שרת את יהוה בשמחה

‏”‏עיבדו את יהוה בשמחה,‏ בואו לפניו ברננה.‏”‏ — תהלים ק׳:‏2‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ איזו דוגמה של גזענות אירעה בברלין,‏ גרמניה,‏ אך כיצד הסתיימה התכנית לכינון ”‏אלף שנות הרייך”‏?‏ (‏ב)‏ איזה ניגוד נראה בין מה שאירע באיצטדיון האולימפי ב־1936 לבין אירוע שנערך בו ביולי 1990,‏ וממה נובעת השמחה של הקבוצה הבינלאומית שהתאספה שם?‏

המקום — האיצטדיון האולימפי שבברלין.‏ חמישים־וארבע שנים קודם,‏ נעשה איצטדיון נאה זה למרכזה של מחלוקת,‏ כשלפי הדיווחים,‏ אדולף היטלר,‏ הרודן הנאצי,‏ השפיל אצן כושי אמריקני שזכה בארבע מדליות־זהב,‏ דבר שהיווה מהלומה מוחשית לטענה הגזענית של אדולף היטלר בדבר ”‏עליונות הגזע הארי”‏!‏a אך,‏ ב־26 ליולי 1990,‏ התאספו באותו איצטדיון לבנים,‏ שחורים וצהובים — קהל מאוחד,‏ שבא מ־64 לאומים שונים,‏ בסך כולל של 532,‏44 איש — לכינוס המחוזי של עדי־יהוה בנושא ’‏השפה הברורה’‏.‏ מה גדולה היתה השמחה באותו יום חמישי אחר־הצהרים!‏ בתום נאום הטבילה,‏ קראו 018,‏1 המועמדים לטבילה ”‏כן!‏‏”‏,‏ ושוב ”‏כן!‏‏”‏,‏ כשהם מאשרים את הקדשתם ליהוה אלהים,‏ לעשות את רצונו.‏

² נדרשו 19 דקות לאותם עדים חדשים לצאת את האיצטדיון בדרכם לבריכת הטבילה.‏ במרוצת כל אותן דקות הידהדו מחיאות־כפיים רועמות ברחבי האיצטדיון העצום.‏ מנצחים במשחקים אולימפיים מעולם לא זכו למחיאות־כפיים כמו אלה שקיבלו את פניהם של אותם מאות,‏ בני לאומים רבים,‏ בעלי האמונה המנצחת את העולם.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏3,‏ 4‏)‏ שמחתם נובעת מבטחונם שמלכות אלהים,‏ שבידי המשיח,‏ אכן תביא לאנושות אלף שנות ברכות נאדרות.‏ — עברים ו׳:‏17,‏ 18;‏ ההתגלות כ׳:‏6;‏ כ״א:‏4,‏ 5‏.‏

3.‏ איזו אמת יסודית הומחשה בביטחונם של באי־הכינוס,‏ וכיצד?‏

³ לא היה שם שמץ של שינאה גזענית או לאומנית;‏ כולם דיברו את ’‏השפה הברורה’‏ שבדבר־האלהים,‏ ובכך המחישו את האמת שבדברי פטרוס:‏ ”‏באמת רואה אני שאלהים איננו נושא פנים,‏ אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו.‏”‏ — מעשי־השליחים י׳:‏34,‏ 35;‏ צפניה ג׳:‏9‏.‏

4.‏ באילו תנאים נעשו רוב באי־הכינוס למאמינים,‏ וכיצד נענו תפילותיהם?‏

⁴ חלק גדול מבאי־הכינוס בברלין נעשו מאמינים במרוצת שנות הדיכוי הארוכות של התקופה הנאצית (‏1933–1945)‏ והתקופה הסוציאליסטית שבאה בעקבותיה בגרמניה המזרחית,‏ שם הוסר החרם על עדי־יהוה באופן רשמי ב־14 במרס 1990.‏ לפיכך,‏ רבים מהם ’‏קיבלו את דבר הבשורה בתוך סבל רב,‏ בשמחת רוח־הקודש.‏’‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ א׳:‏6‏)‏ עתה,‏ הם חופשיים יותר לשרת את יהוה,‏ ושמחתם אינה יודעת גבול.‏ — השווה ישעיהו נ״א:‏11‏.‏

עיתות שמחה

5.‏ כיצד חגגו בני־ישראל את הישועה שהעניק להם יהוה בים־סוף?‏

⁵ שיחרור אחינו באירופה המזרחית,‏ ולאחרונה במספר ארצות באפריקה ובאסיה,‏ מזכיר לנו את מעשי הישועה שחולל יהוה בימי־קדם.‏ אנו נזכרים בנס האדיר שביצע יהוה בים־סוף,‏ וכיצד הגיעה שירַת ההודייה של בני־ישראל לשיאה במלים:‏ ”‏מי כמוכָה באלים,‏ יהוה?‏ מי כמוכה,‏ נאדר בקודש?‏ נורא תהילות עושה פלא.‏”‏ (‏שמות ט״ו:‏11‏)‏ האין אנו ממשיכים,‏ כיום,‏ לשמוח במעשיו הנפלאים של יהוה למען משרתיו?‏ כמובן שכן!‏

6.‏ מה יכולים אנו ללמוד מתרועות השמחה שהשמיעו בני־ישראל ב־537 לפה״ס?‏

⁶ השמחה הגיעה לשיאים חדשים בשנת 537 לפה״ס,‏ כשבני־ישראל הוחזרו למולדתם לאחר גלות בבל.‏ עמו של יהוה יכול היה להכריז,‏ כדברי נבואת ישעיהו:‏ ”‏הנה,‏ אל ישועתי,‏ אבטח ולא אפחד;‏ כי עוזי וזימרת יה יהוה,‏ ויהי לי לישועה.‏”‏ איזו שמחה!‏ כיצד נועדו בני־ישראל לבטא את שמחתם?‏ ישעיהו ממשיך:‏ ”‏ואמרתם ביום ההוא:‏ ’‏הודו ליהוה!‏ קיראו בשמו.‏ הודיעו בעמים עלילותיו;‏ הזכירו כי נשגב שמו.‏ זמרו יהוה,‏ כי גאוּת עשה.‏’‏”‏ הם יכלו ’‏להריע’‏ ו’‏להודיע’‏ על פעליו האדירים ”‏בכל הארץ”‏,‏ ממש כפי שעדי־יהוה המשוחררים עושים כיום.‏ — ישעיהו י״ב:‏1–6‏.‏

מציאת שמחה בשירות יהוה

7.‏ איזו ישועה עוררה שמחה רבה ב־1919 לספירה?‏

⁷ בימינו,‏ החלו משרתי יהוה להריע מרוב שמחה כשיהוה שיחררם בשנת 1919.‏ ב־26 במרס של אותה שנה,‏ שוחררו חברי הגוף המנהל מהכלא בארה״ב,‏ בו היו כלואים במשך תשעה חודשים באשמת־שווא של הסתה.‏ מה גדולה היתה השמחה בבית־אל בברוקלין כשהם חזרו!‏ יתרה מזאת,‏ חברי השארית המשוחה כולה יכולים היו לשמוח על ששוחררו מבחינה רוחנית מ”‏בבל הגדולה”‏,‏ הרשת הדתית בה לכד השטן את העולם כולו.‏ — ההתגלות י״ז:‏3–6;‏ י״ח:‏2–5‏.‏

8.‏ איזה פירסום חדש יצא לאור במפתיע בכינוס שנערך ב־1919,‏ ואיזו קריאה לפעולה הושמעה שם?‏

⁸ ההתפתחויות המכריעות של 1919 הגיעו לשיאן מה־1 עד 8 בספטמבר,‏ בכינוס שערכו משרתי אלהים בעיר סידר־פוינט,‏ אוהיו,‏ ארה״ב.‏ ביום החמישי של הכינוס,‏ שנשא את הנושא ”‏פועלים שותפים”‏,‏ פנה נשיא החברה,‏ ג׳.‏ פ.‏ רותרפורד,‏ אל קהל שמנה 000,‏6 איש,‏ בנאום מלהיב בנושא ”‏הכרזת המלכות”‏.‏ אחרי דיון בהתגלות ט״ו:‏2 וישעיהו נ״ב:‏7‏,‏ הודיע למאזיניו על הוצאה לאור של חוברת דו־שבועית חדשה,‏ בשם תור הזהב (‏הידועה כיום בשם עורו!‏‏)‏,‏ שנועדה במיוחד להפצה בשירות־השדה.‏ בדברי־הסיום,‏ אמר:‏ ”‏כל המסורים לאדון בכל לבם;‏ כל המוכנים לפעול ללא פחד,‏ שלבם טהור,‏ האוהבים את אלהים ואת האדון ישוע בכל שיכלם,‏ מאודם ונפשם,‏ ישמחו ליטול חלק בפעילות זו,‏ במידה שמצבם יאפשר להם לעשות כן.‏ בקש מהאדון את הדרכתו והכוונתו,‏ כדי שישתמש בך בתור שגריר אמיתי,‏ נאמן ויעיל.‏ אזי,‏ כששיר שמח ממלא את לבך,‏ צא לשרתו.‏”‏

9,‏ 10.‏ כיצד בירך יהוה את הפצת החוברות המצפה ועורו!‏‏?‏

⁹ ”‏שיר שמח”‏ זה נשמע בעולם כולו!‏ רבים מקוראינו תרמו,‏ ללא ספק,‏ להגדלת תפוצת עורו!‏‏,‏ לסך של 000,‏980,‏12 עותקים כל הוצאה,‏ ב־64 שפות.‏ החוברת עורו!‏ מתלווה אל המצפה‏,‏ ככלי רב־עוצמה בהנחיית אנשים מעוניינים אל האמת.‏ במדינה אחת במזרח הרחוק,‏ הופתעה חלוצה שעבדה בהפצת חוברות,‏ כשבכל פעם בה הביאה את ההוצאה האחרונה אל בעל־הבית,‏ הוא תרם סכום השווה לשבעה דולרים אמריקאים,‏ כתמיכה לפעילות החובקת־עולם של עדי־יהוה — גילוי ברור של הערכה לפעילות למען המלכות!‏

¹⁰ עתה,‏ עם פתיחת השנה ה־112 של הוצאתה לאור,‏ הגיעה תפוצת חוברת המצפה ל־000,‏290,‏15 עותקים ב־111 שפות,‏ כש־59 מהן מופיעות בו־ זמנית בעולם כולו,‏ עם תוכן זהה.‏ כ’‏סוכן נאמן’‏,‏ ממשיכה השארית המשוחה לספק לקוראים בעלי הערכה ”‏את ארוחתם [‏הרוחנית]‏ בזמן.‏”‏ (‏לוקס י״ב:‏42‏)‏ במרוצת 1990,‏ רשמו עדי־יהוה 309,‏968,‏2 מינויים חדשים לשתי החוברות,‏ גידול של 7.‏22 אחוז בהשוואה ל־1989.‏

השמחה שופעת

11.‏ (‏א)‏ איזו קריאה הופנתה אל משרתי אלהים בסידר־פוינט ב־1922?‏ (‏ב)‏ כיצד התפשטה תרועת השמחה?‏

¹¹ השמחה שפעה גם בכינוס השני בסידר־פוינט,‏ אוהיו,‏ בספטמבר,‏ 1922.‏ הפעם התכנסו 000,‏10 משרתי אלהים,‏ מתוכם נטבלו 361 איש.‏ בנאומו ”‏קרובה מלכות השמים”‏,‏ שהתבסס על מתי ד׳:‏17‏,‏ הביא אח רותרפורד את נאומו לשיא המלהיב באמרו:‏ ”‏העולם חייב לדעת שיהוה הוא האלהים,‏ ושישוע המשיח הוא מלך־המלכים ואדון־האדונים.‏ זה היום הנשגב מכל הימים.‏ הביטו — המלך מולך!‏ ואתם נציגיו.‏ על־כן,‏ פרסמו,‏ פרסמו,‏ פרסמו,‏ את המלך ואת מלכותו.‏”‏ מספר הפורצים בתרועת השמחה שנשמעה באותו כינוס הלך וגדל במשך השנים,‏ עד שב־1989 התכנסו למעלה מ־000,‏600,‏6 ב־210,‏1 כינוסים של עדי־יהוה ברחבי העולם,‏ בהם נטבלו 688,‏123 איש.‏

12.‏ (‏א)‏ לאיזו שמחה,‏ שאין לה אח ורע,‏ שותפים כיום משרתי אלהים?‏ (‏ב)‏ כיצד אנו מֵאָזנים את שירותנו ליהוה עם הציות ל”‏רשויות השלטון”‏?‏

¹² עדי־יהוה מוקירים את חירותם.‏ יותר מכל,‏ הם שמחים בהתגשמות דברי ישוע בזמננו:‏ ”‏תדעו את האמת והאמת תשחרר אתכם.‏”‏ מה רב אושרם על כך ששוחררו מה’‏תעלומות’‏ והאמונות הטפלות של דתות־הכזב!‏ אין דבר השווה לאושר הנובע מידיעת יהוה ובנו,‏ ומהיות פועלים־שותפים עימם,‏ בנוסף לתוחלת לחיות לנצח!‏ (‏יוחנן ח׳:‏32;‏ י״ז:‏3;‏ קורינתים א׳.‏ ג׳:‏9–11‏)‏ יחד עם זאת,‏ משרתי אלהים חשים הערכה כאשר ”‏רשויות השלטון”‏ המקומיות מעניקות להם את החופש להכריז את התקווה הנפלאה על מלכות אלהים שבידי המשיח.‏ ברצון נותנים הם ”‏לקיסר את אשר לקיסר”‏,‏ ובה בשעה ”‏לאלהים את אשר לאלהים”‏.‏ — רומיים י״ג:‏1–7;‏ לוקס כ׳:‏25‏.‏

13.‏ כיצד ביטאו עדי־יהוה את שמחתם כששוחררו מדיכוי?‏

¹³ אולם,‏ אם שלטונות אנוש מנסים להגביל את ביצוע התחייבותם לאלהים,‏ משיבים עדי־יהוה כמו השליחים:‏ ”‏לאלהים צריך להישמע יותר מאשר לבני־אדם.‏”‏ באותו מעמד,‏ לאחר שהשליטים שיחררו את השליחים,‏ הללו ”‏יצאו.‏.‏.‏ שמחים.‏”‏ כיצד ביטאו את שמחתם?‏ ”‏יום יום,‏ בבית־המקדש ובבתים,‏ לא חדלו ללמד ולבשר על המשיח ישוע.‏”‏ (‏מעשי־השליחים ה׳:‏27–32,‏ 41,‏ 42‏)‏ בדומה להם,‏ שמחים עדי־יהוה בימינו כשהם זוכים בחופש גדול יותר לביצוע שירותם.‏ בארצות רבות בהן פתח יהוה את הדרך,‏ הם ביטאו את שמחתם העמוקה במסרם עדות נרחבת על שמו של יהוה ועל מלכותו המיוסדת שבידי ישוע המשיח.‏ — השווה מעשי־השליחים כ׳:‏20,‏ 21,‏ 24;‏ כ״ג:‏11;‏ כ״ח:‏16,‏ 23‏.‏

החזקת מעמד בשמחה

14.‏ מהי אותה שמחה המהווה חלק מ”‏פרי הרוח”‏?‏

¹⁴ מהי אותה שמחה עמוקה שחשים המשיחיים האמיתיים?‏ היא הרבה יותר עמוקה ותמידית מאשר השמחה החולפת של המנצח במשחקים האולימפיים.‏ היא מהווה אחד מ’‏פירות הרוח’‏ שאלהים מעניק לאלה המצייתים לו.‏ (‏מעשי־השליחים ה׳:‏32‏)‏ שמחתם של המשיחיים משמעותית ביותר.‏ בהיותה מבוססת על אמונתנו,‏ השמחה היא תכונה מחזקת,‏ רבת־עוצמה.‏ ”‏חדוות יהוה היא מעוזכם.‏”‏ (‏נחמיה ח׳:‏10‏)‏ ”‏חדוות יהוה”‏,‏ אותה מטפחים משרתי אלהים,‏ עולה בהרבה על ההתרגשות השטחית ששואבים אנשים מתענוגות הבשר החילוניים.‏ — גלטיים ה׳:‏19–23‏.‏

15.‏ (‏א)‏ בנסיונם של משיחיים נאמנים,‏ כיצד פעלה השמחה בצד גילוי כוח־סבל?‏ (‏ב)‏ צטט כמה פסוקים המעניקים הבטחה מעודדת בנוגע לדרכים לשמור על השמחה.‏

¹⁵ צא וחשוב על אחינו באוּקראינה.‏ כאשר ”‏רשויות השלטון”‏ היגלו אלפים מהם לסיביר,‏ בשנות ה־50 המוקדמות,‏ הם התנסו בסבל ובקשיים רבים.‏ מאוחר יותר,‏ כאשר השלטונות העניקו להם חנינה,‏ הם שמחו על כך,‏ כמובן,‏ אך לא כולם שבו למולדתם.‏ מדוע?‏ עמלם שם במזרח הזכיר להם את הכתוב ביעקב א׳:‏2–4‏:‏ ”‏לשמחה גדולה חישבו זאת,‏ אחי,‏ כאשר אתם באים בכל מיני נסיונות,‏ שהרי יודעים אתם כי בחינת אמונתכם מביאה לידי סבלנות [‏כוח־סבל,‏ ע״ח]‏.‏”‏ הם החליטו להמשיך ולגלות כוח־סבל שם באותו שדה־קציר משמח,‏ ומה רבה היתה השמחה להכיר,‏ בכינוסים של עדי־יהוה שנערכו לאחרונה בפולין,‏ עדים מהאיזורים המזרחיים ביותר בבריה”‏מ,‏ עד לחוף האוקיינוס השקט.‏ כוח־סבל ושמחה פעלו ביחד בהנבת פרי זה.‏ אכן,‏ כולנו,‏ המחזיקים מעמד בשמחה בשירות יהוה,‏ יכולים לומר:‏ ”‏ואני ביהוה אעלוזה,‏ אגילה באלהי יִשעי.‏”‏ — חבקוק ג׳:‏18,‏ 19;‏ מתי ה׳:‏11,‏ 12‏.‏

16.‏ כיצד מעודדות אותנו דוגמאותיהם הראויות־לציון של ירמיהו ואיוב בשעה שאנו נוטלים חלק בשירות־השדה?‏

¹⁶ אך,‏ כיצד נוכל לשמור על אושרנו כשאנו מבשרים בקרב אנשים קשי־עורף המתנגדים לפעילותנו?‏ זכור שנביאי אלהים שמרו על גישה חיובית וגילו שמחה בנסיבות דומות.‏ למשל,‏ ירמיהו אמר,‏ לנוכח נסיונות קשים:‏ ”‏נמצאו דבריך ואוכלֵם,‏ ויהי דברך לי לששון ולשמחת לבבי;‏ כי נקרא שמך עלי,‏ יהוה אלהי צבאות.‏”‏ (‏ירמיהו ט״ו:‏16‏)‏ איזו זכות לשאת את שמו של יהוה ולהעיד על שם זה!‏ הלימוד האישי השקדני שלנו והשתתפותנו המליאה באסיפות משיחיות מחזקים אותנו להמשיך לשמוח באמת.‏ אושרנו משתקף בגישתנו לאנשים בשירות־השדה ו’‏בחיוך המלכות’‏ שלנו.‏ אפילו לנוכח נסיונותיו המרים,‏ יכול היה איוב לומר על מתנגדיו:‏ ”‏אשחק אליהם — לא יאמינו — ואור פנַי לא יפילוּן.‏”‏ (‏איוב כ״ט:‏24‏)‏ כאיוב הנאמן,‏ אל לנו להרשות ללעג המתנגדים להרפות את ידינו.‏ המשך לחייך!‏ הבעת־פנינו יכולה לשקף את שמחתנו ואפשר שעקב כך נמצא אוזן קשבת.‏

17.‏ כיצד כוח־סבל יחד עם שמחה מניבים פרי?‏

¹⁷ כשאנו מבשרים שוב ושוב באותו שטח,‏ הסבלנות והשמחה שלנו עשויות להרשים אנשים שוחרי־צדק ולעודדם לבחון את תקוותנו הנפלאה.‏ איזו שמחה היא לנהל עם אנשים מעוניינים שיעורי־מקרא קבועים!‏ ובאמצם אל לבם את האמת היקרה,‏ מה רב אושרנו כשהם נעשים לבסוף שותפים לנו בשירות יהוה!‏ אנו יכולים אז לומר כפי שאמר השליח פאולוס למאמינים חדשים בימיו:‏ ”‏כי מי תקוותנו ושמחתנו ועטרת תהילתנו לנוכח אדוננו ישוע בבואו,‏ אם לא אתם?‏ הרי אתם תפארתנו ושמחתנו!‏”‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏19,‏ 20‏)‏ אכן,‏ השמחה והסיפוק מלאים כשאנו מכוונים את צעדי החדשים אל האמת שבדבר־אלהים,‏ וכשאנו עוזרים להם להיעשות עדים מוקדשים וטבולים.‏

שמחה המחזקת את הרוח

18.‏ מה יעזור לנו להתמודד במבחנים שונים בימינו?‏

¹⁸ במהלך חיינו היומיומיים,‏ מצבים רבים דורשים מאיתנו לגלות כוח־סבל.‏ מחלות,‏ דיכאון,‏ מצוקה כלכלית הם כמה גורמים בלבד.‏ כיצד יכול המשיחי לשמור על שמחתו,‏ ולהתמודד עם מבחנים כאלה?‏ ניתן לשמור עליה על־ידי פנייה אל דבר־אלהים לקבלת נחמה והדרכה.‏ קריאת מזמורי תהלים,‏ או ההאזנה לקריאתם,‏ יכולות להעניק מרגוע בשעת מבחן.‏ שים לב לעצתו הנבונה של דוד:‏ ”‏השלך על יהוה יהבך,‏ והוא יכלכּלך.‏ לא יתן לעולם מוֹט לצדיק.‏”‏ (‏תהלים נ״ה:‏23‏)‏ יהוה הינו אכן ”‏שומע תפילה”‏.‏ — תהלים ס״ה:‏3‏.‏

19.‏ בדומה לדוד ופאולוס,‏ במה עלינו להיות בטוחים?‏

¹⁹ באמצעות הספרות שהוא מוציא לאור,‏ ודרך זקני־הקהילה,‏ מוכן תמיד אירגונו של יהוה להושיט לנו עזרה — לאנשים חלשים שכמונו — להיאבק עם בעיותינו.‏ דוד ייעץ לנו בחמימות:‏ ”‏גול על יהוה דרכך,‏ ובטח עליו והוא יעשה.‏”‏ יחד עם זאת,‏ יכול היה לומר:‏ ”‏נער הייתי,‏ גם זקנתי,‏ ולא ראיתי צדיק נעזב,‏ וזרעו מבקש לחם.‏”‏ כשאנו מתרועעים עם הקהילה המשיחית,‏ נבין ש”‏תשועת צדיקים מיהוה,‏ מעוּזם בעת צרה.‏”‏ (‏תהלים ל״ז:‏5,‏ 25,‏ 39‏)‏ הבה ניישם תמיד את עצת פאולוס כשאמר:‏ ”‏לכן אין אנו מתייאשים,‏ .‏.‏.‏ אין אנו צופים אל הדברים הנראים,‏ אלא אל אשר אינם נראים;‏ כי הדברים הנראים לשעה הם,‏ אבל הבלתי נראים — לעולמים.‏”‏ — קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏16–18‏.‏

20.‏ מה רואים אנו בעיני האמונה שלנו,‏ וכיצד מניע אותנו הדבר?‏

²⁰ בעיני האמונה שלנו,‏ יכולים אנו לראות מולנו את העולם החדש של יהוה.‏ אילו ברכות ושמחה נפלאות ימלאו את הארץ!‏ (‏תהלים ל״ז:‏34;‏ ע״ב:‏1,‏ 7;‏ קמ״ה:‏16‏)‏ כהכנה לאותה תקופה מפוארת,‏ הבה ניקח ללבנו את דברי תהלים ק׳:‏2‏:‏ ”‏עיבדו את יהוה בשמחה,‏ בואו לפניו ברננה.‏”‏

‏[‏הערת שוליים]‏

לסיכום:‏

◻ איזה ניצחון על הגזענות ניתן לראות כיום?‏

◻ מה דחף את עמו הקדום של אלהים לשיר ולהריע בשמחה?‏

◻ כיצד גדלה השמחה האמיתית בימינו?‏

◻ כיצד משולבים זה בזה כוח־סבל ושמחה?‏

◻ כיצד ניתן לשמור על שמחתנו?‏