת־הים ובעוף־השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ.‏’‏ ויברא אלהים את האדם בצלמו,‏ בצלם אלהים ברא אותו;‏ זכר ונקבה ברא אותם.‏ ויברך אותם אלהים,‏ ויאמר להם אלהים:‏ ’‏פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה,‏ ורדו בדגת־הים ובעוף־השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ.‏’‏

¹³ ”‏ויאמר אלהים:‏ ’‏הנה נתתי לכם את כל עשב זורע־זרע אשר על־פני כל הארץ,‏ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע־זרע.‏ לכם יהיה לאכלה.‏ ולכל חיית־הארץ ולכל עוף־השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה.‏’‏ ויהי כן.‏”‏ — בראשית א׳:‏26–30‏.‏

התוחלת שניצבה בפני הזוג האנושי הראשון

14.‏ עם בירכת אלהים,‏ איזה עתיד ניצב לפני האיש והאשה המושלמים,‏ ומה יכולים היו הם בצדק לדמיין לעצמם?‏

¹⁴ כמה נפלא היה עבור אותו זוג מושלם,‏ גבר ואשה,‏ לזכות לשמוע את קול אלהים מדבר אליהם,‏ בהדריכו אותם כיצד לפעול,‏ ובברכו אותם!‏ תחת בירכת אלהים לא יחיו את חייהם לשווא,‏ אלא נועדו לקבל את העזרה הדרושה על־מנת לבצע את אשר יוטל עליהם לעשות.‏ איזה עתיד נפלא ניצב בפניהם!‏ כאשר עמד הזוג הנשוי המאושר במישכנו,‏ גן־עדן,‏ יתכן שהרהרו הם במה טומן בחובו העתיד,‏ כשימשיכו לבצע את רצון אלהים לגביהם.‏ בעוד שבעיני־רוחם צפו קדימה אל תוך העתיד הרחוק,‏ הם ראו,‏ לא רק את ה”‏גן בעדן,‏ מקדם”‏,‏ אלא את כל כדור־הארץ,‏ מלא בגברים ונשים שפניהם קורנות אושר.‏ (‏בראשית ב׳:‏8‏)‏ האיש והאשה התמוגגו לנוכח המחשבה,‏ שכל אלה יהיו ילדיהם,‏ צאצאיהם.‏ כולם יהיו מושלמים,‏ ללא פגם במיבנה הגוף,‏ וייהנו מנעורים נצחיים,‏ בריאות תקינה ושימחת־חיים.‏ כולם יבטאו אהבה מושלמת זה כלפי זה,‏ וכולם יעבדו באחדות את בוראם הנשגב,‏ אביהם השמימי,‏ בעשותם זאת יחד עם אביהם ואמם האנושיים הראשונים.‏ עד כמה התרגשו בלבם,‏ ודאי,‏ האיש והאשה הראשונים מעצם המחשבה של היות להם משפחה כזאת!‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ מדוע נועד להיות שפע מזון למשפחה האנושית?‏ (‏ב)‏ בעוד המשפחה המאושרת תמשיך להתרבה,‏ איזו פעילות המתינה להם מחוץ לגבולות גן־עדן?‏

¹⁵ שפע מזון נועד להיות עבור כל אחד ואחד במשפחה אנושית זו,‏ אשר תמלא את כדור־הארץ כולו.‏ כבר מתחילה היה די מזון,‏ שם בגן־עדן.‏ אלהים סיפק להם את כל הצמחים נושאי־הזרעים,‏ כדי שישמשו בתור מזון בריא,‏ מכלכל חיים,‏ לרבות העצים מניבי־הפירות.‏ — השווה תהלים ק״ד:‏24‏.‏

¹⁶ בעוד מספרם של בני־משפחתם המאושרת ילך ויגדל,‏ נועדו הם להרחיב את הגן אל האיזורים שמעבר לגבולות עדן,‏ כיון שדבריו של אלהים ציינו שמחוץ לגן־עדן,‏ לא היתה הארץ מטופחת.‏ לפחות,‏ היא לא היתה מעובדת,‏ ולא הגיעה לאותה רמה גבוהה של טיפוח אשר ציינה את גן־עדן.‏ מסיבה זו,‏ הטיל עליהם בוראם ’‏לכבוש’‏ את הארץ בעודם ממלאים אותה.‏ — בראשית א׳:‏28‏.‏

17.‏ מדוע נועד להיות שפע מזון לאוכלוסיה הגדילה והולכת,‏ ואילו תנאים ישררו,‏ בסופו־של־דבר,‏ כשגן־עדן יתרחב?‏

¹⁷ בעוד שטחו של גן־העדן נועד להתרחב בידי מעבדים וגננים מושלמים,‏ הרי שהארץ המעובדת נועדה להניב בשפע למען האוכלוסיה הגדילה והולכת.‏ לבסוף,‏ נועד הגן המתרחב בהתמדה לכסות את כדור־הארץ כולו,‏ ותנאי גן־עדן ישררו בתבל כולה,‏ שתשגשג בתור מישכנו הנצחי של האדם.‏ כדור־הארץ נועד להיות נקודת כלילת־יופי לעיני כל מי שישקיף עליו מן החלל,‏ כך שהבורא השמימי יכול היה להכריז עליה כטוב מאוד.‏ — השווה איוב ל״ח:‏7‏.‏

18.‏ מדוע נועד גן־העדן הכל־עולמי להיות חופשי מהפרעות,‏ ואילו תנאים נועדו להשתרר בו?‏

¹⁸ כדור־הארץ נועד להתברך בשלווה ומשוחרר מהפרעות,‏ בדומה לאותו גן־עדן,‏ אשר בו מצאו עצמם האיש והאשה שזה עתה נישאו.‏ לא יהיה כל צורך לחשוש מפני סכנה או נזק מכל אותם בעלי־חיים ועופות אשר אדם כבר בחן והעניק להם שמות.‏ בדומה להורים האנושיים הראשונים,‏ יירדו אותם תושבים מושלמים של גן־העדן החובק־עולם בדגת־הים,‏ בעוף־השמים,‏ ובכל חיה הרומשת על הארץ,‏ אפילו בחיות־הבר שבשדה הפתוח.‏ עקב החוש האינסטינקטיבי של כניעה לאדם,‏ אשר נברא ”‏בצלם אלהים”‏,‏ יחיו אותם בעלי־חיים נחותים בשלום עימו.‏ בהיות בעלי־חיים אלה נתונים לשליטתם,‏ ישכינו אדוניהם,‏ בני־אדם מושלמים ורחמנים,‏ אווירה של שלווה בקרב עולם החי.‏ בשקפם תכונות אלוהיות,‏ יקנו אותם אדונים אנושיים לבעלי־החיים הנחותים תחושת ביטחון ושלווה.‏ ומעל לכל,‏ האנושות המושלמת תיהנה מיחסי־שלום עם אלהים,‏ אשר בירכתו לא תוסר מעליהם לעולם.‏ — השווה ישעיהו י״א:‏9‏.‏

אלהים נח מפעלי הבריאה שלו

19.‏ (‏א)‏ במה שנוגע למטרת אלהים,‏ מה הבינו,‏ ודאי,‏ האיש והאשה הראשונים?‏ (‏ב)‏ מה ציין אלהים במה שנוגע לזמן?‏

¹⁹ בעוד הזוג האנושי המושלם בחן את סביבתו הארצית שהושלמה,‏ מבחינת מטרתו של אלהים,‏ הם למדו לדעת דבר חשוב.‏ מהו?‏ כמה זמן יידרש מהם לביצוע משימה נפלאה זאת שהטיל עליהם אלהים.‏ בוראם ואביהם השמימי ידע את התשובה.‏ הוא גילה להם שבסידרת ימי־הבריאה הגדולים,‏ הגיעה תקופה נוספת לסיומה,‏ ושהם ניצבים בפני ”‏ערב”‏ חדש,‏ נקודת התחלה של ”‏יום”‏ חדש,‏ בהתאם לדרך בה ציין אלהים עצמו את ימי־הבריאה.‏ היום נועד להיות תקופה מבורכת ומוקדשת למטרתו הטהורה והצודקת של אלהים עצמו.‏ האיש המושלם,‏ ששימש כנביא אלהים,‏ שם לב לכך.‏ ספר בראשית,‏ שנכתב בהשראת־אלהים,‏ מציין בפנינו:‏

20.‏ מה ציין התנ״ך בנוגע ל”‏יום השביעי”‏?‏

²⁰ ”‏וירא אלהים את כל אשר עשה,‏ והנה טוב מאוד.‏ ויהי ערב ויהי בוקר,‏ יום הששי.‏ ויכֻלו השמים והארץ וכל צבאם.‏ ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה.‏ וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.‏ ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו,‏ כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות.‏ אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם,‏ ביום עשות אלהים ארץ ושמים.‏”‏ — בראשית א׳:‏31 עד ב׳:‏4‏.‏

21.‏ (‏א)‏ האם התנ״ך מציין שאלהים סיים את יום המנוחה שלו,‏ ושהכריז עליו כ”‏טוב מאוד”‏ בעיניו?‏ הסבר.‏ (‏ב)‏ אילו שאלות מתעוררות?‏

²¹ אין הכתוב מציין שאלהים סיים את יום המנוחה שלו ו’‏ראה כי טוב מאוד,‏ ויהי ערב ויהי בוקר,‏ יום שביעי’‏.‏ על־מנת שיקביל עם ששת ימי־הבריאה שקדמו לו,‏ עדיין יש צורך לומר לגבי היום השביעי שהוא ”‏טוב מאוד”‏,‏ כיון שהוא טרם תם.‏ האם יכול היה יהוה אלהים להכריז על מה שחלף עד כה מאותו יום־בריאה הזה שהוא ”‏טוב מאוד”‏?‏ האם היה זה לגביו יום של מנוחה ומרגוע עד עתה?‏ מה בנוגע לאותה תוחלת מרנינת־לב שדמיינו לעצמם האיש והאשה הראשונים,‏ ביום נישואיהם בגן־העדן?‏ הבה נראה זאת,‏ בהמשיכנו לעקוב אחר התפתחות מצב־העניינים במאמר הבא.‏

כיצד היית משיב?‏

◻ איזו משימה הטיל אלהים על אדם,‏ בנוסף לטיפוח הגן,‏ ומה היה כרוך בה?‏

◻ מה מגלה הכתוב בבראשית א׳:‏1–25 באשר לבריאה?‏

◻ כיצד נבראה האשה הראשונה,‏ וכיצד הגיב אדם ביום נישואיהם?‏

◻ איזו תוחלת ניצבה בפני הזוג האנושי הראשון?‏

◻ כיצד ציין אלהים שבסידרת ימי־הבריאה הגדולים הגיעה תקופה נוספת לסיומה?‏