”התנהגו נא כבני האור”
”כן, עליכם להיות אנשים מחודשים בעלי תכונות שהעניק לכם אלהים, קדושים וצדיקים”. — אפסים ד׳:24, הדרך.
1. למה זוכים משרתי יהוה? מדוע?
יהוה אלהים הינו ”אבי האורות”, ו”כל חושך אין בו”. (יעקב א׳:17; יוחנן א׳. א׳:5) בנו, ישוע המשיח, אמר על עצמו: ”אני אור העולם. איש ההולך אחרי לא יתהלך בחושך, אלא אור החיים יהיה לו”. (יוחנן ח׳:12) משרתי יהוה, ההולכים בעקבות בנו, זוכים בהארה — שכלית, מוסרית ורוחנית — והם משמשים כ”מאורות בעולם”. — פיליפים ב׳:15.
2. איזה ניגוד נחזה מראש בין משרתי אלהים לבין אנשי העולם?
2 בימי־קדם, תיאר הנביא ישעיהו בהשראה אלוהית את המצבים המנוגדים הבאים: ”כי הנה, החושך יכסה ארץ וערפל לאומים; ועלייך יזרח יהוה וכבודו עלייך ייראה”. למעשה, המקרא מבהיר שהאנושות, הרחוקה מחיי אלהים, נתונה לשליטתם ולהשפעתם של ”מושלי חשכת העולם הזה”. — ישעיהו ס׳:2; אפסים ו׳:12.
3. מאילו סיבות מעוניינים אנו בעצת פאולוס?
3 פאולוס היה מודאג פן עמיתיו המשיחיים יחזרו אל חשכה זו. הוא עודדם: ”אל תשובו לחיות כמו הלא־מאמינים”, והדגיש להם: ”אתם חיים באור אדוננו, והתנהגותכם צריכה להוכיח זאת”. (אפסים ד׳:17; ה׳:8, הדרך) הוא גם הסביר להם כיצד יוכלו להצליח לעשות כן. כיום, מעטה החושך והערפל המכסה את הלאומים הולך ומתעבה. העולם שוקע יותר ויותר בביצה של פשיטת־רגל מוסרית ורוחנית. על משרתי יהוה להיאבק קשה במידה הולכת וגדלה. לכן, אנו מעוניינים מאוד במה שהיה לפאולוס לומר בנושא זה.
למד מהמשיח
4. למה התכוון פאולוס באמרו: ”אבל לא כך לימד אתכם המשיח”?
4 אחרי שתיאר את העיסוקים חסרי־התועלת של העולם הזה ואת טומאתו, פנה השליח פאולוס שוב אל עמיתיו המשיחיים שבאפסוס. (קרא נא אפסים ד׳:20, 21.) פאולוס הקדיש כשלוש שנים להטפה והוראה בעיר זו, וסביר להניח שהתוודע אישית לרבים מחברי הקהילה. (מעשי־השליחים כ׳:31–35) לכן, באמרו, ”אבל לא כך לימד אתכם המשיח!”, על־פי מיטב ידיעתו, לא למדו המשיחיים בקהילת אפסוס גירסה מתירנית או פשרנית של האמת, שהתייחסה בסלחנות לאותם סוגי התנהגות פסולה שתיאר בפסוקים 17–19. הוא ידע שהם למדו כראוי ובצורה מדויקת את דרך־החיים המשיחית האמיתית כפי שהדגים ישוע המשיח. מסיבה זו, חדלו הם ללכת בחשכה אשר איפיינה את הלא־מאמינים, אלא נעשו ל”בני האור”.
5. מה ההבדל בין להיות ’באמת’ באופן שטחי לבין הימצאות ’האמת’ בתוכנו?
5 עד כמה חשוב, איפוא, שנלמד להכיר את המשיח בדרך הנכונה! האם ישנן דרכים שגויות ללמוד אודות המשיח? בהחלט שכן! מספר פסוקים קודם לכן, באפסים ד׳:14, הזהיר פאולוס את אחיו המשיחיים: ”וכך מעתה ואילך לא נשנה את דעתנו בנוגע לאמונתנו; לא ניכשל ולא נרומה על־ידי רמאים ובדחנים”. ככל הנראה, היו אחדים שלמדו על המשיח אך המשיכו ללכת בדרכי העולם ואף ניסו לשכנע אחרים לעשות כן. הדבר ממחיש לנו את הסכנה שבמחשבה שדי שאנו ’באמת’, כשם שנוהגים להשתמש בביטוי זה, במקום ש’האמת’ תימצא בתוכנו. בימי פאולוס, אלה שהבנתם את האמת היתה שטחית בלבד הושפעו במהירות ובנקל, והדבר נכון גם כיום. כדי למנוע זאת, המשיך פאולוס וציין לאפסים שעליהם ’באמת להקשיב לקולו [של ישוע] ולהבין את האמת שלימד אותם המשיח’. — אפסים ד׳:21, הדרך.
6. כיצד יכולים אנו להקשיב לקולו של המשיח וללמוד ממנו כיום?
6 המונחים ”להקשיב לקולו” ו”לימד אתכם”, בהם השתמש פאולוס כאן, מורים על תהליך של הדרכה והוראה, בדומה לתכנית המתנהלת בבית־ספר. כמובן, איננו יכולים ’להקשיב לקולו’ של ישוע ו’ללמוד ממנו’ אישית כיום, אלא שהוא משגיח על תכנית כל־עולמית של חינוך מקראי באמצעות ”העבד הנאמן והנבון” שלו. (מתי כ״ד:45–47, ד”ץ; כ״ח:19, 20) אנו יכולים ללמוד על המשיח בצורה הולמת ומדויקת, אם ניזון בקביעות מהמזון הרוחני שכיתת ”העבד” מספקת לנו, נלמד אישי וקהילתי שקדני, נהרהר בו וניישם את הדברים שאנו לומדים. הבה נוודא שאנו מפיקים את מלוא התועלת מאותם אמצעים, כך שנוכל לומר באמת ובתמים ש’הקשבנו לקולו והבנּו אותו’.
7. איזו משמעות ניתן לייחס לדברי פאולוס, ”האמת כפי שהיא בישוע”?
7 מעניין לציין שבאפסים ד׳:21, לאחר שפאולוס הדגיש את תהליך הלמידה, הוסיף: ”האמת כפי שהיא בישוע”. חוקרים אחדים הסבו תשומת־לב לעובדה שבאגרותיו נקב פאולוס בשמו האישי של ישוע לעתים נדירות. זהו, בעצם, המקרה היחיד בו הוא השתמש בשמו באיגרת אל האפסים. היש משמעות מיוחדת לכך? יתכן שפאולוס הדגיש בדרך זו את הדוגמה שהציב ישוע כבן־אנוש. זכור שישוע אמר על עצמו: ”אני הדרך והאמת והחיים”. (יוחנן י״ד:6; קולוסים ב׳:3) ישוע אמר: ”אני... האמת” משום שלא רק דיבר ולימד את האמת, אלא חי לפיה והיווה את התגלמות האמת. המשיחיות האמיתית אינה רק רעיון אלא דרך־חיים. להיות תלמיד המשיח משמעו לחקותו באורח־חיים המשקף את האמת. האם אתה מעצב את חייך על־פי הדוגמה שהציב לנו ישוע? האם אתה הולך בעקבותיו בקפדנות מדי יום ביומו? רק בעשותנו כן נוכל להמשיך להתהלך כ”בני האור”.
”הסירו מעליכם את האישיות הישנה”
8. באיזו דוגמה השתמש פאולוס באפסים ד׳:22, 24, ומדוע דוגמה זאת הולמת?
8 כדי להראות כיצד נוכל להצליח במאמצינו ללמוד מהמשיח ולהתהלך כ’בני אור’, פירט פאולוס באפסים ד׳:22–24 שלושה שלבים שונים שעלינו לפעול לפיהם. הראשון מביניהם הוא: ”אזי עליכם לסור מדרככם הישנה ומהרגליכם הקודמים, שהיו זימה, תאווה ורמייה”. (אפסים ד׳:22, הדרך) תרגום ע״ח מנסח את הפסוק בדרך זו: ”הסירו מעליכם את האישיות הישנה המתאימה לאורח־חייכם הקודם והנשחתת בהתאם לשאיפותיה המתעות”. הביטויים ”להסיר” ו”לעטות” (בפסוק 24) מעלים במחשבותינו תמונה של פשיטת בגד ולבישתו. פאולוס השתמש בדוגמה זו בצורה מועילה לעתים קרובות בכתביו. (רומיים י״ג:12, 14; אפסים ו׳:11–17; קולוסים ג׳:8–12; תסלוניקים א׳. ה׳:8) כשבגד מתלכלך או מוכתם, כמו, למשל, בשעת הארוחה, בהזדמנות הראשונה, אנו מחליפים אותו. האין עלינו להיות מודאגים באותה מידה לגבי כל זוהמה במצבנו הרוחני?
9. באיזה אופן מסירים אנו את ’האישיות הישנה’?
9 כיצד, אם כן, יכול הפרט להסיר מעליו את אישיותו הישנה? הפועל ”להסיר” כתוב בצורה שאינה מורה על פעולה מתמשכת אלא על פעולה חד־פעמית או כזו הנעשית אחת ולתמיד. דבר זה מצביע על כך שיש לפשוט את ”האישיות הישנה”, או ’הדרך הישנה’, יחד עם ’אורח־החיים הקודם’ תוך פעולה מוחלטת ונחושה. אין זו החלטה שניתן לשקלה שוב ושוב או אפילו להסס ליישמה. מדוע לא?
10. מדוע עלינו להיות נחושים במאמצינו להסיר את האישיות הישנה?
10 בניין הפועל ”נשחתת” (ע״ח) מורה על כך ש”האישיות הישנה” נמצאת בתהליך מתמשך של הידרדרות מוסרית, מצב ההולך מדחי אל דחי. במציאות, עקב דחיית הארה רוחנית, החלה האנושות להחליק במורד תלול. פאולוס ציין שזוהי התוצאה של ”זימה, תאווה ורמייה”. תאוות הבשר אכן מרמות את הפרט משום שלכאורה הן מזיקות, אך בסופו־של־דבר הן מובילות אלי הרס. (עברים ג׳:13) אם איננו מרסנים אותן, יוביל הדבר לטומאה ולמוות. (רומיים ו׳:21; ח׳:13) זוהי הסיבה לכך שעלינו להסיר מעלינו את האישיות הישנה, לפשוט אותה לגמרי ובהחלטיות, בדומה להסרת בגד ישן ומלוכלך מעלינו.
”התחדשו ברוח שכלכם”
11. היכן על ההתחדשות הרוחנית להתחיל?
11 על אדם שנפל לתוך שלולית בוץ לא רק לפשוט את בגדיו המלוכלכים, אלא גם להתרחץ היטב בטרם ילבש בגדים נקיים. זוהי הנקודה עליה הצביע פאולוס בתור השלב השני לקראת השגת הארה רוחנית: ”ולחדש את מחשבותיכם וגישתכם לדברים שונים [בעזרת הכוח הפועל על מחשבותיכם, ע״ח]”. (אפסים ד׳:23, הדרך) כשם שציין פאולוס בפסוקים 17 ו־18, הלא־מאמינים ’הולכים אחרי טיפשות שיכלם’ ונמצאים ”בחשכה ובחטא”. לפי ההיגיון, אם כן, יש להתחיל בתהליך התחדשות שכלית, כלומר, במחשבות ובגישה. כיצד ניתן לעשות זאת? פאולוס הסביר שניתן לעשות כן על־ידי חידוש הכוח הפועל על מחשבותינו. מהו אותו כוח?
12. מהו ’הכוח הפועל על מחשבותינו’?
12 האם הכוח המנחה את מחשבותינו, שאליו התייחס פאולוס, הוא רוח־הקודש? לאו דווקא. הביטוי ’חידוש מחשבות וגישה’ עקב פעולת כוח מנחה, מנוסח בתרגום דליץ׳: ”התחדשו ברוח שכלכם”. כתבי־הקודש אינם מתייחסים לרוח־הקודש כאל רוח השייכת לבן־אנוש או כאל חלק ממנו. ביסודו־של־דבר, פירוש המלה ”רוח” הוא ”נשימה”, אולם בכתבי־הקודש היא משמשת גם ”כדי לציין את הכוח המניע את האדם לנקוט גישה, עמדה או רגש כלשהם, או לנקוט קו־פעולה מסוים”. (Insight on the Scriptures [עיונים בכתבי־הקודש], כרך ב׳, עמוד 1026) מכאן ש”רוח שכלכם” היא הכוח המפעיל או המגבש את מחשבותינו, גישותינו ונטיותינו השכליות.
13. מדוע עלינו לחדש את נטיותינו השכליות?
13 השכל הלא־מושלם נוטה באופן טבעי לדברים גופניים, גשמיים וחומריים. (קהלת ז׳:20; קורינתים א׳. ב׳:14; קולוסים א׳:21; ב׳:18) אפילו אם אדם מסיר מעליו את האישיות הישנה על מנהגיה הפסולים, נטיותיה השכליות החוטאות, במוקדם או במאוחר, תלחצנה עליו לשוב אל מה שזנח. בכך התנסו רבים שניסו להיגמל מהעישון, מהתמכרות למשקאות חריפים או ממנהגים שליליים אחרים. אם הם לא עשו כל מאמץ לחדש את הכוח המנחה את שכלם, ההידרדרות חזרה למצבם הקודם כמעט שהינה בלתי־נמנעת. כל שינוי מהותי חייב לכלול התחדשות מוחלטת של הדעת. — רומיים י״ב:2.
14. כיצד ניתן לחדש את הכוח המנחה את מחשבותינו?
14 כיצד, אם כן, יכול הפרט לחדש כוח זה כדי שינחה את מחשבותיו תמיד בכיוון הנכון? בשפה היוונית המקורית, מופיע בפסוק זה הפועל המתורגם ל”לחדש” בזמן הווה, ולכן הוא מביע פעולה מתמשכת. מכאן שניתן לחדש את הכוח המנחה את המחשבות על־ידי קיום תכנית קבועה של לימוד דבר־האלהים והירהורים במשמעותו. מדענים גילו שבתוך המוח, עובר מידע בצורת אותות חשמליים או כימיים, דרך מערכת העצבים בין נוירון אחד למישנהו, בחצותו חיבורים רבים הנקראים ’סינפסיות’. הספר The Brain (המוח) מציין: ”הסינפסה בין תאי־העצב קולטת דבר־מה מן האות העובר דרכה, בעוד הוא מטביע בה את חותמו האישי”. בפעם הבאה שאות זהה עובר בהם, הנוירונים מכירים אותו ומגיבים מהר יותר. במשך הזמן, יוצר הדבר ’חוט־מחשבה’ חדש אצל הפרט. בהתמידנו לקלוט מידע רוחני בריא, נוצר אריג שלם של ’חוטים’ חדשים אלה, ואנו מחדשים ומחזקים את הכוח המנחה את מחשבותינו. — פיליפים ד׳:8.
”ועטו את האישיות החדשה”
15. באיזה מובן על האישיות החדשה להיות ”חדשה”?
15 בסיום, ציין פאולוס: ”כן, עליכם להיות אנשים מחודשים [עטו את האישיות החדשה, ע״ח] בעלי תכונות שהעניק לכם אלהים, קדושים וצדיקים [בצדקה אמיתית ובנאמנות, ע״ח]. עטפו את עצמכם באופי חדש זה”. (אפסים ד׳:24, הדרך) על המשיחי לעטות אישיות חדשה. המלה ”מחודש” כאן אינה מתייחסת לזמן, אלא לאיכות, כלומר, אין היא חדשה מבחינת האופנה האחרונה, אלא היא אישיות חדשה לחלוטין המשקפת את ’התכונות שהעניק אלהים’. בקולוסים ג׳:10, השתמש פאולוס בלשון דומה כשציין שהאדם החדש ”הולך ומתחדש בדעת לפי צלם בוראו”. כיצד נוצרה אישיות חדשה רצויה זו?
16. מדוע ניתן לומר שעל האישיות החדשה לשקף ’תכונות שהעניק לנו אלהים’?
16 יהוה אלהים ברא את הזוג הראשון, אדם וחוה, בצלמו ובדמותו. הם ניחנו בתכונות מוסריות ורוחניות שהבדילום לחלוטין מהחיות הנחותות. (בראשית א׳:26, 27) גם אם התמרדותם הביאה מצב של חטא ואי־שלימות על האנושות ככלל, עדיין ניחנים צאצאי אדם ביכולת להפגין תכונות מוסריות ורוחניות. אלהים חפץ שכל אחד המאמין בקרבן־הכופר שסיפק המשיח, יסיר את האישיות הישנה וייהנה מ”החירות והכבוד של הבנים לאלהים”. — רומיים ו׳:6; ח׳:19–21; גלטיים ה׳:1, 24.
17. מדוע צדקה וקדושה במיוחד מאפיינות את האישיות החדשה?
17 פאולוס העלה על נס את הצדקה האמיתית והקדושה כשתי התכונות המאפיינות את האישיות החדשה. הדבר מדגיש לנו שעל האישיות החדשה לשקף את צלם בוראה. מזמור תהלים קמ״ה:17 מוסר: ”צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו”. ההתגלות ט״ז:5 מצטט מלים הנאמרות ליהוה: ”צדיק אתה ההווה והיה, הקדוש”. אכן, אם ברצוננו שחיינו יהיו תואמים לצלם אלהים וישקפו את תפארתו, אזי צדקה וקדושה, כלומר, נאמנות לדברים קדושים, הן תכונות חיוניות. הבה נידמה לזכריה, אביו של יוחנן המטביל, אשר רוח־הקודש הניעה אותו להלל את אלהים על שאיפשר למשרתיו ”לעבדו באין מורא בקדושה וצדק”. — לוקס א׳:74, 75.
”התנהגו נא כבני האור”
18. כיצד עזר לנו פאולוס לראות את דרכי העולם כמות שהן?
18 עיונינו המעמיקים בדברי פאולוס באפסים ד׳:17–24, סיפקו לנו חומר רב שעלינו להרהר בו. בפסוקים 17–19, דברי פאולוס עוזרים לנו לראות את דרכי העולם כמות שהן. בדחותם ידע על אלהים ובהקשותם את לבם כלפיו, ניתקו עצמם אלה השייכים עדיין לעולם הזה ממקור החיים האמיתי. כתוצאה מכך, חסרים להם כל יעד וכיוון משמעותיים, ומאמציהם הינם עקרים ועולים בתוהו. מצבם מידרדר יותר ויותר לעבר שפל המדרגה המוסרית והרוחנית. איזה מצב אומלל! ואיזו סיבה רבת־עוז לנו להיות נחושים בדעתנו להמשיך להתנהג כ”בני האור”!
19. לבסוף, איזה עידוד מעניק לנו פאולוס כדי להמשיך להתנהג כ”בני האור”?
19 אזי, בפסוקים 20 ו־21, הדגיש פאולוס את החשיבות שבלימוד חרוץ של האמת כך שלא רק נתרועע עם הקהילה האמיתית, אלא אף נחייה בתואם עם האמת כדוגמת ישוע. לבסוף, בפסוקים 22–24, הוא מעודדנו לפשוט את האישיות הישנה ולעטות את החדשה — בהחלטיות ובהתמדה. בינתיים, חיוני שנמשיך להנחות את מחשבותינו ונטיותינו השכליות לכיוון רוחני וחיובי. מעל לכל, עלינו לשאת את עינינו אל יהוה לעזרה בעודנו ממשיכים להתנהג כ”בני האור”. ”האלהים האומר ’יופע אור מחושך’ הוא הגיה אור בלבנו להאיר דעת על אודות כבוד אלהים אשר בפניו של המשיח”. — קורינתים ב׳. ד׳:6.
(מקור המאמר: 1993/3/1)
האם אתה זוכר?
◻ כיצד יכולים אנו ’ללמוד מהמשיח’ כיום?
◻ מדוע עלינו להסיר את האישיות הישנה בצורה חד־משמעית?
◻ מהו ’הכוח הפועל על מחשבותינו’, וכיצד ניתן לחדשו?
◻ אילו תכונות מאפיינות את האישיות החדשה?
[תמונה בעמוד 12]
ישוע אמר: ”אני הדרך והאמת והחיים”
[תמונה בעמוד 14]
”הסירו את האישיות הישנה על מעשיה” — זעם, כעס, עוול, חרפות, ניבול־פה ושקרים. — קולוסים ג׳:8, 9, ע״ח
[תמונה בעמוד 15]
”עטו את האישיות החדשה אשר נוצרה בהתאם לרצון אלהים, בצדקה אמיתית ובנאמנות”. — אפסים ד׳:24, ע״ח