מה מעולל האדם לכדור־הארץ?
לפני שלוש מאות שנה, אורח־חייו של האדם היה הרבה יותר טבעי. על־פי־רוב, לא איימו עליו אותן פגיעות ושינויים שהאדם גורם כיום לסביבתו במידה כל־עולמית. המהפכה התעשייתית טרם החלה. לא היו תחנות־כוח, בתי־חרושת, מכוניות או מקורות אחרים לזיהום נרחב. עצם־המחשבה שהאדם מסוגל היה להשחית את כדור־הארץ כולו לא היתה אף עולה.
אך, אפילו באותם ימים כבר היתה אזהרה אשר זכתה להפצה נרחבת בנוגע להשחתה כללית של כדור־הארץ. אזהרה זו נמצאה בספר האחרון של כתבי־הקודש, והיא חזתה מראש עת שבה יתערב אלהים בענייני האדם על־מנת ”להשחית את משחיתי הארץ.” — ההתגלות י״א:17, 18.
עד כמה מנחם הדבר את כל המודאגים מכשלונו של האדם בן־זמננו במאמציו לנהל את כדור־הארץ, לדעת שבורא כוכב־לכת נפלא זה יצילו מהשחתה כללית! ’אך,’ אתה עשוי לתהות, ’האם המצב כל־כך חמור עד שהוא דורש את התערבותו של אלהים?’ ובכן, שקול את העובדות המובאות להלן, ושפוט בעצמך.
יערות
יערות מייפים את כדור־הארץ ומספקים מזון ומחסה למיליוני צורות־חיים. בעודם עצים גדלים ומייצרים מזון, הם מבצעים שירותים חיוניים אחרים, כגון ספיגת דו־תחמוצת הפחמן ופליטת חמצן יקר־ערך. כך, ציין כתב־העת נשיונל ג׳אוגרפיק, ”הם מהווים תרופת מנע נגד התחממות כדור־הארץ, המאיימת על החיים כפי שאנו מכירים אותם.”
אך, האדם משחית את היערות שירש. יערות צפון־אמריקה ואירופה גוועים כתוצאה מזיהום. וכן דרישותיהן של האומות המתועשות גורמות להשמדת חלק ניכר מהיערות הטרופיים. עיתון אפריקני דיווח שבשנת 1989, ”ציפתה אותה מדינה לייצא 66 מיליון מטרים מעוקבים [של עץ טרופי] — 48 אחוז ליפן, 40 אחוז לאירופה.”
כמו־כן, במספר ארצות, חוואים מעלים יערות באש על־מנת ליצור אדמה לחקלאות. עד מהרה מאבדת אדמת היערות הדלה מערכה החקלאי, ועל החוואים לשרוף יערות נוספים. משוער שבמאה זו בלבד הוכחדו קרוב למחצית מכלל יערות העולם.
אוקיינוסים
האוקיינוסים של כדור־הארץ נוטלים אף הם חלק חשוב בטיהור האטמוספירה, אך יד האדם משחיתה אותם. אוקיינוסים סופגים כמויות עצומות של דו־תחמוצת הפחמן. אורגניזמים זעירים באוקיינוסים, הנקראים פייטופלנקטון, קולטים את דו־תחמוצת הפחמן ופולטים חמצן. ד״ר ג׳ורג׳ סמול מסביר את חיוניותו של מחזור־חיים זה: ”70 אחוז מהחמצן המתווסף לאטמוספירה מדי שנה מיוצר על־ידי הפלנקטון שבים.” עם זאת, מספר מדענים מתריאים שעלולה להיות ירידה רצינית בכמות הפייטופלנקטון שבימים, בשל דילול האוזון באטמוספירה, וזאת ככל הנראה תוצאה של פעילות האדם.
כמו־כן, האדם משליך אשפה, נפט, ואפילו פסולת רעילה אל מצולות הימים. בעוד שמספר מדינות מסכימות להגביל את כמות הפסולת שהן מתירות למפעלים להשליך לים, אחרות מסרבות לעשות כן. מדינה מערבית מסוימת אפילו עומדת על זכותה להשליך פסולת גרעינית אל מעמקי הים. ז׳ק קוסטו, חוקר־האוקיינוסים הנודע, מזהיר: ”חיוני שנציל את האוקיינוסים אם אנו מעוניינים להציל את האנושות.”
מי־שתייה
האדם משחית אפילו את מי־השתייה שלו! בארצות נחשלות, מיליונים מתים מדי שנה ממים מזוהמים. במדינות עשירות יותר, מקורות־המים מזדהמים, בין היתר, מדשנים כימיים ומחומרי הדברה מזיקים הנסחפים אל הנהרות ומחלחלים אל מי־תהום. בשנת 1986, הסתכם הייצור העולמי של חומרי הדברה ב־3.2 מיליון טון, ונמסר שמצפים לגידול שנתי בייצורם בשיעור של 12 אחוזים.
מקור זיהום אחר הינו מצבורים של פסולת כימית. ”הפחים המכילים את הכימיקלים,” מסביר Scientific American (האמריקני המדעי), ”אינם אלא פצצות־זמן אשר תתפוצצנה ברגע שתאכל אותם החלודה.” זיהום מסוג זה, הוסיף כתב־העת, מתרחש ”בכל רחבי תבל באלפי מיצבורי פסולת כימית.”
ומהי התוצאה? מה שהיו בעבר נהרות זכים הופכים, בכל רחבי העולם, לתעלות שופכין תעשייתיים. משוער ש־20 מיליון אירופאיים שותים ממי נהר־הריין, אך נהר זה כה מזוהם עד כי הבוץ הנמשה מקרקעיתו הוגדר כמסוכן מדי לשימוש כאדמת מילוי למכתשים וכדומה.
שיטות חקלאיות
למרבה החרדה, האדם משחית אפילו אדמות חקלאיות. למשל, בהתאם לאמריקני המדעי, בארה״ב בלבד, זוּהם 20 אחוז מהשטח שהוקצה להשקייה. כיצד? השקיית־יתר מוסיפה יותר מדי מלחים לאדמה. ארצות רבות הרסו בדרך זו הרבה אדמות יקרות־ערך. ”שטח האדמות שהוצאו מכלל שימוש עקב מליחות־יתר, זהה עתה לשטח שהצליחו להפכו לפורה על־ידי תכניות השקייה חדשות,” ציין The Earth Report (דו״ח כדור־הארץ). בעיה נפוצה אחרת היא שימוש מוגזם באדמות למטרות מירעה, דבר התורם כנראה להתפשטות המדבריות.
יותר מדי כלי־רכב
עד כאן באשר לאדמה ולמים של כוכב־הלכת שלנו. אך, מה באשר לאוויר האופף אותו? גם הוא נשחת, והגורמים רבים. נזכיר דוגמה אחת: חשוב על כלי־הרכב. להלן אנו מביאים אזהרות מדברי שלושה כתבי־עת מדעיים נודעים: ”כלי־רכב ממונעים מזהמים את האוויר יותר מכל פעילות אנושית אחרת.” (New Scientist [המדען החדש]) ”בעולם כולו, רשומים היום 500 מיליון כלי־רכב... מילוי מיכליהם צורך כשליש מתפוקת הנפט הכלל־עולמית. ... מספר כלי־הרכב גדל מהר מאוכלוסיית העולם.” (אמריקני מדעי) ”הנפט [הבנזין], בכל שלבי ייצורו, הן בשימוש בו והן בסילוקו, מהווה מקור עיקרי לפגיעות באיכות־הסביבה ולמחלות.” — The Ecologist (האקולוגיסט).
אכן, כוכב־הלכת שלנו הולך ונשחת, עקב ניצולו לרעה. הימים, מי־השתייה, אדמות החקלאות ואפילו האטמוספירה שלו, מזוהמים בממדים מחרידים. יש בעובדות אלה לבדן כדי לומר שקרבה העת בה יתערב אלהים ויפעל כדי ”להשחית את משחיתי הארץ.” (ההתגלות י״א:18) ברם, ישנן דרכים אחרות, גרועות יותר, בהן נשחת כדור־הארץ. הבה נראה מה הן.
[קטע מוגדל בעמוד 4]
”חיוני שנציל את האוקיינוסים אם אנו מעוניינים להציל את האנושות.” — ז׳ק קוסטו