שאלות של קוראים
◼ האם קיימה הנערה אסתר קשר מיני לא־מוסרי עם מלך פרס, כדי לזכות בחסדו ובכך להשיג לעצמה טובות־הנאה?
בהתבססם על תיעוד חילוני, יש שהסיקו שאכן כך היה, אך הפרטים הנמסרים במקרא סותרים דיעה זו.
יוסף בן־מתתיהו העלה על הכתב דיווח חילוני על הפרשה, בו ציין שהמלכה ושתי מיאנה להופיע לפני בעלה, המלך אחשוורוש — שהיה, כנראה, המלך קסרקסס הראשון, בן המאה החמישית לפה״ס — ועקב כך דחה אותה המלך בזעם, והסכים לחיפוש בכל רחבי ממלכתו אחר מלכה מחליפה. בתולות יפות קוּבצו וזכו לטיפול יופי ממושך.
”וכאשר הראה לו [לסריס] שדי להן בטיפול הזה... והן כבר ראויות לעלות על משכב המלך, שלח אליו אחת בכל יום שתשכב עימו. והמלך היה קרב אליה ושולחה מיד ומחזירה אל הסריס. אך כשבאה אליו אסתר שמח עליה, והוא אהב את הנערה ונשא אותה לאשה כדת וערך את חתונתם.” — קדמוניות היהודים, ספר י״א, פרק ו׳, סעיפים א׳, ב׳.
תיאור זה אכן נותן את הרושם שהבתולות קיימו יחסים לא־מוסריים עם המלך, ושההבדל היחיד במקרה של אסתר היה שקשר לא־מוסרי זה הוביל לנישואין ולמינויה למלכה. אך, המקרא מוסר לנו מידע מדויק ומשביע־רצון בהרבה.
לאחר שהוא מתאר את טיפולי היופי, אומר המקרא: ”ובזה הנערה באה אל המלך, את כל אשר תאמר יינתן לה לבוא עימה מבית הנשים עד בית המלך. בערב היא באה, ובבוקר היא שבה אל בית הנשים שני, אל יד שעשגז, סריס המלך, שומר הפילגשים. לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם.” — אסתר ב׳:13, 14.
כתבי־הקודש מציינים שאסתר ’נלקחה’ אל ”בית הנשים”, כדי לקבל את טיפול היופי הממושך המוגדר: ”ותילקח אסתר אל המלך אחשוורוש, אל בית מלכותו... ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותישא חן וחסד לפניו מכל הבתולות. וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי.” — אסתר ב׳:8, 9, 16, 17.
האם שמת לב שהמקרא ציין את המקום אליו נלקחו הנשים לאחר שבילו את הלילה עם המלך? ”אל בית הנשים שני, אל יד... שומר הפילגשים.” מכאן שנעשו לפילגשים. בעם־ישראל, עמו של מרדכי, שכתב את ספר אסתר, פילגש זכתה למעמד חברתי כאשה מישנית. החוק האלוהי של עם־ישראל התיר לגבר לקחת נערה נוכרית מקרב שבויי־מלחמה, כפילגשו, או כאשתו המישנית, והוענקו לה זכויות והגנה משפטיות. (דברים כ״א:10–17; השווה שמות כ״א:7–11.) ילדים שנולדו לפילגש חוקית נחשבו חוקיים וזכו לחלק בנחלת המשפחה. שנים־עשר בניו של יעקב, למשל, אבות שנים־עשר השבטים, היו צאצאים של נשותיו ושל פילגשיו. — בראשית ל׳:3–13.
לגבי הבתולות הוזכר שאחרי שהיו אצל המלך, הועברו לבית הפילגשים. משמע הדבר שנעשו לנשותיו המישניות.
אך, מה באשר לאסתר? המקרא אינו מציין שהיא שכבה עם המלך, ושעקב כך זכתה לחסדו. לא נמסר שהיא נלקחה לבית הפילגשים, אלא מציין בפשטות: ”ותילקח אסתר אל המלך אחשוורוש, אל בית מלכותו... ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים.” זכור, מוקדם יותר, מבלי לפגוע במצבה כבתולה טהורה, ’נשאה חסד’ לפני ”הגי שומר הנשים”. ועוד נאמר: ”ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה.” (אסתר ב׳:8, 9, 15–17) ברור, איפוא, שאסתר הרשימה את המלך וזכתה בכבוד ממנו, כשם שכבר זכתה בכבודם של אחרים.
עד כמה אסירי־תודה אנו לכך שהמקרא מספק לנו את העובדות וההבנה! כיום, כעבור אלפי שנים, דבר־אלהים מעניק לנו יסוד לביטחון בכך שאסתר פעלה מתוך טוהר אמיתי ובתואם עם ערכי־המוסר של יהוה.