דיווחים ממבשרי המלכות
”שמועה טובה מארץ מרחק”
◻ רבים נענים בחיוב לבשורה באי מדגסקר. ישנם כ־400,3 מבשרים שם, אך 205,16 התכנסו בערב־הזיכרון. האחים עושים מאמצים כבירים כדי להגיע אל כל תושבי האי עם הבשורה.
למשל, 17 מתוך 30 המבשרים בקהילת איסַאוֹנג’וֹ החליטו לבשר בשטח רחוק מכפרם. הם יצאו לדרך חצי שעה אחרי חצות. במשך שעתיים דרכם עברה בשבילים תלולים, והם נאלצו לחצות ביצות. אז הגיעו ליער הטרופי בשעה 30.2 לפנות בוקר. מפאת החושך, האחים מעדו על סלעים ונפלו בתוך שלוליות־מים שבין הסלעים. ביער נתקלו בעלוקות ובחרקים עוקצים; מרבית האחיות סבלו מהם. לעתים הבוץ העמוק הגיע עד לברכיים. כל אחד מהקבוצה נפצע בדרך זו או אחרת, אך הם יצאו לבסוף מהיער בשעה 30.6 בבוקר!
הם התחילו לבשר מבית לבית בשעה 45.6 בבוקר. רוב בעלי־הבתים קיבלו אותם בסבר־פנים יפות. אחת שלא עשתה כך בהתחלה היתה אשתו של מנהיג־דת פרוטסטנטי. היא הגיבה: ”יש לי הדת שלי, ודי לי בכך. אני כבר יודעת מה שהתנ״ך אומר.” כשהמבשר הוציא עותק של המצפה, היא דחתה אותו על הסף, במלים: ”אינני זקוקה לזה. יש לי מספיק חומר־קריאה.” אך, היא החלה לשאול שאלות: ”מי אתם, ומאיין באתם, ומי שלח אתכם?” כשהאחים השיבו לה בענווה, וסיפרו לה בקצרה על מאמציהם להגיע אל הכפר שלה, היא אכן קיבלה את החוברת, ואמרה: ”אני אקנה אותה. מי יודע — אולי אלהים שלח אתכם?”
בשעה 30.1 אחה״צ, 17 המבשרים יצאו לדרכם הביתה. הם הגיעו תוך פחות מארבע שעות מאחר שהיה זה בשעות האור — עייפים אך שלמים, ופניהם שיקפו את שמחתם הרבה. הם אמרו: ”היה זה יום בלתי־נשכח לכל 17 המבשרים מקהילת איסַאוֹנג’וֹ.”
רוחו של יהוה מניעה את משרתיו המוקדשים לבשר את הבשורה הטובה על מלכותו ”עד קצה הארץ”, ורבים מגיבים בחיוב למאמציהם החרוצים של העדים. — מעשי־השליחים א׳:8.