מצבת מישע הושמדה אך לא אבדה
מצבת מישע נופצה לשברים בזדון כשנה אחרי גילויה ב־1868. היא היתה גוש מאבן בזלת שחורה ומלוטשת, בת קרוב ל־000,3 שנה, שגובהה כ־112 ס״מ, רוחבה 71 ס״מ ועוביה 36 ס״מ. זמן־מה לאחר שנשברה, הוחזרו שתי חתיכות גדולות ו־18 שברים קטנים יותר; כשליש ממנה אבד.
כיצד זה חפץ מיוחד במינו כמעט אבד כליל? מהו ערכו לחוקרי המקרא?
קנוניה וחשדות
פ. א. קליין היה האירופאי היחיד שראה את המצבה בשלימותה. הוא מצאה מונחת בין חורבות העיר הקדומה, דיבון, צפון־מזרח מים־המלח. הוא העתיק חלקים מהכתובת בת 34 השורות, ובשובו לירושלים דיווח על המימצא לממונה עליו מפרוסיה. החוקרים הכירו מיד בערכה של התגלית וזיהו את הכתוב כפניקי. המוזיאון המלכותי של ברלין גייס את הכסף כדי לקנותו, אך במהרה גילו אחרים עניין ברכישתו. כשנעשו מודעים לערכו, השֵייחים המקומיים החביאו אותו ודרשו סכום עתק תמורתו.
ארכיאולוג צרפתי הצליח גם הוא להעתיק את הטקסט, אך ההעתק היה בקושי קריא. בינתיים, הגיעו הוראות מדמשק לבדואים למסור את האבן לנציגי הממשלה. במקום לציית לפקודה, קבעו הבדואים ביניהם להשמידה. הם הבעירו מדורה מתחת לחפץ יקר זה ושפכו עליו מים כמה פעמים. כשהאבן נשברה לחתיכות, חילקו את השברים בין המשפחות השונות כדי שישמרו עליהם באסמיהן, בתקווה שבאמצעות ה”קמיע” יבורכו הם ביבולים רבים. כמו־כן, הדבר איפשר לכל אחד מהם לנהל משא ומתן אישי עם קונים.
היסטוריה מקראית חיה מחדש
בעזרת יציקות גבס שהשלימו את החלקים החסרים מהשברים שנקנו, הושג לבסוף הנוסח המקורי. השלמתו ופיענוחו הדהימו את החוקרים. הם תיארו אותו כ”המצבה המרשימה ביותר שנתגלתה אי־פעם.”
המלך מישע הקים את המצבה לכבוד אלוהיו, כמוש, כדי להנציח את נצחונה של מואב על ישראל, אשר שלטה במואב במשך 40 שנה, ברשות האל כמוש, מאחר ש”כעס על ארצו”. בדרך־כלל מייחסים מרד זה מצד מואב למאורעות המוזכרים במלכים ב׳, פרק ג׳. על־גבי המצבה, מתרברב המלך מישע על אדיקותו, הערים והכביש שבנה, ונצחונו על ישראל. בכל זה, הוא הסב את כל התהילה לאל כמוש. כצפוי, הנוסח, שנכתב כדי לפאר את הישגיו, אינו מזכיר את תבוסתו של מישע והקרבת בנו — דברים המוזכרים בתיאור המקראי.
רבים מהאתרים שמישע רשם מוזכרים במקרא, לרבות מֵידבא, עטרות, נבו, ויהץ. מכאן שתוכן המצבה מאשר את מהימנותו של המקרא. אך, הפרט הבולט מכל שעל־גבה, הוא השם המפורש, יהוה, כשמו של אלהי ישראל, בשורה ה־18, האומר: ”לקחתי משם [מנבו] את [כלי־הקודש] של יהוה, וגררתי אותם לפני כמוש.” מלבד במקרא עצמו, יתכן שזה הרשום המוקדם ביותר בו מופיע השם האלוהי.
ב־1873, שוחזרה מצבת מישע במלואה, בעזרת יציקות גבס שהשלימו את החסר, והוצגה במוזיאון ’לוּבר’, שבפריס, ושם היא נמצאת עד עצם היום. העתק ממנה ניתן לראות במוזיאון הבריטי שבלונדון.
[תמונות בעמוד 31]
(למעלה) ארץ־מואב
[שלמי תודה]
.Est (Near Eastern History) Pictorial Archive
(משמאל) מצבת מישע המשוחזרת
[שלמי תודה]
Musée du Louvre, Paris
(מימין) השם המפורש כפי שהוא מופיע על המצבה
[שלמי תודה]
The Bible in the British Museum