”דבר האלהים חי ופועל”
1, 2. (א) מה גורם לשינויים בחיי אלה שנעשים משיחיים? (ב) עד לאיזה עומק מסוגל המקרא להשפיע על אדם?
באמצע המאה הראשונה לספירה, כתב השליח פאולוס איגרת אל הקהילה שברומא, בה הדגיש את התמורות שעל המשיחי לחולל בחייו. הוא ציין: ”אל תידמו לעולם הזה, כי אם השתנו על־ידי התחדשות הדעת כדי שתבחינו מהו רצון אלהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו.” (רומיים י״ב:2) מה הדבר המדרבן את תלמידי ישוע לחולל שינויים אפילו באורח חשיבתם? ביסודו־של־דבר, זהו הכוח הטמון בדבר האלהים, בכתבי־הקודש.
2 פאולוס הראה באיזו מידה המקרא מסוגל להשפיע עלינו, כשכתב: ”שהרי דבר־האלהים חי ופועל, וחד הוא מחרב פיפיות וחודר עד להבדיל בין נפש לרוח ובין פרקים למוח העצמות, ובוחן מחשבות הלב וכוונותיו.” (עברים ד׳:12) אכן, הכוח היוצא־מגדר־הרגיל שבכתבי־הקודש לחולל שינויים כאלה בבני־אדם מהווה הוכחה משכנעת שהם יותר מאשר דברי אנוש.
3, 4. באיזו מידה משתנה האישיות של משיחיים?
3 המלה היוונית שתורגמה ל”השתנו” ברומיים י״ב:2 גזורה מהמלה מטַמוֹרפוֹ. היא מציינת שינוי מוחלט, כמו השינוי העובר זחל שהופך לפרפר. השינוי כה יסודי שכתבי־הקודש מכנים אותו כשינוי באישיות. פסוק אחד מציין, למשל: ”פשטתם את האדם הישן [האישיות הישנה, ע״ח] עם מעשיו ולבשתם את האדם החדש [האישיות החדשה, ע״ח] ההולך ומתחדש בדעת לפי צלם בוראו.” — קולוסים ג׳:9, 10.
4 בכתבו אל הקורינתים, הראה פאולוס עד כמה מרחיקי־לכת היו השינויים שחלו באישיותם של חברי הקהילה במאה הראשונה. הוא כתב: ”לא זונים ולא עובדי אלילים, לא מנאפים ולא עושי זימה ולא שוכבי זכר, לא גנבים ולא חמדנים, לא סובאים ולא מגדפים ולא חומסים יירשו את מלכות האלהים. וכאלה היו כמה מכם, אבל רוּחצתם.” (קורינתים א׳. ו׳:9–11) ברור, איפוא, שאנשים שהיו לא־מוסריים ושוחרי־ריב, גנבים ושתיינים, הפכו למשיחיים למופת.
תמורות באישיות כיום
5, 6. כיצד חולל המקרא שינויים יסודיים באישיותו של צעיר אחד?
5 שינויים דומים ניתן לראות באישיותם של משיחיים בימינו. למשל, בחור בדרום־אמריקה שהתייתם בגיל 9, גדל ללא הדרכת הורים, והתפתחו בו בעיות חמורות באישיוּתו. הוא מספר: ”בגיל 18, כבר הייתי מכור לחלוטין לסמים, וישבתי בכלא כשנתפסתי בגניבות כדי לתמוך בהרגלי.” אך, דודתו היתה אחת מעדי־יהוה, ובסופו־של־דבר הצליחה לעזור לו.
6 הצעיר מסביר: ”דודתי החלה לנהל עימי שיעור־מקרא וכעבור שבעה חודשי לימודים מצאתי את הכוח להיגמל מהשימוש בסמים.” יחד עם זאת, הוא ניתק את קשריו עם חבריו הקודמים, ומצא חברים חדשים בקרב עדי־יהוה. הוא ממשיך ומספר: ”חברים חדשים אלה, יחד עם לימוד קבוע של המקרא, עזרו לי להמשיך להתקדם ולבסוף להקדיש את חיי לשירות אלהים.” אכן, אותו נרקומן וגנב לשעבר הוא עתה משיחי פעיל ומוסרי. מה חולל תמורות כה יסודיות באישיותו? הכוח הטמון בכתבי־הקודש.
7, 8. תאר כיצד בעיה קשה באישיוּת נפתרה בעזרת כתבי־הקודש.
7 דוגמה אחרת ניתנת מאירופה הדרומית. שם גדל צעיר עם בעייה קשה באישיוּת: הנטייה לאלימות. הוא היה תמיד מעורב בקטטות. בוויכוח משפחתי אחד, היכה את אביו והפיל אותו ארצה! אך, מאוחר יותר, החל ללמוד את כתבי־הקודש עם עדי־יהוה, ושם לב לצוו האלוהי שבאיגרת אל הרומיים: ”אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה. ... עד כמה שהדבר בידכם חיו בשלום עם כל אדם. יקירַי, אל תתנקמו אלא הניחו לזעם.” — רומיים י״ב:17–19.
8 פסוקים אלה עזרו לו להבין עד כמה רצינית היתה מגרעתו. הידע שרכש מכתבי־הקודש השפיע על רגישות מצפונו, דבר שעזר לו לשלוט ברוחו. פעם אחת, לאחר שהתקדם בלימודיו, אדם זר הטיח לעברו עלבונות. הצעיר חש בקרבו את תחושות־הזעם המוכרות לו. אך, מיד חש בדבר נוסף: תחושת בושה; וזו מנעה ממנו לפרוק את הכעס. הוא כבר טיפח שליטה־עצמית, אחד מפירות־הרוח. (גלטיים ה׳:22, 23) אישיותו השתנתה, הודות לכוח הטמון בדבר־אלהים.
9. באמצעות מה, לדברי פאולוס, ניתן לשנות את אישיותנו?
9 אך, כיצד מפעיל המקרא השפעה כה עזה? בקולוסים ג׳:10, אמר פאולוס שהאישיות שלנו משתנה עקב רכישת ידע מדויק, אותו ידע הנמצא בכתבי־הקודש. אך, כיצד ידע זה עוזר לאנשים להשתנות?
תפקיד הידע המדויק
10, 11. (א) כשאנו חוקרים את המקרא, מה לומדים אנו ביחס לתכונות רצויות ולא־רצויות? (ב) מה נדרש בנוסף לידע כדי לחולל שינויים באישיותנו?
10 ראשית, כתבי־הקודש מצביעים על תכונות לא רצויות שיש להתפטר מהם. ביניהן המקרא מציין ”עיניים רמות, לשון שקר, וידיים שופכות דם נקי, לב חורש מחשבות אוון, רגליים ממהרות לרוץ לרעה, יפיח כזבים עֵד שקר, ומשַלֵח מְדנים בין אחים.” (משלי ו׳:16–19) שנית, כתבי־הקודש מציינים תכונות רצויות, שעלינו לטפח, לרבות ”אהבה, שמחה, שלום, אורך־רוח, נדיבות, טוב־לב, נאמנות [אמונה, ע״ח], ענווה, ריסון־עצמי.” — גלטיים ה׳:22, 23.
11 ידע מדויק כזה מסייע לאדם כן לערוך חשבון נפש, ולהבחין בתכונות שעליו לטפח ואחרות שעליו למחוק. (יעקב א׳:25) אך, זוהי רק ההתחלה. בנוסף לידע דרוש מניע הולם, דחף שיעורר בו את הרצון להשתנות. גם בהקשר זה זקוק הוא לידע מקראי מדויק.
המניע להתנהגות נאותה
12. כיצד הידע על אישיותו של אלהים עוזר לנו להשתנות?
12 פאולוס אמר שהאישיות החדשה הרצויה מעוצבת ’לפי צלם בוראה’. (קולוסים ג׳:10) משמע הדבר שעל האישיות המשיחית לדְמוֹת לאישיות של אלהים. (אפסיים ה׳:1) דרך כתבי־הקודש מתגלה לנו אישיותו של אלהים. אנו עוקבים אחרי מגעיו עם האנושות ומבחינים בתכונותיו, כגון: אהבה, נדיבות, טוב־לב, רחמים וצדק. ידע כזה מניע אנשים ישרי־לב לאהוב את אלהים ולשאוף להשביע את רצונו. (מתי כ״ב:37) כילדים אוהבים, אנו מעוניינים לשאת חן בעיני אבינו השמימי, לכן אנו מנסים לחקות את אישיותו, ככל האפשר, לאור חולשותינו וחוסר שלימותינו. — אפסיים ה׳:1.
13. איזה ידע מלמד אותנו ’לאהוב צדק ולשנוא רשע’?
13 המקרא מבהיר לנו את התוצאות הנובעות מטיפוח תכונות חיוביות ושליליות, ובכך מחזק בנו את הדחף לעשות את הטוב. (תהלים י״ד:1–5; ט״ו:1–5; י״ח:21, 25) אנו לומדים, למשל, על דוד שהתברך עקב מסירותו לאלהים ואהבתו לצדק, אך סבל כשאיבד שליטה־עצמית. אנו קוראים על התוצאות העגומות מהן סבל שלמה המלך כשמעלותיו הושחתו לעת זיקנתו. הברכות שנבעו מתומתם של המלכים יאשיהו וחזקיהו ניצבות בניגוד מוחלט לתוצאות הרות־האסון שבאו בעקבות רישעותו של אחאב וכפירתו העיקשת של מנשה. (גלטיים ו׳:7) כך, אנו לומדים ’לאהוב צדק ולשנוא רשע’. — עברים א׳:9; תהלים מ״ה:8; צ״ז:10.
14. מהי מטרת יהוה כלפי כדור־הארץ וכלפי בני־האדם החיים עליו?
14 מניענו מתחזק עוד יותר ברכשנו ידע מדויק על מטרתו של אלהים. ידע כזה עוזר לנו לשנות את ’הכוח הפועל על מחשבותינו’, הרוח המניעה את מחשבותינו ומעשינו. (אפסיים ד׳:23, 24) כשאנו לומדים את כתבי־הקודש, אנו לומדים לדעת שיהוה לא יסבול לנצח את הרשע. בקרוב ישמיד את העולם המושחת הזה ויכונן ’שמים חדשים וארץ חדשה אשר בהם ישכון צדק.’ (פטרוס ב׳. ג׳:8–10, 13) מי יחיו באותו עולם חדש? ”ישרים ישכנו ארץ ותמימים ייוותרו בה. ורשעים מארץ ייכרתו, ובוגדים ייסחו [ייעקרו] ממנה.” — משלי ב׳:21, 22.
15. אם אנו מאמינים באמת ובתמים למה שהמקרא מגלה לגבי מטרת יהוה, כיצד ישפיע הדבר על אישיותנו?
15 אם אנו מאמינים להבטחות אלה בכל לבנו, ישפיע הדבר על כל אורח־חשיבתנו. השליח פטרוס, לאחר שניבא על השמדת הרשע, העיר: ”וכיון שכל אלה יתפרקו, עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות [ובמסירות לאלהים], לחכות לבוא יום האלהים ולהחיש אותו [במחשבותיכם, ע״ח].” (פטרוס ב׳. ג׳:11, 12) שאיפתנו העזה להימנות עם הישרים, שייוותרו כשיושמד עולם מרושע זה, יש בה כדי לעצב את אישיותנו.
16. לאילו סוגי אישיות לא יהיה מקום בעולם החדש, וכיצד צריכה הבנה זו להשפיע עלינו?
16 ספר ההתגלות מבטיח לישרים שאחרי שיקיץ הקץ על העולם הזה, ”ימחה [אלהים] כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו.” אך, הוא גם מזהירנו שיידחו ”מוגי־הלב והבלתי־מאמינים, המתועבים והמרצחים, הזונים והמכשפים, עובדי האלילים וכל המשקרים”. (ההתגלות כ״א:4, 8) עד כמה נבון להימנע מכל התכונות הפסולות שאלהים לא ירשה את קיומן בעולם החדש!
עזרה מבחוץ
17. איזה סוג עזרה מייעץ לנו המקרא לחפש?
17 בכל זאת, כבני־אדם חלשים, אנו זקוקים לעזרה נוספת מלבד הידע והדחף הפנימי, על־מנת למצוא את הכוח לחולל את השינויים הרצויים. הם זקוקים לעזרה אישית, והמקרא מצביע על המקור לעזרה זו. הוא מציין, למשל, ש”הולך את חכמים יחכם, ורועֶה [המתרועע עם] כסילים יֵרוֹע.” (משלי י״ג:20) בדומה לכך, אם נתרועע עם אנשים המגלים תכונות שאנו מעוניינים לטפח, יעזור לנו הדבר רבות להיעשות כמוהם. — בראשית ו׳:9; משלי ב׳:20; קורינתים א׳. ט״ו:33.
18, 19. מה עלינו לעשות כדי לחשוף את כושר־חשיבתנו ולבנו לרוח־אלהים?
18 בנוסף על כך, יהוה עצמו מספק עזרה בצורת רוח־הקודש — אותה רוח שבאמצעותה חולל נסים בימי־קדם. בעצם, המעלות ”אהבה, שמחה, שלום, אורך־רוח, נדיבות, טוב־לב, נאמנות, ענווה, ריסון־עצמי”, נקראות ”פרי הרוח”. (גלטיים ה׳:22, 23) כיצד ניתן לקבל את עזרת רוח־הקודש? מאחר שכתבי־הקודש נכתבו בהשראת רוח־הקודש, בקראנו בהם או מדברנו עליהם עם אחרים, אנו חושפים את כושר־חשיבתנו ולבנו להשפעת רוח זו. (טימותיוס ב׳. ג׳:16) ישוע הבטיח שכשאנו משוחחים עם אחרים על תקוותנו, עשויים אנו להתנסות בפעולה ישירה של רוח זו. — מתי י׳:18–20.
19 יתר־על־כן, כתבי־הקודש מצווים: ”התמידו בתפילה.” (רומיים י״ב:12) בתפילה אנו פונים אל יהוה, מהללים אותו, מודים לו, ומבקשים את עזרתו. אם נבקש עזרה כדי להתגבר על הרגלי־אישיות לא־רצויים, כמו רגזנות, עקשנות, חוסר־סבלנות או גאווה, אזי רוח אלהים תתמוך בכל מאמץ שנעשה בתואם עם תפילה זו. — יוחנן י״ד:13, 14; יעקב א׳:5; יוחנן א׳. ה׳:14.
20. מדוע על המשיחיים להמשיך ולהתאמץ כדי ללבוש את האישיות החדשה?
20 כשפאולוס כתב: ”השתנו על־ידי התחדשות הדעת,” הוא כתב אל משיחיים טבולים ומשוחים. (רומיים א׳:7; י״ב:2) בשפת המקור, היוונית, הוא השתמש בצורת פועל המביעה פעולה מתמשכת. משמע הדבר שהשינוי המתחולל בנו עקב רכישת ידע מקראי מדויק הוא שינוי מתקדם. בדומה למשיחיים שבימי פאולוס, גם אנו מוקפים כיום בעולם מלא בהשפעה משחיתה. וכמותם, איננו מושלמים, אלא נוטים לעשות את הרע. (בראשית ח׳:21) לפיכך, עלינו להמשיך ולהתאמץ כדי להתגבר על האישיות הישנה על כל חולשותיה, וללבוש את החדשה, ממש כפי שעשו הם. המשיחיים הקדומים הצליחו עד־כדי־כך שהם בלטו בהיותם שונים לחלוטין מהעולם שסבב אותם. גם המשיחיים כיום עושים כן.
משרתיו של אלהים ”לימודי יהוה”
21. מה הן כמה מן הנבואות המתגשמות בקרב משרתי אלהים ב”אחרית הימים” הזאת?
21 רוח אלהים אינה פועלת עתה רק על יחידים, אלא גם על אירגון שלם של משיחיים, אשר מונים מיליונים. על אירגון זה מתגשמים דבריו הנבואיים של ישעיהו: ”והלכו עמים רבים ואמרו: ’לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב; ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו.’” (ישעיהו ב׳:3) נבואה נוספת של ישעיהו התגשמה אף היא בנוגע אליהם: ”כל בנייך לימודי יהוה, ורב שלום בנייך.” (ישעיהו נ״ד:13) מי הם אלה הזוכים ל”רב שלום” עקב למדם מיהוה?
22. (א) מי הם כיום ”לימודי יהוה”? (ב) הבא דוגמאות המראות שאנשים מן החוץ מכירים בכך שעדי־יהוה שונים מן השאר.
22 שים לב לקטע הבא ממכתב שהופיע בעיתון צפון־אמריקני New Haven Register (ניו־הייבן רג׳יסטר): ”גם אם התרגזת או כעסת, כמוני, על פעילות ההטפה שלהם, בכל זאת יש להעריץ את מסירותם, את הגינותם, את דוגמתם יוצאת־הדופן של התנהגות אנושית וחיים בריאים.” על מי דיבר הכותב? אותה קבוצה עליה דיבר העיתון הארגנטיני Herald (הֶרַלד) מהעיר בוּאנוס אַיירס, שאמר: ”עדי־יהוה הוכיחו עצמם במרוצת השנים כאזרחים חרוצים, רציניים, חסכוניים ויראי־אלהים.” בדומה לכך, ציין העיתון האיטלקי La Stampa (לה סטמפה): ”אין הם מעלימי־מס או מתחמקים מחוקים שאינם לרוחם. ערכי־המוסר הכוללים אהבת הזולת, הסירוב לשאת מעמדות־כוח, הימנעות מאלימות ויושר אישי... מהווים עבורם דרך־חיים יומיומית.”
23. מדוע בולטים עדי־יהוה בתור אירגון כאנשים שונים?
23 מדוע עדי־יהוה כקבוצה — בדומה למשיחיים הקדומים — בולטים בהיותם שונים מן השאר? מבחינות רבות, הם אינם שונים משאר האנשים. הם נולדו עם אי־שלימות אנושית; יש להם אותם צרכים יסודיים ועליהם להתמודד עם אותן בעיות כלכליות. עם זאת, בתור קהילה חובקת־עולם, הם מאפשרים לדבר־אלהים לפעול בחייהם. אגודת־האחים הבינלאומית של משיחיים אמיתיים היא התוצאה, והיא מהווה ראיה רבת־עוצמה לכך שהמקרא נכתב בהשראת אלהים. — תהלים קל״ג:1.
המקרא אכן נכתב בהשראת אלהים
24. מהי תפילתנו למען אנשים רבים נוספים?
24 בשני מאמרים אלה, דנו רק בשני קווים של הוכחות המאשרות שהמקרא, או כתבי־הקודש, מהווים באמת את דבר־אלהים ולא של בני־אדם. אם אנשים כנים יבחנו את החכמה הטמונה בכתבי־הקודש שאין שווה לה, ואת כוחם לשנות את חייהם של אנשים — או הדברים הרבים האחרים המציינים את המקרא כמיוחד במינו — יגיעו ללא ספק למסקנה שמקורם באלהים. כמשיחיים, אנו תפילה שרבים נוספים יכירו באמת זו. או אז יחזרו אף הם על דבריו מלאי־האושר של מחבר התהלים: ”ראה כי פקוּדיך אהבתי, יהוה, כחסדך חייני. ראש דברך אמת, ולעולם כל משפט צדקך.” — תהלים קי״ט:159, 160.
האם אתה זוכר?
◻ איזו השפעה יש למקרא על משיחיים אמיתיים?
◻ כיצד עוזר לנו ידע מדויק להשתנות?
◻ כיצד מספק לנו המקרא מניע לטפח תכונות חיוביות ולהתגבר על השליליות?
◻ איזו עזרה עומדת לרשותנו בטיפוח תכונות אלוהיות?
◻ אילו ראיות ניתן למצוא בקרב משרתי אלהים לכך שהמקרא נכתב בהשראת אלהים?
[תמונה בעמוד 13]
התוצאות העגומות של אי־נאמנותו של שלמה לעת זיקנתו צריכות להניענו לאהוב צדק ולשנוא רשע
[תמונה בעמוד 15]
אם נבקש מיהוה את עזרתו, רוחו תתמוך בכל מאמץ שנעשה כדי להתגבר על נטיות שליליות