טיפוח האישיות החדשה בנישואין
”והתחדשו בעזרת הכוח הפועל על מחשבותיכם, וליבשו את האישיות החדשה”. — אפסים ד׳:23, 24, ע״ח.
1. מדוע אין להקל ראש בנישואין?
נישואין הינם אחד הצעדים הרציניים ביותר שנוקט אדם במהלך חייו, לכן מן הראוי שנתייחס אליהם במלוא כובד הראש. מדוע? משום שמשמעותם מחויבות לכל החיים לאדם אחר, ושתחלוק את כל חייך עם אותו אדם. כדי שמחייבות זו תהא יציבה, דרוש שיקול־דעת בוגר. הדבר דורש, כמו־כן, שהשפעה חיובית ’תפעל על מחשבותיו’ ותגבש אצלו ’אישיות חדשה’. — אפסים ד׳:23, 24, ע״ח; השווה בראשית כ״ד:10–58; מתי י״ט:5, 6.
2, 3. (א) מה נדרש כדי לבחור בתבונה בן־זוג לנישואין? (ב) מה כרוך בנישואין?
2 ברור, אם כן, שקיימת סיבה טובה לא להיחפז להינשא, מתוך הסחפות בתאוות־בשרים עזה. נדרש זמן כדי לטפח אישיות ואופי בוגרים. עם הזמן בא גם הניסיון והידע שיכשירו את הפרט לשקול את הדבר בכובד־ראש. עקב כך, גדל הסיכוי לבחור בשוּתף לחיים בהצלחה. פיתגם ספרדי מציין זאת בפשטות: ”רווקות מאושרת עדיפה על נישואין אומללים”. — משלי כ״א:9; קהלת ה׳:1.
3 ללא ספק, בחירת שותף מתאים היא אחד היסודות החיוניים לנישואין מוצלחים. לשם כך, על המשיחי לפעול בתואם עם עקרונות המקרא, ולא להחליט בשל משיכה גופנית ולחצים רגשיים ורומנטיים לא־מאוזנים. הנישואין הם הרבה מעבר להתאחדות גופנית של שני אנשים. זהו איחוד של שתי ישויות, בעלות רקע משפחתי שונה ורמת־השכלה שונה, ואפשר גם תרבויות ושפות שונות. האיחוד של שני אנשים בנישואין דורש שימוש הולם בלשון; לכושר־הדיבור שלנו היכולת להרוס או לבנות. לאור כל ההיבטים הללו, אנו מבחינים בחכמה הטמונה בדברי פאולוס שעל המשיחי ’להינשא רק באדון’, כלומר להתחתן עם עמית לאמונה. — קורינתים א׳. ז׳:39; בראשית כ״ד:1–4; משלי י״ב:18; ט״ז:24.
עמידה בלחצים של חיי הנישואין
4. מדוע מתעוררים בנישואין חיכוכים ומתחים?
4 גם כשקיים יסוד איתן לנישואין, ייתקל הזוג בחיכוכים, לחצים ורגעים של מתח, מאחר שהם מהווים חלק מחייו של כל אדם, נשוי ורווק כאחד. קשיים כלכליים ובריאותיים עלולים לגרום למתח בכל מערכת־יחסים שהיא. שינויים במצבי־רוח יכולים להוביל להתנגשויות אופי אף בנישואין המוצלחים ביותר. גורם נוסף הוא שאין לאיש שליטה מושלמת על הלשון, כשם שציין יעקב: ”והלא כולנו מרבים להיכשל. מי שאינו נכשל בדיבור, איש מושלם הוא ויכול לשים רסן לכל גופו. ... כן גם הלשון איבר קטן היא, ומדברת גדולות. ראו! איזו אש קטנה מבעירה יער גדול!” — יעקב ג׳:2, 5.
5, 6. (א) כיצד יש לפעול כאשר מתעוררות אי־הבנות? (ב) אילו פעולות יש לנקוט כדי לתקן קרע כלשהו בנישואין?
5 כאשר מתעוררים משברים בנישואין, כיצד ניתן לשלוט במצב? כיצד ניתן להבטיח שאי־הבנה לא תתפתח לסיכסוך, וסיכסוך לניתוק יחסים? כאן נכנס לזירה ’הכוח הפועל על מחשבותינו’. כוח מניע זה יכול להיות חיובי או שלילי, בונה עם נטייה לרוחניות, או משחית ונשלט על־ידי נטיות הבשר. אם הוא בונה, יפעל הפרט כדי לאחות את הקרע, לנווט את נישואיו למסלול התקין. אין להרשות לוויכוחים ואי־הבנות להביא קץ לנישואין. יישום העצות שבכתבי־הקודש יכול להרגיע את הרוחות ולהשיב על כנם את ההבנה ההדדית ואת רחישת הכבוד זה לזה. — רומיים י״ד:19; אפסים ד׳:23, 26, 27.
6 דברי השליח פאולוס הולמים ביותר מקרים כגון אלה: ”לכן אתם, כבחירי אלהים קדושים ואהובים, ליבשו חמלה ורחמים ונדיבות־לב, נמיכות־רוח וענווה ואורך־אפיים. נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו. כשם שהאדון סלח לכם, כן סילחו גם אתם. מעל לכל אלה תשרור האהבה, שהיא קשר השלמות”. — קולוסים ג׳:12–14.
7. איזו בעיה התעוררה אצל מספר זוגות?
7 פסוקים אלה אינם קשים להבנה, אמנם, אך לנוכח הלחצים שבחיי היומיום, אין זה תמיד כה קל ליישום. איזו בעיה יסודית עלולה להתעורר? לעתים, מבלי שיחוש בכך, עלול המשיחי לנהוג במידה מסוימת של ’דו־פרצוּפיות’. באולם־המלכות, בקרב אחיו המשיחיים, הוא מגלה חביבות והתחשבות. אך בשובו הביתה לשיגרה, אפשר שנוטה הוא לשכוח את קשריו הרוחניים עם בן או בת־זוגו. שם, נמצאים רק הבעל והאשה, ”הוא” ו”היא”. וברגעים של מתח הוא (או היא) עלול לפלוט דברים פוגעים אשר לעולם לא היו יוצאים מפיו באולם־המלכות. מה אירע? לרגע קט, נגוזה משיחיותו ונעלמה. אותו משרת אלהים שכח שגם בבית הוא (או היא) אח משיחי (או אחות משיחית). ’הכוח הפועל על מחשבותיו’ נהיה שלילי במקום חיובי. — יעקב א׳:22–25.
8. מה עלולה להיות התוצאה אם הכוח הפועל על המחשבות הינו שלילי?
8 מהי התוצאה? אפשר שהבעל חדל ’לחיות יחד עם האשה בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר’. יתכן שהאשה חדלה לרחוש כבוד לבעלה; היא אינה מגלה עוד ”רוח ענווה ושקטה”. הכוח המניע אותם לפעולה משקף את נטיות הבשר במקום את נטיות הרוח. על האדם השתלט ”שכלו הבלתי־רוחני”. אם כן, מה ניתן לעשות כדי להבטיח שהכוח הפועל על המחשבות יהיה רוחני וחיובי? עלינו לטפח את רוחניותנו. — פטרוס א׳. ג׳:1–4, 7; קולוסים ב׳:18.
חזק את הכוח המניע
9. אילו החלטות נדרשות מאיתנו במהלך חיינו היומיומיים?
9 הכוח המניע הוא הנטייה הנפשית הבאה לידי ביטוי כשאנו עומדים לפני החלטה או בחירה. חיינו היומיומיים מציבים לפנינו רצף של ברירות — טובות או רעות, אנוכיוֹת או מתחשבות, מוסריות או נלוזות. הכוח הפועל על מחשבותינו יסייע לנו להחליט החלטות נבונות, אך יעשה כן רק אם המחשבות מרוכזות בעשיית רצון יהוה. מחבר התהלים התפלל: ”הורֵני, יהוה, דרך חוקיך, ואֶצְרֶנה עֵקֶב”. — תהלים קי״ט:33; יחזקאל י״ח:31; רומיים י״ב:2.
10. כיצד יכולים אנו לפתח ולחזק מניע חיובי בקרבנו?
10 יחסים הדוקים עם יהוה יעזרו לנו להשביע את רצונו ולהתרחק מעשיית הרע, כולל בגידה בנישואין. עם־ישראל עוּדד לעשות את ”הטוב והישר בעיני יהוה”. אך, אלהים הוסיף וייעץ: ”אוהבי יהוה, שינאו רע”. לאור הדיבר השביעי: ”לא תנאף”, על עם־ישראל היה לשנוא ניאוף. דיבר זה שיקף את השקפתו המחמירה של אלהים באשר לנאמנות בחיי הנישואין. — דברים י״ב:28; תהלים צ״ז:10; שמות כ׳:14; ויקרא כ׳:10.
11. כיצד ניתן לחזק עוד יותר את הכוח הפועל על מחשבותינו?
11 כיצד נוכל להוסיף ולחזק את הכוח הפועל על מחשבותינו? על־ידי טיפוח הערכה לתכניות ולערכים רוחניים. משמע הדבר שעלינו לעיין בקביעות בדבר־אלהים וללמוד ליהנות משיחות הדדיות עם עמיתים לאמונה על מחשבותיו ועצותיו של אלהים. על רחשי לבנו לדמות לאלה של מחבר התהלים: ”בכל לבי דרשתיך. אל תַּשְגֵני ממצווֹתיך. בלבי צפנתי אימְרָתֶך, למען לא אחטא לך. הורֵני, יהוה, דרך חוקיך, ואֶצְרֶנּה עֵקֶב. הַבינֵנִי ואֶצרה תורתך ואֶשְמְרֶנה בכל לב”. — תהלים קי״ט:10, 11, 33, 34.
12. אילו דברים יכולים לאחד אותנו במאמצינו לשקף את רוח המשיח?
12 ההערכה לעקרונות הצדק של יהוה נשמרת לא רק באמצעות לימוד המקרא אלא גם בנוכחות קבועה באסיפות הקהילה המשיחית ובהשתתפות עם אחרים בפעילות ההטפה. בכוחן של שתי השפעות רבות־און אלה יש כדי לחזק כל העת את הכוח הפועל על מחשבותינו, כך שאורח־החיים הלא־אנוכיי שלנו ישקף תמיד את רוח המשיח. — רומיים ט״ו:5; קורינתים א׳. ב׳:16.
13. (א) מדוע תפילה היא גורם רב־ערך בחיזוק הכוח הפועל על מחשבותינו? (ב) איזו דוגמה הציב ישוע בנושא זה?
13 השליח פאולוס מצביע על גורם נוסף באיגרתו אל האפסים: ”בכל תפילה ותחינה התפללו תמיד ברוח”. (אפסים ו׳:18) על בעלים ונשים להתפלל יחד. לעתים קרובות תפילות אלה פותחות את סגור לבם של בני־הזוג ומובילות לשיחות גלויות וכנות המגשרות על כל פער. בעת של ניסיון ופיתוי, עלינו לפנות לאלהים בתפילה, בבקשת עזרה לכוח רוחני על־מנת לפעול בתואם עם רוח המשיח. ישוע המושלם, אף הוא פנה לאביו בתפילה פעמים רבות, בבקשו כוח. תפילותיו היו עזות ונבעו מעומק לבו. בדומה לכך כיום, בשעת ניסיון או פיתוי, יכולים אנו למצוא את הכוח להחליט את ההחלטה הנכונה בקראנו ליהוה שיעזור לנו לעמוד בפני הפיתוי ולא להיכנע לתאוות הבשר ולהפר את נדרי נישואינו. — תהלים קי״ט:101, 102.
שתי דוגמאות מנוגדות
14, 15. (א) כיצד הגיב יוסף לנוכח פיתוי? (ב) מה סייע ליוסף לעמוד בפיתוי?
14 כיצד יכולים אנו להתמודד עם פיתויים? בנושא זה יש הבדל ברור בין הצעד שנקט יוסף לבין זה של דוד. כאשר אשת פוטיפר ניסתה שוב ושוב לפתות את יוסף יפה־התואר, אשר כפי הנראה היה אותה עת רווק, הוא השיב לה לבסוף באמרו: ”איננו גדול בבית הזה ממני, ולא חשך [בעלך] ממני מאומה כי אם אותך, באשר את אשתו. ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים?” — בראשית ל״ט:6–9.
15 מה סייע ליוסף לבחור בצעד הנכון במקרה בו כה קל היה להיכשל? בקרבו פעל כוח רב־עוצמה אשר השפיע על החלטתו. הוא היה מודע כל העת ליחסיו עם יהוה. הוא ידע כי קיום יחסי־מין עם אשה זו, אחוזת התאווה, יהווה חטא לא רק לבעלה, אלא אף חשוב מכך, לאלהים. — בראשית ל״ט:12.
16. כיצד הגיב דוד לנוכח פיתוי?
16 לעומתו, מה אירע במקרה של דוד? הוא היה נשוי, בעל למספר נשים, מצב שהותירה התורה. ערב אחד, הבחין מגג ארמונו באשה רוחצת, בבת־שבע היפהפיה, אשת אוריה החיתי. כמובן, היה לדוד חופש בחירה — להמשיך לצפות בה בעוד התשוקות גואות בלבו, או להפנות את מבטו הלאה ולדחות את הפיתוי. במה בחר? במצוותו הביאוה לארמונו, והוא נאף עימה. אף גרוע מכך, הוא גם גרם למות בעלה. — שמואל ב׳. י״א:2–4, 12–27.
17. מה יכולים אנו להניח באשר למצבו הרוחני של דוד?
17 מה היתה טעותו של דוד? מתוך דברי הווידוי מלאי־החרטה שהעלה על הכתב בתהלים נ״א, ניתן לדלות מספר פרטים. הוא אמר: ”לב טהור ברא לי, אלהים, ורוח נכון חדש בקרבי”. מכאן שבשעת הפיתוי, לא היתה לדוד רוח טהורה ונכונה. יתכן שהוא הזניח את הקריאה בתורת יהוה, וכתוצאה מכך נחלשה רוחניותו. או אפשר שהוא התיר למעמדו ולסמכותו כמלך להשחית את דרך חשיבתו, כך שנפל טרף לתשוקות תאוותניות. ברור שהכוח שהביע אותו ברגעים אלה היה אנוכיי ופסול. לפיכך, הגיע דוד להכרה שהוא זקוק ל”רוח נכון חדש”. — תהלים נ״א:12; דברים י״ז:18–20.
18. איזו עצה סיפק ישוע בנושא הניאוף?
18 ישנם בקרב המשיחיים נישואין אשר עלו על שירטון משום שאחד מבני־הזוג, או שניהם, הירשו לעצמם להידרדר למצב של חולשה רוחנית דומה לזו של דוד. יש בדוגמתו משום אזהרה מפני התבוננות ממושכת באשה אחרת, או בגבר אחר, תוך תאווה, מפני שזה עלול להסתיים בניאוף. ישוע הוכיח שהבין לרגשות האנושיים בנושא זה, כשאמר: ”שמעתם כי נאמר ’לא תנאף’. ואני אומר לכם שכל המביט באשה מתוך תאווה אליה כבר נאף אותה בלבו”. במקרה כזה, הכוח הפועל על המחשבות אינו רוחני אלא אנוכיי וחושני. מה, אם כן, יכול המשיחי לעשות כדי להישמר מפני ניאוף ולהבטיח נישואין מאושרים ומספקים? — מתי ה׳:27, 28.
חזק את עבותות הנישואין
19. כיצד ניתן להדק את קשרי הנישואין?
19 המלך שלמה כתב: ”ואם יתקפוֹ האחד, השניים יעמדו נגדו. והחוט המשולש לא במהרה יינתק”. ללא ספק, שני אנשים, שההרמוניה שוררת בנישואיהם, יכולים להתמודד יחדיו עם מצוקה טוב יותר מאשר אדם בודד. אך, אם הקשר ביניהם הוא כ’חוט משולש’ כאשר גם אלהים שותף לו, יהיו הנישואין מושתתים על יסוד איתן. כיצד יכול אלהים להיות שותף לנישואין? בכך שהזוג מיישם את עקרונותיו ועצותיו. — קהלת ד׳:12.
20. אילו עצות מועילות מעניקים כתבי־הקודש לבעלים?
20 כמובן, אם הבעל יישם את העצות שבפסוקים הבאים, יהא לנישואיו בסיס מוצק יותר להצלחה:
”וכן אתם, הבעלים, חיו יחד עימהן בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר, ותנו להן כבוד כשותפות בנחלת חסד החיים, למען לא תעוכבנה תפילותיכם”. — פטרוס א׳. ג׳:7.
”האנשים, אהבו את נשיכם כשם שגם המשיח אהב את הקהילה ומסר את עצמו בעדה... כן חייבים גם האנשים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם. האוהב את אשתו אוהב את עצמו”. — אפסים ה׳:25, 28.
”בעלה ויהללה. רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה”. — משלי ל״א:28, 29.
”אם יהלך איש על הגחלים, ורגליו לא תיכ־ווינה? כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה. נואף אשה... משחית נפשו”. — משלי ו׳:28, 29, 32.
21. אילו עצות מעניקים כתבי־הקודש לנשים?
21 אם האשה תשית לבה אל העקרונות שבפסוקים הבאים, יתרום הדבר ליציבות נישואיה:
”כן גם אתן, הנשים, הכנענה לבעליכן; וכך, אם יש שאינם מצייתים לדבר, יקנה לבם לא על־ידי דיבור אלא על־ידי התנהגות הנשים, בראותם את התנהגותכן הטהורה המלווה ביראה”. — פטרוס א׳. ג׳:1–4.
”האיש יקיים את חובתו לאשתו, וכן גם האשה תקיים את חובתה לבעלה. ... אל תמנעו את עצמכם זה מזה בלתי אם מתוך הסכמה לזמן מסוים”. — קורינתים א׳. ז׳:3–5.
22. (א) אילו גורמים נוספים עשויים להשפיע לטובה על הנישואין? (ב) כיצד מתייחס יהוה לגירושין?
22 בנוסף לכך, כתבי־הקודש מראים כי אהבה, טוב־לב, חמלה, סבלנות, הבנה, עידוד ותשבחות הדדיים הינם ’פאות’ חיוניות אחרות של ’יהלום’ הנישואין. נישואין החסרים מעלות אלה דומים לצמח ללא אור שמש ומים — שכמעט ואינו פורח כלל. אם כן, הבה ניתן לכוח הפועל בקרבנו להשפיע עלינו לעודד ולרענן זה את זה במסגרת נישואינו. זכור שיהוה ”שנא שַלַח”, או גירושין. אם ננהג באהבה משיחית, או־אז לא יהיה כל מקום לניאוף ולהתמוטטות הנישואין. מדוע? כי ”האהבה לא תימוט לעולם”. — מלאכי ב׳:16; קורינתים א׳. י״ג:4–8; אפסים ה׳:3–5.
(מקור המאמר: 1993/2/15)
התוכל להסביר?
◻ מהו היסוד לנישואין מאושרים?
◻ כיצד יכול ’הכוח הפועל על מחשבותינו’ להשפיע על הנישואין?
◻ מה יכולים אנו לעשות כדי לחזק את הכוח המניע אותנו לפעולה?
◻ במה היו יוסף ודוד שונים זה מזה בעמדם לנוכח מצבים מפתים?
◻ אילו עצות מועילות מעניקים כתבי־הקודש לבעלים ולנשים במאמציהם לחזק את עבותות הנישואין?
[תמונה בעמוד 28]
האם אנו חיים על־פי מערכת ערכים כפולה — אדיבים בקהילה ושתלטנים בבית?