‏”‏בית דוד”‏ — עובדה או בדיה?‏

דוד —‏ עלם צעיר ורועה שהיה למוסיקאי,‏ משורר,‏ חייל,‏ נביא ומלך — הוא דמות בולטת מאוד במקרא.‏ שמו מוזכר 138,‏1 פעם;‏ הביטוי ”‏בית דוד”‏ — המתייחס לא אחת לשושלת דוד — מופיע 25 פעם (‏שמואל א׳.‏ כ׳:‏16‏)‏.‏ האם דוד המלך ושושלתו הם רק בדיה?‏ מה חושפת הארכיאולוגיה?‏ תגלית חדשה יוצאת מן הכלל,‏ שנחשפה לאחרונה באתר החפירות הארכיאולוגי בתל־דן שבצפון הגליל,‏ תומכת בכך שדוד ושושלתו הם עובדה היסטורית.‏

בקיץ 1993,‏ צוות ארכיאולוגי בראשות פרופסור אברהם בירן ניקה את השטח שמחוץ לשער החיצון של העיר דן הקדומה.‏ הם חשפו כיכר מרוצפת.‏ שבר של אבן בזלת שחורה שבלט מן הקרקע,‏ הוסר בנקל.‏ כאשר האבן הופנתה לכיוון שמש אחר־הצהריים,‏ האותיות ניעורו לחיים.‏ ”‏אלוהים אדירים,‏ יש לנו כתובת!‏”‏ קרא פרופסור בירן.‏

פרופסור בירן ועמיתו,‏ פרופסור יוסף נווה,‏ מהאוניברסיטה העברית בירושלים,‏ כתבו מייד דו״ח מדעי על הכתובת.‏ בהתבסס על דו״ח זה,‏ מאמר בכתב־העת Biblical Archaeology Review (‏סקירת הארכיאולוגיה המקראית)‏,‏ ממרס/‏אפריל 1994,‏ ציין:‏ ”‏די נדיר שתגלית ארכיאולוגית מופיעה בשער הניו־יורק טיימס (‏שלא לדבר על כתב־העת טיים‏)‏.‏ אך זה מה שאירע בקיץ אשתקד לתגלית בתל־דן,‏ תל יפהפה בצפון הגליל,‏ למרגלות הר החרמון,‏ לצד אחד ממקורות נהר הירדן.‏

‏”‏אברהם בירן וצוות הארכיאולוגים שלו גילו שם כתובת יוצאת דופן מן המאה התשיעית לפה״ס,‏ המזכירה הן את ’‏בית דוד’‏ והן את ’‏מלך ישראל’‏.‏ זו הפעם הראשונה שהשם דוד נמצא בכתובת קדומה כלשהי פרט למקרא.‏ העובדה שאין הכתובת מתייחסת ל’‏דוד’‏ כלשהו,‏ אלא לבית דוד,‏ השושלת של המלך הגדול מבני־ישראל,‏ יוצאת מן הכלל אף יותר.‏

‏”‏’‏מלך ישראל’‏ הוא מונח המוזכר לעתים קרובות במקרא,‏ במיוחד בספר מלכים.‏ אולם,‏ תגלית זו עשויה להיות האזכור החוץ־מקראי הקדום ביותר לישראל בכתב־יד שמי.‏ אם כתובת זו מוכיחה משהו,‏ הרי שהיא מראה שהן ישראל והן יהודה,‏ בניגוד לטענותיהם של כמה חוקרים הממעיטים בערך המקרא,‏ היו ממלכות חשובות בתקופה ההיא”‏.‏

תאריך הכתובת נקבע בהתבסס על צורת האותיות,‏ על ניתוח כלי חרס שהתגלו בקרבת שבר האבן ועל תוכן הכתובת.‏ שלוש השיטות גם יחד מצביעות על אותה תקופה,‏ המאה התשיעית לפה״ס,‏ בערך מאה שנים ויותר לאחר תקופת דוד המלך.‏ חוקרים גורסים כי הכתובת היתה חלק ממצבת ניצחון שהוקמה בדן על־ידי אויבם הארמי המשותף של ”‏מלך ישראל”‏ ושל ”‏[‏מלך]‏ בית דוד”‏.‏ הארמים,‏ שעבדו את אל הסערה הנפוץ,‏ הדד,‏ שכנו מזרחית לישראל.‏

בקיץ 1994,‏ נמצאו שני שברים נוספים של אבן זו.‏ פרופסור בירן מדווח:‏ ”‏בשני שברים אלה מופיעים שמו של הדד,‏ אלוהי ארם,‏ וכן התייחסות לקרב שהתנהל בין בני־ישראל והארמים”‏.‏

השבר העיקרי שנתגלה ב־1993,‏ מכיל 13 שורות ברורות בחלקן,‏ אשר נכתבו בכתב העברי הקדום.‏ באותם ימים,‏ נהוג היה להשתמש בנקודות כדי להפריד בין המילים שבטקסט.‏ אולם,‏ ”‏בית דוד”‏ כתוב כמילה אחת ובה האותיות ”‏ביתדוד”‏,‏ במקום ”‏בית”‏,‏ נקודה ואז ”‏דוד”‏.‏ מטעמים מובנים,‏ התעוררו שאלות באשר לפענוח של ”‏ביתדוד”‏.‏

פרופסור אנסון רייני,‏ מומחה ללשון,‏ מסביר:‏ ”‏יוסף נווה ואברהם בירן לא הסבירו את הכתובת לפרטיה,‏ אולי משום שהניחו שהקוראים יֵדעו,‏ שלא אחת מושמט הסימן המפריד בין שני מרכיבים במבנה מעין זה,‏ במיוחד אם הצירוף הוא שם־עצם פרטי המוכר היטב.‏ ’‏בית דוד’‏ היה בהחלט שם־עצם פרטי,‏ פוליטית וגיאוגרפית,‏ מוכר היטב באמצע המאה התשיעית לפה״ס”‏.‏

עדות ארכיאולוגית נוספת

לאחר תגלית זו,‏ פרופסור אנדרה למר,‏ מומחה למצבת מישע,‏ דיווח כי גם מצבת מישע מזכירה את ”‏בית דוד”‏.‏a למצבת מישע,‏ שנתגלתה בשנת 1868,‏ ולמצבה שנתגלתה בתל־דן,‏ יש הרבה מן המשותף.‏ מעריכים כי שתיהן מן המאה התשיעית לפה״ס,‏ הן עשויות אותו חומר,‏ גודלן דומה,‏ והן נכתבו בכתב שמי זהה כמעט לחלוטין.‏

באשר לשחזור שורה פגומה במצבת מישע,‏ כתב פרופסור למר:‏ ”‏כשנתיים לפני חשיפת השבר בתל־דן,‏ הגעתי למסקנה שמצבת מישע מכילה אזכור של ’‏בית דוד’‏.‏.‏.‏ הסיבה שאזכור ’‏בית דוד’‏ מעולם לא צויין קודם לכן עשויה בהחלט להיות נעוצה בעובדה שמצבת מישע מעולם לא זכתה ל־editio princeps [‏מהדורה ראשונה של תרגום הכתוב]‏ הרשמי שלה.‏ משום כך אני מכין מהדורה זו,‏ 125 שנה לאחר שנתגלתה מצבת מישע”‏.‏

מידע ארכיאולוגי זה מעורר עניין משום שמלאך,‏ ישוע עצמו,‏ תלמידיו ורבים אחרים,‏ העידו כי דוד היה דמות היסטורית (‏מתי א׳:‏1;‏ י״ב:‏3;‏ כ״א:‏9;‏ לוקס א׳:‏32;‏ מעשי־השליחים ב׳:‏29‏)‏.‏ נראה בבירור כי תגליות ארכיאולוגיות תומכות בכך שדוד ושושלתו,‏ ”‏בית דוד”‏,‏ אינם בדיה אלא עובדה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

השבר שנמצא בתל־דן*‏ נתגלה ב־1993 בעיר דן המקראית,‏ שבצפון הגליל

‏*‏ הציור מבוסס על צילום שהופיע ב־Israel Exploration Journal (‏כתב־העת לחקר ארץ־ישראל)‏.‏