התחדשות הדעת והארת הלב
”בשם האדון אני אומר לכם: אל תשובו לחיות כמו הלא־מאמינים”. — אפסים ד׳:17, הדרך.
1. מה תפקידם של כושר החשיבה והלב?
כושר החשיבה ופעולת הלב הם שניים מבין הסגולות הנפלאות ביותר שניחן בהן האדם. על־אף תפקידיהם הרבים מספור, הם יחודיים לכל אחד מאיתנו. אישיותנו, דיבורנו, התנהגותנו, רגשותינו וערכינו — כולם מושפעים עמוקות מדרך הפעולה של כושר־חשיבתנו ולבנו.
2, 3. (א) כיצד משתמשים כתבי־הקודש במונחים ”לב” ו”דעת”? (ב) מדוע עלינו לבחון את מצבם הן של לבנו והן של מחשבותינו?
2 בכתבי־הקודש, המונח ”לב” מתייחס, על־פי־רוב, למניעים, לרגשות ולתחושות פנימיות, בו בזמן ש”דעת”, קשורה לפעילות המוח, לחשיבה וליכולת השכלית. אך, פעולותיהם חופפות, ולכן כושר־חשיבה מיוחס לעתים גם ללב. למשל, משה האיץ בבני־ישראל: ”וידעתָ היום והֲשֵבוֹתָ אל לבבך כי יהוה הוא האלהים”. (דברים ד׳:39) לסופרים שזממו מזימות נגדו, אמר ישוע: ”למה אתם חושבים רעות בלבבכם?” — מתי ט׳:4; מרקוס ב׳:6, 7.
3 פסוקים אלה מצביעים על כך שקיים קשר הדוק בין המוח והלב. הם פועלים ביחסי גומלין כאשר לעתים הם מחזקים זה את זה ופועלים כצוות מאוחד. אולם, לפעמים הם נאבקים זה בזה כדי להשיג שליטה. (מתי כ״ב:37; השווה רומיים ז׳:23.) משום כך, כדי לזכות בחסדו של יהוה, לא זה בלבד שעלינו לוודא שנטיות מחשבותינו ולבנו נכונות הן, אלא עלינו גם לתרגלם לפעול יחד בשיתוף־פעולה, למשוך לאותו כיוון. מכך משתמע שעלינו לחדש את דעתנו ולהאיר את לבנו. — תהלים קי״ט:34; משלי ג׳:1.
’לא כמו הלא־מאמינים’
4. כיצד השפיע השטן על חשיבתם ולבם של בני־האדם, תוך אילו תוצאות?
4 השטן הינו רב־אמן בהטעיה ובתימרון עניינים לתועלתו. הוא יודע שכדי להשתלט על האדם, עליו להתמקד במחשבותיו ובלבו. ממש מראשית ההיסטוריה האנושית, הוא השתמש באמצעים שונים כדי להשיג מטרה זו. כתוצאה מכך, ”העולם כולו שרוי ברע”. (יוחנן א׳. ה׳:19) למעשה, השטן השתלט בהצלחה כה גדולה על לבם ומחשבותיהם של בני־האדם, עד כי כתבי־הקודש מכנים אותם ”דור עיקש ופתלתול”. (פיליפים ב׳:15) בכתביו, תיאר השליח פאולוס בצורה חיה מאוד את מצב לבם וחשיבתם של בני אותו ”דור עיקש ופתלתול”, ודבריו משמשים כיום אזהרה לכולנו. לדוגמה, קרא נא באיגרת אל האפסים ד׳:17–19, והשווה פסוקים אלה עם דברי פאולוס אל הרומיים א׳:21–24.
5. מדוע כתב פאולוס עצה כה תקיפה לקהילת אפסוס?
5 ניתן להבין מדוע כתב פאולוס מלים כה תקיפות אל הקהילה המשיחית בעיר אפסוס, בזכרנו שהיא היתה עיר ידועה לשימצה בשל שחיתותה המוסרית ועבודת־האלילים שבה. אמנם, ליוונים היו הוגי־הדעות והפילוסופים הידועים שלהם, אך, כפי הנראה, החינוך היווני עודד רבים למעשים מרושעים ומושחתים, ותרבותם אך הוסיפה והכשיר אותם לכך. פאולוס היה מודאג עמוקות בנוגע לעמיתיו המשיחיים שחיו בסביבה כה מושחתת. הוא ידע שרבים מהם היו בעבר לא־מאמינים ו’חיו לפי דרך־החיים של העולם הזה’. אולם, עתה הם קיבלו את האמת. דעתם התחדשה ולבם הוּאר. מעל לכל, פאולוס היה מעוניין שהם ’יחיו ויתנהגו בדרך ההולמת את אלה שנבחרו’. — אפסים ב׳:2; ד׳:1, הדרך.
6. מדוע עלינו להתעניין בדברי פאולוס?
6 בימינו קיים מצב דומה. גם אנו חיים בעולם של ערכים מעוותים, עולם נטול מוסר ומלא מנהגים דתיים כוזבים. רבים בקרבנו חיו בעבר על־פי אמות־המידה של סדר־הדברים של העולם הזה. על אחרים מבינינו לשהות במחיצת אנשים מהעולם מדי יום ביומו. יש המתגוררים בבתים בהם שוררת אווירת העולם הזה. יהא זה חיוני, איפוא, שנבין את משמעות דברי פאולוס ונפיק תועלת מעצותיו.
’הבלי שכל’ ו’חשוכי דעת’
7. למה התכוון פאולוס בביטוי ”הבלי שכלם”?
7 כדי לחזק את עצתו למשיחיים, ש’לא יחיו כמו הלא־מאמינים’, הזכיר פאולוס בראשונה את ”הבלי שכלם” של אותם נוכרים. (אפסים ד׳:17) למה התכוון? מילון עברי שלם מאת ראובן אלקלעי מגדיר ”הבל” כ”שטוּת, ריקנות, אפס, חוסר־ערך, שווא”. לפיכך, פאולוס הבהיר שהתהילה והפירסום שהציע העולם היווני והרומי עשויים היו להיראות מרשימים, אולם הרדיפה אחריהם היתה, לאמיתו־של־דבר, ריקה מתוכן, שטוּתית וחסרת ערך. אלה שהקדישו את חייהם להשגת פירסום ותהילה, לא זכו במאומה מלבד בתיסכול ובאכזבה. אותו עיקרון נכון לגבי העולם של ימינו.
8. מאילו בחינות מאמצי העולם הם ”הבל”?
8 לעולם המודרני משכילים ומומחים משלו, אליהם פונים אנשים כדי לקבל תשובות לשאלות מעמיקות אודות מקור החיים ותכליתם, עתיד האנושות, אך איזו הבנה והדרכה יכולים הם להציע לפונים אליהם? אתיאיזם, אגנוסטיזם, אבולוציה ואין־ספור תיאוריות ורעיונות אחרים, מבלבלים ומנוגדים זה לזה, שאינם נאורים יותר מהטקסים והאמונות הטפלות של העבר. עיסוקים רבים בעולם מעניקים לכאורה מידה מסוימת של סיפוק והגשמה־עצמית. אנשים מדברים על הצלחה והישגים במדע, באמנות, במוסיקה, בספורט, בפוליטיקה וכדומה. הם מתענגים על רגעי תהילה חולפים. יחד עם זאת, דפי ההיסטוריה ותולדות העולם של ימינו, מלאים בשמותיהם של גיבורים ואלופים שנשכחו כליל. אין כל זה אלא הבל הבלים — ריקנות, חוסר־ערך, איוולת, חוסר־תועלת ותיסכול.
9. לאילו עיסוקים חסרי תועלת פונים רבים?
9 בהכירם שמאמצים אלה הם לשווא, רבים פונים לעיסוקים חומרניים — צבירת ממון ואגירת נכסים שניתן לרכוש בכסף — והופכים עיסוקים אלה לתכלית חייהם. הם משוכנעים שאושר נובע מעושר, מנכסים ומרדיפת תענוגות. לא רק שהם מקדישים לכך את מלוא תשומת־לבם אלא גם מוכנים להקריב לשם כך הכל — בריאות, משפחה ואפילו מצפון. ומהי התוצאה? במקום לחוש סיפוק, הם ”גרמו לעצמם מכאובים רבים”. (טימותיוס א׳. ו׳:10) אין תימה, איפוא, שלאור ההבל שבקו־מחשבה זה, האיץ פאולוס בעמיתיו המשיחיים: ”אל תשובו לחיות כמו הלא־מאמינים”.
10. כיצד שרויים אנשים בעולם ”בחושך”?
10 כדי להראות שאין לעולם דבר שכדאי להתקנא בו או לחקותו, המשיך פאולוס ותיאר את בני העולם הזה בזה הלשון: ”הם חיים בחושך ובחטא”. (אפסים ד׳:18, הדרך) כמובן, יש בעולם אנשים משכילים ובעלי ידע כמעט בכל התחומים. עם זאת, אמר פאולוס שהם ”בחושך”. מדוע? הערותיו אינן נוגעות למיומנותם או לכושרם השכלי. המונח ”דעת” יכול גם להתייחס למרכז התפיסה של האדם, מקום הבינה, האדם הפנימי. הם שרויים בחשֵכה משום שמאמציהם נטולים כל חוש כיווּן או אור מנחה. ניתן לראות זאת בבילבול המאפיין אותם בכל הקשור להבחנה בין טוב לרע. אנשים עשויים להסיק שהחשיבה המתירנית, ושאינה פוסלת או מגנה כל סוג של אורח־חיים, הינה נאורה, אך, לדברי פאולוס זהו למעשה הלוך־מחשבה אפל. מבחינה רוחנית, הם מגששים באפלה מוחלטת. — איוב י״ב:25; י״ז:12; ישעיהו ה׳:20; נ״ט:6–10; ס׳:2; השווה אפסים א׳:17, 18.
11. מה הגורם לחשכה השכלית הרווחת בעולם?
11 כיצד זה שבני־אדם יכולים להיות משכילים, אפילו גאונים, בתחומים רבים ובכל זאת שרויים בחשכה רוחנית? בקורינתים ב׳. ד׳:4, הבהיר פאולוס את הסיבה: ”אֵל העולם הזה עיוור את שכלם של הבלתי־מאמינים לבל יזרח עליהם אור הבשורה של כבוד המשיח אשר הוא צלם האלהים”. איזו ברכה נפלאה היא זו שכל אלה המקבלים בלבם את הבשורה הטובה המפוארת, זוכים להתחדשות הדעת ולהארת לבם!
”בוּרים וחסרי־דעת”
12. מאיזו בחינה אנשי העולם ”בורים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלהים”?
12 פאולוס עוזר לנו להבין מדוע עלינו ’להשתנות בדעת’ ו’להאיר את לבנו’, כשהוסיף והפנה תשומת־לב גם לעובדה שאנשי העולם הזה ”הם בורים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלהים”. (אפסים ד׳:18, הדרך) אין משמע הדבר שאנשים חדלו לגמרי להאמין באלהים או שהפכו חסרי יראת־אלהים לחלוטין. בעל טור באחד העיתונים ביטא זאת כך: ”במקום המונח ’חסרי יראת־אלהים’, הבה נמציא את ההגדרה ’דלי יראת־אלהים’. אנשים אלה חפצים להיות ידועים כמאמינים באלהים כשלמעשה הם מחזיקים אותו בקופסה, מוציאים אותו רק אחת לשבוע, בבוקר יום ראשון, ולעולם אינם מתירים לו להשפיע על השקפותיהם הפוליטיות או על אורח־חייהם האישי בשאר ימות השבוע. הם מאמינים באלהים, פחות־או־יותר, אך סבורים שאין לו מה לומר בנוגע לחברה בת־זמננו”. פאולוס הגדיר זאת באיגרתו אל הרומיים בדרך זו: ”למרות שיודעים הם את אלהים לא כיבדו אותו כראוי לאלהים, אף לא הודו לו”. (רומיים א׳:21) מדי יום אנו נתקלים באנשים אשר כל חייהם אינם מקדישים כל מחשבה למטרת אלהים. כמובן, אין הם מגלים כלפיו כבוד או מכירים לו שמץ של תודה.
13. מה הם ”חיי אלהים”?
13 הביטוי ”חיי אלהים” הוא רב משמעות. הוא מבהיר כיצד חשכה שכלית ורוחנית מעוותת את ערכי־הצדק של האנשים. המלה היוונית המתורגמת כאן ”חיים” איננה בִיוֹס (שממנה גזורות מלים כגון ”ביולוגיה”, ”ביוגרפיה” וכדומה), שמשמעה אורח־חיים או סגנון־חיים. אלא, היא זוֹאֶי (שממנה גזורה המלה ”זוֹאולוגיה”). Vine’s Expository Dictionary of Old and New Testment Words (מילון מבואר למלות הברית הישנה והחדשה) מאת ויין, מגדיר אותה כ”חיים במובן עקרוני, חיים במובן מוחלט, חיים כפי שיש לאלהים. ... בני־האדם התנכרו לחיים אלה עקב החטא הקדמון”. לפיכך, ציין פאולוס שחשכה שכלית ורוחנית מובילה את אנשי העולם לא רק לכיליון בבשר, אלא גם להתרחקות מתקוות חיי־הנצח שאלהים מושיט לכל. (גלטיים ו׳:8) מדוע? בהמשך דבריו, ציין פאולוס את הסיבות.
14. ציין סיבה אחת לכך שהעולם התנכר לחיי אלהים.
14 ראשית, הוא התייחס ל”בערותם”. (אפסים ד׳:18) תרגום הדרך מנסח את הפסוק בדרך זו: ”בגלל טיפשותם הם בוּרים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלהים”. אין בערותם נובעת מכך שחסרה להם ההזדמנות לדעת, אלא עקב דחייה מכוונת של דעת אלהים. בשל דחייתם את הידע המדויק על אלהים, נשלל מהם כל יסוד לזכוֹת בסוג החיים שמושיט יהוה לכל המאמינים בבנו, שאמר: ”ואלה הם חיי־עולם: שיכירו אותך, אלהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח”. — יוחנן י״ז:3; טימותיוס א׳. ו׳:19.
15. מה תורם להתרחקות העולם הזה מחיי אלהים?
15 סיבה נוספת לכך שאנשי העולם זרים לחיי אלהים היא, בהתאם לדברי פאולוס, ”קשי לבם”. (אפסים ד׳:18) משמעה הבסיסי של המלה ”קושי” כאן הוא התקשות, מעין התכסות ביבלות. כולנו יודעים כיצד יבלות מתפתחות. תחילה יתכן שהעור רך ורגיש, אך אם הוא נחשף שוב ושוב ללחץ או לחיכוך, הוא מתקשה ומתעבה, ונוצרת יבלת. העור לא חש עוד כל גירוי. בדומה לכך, בני־אדם אינם נולדים עם לב קשה או ’מיובל’ כך שמטבעם חסר להם כל רגש כלפי אלהים. אך מאחר שאנו חיים בעולם וחשופים לאווירה השוררת בו, יתקשה לבנו במהרה אם לא נשמור עליו. זו הסיבה שפאולוס הזהיר: ”הישמרו... למען לא ייקשה לב איש מכם בנכלי החטא”. (עברים ג׳:7–13; תהלים צ״ה:8–10) לכן, עד כמה חיוני להישאר מחודשים בדעת ומוארים בלב!
”איבדו כל רגש בושה”
16. מה הן התוצאות מכך שהעולם שרוי בחשכה שכלית ורחוק מחיי אלהים?
16 בהמשך, פאולוס תיאר את התוצאה של החשכה והזרות מחיי אלהים: ”הם איבדו כל רגש בושה, והפקירו את עצמם לתאוות בשרם ולכל מעשה זימה ומירמה”. (אפסים ד׳:19, הדרך) לב ’מיובל’ מאבד כל רגש. כשהוא חדל לחוש ייסורי מצפון ותחושת בושה או כל אחריות לתת את הדין לפני אלהים, אזי הופך הוא חסר מעצורים. לכן, ציין פאולוס שהם ”הפקירו את עצמם” לתאוות הבשר וזימה. זהו צעד מחושב וזדוני. המלה ”זימה”, כפי שהיא מופיעה בכתבי־הקודש המשיחיים, מורה על גישה עזת־מצח וחסרת־בושה של התנהגות נלוזה, הבזה לחוק ולסמכות. בדומה לכך, ’תאוות בשר’ כוללות בחובן לא רק סטיות מיניות אלא גם מעשים פסולים המתבצעים בשם הדת, כמו פולחני הפוריוּת וטקסים אחרים שהונהגו במקדש באפסוס לכבוד האלה ארתמיס, שהיה כה מוכר לקוראיו של פאולוס. — מעשי־השליחים י״ט:27, 35.
17. מדוע אמר פאולוס שאלה ש”איבדו כל רגש בושה” הינם חוטאים ש”לא ידעו שובעה”?
17 פאולוס ציין שאותם אנשים שהפקירו עצמם לתאוות הבשר ולמעשי הזימה ”לא ידעו שובעה”. (תרגום ג”צ) כשאדם שעדיין מקננת בלבו מידה מסוימת של חוש מוסרי מבצע חטא, עשוי הוא לפחות להתחרט ולהשתדל לא לחזור על כך. אולם, אלה ש”איבדו כל רגש בושה” ’אינם יודעים שובעה’. הם נכנסים בלהט למעגל קסמים לולייני המורידם מטה, מטה לשפל המדרגה, עד שהם צוללים לתחתית השחיתות — ואינם רואים בדבר כל פסול. איזה תיאור מדויק של ”חפץ הגויים”! — פטרוס א׳. ד׳:3, 4.
18. לסיכום, איזו תמונה לגבי מצבו השכלי והרוחני של העולם הציג פאולוס?
18 בשלושת הפסוקים האלה, אפסים ד׳:17–19, חשף פאולוס את האמת לאמיתה ביחס למצבו המוסרי והרוחני של העולם הזה. הוא ציין שהרעיונות והתיאוריות אותם מקדמים הוגי־דעות של העולם הזה, והמירדף הבלתי־פוסק אחר עושר ותענוגות אינם אלא הבל. הוא הבהיר, כמו־כן, שבשל החשכה השכלית והרוחנית, שקוע העולם יותר ויותר בביצה תובענית. לבסוף, מפאת בערותו, מתוך בחירה חופשית, ובשל חוסר רגישותו, התנכר העולם באורח חסר־תקנה לחיי אלהים. אכן, יש לנו סיבות טובות לא להמשיך וללכת בדרכי הלא־מאמינים!
19. אילו שאלות חיוניות עדיין תובעת מענה?
19 מאחר שחשכת שכלם ולבם של אנשי העולם מרחיקה אותם מיהוה אלהים, כיצד יכולים אנו לסלק כל אפלה משכלנו ומלבנו? מה עלינו לעשות כדי שנוכל להמשיך להתהלך כ”בני האור” ולהמשיך לזכות בבירכת אלהים? על כך נדון במאמר הבא.
(מקור המאמר: 1993/3/1)
האם תוכל להסביר?
◻ מה גרם לפאולוס לכתוב את עצותיו התקיפות באפסים ד׳:17–19?
◻ מדוע דרכי העולם חסרות תועלת ושרויות בחשכה?
◻ כיצד דרכי העולם רחוקות מ”חיי אלהים”?
◻ מה הן התוצאות הנובעות מחשכה שכלית ולב קשה?
[תמונה בעמוד 8]
אפסוס היתה ידועה לשימצה עקב שחיתותה המוסרית ועבודת־האלילים
1. לודר רומי מאפסוס
2. חורבות מקדש ארתמיס
3. תיאטרון באפסוס
4. ארתמיס מאפסוס, אלת הפיריון
[תמונה בעמוד 9]
איזו חכמה יכולים מומחי העולם להציע?
נירון
[שלמי תודה]
מוזיאון קפיטוליני, רומא