התחדשות הדעת והארת הלב

‏”‏בשם האדון אני אומר לכם:‏ אל תשובו לחיות כמו הלא־מאמינים”‏.‏ — אפסים ד׳:‏17‏,‏ הדרך.‏

1.‏ מה תפקידם של כושר החשיבה והלב?‏

כושר החשיבה ופעולת הלב הם שניים מבין הסגולות הנפלאות ביותר שניחן בהן האדם.‏ על־אף תפקידיהם הרבים מספור,‏ הם יחודיים לכל אחד מאיתנו.‏ אישיותנו,‏ דיבורנו,‏ התנהגותנו,‏ רגשותינו וערכינו — כולם מושפעים עמוקות מדרך הפעולה של כושר־חשיבתנו ולבנו.‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ כיצד משתמשים כתבי־הקודש במונחים ”‏לב”‏ ו”‏דעת”‏?‏ (‏ב)‏ מדוע עלינו לבחון את מצבם הן של לבנו והן של מחשבותינו?‏

² בכתבי־הקודש,‏ המונח ”‏לב”‏ מתייחס,‏ על־פי־רוב,‏ למניעים,‏ לרגשות ולתחושות פנימיות,‏ בו בזמן ש”‏דעת”‏,‏ קשורה לפעילות המוח,‏ לחשיבה וליכולת השכלית.‏ אך,‏ פעולותיהם חופפות,‏ ולכן כושר־חשיבה מיוחס לעתים גם ללב.‏ למשל,‏ משה האיץ בבני־ישראל:‏ ”‏וידעתָ היום והֲשֵבוֹתָ אל לבבך כי יהוה הוא האלהים”‏.‏ (‏דברים ד׳:‏39‏)‏ לסופרים שזממו מזימות נגדו,‏ אמר ישוע:‏ ”‏למה אתם חושבים רעות בלבבכם‏?‏”‏ — מתי ט׳:‏4;‏ מרקוס ב׳:‏6,‏ 7‏.‏

³ פסוקים אלה מצביעים על כך שקיים קשר הדוק בין המוח והלב.‏ הם פועלים ביחסי גומלין כאשר לעתים הם מחזקים זה את זה ופועלים כצוות מאוחד.‏ אולם,‏ לפעמים הם נאבקים זה בזה כדי להשיג שליטה.‏ (‏מתי כ״ב:‏37‏;‏ השווה רומיים ז׳:‏23‏.‏)‏ משום כך,‏ כדי לזכות בחסדו של יהוה,‏ לא זה בלבד שעלינו לוודא שנטיות מחשבותינו ולבנו נכונות הן,‏ אלא עלינו גם לתרגלם לפעול יחד בשיתוף־פעולה,‏ למשוך לאותו כיוון.‏ מכך משתמע שעלינו לחדש את דעתנו ולהאיר את לבנו.‏ — תהלים קי״ט:‏34;‏ משלי ג׳:‏1‏.‏

‏’‏לא כמו הלא־מאמינים’‏

4.‏ כיצד השפיע השטן על חשיבתם ולבם של בני־האדם,‏ תוך אילו תוצאות?‏

⁴ השטן הינו רב־אמן בהטעיה ובתימרון עניינים לתועלתו.‏ הוא יודע שכדי להשתלט על האדם,‏ עליו להתמקד במחשבותיו ובלבו.‏ ממש מראשית ההיסטוריה האנושית,‏ הוא השתמש באמצעים שונים כדי להשיג מטרה זו.‏ כתוצאה מכך,‏ ”‏העולם כולו שרוי ברע”‏.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏)‏ למעשה,‏ השטן השתלט בהצלחה כה גדולה על לבם ומחשבותיהם של בני־האדם,‏ עד כי כתבי־הקודש מכנים אותם ”‏דור עיקש ופתלתול”‏.‏ (‏פיליפים ב׳:‏15‏)‏ בכתביו,‏ תיאר השליח פאולוס בצורה חיה מאוד את מצב לבם וחשיבתם של בני אותו ”‏דור עיקש ופתלתול”‏,‏ ודבריו משמשים כיום אזהרה לכולנו.‏ לדוגמה,‏ קרא נא באיגרת אל האפסים ד׳:‏17–19‏,‏ והשווה פסוקים אלה עם דברי פאולוס אל הרומיים א׳:‏21–24‏.‏

5.‏ מדוע כתב פאולוס עצה כה תקיפה לקהילת אפסוס?‏

⁵ ניתן להבין מדוע כתב פאולוס מלים כה תקיפות אל הקהילה המשיחית בעיר אפסוס,‏ בזכרנו שהיא היתה עיר ידועה לשימצה בשל שחיתותה המוסרית ועבודת־האלילים שבה.‏ אמנם,‏ ליוונים היו הוגי־הדעות והפילוסופים הידועים שלהם,‏ אך,‏ כפי הנראה,‏ החינוך היווני עודד רבים למעשים מרושעים ומושחתים,‏ ותרבותם אך הוסיפה והכשיר אותם לכך.‏ פאולוס היה מודאג עמוקות בנוגע לעמיתיו המשיחיים שחיו בסביבה כה מושחתת.‏ הוא ידע שרבים מהם היו בעבר לא־מאמינים ו’‏חיו לפי דרך־החיים של העולם הזה’‏.‏ אולם,‏ עתה הם קיבלו את האמת.‏ דעתם התחדשה ולבם הוּאר.‏ מעל לכל,‏ פאולוס היה מעוניין שהם ’‏יחיו ויתנהגו בדרך ההולמת את אלה שנבחרו’‏.‏ — אפסים ב׳:‏2;‏ ד׳:‏1‏,‏ הדרך‏.‏

6.‏ מדוע עלינו להתעניין בדברי פאולוס?‏

⁶ בימינו קיים מצב דומה.‏ גם אנו חיים בעולם של ערכים מעוותים,‏ עולם נטול מוסר ומלא מנהגים דתיים כוזבים.‏ רבים בקרבנו חיו בעבר על־פי אמות־המידה של סדר־הדברים של העולם הזה.‏ על אחרים מבינינו לשהות במחיצת אנשים מהעולם מדי יום ביומו.‏ יש המתגוררים בבתים בהם שוררת אווירת העולם הזה.‏ יהא זה חיוני,‏ איפוא,‏ שנבין את משמעות דברי פאולוס ונפיק תועלת מעצותיו.‏

‏’‏הבלי שכל’‏ ו’‏חשוכי דעת’‏

7.‏ למה התכוון פאולוס בביטוי ”‏הבלי שכלם”‏?‏

⁷ כדי לחזק את עצתו למשיחיים,‏ ש’‏לא יחיו כמו הלא־מאמינים’‏,‏ הזכיר פאולוס בראשונה את ”‏הבלי שכלם‏”‏ של אותם נוכרים.‏ (‏אפסים ד׳:‏17‏)‏ למה התכוון?‏ מילון עברי שלם מאת ראובן אלקלעי מגדיר ”‏הבל”‏ כ”‏שטוּת,‏ ריקנות,‏ אפס,‏ חוסר־ערך,‏ שווא”‏.‏ לפיכך,‏ פאולוס הבהיר שהתהילה והפירסום שהציע העולם היווני והרומי עשויים היו להיראות מרשימים,‏ אולם הרדיפה אחריהם היתה,‏ לאמיתו־של־דבר,‏ ריקה מתוכן,‏ שטוּתית וחסרת ערך.‏ אלה שהקדישו את חייהם להשגת פירסום ותהילה,‏ לא זכו במאומה מלבד בתיסכול ובאכזבה.‏ אותו עיקרון נכון לגבי העולם של ימינו.‏

8.‏ מאילו בחינות מאמצי העולם הם ”‏הבל”‏?‏

⁸ לעולם המודרני משכילים ומומחים משלו,‏ אליהם פונים אנשים כדי לקבל תשובות לשאלות מעמיקות אודות מקור החיים ותכליתם,‏ עתיד האנושות,‏ אך איזו הבנה והדרכה יכולים הם להציע לפונים אליהם?‏ אתיאיזם,‏ אגנוסטיזם,‏ אבולוציה ואין־ספור תיאוריות ורעיונות אחרים,‏ מבלבלים ומנוגדים זה לזה,‏ שאינם נאורים יותר מהטקסים והאמונות הטפלות של העבר.‏ עיסוקים רבים בעולם מעניקים לכאורה מידה מסוימת של סיפוק והגשמה־עצמית.‏ אנשים מדברים על הצלחה והישגים במדע,‏ באמנות,‏ במוסיקה,‏ בספורט,‏ בפוליטיקה וכדומה.‏ הם מתענגים על רגעי תהילה חולפים.‏ יחד עם זאת,‏ דפי ההיסטוריה ותולדות העולם של ימינו,‏ מלאים בשמותיהם של גיבורים ואלופים שנשכחו כליל.‏ אין כל זה אלא הבל הבלים — ריקנות,‏ חוסר־ערך,‏ איוולת,‏ חוסר־תועלת ותיסכול.‏

9.‏ לאילו עיסוקים חסרי תועלת פונים רבים?‏

⁹ בהכירם שמאמצים אלה הם לשווא,‏ רבים פונים לעיסוקים חומרניים — צבירת ממון ואגירת נכסים שניתן לרכוש בכסף — והופכים עיסוקים אלה לתכלית חייהם.‏ הם משוכנעים שאושר נובע מעושר,‏ מנכסים ומרדיפת תענוגות.‏ לא רק שהם מקדישים לכך את מלוא תשומת־לבם אלא גם מוכנים להקריב לשם כך הכל — בריאות,‏ משפחה ואפילו מצפון.‏ ומהי התוצאה?‏ במקום לחוש סיפוק,‏ הם ”‏גרמו לעצמם מכאובים רבים”‏.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏10‏)‏ אין תימה,‏ איפוא,‏ שלאור ההבל שבקו־מחשבה זה,‏ האיץ פאולוס בעמיתיו המשיחיים:‏ ”‏אל תשובו לחיות כמו הלא־מאמינים”‏.‏

10.‏ כיצד שרויים אנשים בעולם ”‏בחושך”‏?‏

¹⁰ כדי להראות שאין לעולם דבר שכדאי להתקנא בו או לחקותו,‏ המשיך פאולוס ותיאר את בני העולם הזה בזה הלשון:‏ ‏”‏הם חיים בחושך ובחטא”‏.‏ (‏אפסים ד׳:‏18‏,‏ הדרך‏)‏ כמובן,‏ יש בעולם אנשים משכילים ובעלי ידע כמעט בכל התחומים.‏ עם זאת,‏ אמר פאולוס שהם ”‏בחושך”‏.‏ מדוע?‏ הערותיו אינן נוגעות למיומנותם או לכושרם השכלי.‏ המונח ”‏דעת”‏ יכול גם להתייחס למרכז התפיסה של האדם,‏ מקום הבינה,‏ האדם הפנימי.‏ הם שרויים בחשֵכה משום שמאמציהם נטולים כל חוש כיווּן או אור מנחה.‏ ניתן לראות זאת בבילבול המאפיין אותם בכל הקשור להבחנה בין טוב לרע.‏ אנשים עשויים להסיק שהחשיבה המתירנית,‏ ושאינה פוסלת או מגנה כל סוג של אורח־חיים,‏ הינה נאורה,‏ אך,‏ לדברי פאולוס זהו למעשה הלוך־מחשבה אפל.‏ מבחינה רוחנית,‏ הם מגששים באפלה מוחלטת.‏ — איוב י״ב:‏25;‏ י״ז:‏12;‏ ישעיהו ה׳:‏20;‏ נ״ט:‏6–10;‏ ס׳:‏2‏;‏ השווה אפסים א׳:‏17,‏ 18‏.‏

11.‏ מה הגורם לחשכה השכלית הרווחת בעולם?‏

¹¹ כיצד זה שבני־אדם יכולים להיות משכילים,‏ אפילו גאונים,‏ בתחומים רבים ובכל זאת שרויים בחשכה רוחנית?‏ בקורינתים ב׳.‏ ד׳:‏4‏,‏ הבהיר פאולוס את הסיבה:‏ ”‏אֵל העולם הזה עיוור את שכלם של הבלתי־מאמינים לבל יזרח עליהם אור הבשורה של כבוד המשיח אשר הוא צלם האלהים”‏.‏ איזו ברכה נפלאה היא זו שכל אלה המקבלים בלבם את הבשורה הטובה המפוארת,‏ זוכים להתחדשות הדעת ולהארת לבם!‏

‏”‏בוּרים וחסרי־דעת”‏

12.‏ מאיזו בחינה אנשי העולם ”‏בורים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלהים”‏?‏

¹² פאולוס עוזר לנו להבין מדוע עלינו ’‏להשתנות בדעת’‏ ו’‏להאיר את לבנו’‏,‏ כשהוסיף והפנה תשומת־לב גם לעובדה שאנשי העולם הזה ”‏הם בורים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלהים‏”‏.‏ (‏אפסים ד׳:‏18‏,‏ הדרך‏)‏ אין משמע הדבר שאנשים חדלו לגמרי להאמין באלהים או שהפכו חסרי יראת־אלהים לחלוטין.‏ בעל טור באחד העיתונים ביטא זאת כך:‏ ”‏במקום המונח ’‏חסרי יראת־אלהים’‏,‏ הבה נמציא את ההגדרה ’‏דלי יראת־אלהים’‏.‏ אנשים אלה חפצים להיות ידועים כמאמינים באלהים כשלמעשה הם מחזיקים אותו בקופסה,‏ מוציאים אותו רק אחת לשבוע,‏ בבוקר יום ראשון,‏ ולעולם אינם מתירים לו להשפיע על השקפותיהם הפוליטיות או על אורח־חייהם האישי בשאר ימות השבוע.‏ הם מאמינים באלהים,‏ פחות־או־יותר,‏ אך סבורים שאין לו מה לומר בנוגע לחברה בת־זמננו”‏.‏ פאולוס הגדיר זאת באיגרתו אל הרומיים בדרך זו:‏ ”‏למרות שיודעים הם את אלהים לא כיבדו אותו כראוי לאלהים,‏ אף לא הודו לו”‏.‏ (‏רומיים א׳:‏21‏)‏ מדי יום אנו נתקלים באנשים אשר כל חייהם אינם מקדישים כל מחשבה למטרת אלהים.‏ כמובן,‏ אין הם מגלים כלפיו כבוד או מכירים לו שמץ של תודה.‏

13.‏ מה הם ”‏חיי אלהים”‏?‏

¹³ הביטוי ”‏חיי אלהים”‏ הוא רב משמעות.‏ הוא מבהיר כיצד חשכה שכלית ורוחנית מעוותת את ערכי־הצדק של האנשים.‏ המלה היוונית המתורגמת כאן ”‏חיים”‏ איננה בִיוֹס (‏שממנה גזורות מלים כגון ”‏ביולוגיה”‏,‏ ”‏ביוגרפיה”‏ וכדומה)‏,‏ שמשמעה אורח־חיים או סגנון־חיים.‏ אלא,‏ היא זוֹאֶי (‏שממנה גזורה המלה ”‏זוֹאולוגיה”‏)‏.‏ Vine’s Expository Dictionary of Old and New Testment Words (‏מילון מבואר למלות הברית הישנה והחדשה)‏ מאת ויין,‏ מגדיר אותה כ”‏חיים במובן עקרוני,‏ חיים במובן מוחלט,‏ חיים כפי שיש לאלהים.‏ .‏.‏.‏ בני־האדם התנכרו לחיים אלה עקב החטא הקדמון”‏.‏ לפיכך,‏ ציין פאולוס שחשכה שכלית ורוחנית מובילה את אנשי העולם לא רק לכיליון בבשר,‏ אלא גם להתרחקות מתקוות חיי־הנצח שאלהים מושיט לכל.‏ (‏גלטיים ו׳:‏8‏)‏ מדוע?‏ בהמשך דבריו,‏ ציין פאולוס את הסיבות.‏

14.‏ ציין סיבה אחת לכך שהעולם התנכר לחיי אלהים.‏

¹⁴ ראשית,‏ הוא התייחס ל‏”‏בערותם”‏‏.‏ (‏אפסים ד׳:‏18‏)‏ תרגום הדרך מנסח את הפסוק בדרך זו:‏ ”‏בגלל טיפשותם הם בוּרים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלהים”‏.‏ אין בערותם נובעת מכך שחסרה להם ההזדמנות לדעת,‏ אלא עקב דחייה מכוונת של דעת אלהים.‏ בשל דחייתם את הידע המדויק על אלהים,‏ נשלל מהם כל יסוד לזכוֹת בסוג החיים שמושיט יהוה לכל המאמינים בבנו,‏ שאמר:‏ ”‏ואלה הם חיי־עולם:‏ שיכירו אותך,‏ אלהי האמת לבדו,‏ ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח”‏.‏ — יוחנן י״ז:‏3;‏ טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏19‏.‏

15.‏ מה תורם להתרחקות העולם הזה מחיי אלהים?‏

¹⁵ סיבה נוספת לכך שאנשי העולם זרים לחיי אלהים היא,‏ בהתאם לדברי פאולוס,‏ ‏”‏קשי לבם”‏.‏ (‏אפסים ד׳:‏18‏)‏ משמעה הבסיסי של המלה ”‏קושי”‏ כאן הוא התקשות,‏ מעין התכסות ביבלות.‏ כולנו יודעים כיצד יבלות מתפתחות.‏ תחילה יתכן שהעור רך ורגיש,‏ אך אם הוא נחשף שוב ושוב ללחץ או לחיכוך,‏ הוא מתקשה ומתעבה,‏ ונוצרת יבלת.‏ העור לא חש עוד כל גירוי.‏ בדומה לכך,‏ בני־אדם אינם נולדים עם לב קשה או ’‏מיובל’‏ כך שמטבעם חסר להם כל רגש כלפי אלהים.‏ אך מאחר שאנו חיים בעולם וחשופים לאווירה השוררת בו,‏ יתקשה לבנו במהרה אם לא נשמור עליו.‏ זו הסיבה שפאולוס הזהיר:‏ ”‏הישמרו.‏.‏.‏ למען לא ייקשה לב איש מכם בנכלי החטא”‏.‏ (‏עברים ג׳:‏7–13;‏ תהלים צ״ה:‏8–10‏)‏ לכן,‏ עד כמה חיוני להישאר מחודשים בדעת ומוארים בלב!‏

‏”‏איבדו כל רגש בושה”‏

16.‏ מה הן התוצאות מכך שהעולם שרוי בחשכה שכלית ורחוק מחיי אלהים?‏

¹⁶ בהמשך,‏ פאולוס תיאר את התוצאה של החשכה והזרות מחיי אלהים:‏ ‏”‏הם איבדו כל רגש בושה,‏ והפקירו את עצמם לתאוות בשרם ולכל מעשה זימה ומירמה”‏.‏ (‏אפסים ד׳:‏19‏,‏ הדרך‏)‏ לב ’‏מיובל’‏ מאבד כל רגש.‏ כשהוא חדל לחוש ייסורי מצפון ותחושת בושה או כל אחריות לתת את הדין לפני אלהים,‏ אזי הופך הוא חסר מעצורים.‏ לכן,‏ ציין פאולוס שהם ”‏הפקירו את עצמם”‏ לתאוות הבשר וזימה.‏ זהו צעד מחושב וזדוני.‏ המלה ”‏זימה”‏,‏ כפי שהיא מופיעה בכתבי־הקודש המשיחיים,‏ מורה על גישה עזת־מצח וחסרת־בושה של התנהגות נלוזה,‏ הבזה לחוק ולסמכות.‏ בדומה לכך,‏ ’‏תאוות בשר’‏ כוללות בחובן לא רק סטיות מיניות אלא גם מעשים פסולים המתבצעים בשם הדת,‏ כמו פולחני הפוריוּת וטקסים אחרים שהונהגו במקדש באפסוס לכבוד האלה ארתמיס,‏ שהיה כה מוכר לקוראיו של פאולוס.‏ — מעשי־השליחים י״ט:‏27,‏ 35‏.‏

17.‏ מדוע אמר פאולוס שאלה ש”‏איבדו כל רגש בושה”‏ הינם חוטאים ש”‏לא ידעו שובעה”‏?‏

¹⁷ פאולוס ציין שאותם אנשים שהפקירו עצמם לתאוות הבשר ולמעשי הזימה ”‏לא ידעו שובעה”‏.‏ (‏תרגום ג”‏צ‏)‏ כשאדם שעדיין מקננת בלבו מידה מסוימת של חוש מוסרי מבצע חטא,‏ עשוי הוא לפחות להתחרט ולהשתדל לא לחזור על כך.‏ אולם,‏ אלה ש”‏איבדו כל רגש בושה”‏ ’‏אינם יודעים שובעה’‏.‏ הם נכנסים בלהט למעגל קסמים לולייני המורידם מטה,‏ מטה לשפל המדרגה,‏ עד שהם צוללים לתחתית השחיתות — ואינם רואים בדבר כל פסול.‏ איזה תיאור מדויק של ”‏חפץ הגויים”‏!‏ — פטרוס א׳.‏ ד׳:‏3,‏ 4‏.‏

18.‏ לסיכום,‏ איזו תמונה לגבי מצבו השכלי והרוחני של העולם הציג פאולוס?‏

¹⁸ בשלושת הפסוקים האלה,‏ אפסים ד׳:‏17–19‏,‏ חשף פאולוס את האמת לאמיתה ביחס למצבו המוסרי והרוחני של העולם הזה.‏ הוא ציין שהרעיונות והתיאוריות אותם מקדמים הוגי־דעות של העולם הזה,‏ והמירדף הבלתי־פוסק אחר עושר ותענוגות אינם אלא הבל.‏ הוא הבהיר,‏ כמו־כן,‏ שבשל החשכה השכלית והרוחנית,‏ שקוע העולם יותר ויותר בביצה תובענית.‏ לבסוף,‏ מפאת בערותו,‏ מתוך בחירה חופשית,‏ ובשל חוסר רגישותו,‏ התנכר העולם באורח חסר־תקנה לחיי אלהים.‏ אכן,‏ יש לנו סיבות טובות לא להמשיך וללכת בדרכי הלא־מאמינים!‏

19.‏ אילו שאלות חיוניות עדיין תובעת מענה?‏

¹⁹ מאחר שחשכת שכלם ולבם של אנשי העולם מרחיקה אותם מיהוה אלהים,‏ כיצד יכולים אנו לסלק כל אפלה משכלנו ומלבנו?‏ מה עלינו לעשות כדי שנוכל להמשיך להתהלך כ”‏בני האור”‏ ולהמשיך לזכות בבירכת אלהים?‏ על כך נדון במאמר הבא.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏3/‏1)‏

האם תוכל להסביר?‏

◻ מה גרם לפאולוס לכתוב את עצותיו התקיפות באפסים ד׳:‏17–19‏?‏

◻ מדוע דרכי העולם חסרות תועלת ושרויות בחשכה?‏

◻ כיצד דרכי העולם רחוקות מ”‏חיי אלהים”‏?‏

◻ מה הן התוצאות הנובעות מחשכה שכלית ולב קשה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

אפסוס היתה ידועה לשימצה עקב שחיתותה המוסרית ועבודת־האלילים

1.‏ לודר רומי מאפסוס

2.‏ חורבות מקדש ארתמיס

3.‏ תיאטרון באפסוס

4.‏ ארתמיס מאפסוס,‏ אלת הפיריון

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

איזו חכמה יכולים מומחי העולם להציע?‏

נירון

‏[‏שלמי תודה]‏

מוזיאון קפיטוליני,‏ רומא