הישען על רוח אלוהים כדי להתמודד עם שינויים בחיים
”הייה שקוד להתייצב נאמן לפני אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ב׳:15).
1. אילו שינויים מאיימים על רווחתנו הרוחנית?
העולם הסובב אותנו עובר חליפות ותמורות. אנו עדים להתקדמות מרשימה במדע ובטכנולוגיה לצד הידרדרות חדה בערכי המוסר. כפי שראינו במאמר הקודם, המשיחיים חייבים להדוף את רוח העולם המנוגדת לאלוהים. אך במקביל לשינויים בעולם, גם בנו חלים שינויים במובנים רבים. אנו עוברים מן הילדות אל הבגרות. עם הזמן אנו רוכשים או מאבדים עושר, בריאות ויקירים. חלק ניכר מן השינויים הללו אינם בשליטתנו, והם עלולים להציב בפנינו קשיים חדשים ואדירים שיאיימו על רווחתנו הרוחנית.
2. באילו שינויים התנסה דוד בחייו?
2 מעטים מתנסים בשינויים כה דרמטיים בחיים כדוגמת דוד בן ישי. דוד הפך בִּן לילה מנער רועה צאן אלמוני לגיבור לאומי עטור תהילה. בהמשך נעשה לאדם במנוסה הניצוד כחיה בידי מלך אכול קנאה. בחלוף הזמן, הפך דוד למלך ולכובש. בעקבות חטא חמור סבל סבל רב. טרגדיות ופילוגים היכו במשפחתו. הוא צבר עושר, הזדקן והתנסה בתחלואי הזקנה. אך למרות השינויים הרבים בחייו, הפגין דוד לכל אורך הדרך ביטחון ואמון ביהוה וברוחו. הוא עשה כל שבכוחו להתייצב ”נאמן לפני אלוהים”, ואלוהים בירך אותו (טימותיאוס ב׳. ב׳:15). נסיבותינו אומנם שונות מנסיבות חייו של דוד, ולמרות זאת ניתן ללמוד מדרכי התמודדותו. יש בדוגמתו כדי לעזור לנו להבין כיצד נוכל להיעזר ברוח אלוהים לנוכח שינויים בחיים.
ענוותו המופתית של דוד
3, 4. כיצד הפך דוד מרועה אלמוני לגיבור לאומי?
3 בנעוריו לא היה דוד מבין הבולטים בבני ביתו. כאשר בא שמואל הנביא אל בית־לחם, הציג בפניו אבי דוד שבעה מתוך שמונה בניו. דוד, בן הזקונים, נשאר בשדה להשגיח על הצאן. אך יהוה בחר בדוד להיות למלך הבא על ישראל. לאחר שהביאוהו מן השדה מוסר המקרא: ”ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אותו בקרב אחיו. ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה” (שמואל א׳. ט״ז:12, 13). דוד נשען על רוח זו במשך כל חייו.
4 עד מהרה יזכה נער הרועים לתהילה לאומית. הוא זומן לשרת את המלך ולנגן עבורו. הוא הרג את גוליית הלוחם, ענק אימתני שאפילו חיילים למודי קרבות מצבא ישראל חששו להתייצב מולו. דוד הוצב בראש הלוחמים וקטף הצלחות במלחמתו בפלישתים. העם אהב אותו וחיבר שירי הלל לכבודו. עוד קודם לכן תיאר אחד מיועציו של שאול המלך את דוד לא רק כ”יודע נגן” אלא גם כ”גיבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר” (שמואל א׳. ט״ז:18; י״ז:23, 24, 45–51; י״ח:5–7).
5. מה עלול היה להפוך את דוד ליהיר, ומניין לנו שלא כך קרה?
5 תהילה, יופי, נעורים, צחות לשון, כישרון מוסיקלי, מיומנות צבאית, חסד אלוהי — מה עוד אפשר לבקש? כל אחד ממאפיינים אלה עלול היה להפוך את דוד ליהיר, אך לא כך קרה. שים לב לתשובתו של דוד לשאול המלך בתגובה להצעה לתת לו את בתו לאישה. בענווה כנה אמר דוד: ”מי אנוכי ומי חיי, משפחת אבי, בישראל, כי אהיה חתן למלך?” (שמואל א׳. י״ח:18) בפרשנותו לפסוק כתב חוקר אחד: ”דוד התכוון שמעלותיו האישיות, מעמדו החברתי וייחוסו אינם מקנים לו שמץ של יומרה להיות חתן המלך”.
6. מדוע עלינו לטפח ענווה?
6 ענוותו של דוד היתה נעוצה בהכרה שבכל דבר בני אדם לא־מושלמים הם כאין וכאפס לעומת יהוה. דוד נפעם מעצם העובדה שיהוה שם לב לבני האדם (תהלים קמ״ד:3). עוד ידע שכל גדולה שתוענק לו תלויה בנכונות של יהוה לגלות ענווה, למחול על כבודו, על מנת לסעוד את דוד, להגן עליו ולדאוג לו (תהלים י״ח:36). איזה לקח נפלא עבורנו! בל נרשה שכישרונותינו, הישגינו וזכויותינו יהפכו אותנו ליהירים. ”מה יש לך שלא קיבלת?” כתב השליח פאולוס. ”ואם אומנם קיבלת, מדוע תתגאה כאילו שלא קיבלת?” (קורינתים א׳. ד׳:7) כדי לקבל את רוח קודשו של אלוהים ולשאת חן בעיניו, עלינו לטפח ענווה ולעמוד בה (יעקב ד׳:6).
”אל תתנקמו”
7. איזו הזדמנות נקרתה לדוד להרוג את שאול?
7 אף שהתהילה שדוד זכה לה לא עוררה בלבו גאווה, היא הולידה קנאה רצחנית בשאול המלך, אשר רוח אלוהים נטשה אותו. דוד לא עשה כל רע, ובכל זאת היה עליו לנוס על נפשו ולהתגורר במדבר. יום אחד, במהלך המצוד הבלתי פוסק אחר דוד, נכנס שאול המלך למערה מבלי לדעת שדוד ועמיתיו מתחבאים בה. אנשי דוד האיצו בו לנצל את ההזדמנות שלכאורה זימן לו אלוהים, ולהרוג את שאול. נוכל לדמיין אותם באפלוליות המערה לוחשים לדוד: ”הנה היום אשר אמר יהוה אליך, ’הנה אנוכי נותן את אויבך בידך, ועשית לו כאשר ייטב בעיניך’” (שמואל א׳. כ״ד:3–7).
8. מדוע משל דוד ברוחו ולא התנקם?
8 דוד סירב לשלוח יד בשאול. מתוך אמונה וסבלנות, ביכר להותיר את העניין בידי יהוה. לאחר שיצא שאול מן המערה, קרא אליו דוד ואמר: ”ישפוט יהוה ביני ובינך. ונקמני יהוה ממך, וידי לא תהיה בך” (שמואל א׳. כ״ד:13). הוא ידע ששאול עושה לו עוול, ולמרות זאת לא התנקם בו ולא דיבר בו סרה בפניו או שלא בפניו. גם במקרים אחרים משל דוד ברוחו ולא עשה דין לעצמו. תחת זאת, נשען על יהוה שיתקן את המעוות (שמואל א׳. כ״ה:32–34; כ״ו:10, 11).
9. מדוע אל לנו להשיב באותו מטבע בתגובה להתנגדות או לרדיפות?
9 בדומה לדוד, אתה עלול למצוא את עצמך במצבים קשים. אולי חבריך לספסל הלימודים או עמיתיך לעבודה, בני משפחתך או אחרים שאינם בני אמונתך יוצאים נגדך. אל תשיב באותו מטבע. הוחל ליהוה ובקש את עזרת רוח קודשו. ייתכן שהלא־מאמינים יתרשמו מהתנהגותך הטובה ויהפכו למאמינים (פטרוס א׳. ג׳:1). בכל אופן, הייה סמוך ובטוח שיהוה ער למצבך ויפעל בנידון במועד הנכון בעיניו. השליח פאולוס כתב: ”יקיריי, אל תתנקמו אלא הניחו לזעם, כי כתוב ’לי נקם ושילם אמר יהוה’” (רומים י״ב:19).
”שימעו מוסר”
10. כיצד נפל דוד במלכודת החטא, וכיצד ניסה להסתיר את חטאו?
10 חלפו שנים, ודוד הפך למלך אהוב ונערץ. הנאמנות המופתית שאפיינה את חייו והמזמורים היפים שכתב לתהילת יהוה, עשויים היו להותיר את הרושם שמדובר באדם שלעולם לא יפול במלכודת החטא החמור. אך דוד נפל גם נפל. יום אחד ראה המלך מגג ביתו אישה יפה רוחצת. דוד בירר מי האישה ולאחר שנמסר לו שזו בת שבע ושבעלה אוריה לוחם בשדה הקרב, זימן אותה אליו ושכב עימה. מאוחר יותר, נודע לו שהיא הרה. איזו שערורייה תפרוץ אם הסיפור יתגלה! במסגרת תורת משה נחשב הניאוף לעבירה שדינה מוות. המלך דימה בנפשו שיוכל להסתיר את החטא. על כן שלח מסר אל החיילים ובו ציווה שאוריה ישוב לירושלים. דוד קיווה שאוריה יבלה את הלילה עם בת שבע, אך תקוותו נכזבה. ברוב ייאושו שלח את אוריה חזרה אל שדה הקרב ובידו איגרת אל יואב, שר הצבא. באיגרת נמסרה הפקודה להציב את אוריה בעמדת קרב שתביא למותו. יואב מילא אחר הפקודה, ואוריה נהרג. בתום ימי האבל לקח דוד את בת שבע לאישה (שמואל ב׳. י״א:1–27).
11. איזה מצב הציג נתן בפני דוד, וכיצד הגיב דוד?
11 נדמה היה שהתחבולה הוכתרה בהצלחה, אם כי דוד היה צריך לדעת שכל הפרשה חשופה וגלויה לעיני יהוה (עברים ד׳:13). חלפו חודשים והילד נולד. בהדרכת אלוהים בא נתן הנביא אל דוד. הנביא הציג בפני המלך מצב שבו אדם עשיר בעל צאן ובקר למכביר לוקח ושוחט את הכבשה היחידה והאהובה של אדם רש. הסיפור הצית את חוש הצדק של דוד אך לא עורר בקרבו חשד לגבי משמעותו הסמויה. דוד חרץ ללא דיחוי את דינו של העשיר. בחורי אף אמר לנתן: ”בן מוות האיש העושה זאת!” (שמואל ב׳. י״ב:1–6).
12. איזה עונש גזר יהוה על דוד?
12 ”אתה האיש!” אמר הנביא. פיו של דוד ענה בו. כעסו של דוד ודאי התחלף מייד בבושה ובצער עמוק. כולו מזועזע הקשיב לנתן בעודו פורש באוזניו את העונש שגזר עליו יהוה, עונש שאין מנוס ממנו. לא נאמרו דברי נחמה ועידוד. דוד בז לדברו של יהוה ועשה את הרע בעיניו. האם לא הוא שהרג את אוריה בחרב האויב? לא תסור חרב מבית דוד. האם לא הוא שלקח בסתר את אשת אוריה? רעה דומה תבוא עליו, אך לא בסתר אלא לעיני כול (שמואל ב׳. י״ב:7–12).
13. כיצד הגיב דוד למוסר יהוה?
13 לזכותו של דוד ייאמר כי לא כפר באשמה. הוא לא השתלח בנתן הנביא ולא גולל את האשמה לפתחם של אחרים. כמו כן, לא ניסה לתרץ את מעשיו. כשנחשפו חטאיו בפניו, נטל על עצמו את האחריות ואמר: ”חטאתי ליהוה” (שמואל ב׳. י״ב:13). מזמור נ״א מתאר את ייסורי האשמה שאחזו בו ואת עומק חרטתו. הוא התחנן ליהוה: ”אל תשליכני מלפניך, ורוח קודשך אל תיקח ממני”. הוא האמין כי יהוה, ברחמיו, לא יבוז ל”לב נשבר ונדכה” (תהלים נ״א:13, 19). דוד המשיך להישען על רוח אלוהים. יהוה אומנם לא חסך מדוד את התוצאות המרות של חטאו, אך הוא סלח לו.
14. כיצד עלינו להגיב למוסר יהוה?
14 כולנו בלתי מושלמים וחוטאים (רומים ג׳:23). לעתים אנו עלולים לחטוא חטא חמור, כמו דוד. כדרך שאב אוהב מחנך את ילדיו, יהוה מתקן את כל החפצים לשרתו. אלא שלא קל לקבל מוסר למרות יתרונותיו. לפעמים המוסר ’מעציב’ (עברים י״ב:6, 11). אבל אם ’נשמע מוסר’ נוכל להתרצות ליהוה (משלי ח׳:33). כדי ליהנות מברכתה המתמשכת של רוח יהוה, עלינו לקבל תיקון ולעשות כל מאמץ להיות נאמנים לפני אלוהים.
אל תבטח בעושר שאין בו ביטחון
15. (א) באילו דרכים אנשים משתמשים בעושרם? (ב) כיצד רצה דוד לנצל את עושרו?
15 אין כל רמז לכך שדוד בא מרקע חברתי חשוב או שמשפחתו היתה עשירה. ואולם, במרוצת מלכותו צבר דוד עושר רב לאין ערוך. ודאי ידוע לך שרבים שומרים לעצמם את הונם ומעוניינים מתוך חמדנות להרבות אותו או להשתמש בו באנוכיות. אחרים מנצלים את כספם לצורך האדרה עצמית (מתי ו׳:2). דוד ניצל את עושרו בדרך אחרת. בערה בו הכמיהה לכבד את יהוה. באוזני נתן הביע דוד את רצונו לבנות מקדש ליהוה שישמש מקום מושב לארון הברית, אשר נמצא אז בירושלים ”יושב בתוך היריעה”. יהוה היה שבע רצון מכוונותיו אך הבהיר לו דרך נתן כי מלאכת בניית המקדש תופקד בידי בנו שלמה (שמואל ב׳. ז׳:1, 2, 12, 13).
16. אילו הכנות ביצע דוד לבניית המקדש?
16 דוד אסף חומרים עבור פרויקט בנייה עצום זה. הוא אמר לשלמה: ”הכינותי לבית יהוה זהב כיכרים מאה אלף וכסף אלף אלפים כיכרים, ולנחושת ולברזל אין משקל כי לרוב היה; ועצים ואבנים הכינותי, ועליהם תוסיף”. מהונו הפרטי תרם דוד 000,3 כיכרי זהב ו־000,7 כיכרי כסףa (דברי הימים א׳. כ״ב:14; כ״ט:3, 4). דוד נתן ביד רחבה לא לשם ראוותנות אלא כביטוי לאמונה ולמסירות כלפי יהוה אלוהים. מתוך הכרה במקור עושרו אמר אל יהוה: ”ממך הכול ומידך נתנו לך” (דברי הימים א׳. כ״ט:14). לבו הרחב של דוד הניע אותו לעשות כל שביכולתו לקידום עבודת אלוהים הטהורה.
17. כיצד העצה בטימותיאוס א׳. ו׳:17–19 חלה הן על העשירים והן על העניים?
17 בדומה לכך, הבה נעשה שימוש חיובי בנכסינו החומריים. במקום לרדוף אחר אורח חיים חומרני, מוטב למצוא חן בעיני אלוהים — זו הדרך לחוכמה ולאושר אמיתיים. פאולוס כתב: ”את עשירי העולם הזה צווה שלא ירום לבבם ולא יבטחו בעושר שאין בו ביטחון, אלא באלוהים המעניק לנו את הכול בשפע להנאתנו. אמור להם לעשות את הטוב, להעשיר במעשים טובים, להיות נכונים לתת, להיות נדיבים, לאצור לעצמם אוצר טוב לעתיד, כדי שישיגו את החיים האמיתיים” (טימותיאוס א׳. ו׳:17–19). יהיה אשר יהיה מצבנו הכלכלי, הבה נישען על רוח אלוהים ונאמץ דרך חיים שבה נהיה ’עשירים למען אלוהים’ (לוקס י״ב:21). אין דבר יקר יותר מאשר מעמד רצוי לפני אבינו האוהב שבשמים.
התייצב נאמן לפני אלוהים
18. באיזה מובן הציב דוד דוגמה טובה למשיחיים?
18 כל חייו רצה דוד להשביע את רצון יהוה. באחד ממזמוריו קרא: ”חנני, אלוהים, חנני. כי בך חָסָיָה נפשי” (תהלים נ״ז:2). ביטחונו ביהוה לא היה לשווא. דוד הגיע לזקנה ”שבע ימים” (דברי הימים א׳. כ״ג:1). למרות טעויותיו החמורות הוא זכור כאחד מעדיו הרבים של אלוהים אשר הפגין אמונה יוצאת מגדר הרגיל (עברים י״א:32).
19. כיצד נוכל להתייצב נאמנים לפני אלוהים?
19 לנוכח שינויים בחייך, זכור שכפי שיהוה סעד, חיזק ותיקן את דוד, הוא יעשה כן גם עבורך. השליח פאולוס עבר, בדומה לדוד, שינויים רבים בחיים. למרות זאת, גם הוא נשען על רוח אלוהים ותודות לכך נותר נאמן. הוא כתב: ”הכול אני יכול בעזרתו של הנותן בי כוח” (פיליפים ד׳:12, 13). אם נישען על יהוה, הוא יעזור לנו להצליח. הוא רוצה שנצליח. אם נשמע בקולו ונקרב אליו, הוא יעניק לנו את הכוח לעשות את רצונו. ואם נוסיף להישען על רוח אלוהים, נוכל ’להתייצב נאמנים לפני אלוהים’ כעת ולנצח נצחים (טימותיאוס ב׳. ב׳:15).
[הערת שוליים]
a תרומתו של דוד נאמדת כיום ביותר מ־000,000,200,1 דולר.
מהי תשובתך?
• כיצד נוכל להישמר מפני גאווה?
• מדוע אל לנו להשיב נקם?
• מה צריכה להיות עמדתנו כלפי מוסר?
• מדוע עלינו לבטוח באלוהים ולא בעושר?
[תמונה בעמודים 16, 17]
דוד נשען על רוח אלוהים והשתדל להשביע את רצונו. האם אתה נוהג כמותו?
[תמונה בעמוד 18]
”ממך הכול ומידך נתנו לך”