התהלך בהדרכת יהוה

‏”‏הורֵני,‏ יהוה,‏ דרכך.‏ אהלך באמיתך.‏ יַחֵד לבבי ליראה שמך.‏”‏ — תהלים פ״ו:‏11‏.‏

1,‏ 2.‏ מה מניע את עדי־יהוה לסרב לקבל עירויי־דם?‏

‏”‏יתכן שעדי־יהוה צודקים בסירובם לקבל מוצרי־דם,‏ כי הוכח שמספר גורמי־מחלות משמעותיים מועברים בדם מעורה.‏”‏ — העיתון הרפואי הצרפתי Le Quotidien du Médecin (‏יומון הרפואה)‏,‏ מה־15 בדצמבר 1987.‏

² אחדים מקוראי מלים אלה עשויים להסיק שרק במקרה החלו עדי־יהוה לסרב לקבל עירויי־דם שנים רבות טרם הוכח עד כמה הם יכולים להיות מסוכנים,‏ אפילו ממיתים.‏ אך,‏ עמדתם של עדי־יהוה אינה מיקרית,‏ ואינה תקנה שהומצאה על־ידי כת מוזרה,‏ עמדה שנבעה מהפחד ששימוש בדם הינו מסוכן.‏ בעצם,‏ עדי־יהוה מסרבים לקבל דם כיון שהחלטתם נחושה להתהלך בדרכי מדריכם השמימי — אלהים.‏

3.‏ (‏א)‏ כיצד התייחס דוד לתלותו באלהים?‏ (‏ב)‏ לאיזו תוצאה ציפה דוד עקב בטחונו באלהים?‏

³ דוד המלך,‏ שהיה ער לתלותו באלהים,‏ היה נחוש בדעתו לבקש מאלהים את הדרכתו ו’‏ללכת באמיתו’‏.‏ (‏תהלים פ״ו:‏11‏)‏ פעם נאמר לדוד שאם יימנע מאשמת־דמים בעיני אלהים,‏ ’‏תיצרר נפשו בצרור־החיים אצל יהוה אלהיו.‏’‏ (‏שמואל א׳.‏ כ״ה:‏21,‏ 22,‏ 25,‏ 29‏)‏ כשם שאנשים נוהגים לצרור,‏ או לעטוף,‏ חפצי־ערך כדי להגן עליהם ולשמרם,‏ כך הובטח שאלהים יגן וישמור על חייו של דוד.‏ תוך היענות לעצה נבונה זו,‏ דוד לא ניסה להגן על עצמו במאמצים עצמאיים,‏ אלא בטח באלהים,‏ לו חב הוא את חייו:‏ ”‏תודיעני אורח חיים.‏ שובע שמחות את פניך;‏ נעימות בימינך נצח.‏”‏ — תהלים ט״ז:‏11‏.‏

4.‏ מדוע חפץ דוד שיהוה ידריכו?‏

⁴ עקב גישה זו,‏ דוד לא חש שהינו רשאי לבחור לעצמו אילו מחוקי אלהים תקֵפים בעיניו או לאילו ראוי לציית.‏ גישתו היתה:‏ ”‏הורני,‏ יהוה,‏ דרכך,‏ ונחני באורח מישור.‏”‏ ”‏הורני,‏ יהוה,‏ דרכך.‏ אהלך באמיתך.‏ יַחֵד לבבי ליראה שמך.‏ אודך,‏ אדני אלהַי,‏ בכל לבבי.‏”‏ (‏תהלים כ״ז:‏11;‏ פ״ו:‏11,‏ 12‏)‏ לעתים,‏ ההליכה באמת לפני אלהים יכולה להיראות כלא נוחה או אף כדורשת הקרבה ניכרת,‏ אך דוד ביקש הדרכה בדרך הנכונה,‏ וחפץ ללכת בה.‏

ההדרכות בנושא הדם

5.‏ מה ידע דוד על עמדת אלהים בנושא הדם?‏

⁵ יש לציין שמנעוריו,‏ למד דוד את השקפת אלהים בנוגע לדם,‏ השקפה שלא היוותה תעלומה דתית.‏ כשהתורה הוקראה בפני העם,‏ שמע דוד את המלים הבאות:‏ ”‏כי נפש הבשר בדם היא,‏ ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם,‏ כי הדם הוא בנפש יכפר.‏ על־כן אמרתי לבני־ישראל:‏ ’‏כל נפש מכם לא תאכל דם.‏ והגֵר הגָר בתוככם לא יאכל דם.‏’‏ ”‏ — ויקרא י״ז:‏11,‏ 12;‏ דברים ד׳:‏10;‏ ל״א:‏11‏.‏

6.‏ מדוע המשיך אלהים להדריך את עובדיו בנוגע לדם?‏

⁶ כל עוד השתמש אלהים בעם־ישראל כעמו הנבחר,‏ אלה שחפצו להשביע את רצונו היו זקוקים להדרכה בנושא הדם.‏ דור אחר דור של בנים ובנות מקרב עם־ישראל הודרכו על הנושא.‏ אך,‏ האם נועדו הדרכות אלה להמשיך להיות תקֵפות גם אחרי שאלהים בחר בקהילה המשיחית,‏ ומינה אותה כ”‏ישראל השייכים לאלהים”‏?‏ (‏גלטיים ו׳:‏16‏)‏ אכן,‏ כן.‏ השקפת אלהים על הדם לא השתנתה.‏ (‏מלאכי ג׳:‏6‏)‏ עמדתו המוצהרת באשר לשימוש פסול בדם היתה שרירה וקיימת עוד בטרם ניתנה התורה,‏ והיא המשיכה להתקיים גם לאחר שפג תוקפה של התורה.‏ — בראשית ט׳:‏3,‏ 4;‏ מעשי־השליחים ט״ו:‏28,‏ 29‏.‏

7.‏ מדוע חשוב למשיחיים לקבל הדרכה מאלהים בנוגע לדם?‏

⁷ יחס כבוד כלפי הדם מהווה יסוד מרכזי למשיחיות.‏ יש שעשויים לשאול:‏ ’‏האין זה מוגזם?‏’‏ אך,‏ איזה יסוד תופס מקום מרכזי במשיחיות אם לא קרבן־הכופר אותו סיפק ישוע?‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏שבדמו [‏של ישוע]‏ יש לנו הפדות,‏ סליחת החטאים כפי עושר חסד האלהים.‏”‏ — אפסיים א׳:‏7‏.‏

8.‏ כיצד מסתמכים חברי ה’‏המון הרב’‏ על דם כדי לזכות בחיים?‏

⁸ כל המקווים להינצל מן ”‏הצרה הגדולה”‏ הממשמשת ובאה,‏ ולזכות לברכות מאת אלהים בגן־עדן עלי־אדמות,‏ מסתמכים על דמו השפוך של ישוע.‏ ההתגלות ז׳:‏9–14 מתאר אותם,‏ ואומר עליהם במבט לאחור:‏ ”‏אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה.‏ הם כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם השה.‏”‏ שים לב לשפה כאן — לא נאמר שהניצולים מן ”‏הצרה הגדולה”‏ ’‏קיבלו את ישוע’‏ או ’‏האמינו בו’‏,‏ אם כי גם אלה היבטים חיוניים.‏ הוא המשיך וציין ש”‏הם כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם [‏ישוע]‏.‏”‏ זאת כיון שלדמו יש ערך מכפר.‏

9.‏ מדוע כה חשוב הציות ליהוה בנוגע לדם?‏

⁹ הערכתם כלפי קרבן־הכופר עוזרת לעדי־יהוה להחליט שלא להשתמש בדם בצורה פסולה,‏ אפילו אם רופא טוען בכנות שעירוי הינו הכרחי.‏ הוא עשוי להאמין שהתועלת האפשרית מעירוי־דם עולה על סיכונים בריאותיים כלשהם הכרוכים בדם עצמו.‏ אך,‏ המשיחי אינו יכול להתעלם מסיכון חמור עוד יותר,‏ הסיכון שיאבד את בירכת אלהים אם יסכים לשימוש פסול בדם.‏ פאולוס התבטא:‏ ”‏הן אם נחטא בזדון לאחר שקיבלנו את ידיעת האמת.‏”‏ מדוע חטא מהסוג הזה היה כה חמור?‏ כיון שאיש כזה ”‏רומס ברגלו את בן־האלהים ומזלזל בדם הברית אשר הוא מקודש בו.‏”‏ — עברים ט׳:‏16–24;‏ י׳:‏26–29‏.‏

עזור לאחרים לקבל הדרכה

10.‏ מה עומד מאחורי החלטתנו הנחושה להימנע מהדם?‏

¹⁰ אנו המעריכים את קרבן־הכופר של ישוע נזהרים שלא ’‏לחטוא בזדון’‏ ובכך לדחות את הערך מציל־החיים של דמו.‏ תוך מחשבה שקולה,‏ אנו מודעים לכך שיש בהכרת־תודה לאלהים על מתת החיים כדי להניענו לדחות כל צורה של פשרנות בציותנו לחוקי הצדק שלו,‏ אשר אנו סמוכים ובטוחים שהעניקם לטובתנו — לתועלתנו ארוכת־הטווח.‏ (‏דברים ו׳:‏24;‏ משלי י״ד:‏27;‏ קהלת ח׳:‏12‏)‏ מה,‏ אם כן,‏ באשר לילדינו?‏

11–13.‏ באיזו דיעה מוטעית מחזיקים כמה הורים משיחיים באשר לדם ולילדיהם,‏ ומדוע?‏

¹¹ כשילדינו עדיין תינוקות או קטנים מכדי להבין,‏ יהוה יכול להתייחס אליהם כטהורים ומקובלים לפניו על בסיס מסירותנו לו.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏14‏)‏ לכן,‏ נכון לומר לגבי ילדים קטנים בבתים משיחיים שייתכן שעדיין לא הבינו את חוקי אלהים על הדם וטרם החליטו לציית להם.‏ אולם,‏ האם אנו עושים כל שביכולתנו להדריכם בנושא מכריע זה?‏ על הורים משיחיים לשקול זאת ברצינות,‏ כיון שלכמה הורים יש גישה מוטעית כלפי ילדיהם ודם.‏ יש כמה,‏ כנראה,‏ שהסיקו שאין להם כל שליטה באשר לנתינת עירויי־דם לילדיהם הקטינים.‏ מדוע הגיעו למסקנה מוטעית זו?‏

¹² מדינות רבות חקקו חוקים או מינו אפוטרופוסים מטעם הממשלה במטרה להגן על ילדים שהוריהם הזניחו אותם או התעללו בהם.‏ ילדיהם של עדי־יהוה אינם סובלים מהזנחה או מהתעללות כשהוריהם מתנגדים לכך שבנם או בתם האהובים יקבלו דם,‏ אך מבקשים את הטיפולים הרפואיים החילופיים שהרפואה המודרנית יכולה לספק.‏ אפילו מבחינה רפואית,‏ אין זו הזנחה או התעללות בהתחשב בסיכונים הכרוכים בעירויי־דם.‏a זהו ניצול זכותם לשקול את הסיכונים שבדבר ולבחור את סוג הטיפול.‏ אולם,‏ צוותים רפואיים שחיפשו את הסמכות לכפות עירוי־דם בניגוד לרצון החולה,‏ פנו לרשויות החוק.‏

¹³ הורים,‏ המודעים לעובדה שצוות רפואי יכול בקלות להשיג צו מבית־משפט הכופה עירוי־דם על קטין,‏ עשויים להסיק שהדבר כבר אינו בשליטתם,‏ ושלא נותרה להם כל אפשרות למנוע זאת.‏ עד כמה הם טועים!‏ — משלי כ״ב:‏3‏.‏

14.‏ כיצד הודרכו דוד וטימותיוס בימי נעוריהם?‏

¹⁴ כבר ציינּו במאמר שדוד למד את דרכי אלהים מנעוריו.‏ הדבר הכשירוֹ להתייחס לחיים כמתנה מאלהים ולדעת שהדם מייצג את החיים.‏ (‏השווה שמואל ב׳.‏ כ״ג:‏14–17‏.‏)‏ גם טימותיוס חונך במחשבת אלהים ’‏מנעוריו’‏.‏ (‏טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏14,‏ 15‏)‏ האם לא תסכים,‏ שדוד וטימותיוס גם בהיותם קטינים,‏ מתחת לגיל שנחשב לפי החוק כגיל הבגרות,‏ היו,‏ ללא ספק,‏ מסוגלים להביע את עצמם היטב בנוגע לרצון אלהים?‏ בדומה לכך,‏ גם כיום יש להדריך משיחיים צעירים בדרכי אלהים כבר מגיל צעיר,‏ שנים לפני שיגיעו לגיל הבגרות.‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ איזו השקפה התפתחה במספר מקומות בנוגע לזכויותיהם של קטינים?‏ (‏ב)‏ מה הוביל לכך שקטין אחד קיבל דם?‏

¹⁵ ישנן מדינות המעניקות לקטינים המגלים גישה מבוגרת זכויות הדומות לאלה של המבוגרים עצמם.‏ בהתבסס על גיל או על כושר־חשיבה בוגר,‏ או על שניהם יחד,‏ אפשר שיתייחסו לצעיר כבוגר דייו לבחור לעצמו את הטיפול הרפואי.‏ אפילו אם לא קיים חוק כזה,‏ שופטים או פקידים אחראיים עשויים לייחס משקל רב לרצונו של צעיר המסוגל לבטא בבהירות את החלטתו הנחושה בנוגע לדם.‏ לעומת זאת,‏ כשצעיר אינו יכול להסביר את אמונתו בצורה ברורה ובוגרת,‏ עלול בית־המשפט להסיק שעליו להחליט עבור הנער באשר לטיפול הטוב ביותר,‏ כשם שהיה עושה במקרה של תינוק.‏

¹⁶ במקרה אחד,‏ צעיר שחלה בסרטן למד את המקרא לסירוגין במשך שנים רבות,‏ אך לא נטבל.‏ אף־על־פי שנותרו לו רק שבעה שבועות עד לגיל החוקי בו יכול היה ”‏לסרב לטיפול רפואי עבור עצמו,‏”‏ ביקש בית־החולים שטיפל בו צו מבית־המשפט המורה לתת לו עירוי־דם בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.‏ השופט המסור בחן אותו בנוגע לאמונתו ושאל שאלות בסיסיות,‏ כמו,‏ למשל,‏ מה הם שמותיהם של חמשת הספרים הראשונים שבמקרא.‏ הבחור לא ידע לנקוב בשמותיהם או לתת עדות משכנעת לכך שהוא הבין מדוע מסרב לקבל דם.‏ למרבה הצער,‏ השופט אישר מתן עירויים,‏ בהעירו:‏ ”‏סירובו להסכים לעירויי־דם אינו מבוסס על הבנה בוגרת של אמונתו.‏”‏

17.‏ איזו עמדה נקטה נערה בת 14 בנוגע לקבלת דם,‏ ומה היתה התוצאה?‏

¹⁷ פני־הדברים עשויים להיות שונים במקרה של קטין שהודרך היטב בדרכי אלהים והמתהלך באמיתו באופן פעיל.‏ נערה משיחית אחרת,‏ שהיתה צעירה יותר,‏ סבלה מאותו סוג נדיר של סרטן.‏ הנערה והוריה הבינו וקיבלו טיפול כימותרפי המתאים למקרה שלה ממומחה בבית־חולים מכובד.‏ בכל זאת,‏ המקרה הובא לפני בית־משפט.‏ השופט כתב:‏ ”‏ד.‏ פ.‏ העידה שהיא תתנגד לעירוי־דם בכל דרך אפשרית.‏ היא ציינה שראתה בעירוי חדירה לגופה והשוותה זאת לאונס.‏ היא ביקשה שבית־המשפט יכבד את החלטתה ושיתיר לה להמשיך לקבל טיפול [‏בבית־החולים]‏ ללא צו בית־משפט שיצווה על עירויי־דם.‏”‏ ההדרכה המשיחית שקיבלה באה לעזרתה בעת צרה זו.‏ — ראה טבלה.‏

18.‏ (‏א)‏ איזו עמדה נחרצת בנושא דם נקטה נערה חולה אחת?‏ (‏ב)‏ מה פסק השופט ביחס לטיפול בה?‏

¹⁸ במקרה אחר,‏ נערה בת 12,‏ קיבלה טיפול למחלת הלוּקמיה.‏ סוכנות לסעד־ילדים הביאה את המקרה בפני בית־משפט כדי שייכפה עליה עירוי־דם.‏ השופט פסק:‏ ”‏ל.‏ הבהירה לבית־המשפט בצורה ברורה וחד־משמעית,‏ שאם ינסו לערות לגופה דם,‏ היא תילחם בעירויים אלה בגייסה את כל כוחותיה.‏ היא אף אמרה,‏ ואני מאמין לה,‏ שהיא תצרח ותיאבק ושהיא תמשוך בכוח את מחט העירוי מתוך זרועה,‏ ושהיא תנסה להשחית את שקית־הדם שמעל למיטתה.‏ אני מסרב להוציא צו שיגרום לילדה זו סיוטים כאלה.‏.‏.‏ במקרה של חולה זו,‏ הטיפול המומלץ על־ידי בית־החולים נועד לטפל במחלה במובן הגופני בלבד.‏ הוא לא התייחס לצרכיה הרגשיים ולאמונתה הדתית.‏”‏

הורים — הדריכו אותם היטב

19.‏ איזו חובה חשובה מוטלת על הורים בנוגע לילדיהם?‏

¹⁹ חוויות כגון אלה נושאות מסר רב־עוצמה להורים החפצים שכל בני־משפחתם יתנהגו בהתאם לחוק אלהים בנוגע לדם.‏ אחת הסיבות לכך שאברהם זכה להיקרא ”‏אוהב אלהים”‏ היתה,‏ שיהוה ידע שהוא ”‏יצווה את בניו ואת ביתו אחריו,‏ ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט.‏”‏ (‏בראשית י״ח:‏19‏)‏ אלהים אינו דורש משהו שונה מהורים משיחיים כיום.‏ אם אתה הורה,‏ האם אתה מדריך את ילדיך,‏ יקיריך,‏ ללכת בדרכי אלהים כדי שתמיד יהיו ”‏מוכנים להשיב בענווה ויראה לכל מי שמבקש.‏.‏.‏ דין־וחשבון בדבר התקווה [‏שבלבבם]‏”‏?‏ — פטרוס א׳.‏ ג׳:‏15‏.‏

20.‏ מהו הדבר העיקרי שנרצה שילדינו יידעו ויאמינו ביחס לדם?‏ (‏דניאל א׳:‏3–14‏)‏

²⁰ אף־על־פי שטוב שילדינו יידעו על הסכנות להידבקות במחלות וסיכונים אחרים הכרוכים בעירויי־דם,‏ משמעותה העיקרית של הדרכת ילד על־פי חוקו המושלם של אלהים,‏ איננה החדרת פחד מפני דם.‏ למשל,‏ אילו היה שופט שואל נערה מדוע אינה רוצה לקבל עירוי־דם ותשובתה היתה,‏ בעיקר,‏ שהיא חושבת שהדם מסוכן מדי ומפחיד,‏ מה היה מסיק השופט?‏ יתכן שהיא פשוט אינה בוגרת דייה ושפחדה דומה לפחד מפני ניתוח להסרת התוספתן,‏ ושהיא מסוגלת לבכות ולהתנגד אפילו לניתוח שהוריה בטוחים שהוא הטיפול הטוב ביותר עבורה.‏ בנוסף לכך,‏ ציינּו כבר שהסיבה היסודית לכך שהמשיחיים מסרבים לקבל עירויי־דם אינה היות הדם מזוהם,‏ אלא מפני שהוא יקר בעיני אלהינו,‏ נותן־החיים.‏ על ילדינו לדעת זאת,‏ כשם שעליהם לדעת שהסיכונים הרפואיים הקיימים בדם נותנים מישנה תוקף לעמדתנו הדתית.‏

21.‏ (‏א)‏ מה מוטל על ההורים ללמוד על ילדיהם ועל השקפת המקרא שלהם בנושא הדם?‏ (‏ב)‏ כיצד יכולים הורים לעזור לילדיהם בקשר לדם?‏

²¹ אם יש לך ילדים,‏ האם אתה בטוח שהם יכולים להסביר את העמדה המקראית ביחס לדם,‏ ושהם מסכימים עימה?‏ האם הם מאמינים באמת ובתמים שעמדה זו הינה לפי רצון אלהים?‏ האם הם משוכנעים שהפרת חוק אלהים הוא כה חמור עד כדי סיכון תקוותו של המשיחי לחיי־נצח?‏ הורים נבונים יחזרו על נושאים אלה עם ילדיהם,‏ בין אם הם עדיין קטנים או אם הם מתקרבים לגיל הבגרות.‏ מומלץ להורים לערוך חזרות מעשיות בהן יתמודד כל נער עם שאלות שעשויים שופט או נציג בית־חולים לשאול אותו.‏ המטרה אינה שהנער יחזור בעל־פה על עובדות או על תשובות נבחרות.‏ חשוב יותר שהוא יידע במה הוא מאמין,‏ ומדוע.‏ כמובן,‏ בבית־משפט עצמו,‏ יוכלו הורים או אחרים להציג מידע בנוגע לסיכונים שבשימוש בדם ובקיומם של טיפולים חילופיים.‏ אך,‏ שופט או נציג רשמי אחר ירצו וודאי ללמוד משיחתם עם הילד אם הוא מבין בצורה בוגרת את משמעות מצבו והאפשרויות העומדות לפניו,‏ וכן אם הוא גיבש לעצמו ערכים ואמונה איתנה משלו.‏ — השווה מלכים ב׳.‏ ה׳:‏1–4‏.‏

22.‏ מה יכולה להיות התוצאה הנצחית אם ניתן לאלהים להדריכנו בנושא הדם?‏

²² על כולנו לגלות הערכה ולדבוק נחושות בהשקפתו של אלהים בנוגע לדם.‏ ההתגלות א׳:‏5 מתאר את המשיח כאחד ה”‏אוהב אותנו אשר בדמו שיחרר אותנו מחטאינו.‏”‏ רק על־ידי קבלת ערכו של דם ישוע אנו יכולים להשיג מחילה מלאה ונצחית לחטאינו.‏ רומיים ה׳:‏9 מבהיר זאת בפירוש:‏ ”‏וכעת,‏ לאחר שכבר הוצדקנו בדמו,‏ בוודאי ובוודאי שניוושע על־ידו מן הזעם.‏”‏ כמה נבון יהיה זה,‏ איפוא,‏ שאנו וילדינו נבקש את הדרכת יהוה בנושא זה ושנהיה נחושים בדעתנו ללכת בדרכיו לנצח!‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1991/‏6/‏15)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

חזרה על הנקודות העיקריות

◻ איזו השקפה עלינו לטפח כלפי הדרכה מיהוה?‏

◻ מדוע כה חשוב הציות לחוקי אלהים בנוגע לדם?‏

◻ מדוע חיוני שהצעירים יהיו מסוגלים להסביר בצורה ברורה ובהחלטיות את אמונתם בנושא הדם?‏

◻ כיצד יכולים הורים משיחיים לעזור לילדיהם ללמוד היטב את חוק יהוה על הדם?‏

‏[‏תיבה בעמוד 22]‏

בית־המשפט התרשם

מה ציינה ההחלטה שפסק בית־המשפט במקרה של ד.‏ פ.‏,‏ המוזכרת בסעיף 17?‏

”‏בית־המשפט התרשם עמוקות מהתבונה,‏ תחושת־הביטחון,‏ הכבוד־העצמי,‏ ותקיפות העמדה שנקטה נערה זו בת ה־2/‏1 14.‏ יתכן שהיתה המומה מהגילוי שלקתה בסוג סרטן חשוך־מרפא.‏.‏.‏ אך,‏ למרות זאת,‏ במוסרה עדות בפני בית־המשפט,‏ הוכיחה שהיא בחורה בוגרת.‏ התברר שהיא הבינה היטב את המשימה הקשה שעמדה בפניה.‏ היא היתה נוכחת בכל ישיבות הייעוץ,‏ הסכימה לתכנית טיפולים,‏ פיתחה גישה חד־משמעית באשר לדרך בה היא,‏ כבן־אדם,‏ תתמודד עם אתגר רפואי זה,‏ ועתה הופיעה בפני בית־המשפט עם בקשה נוגעת ללב:‏ כבדו את החלטתי.‏.‏.‏

”‏בנוסף לבגרות שהפגינה,‏ ד.‏ פ.‏ נימקה היטב את החלטתה ובכך שיכנעה את בית־המשפט לכבדה.‏ תכנית טיפולים הכוללת עירויי־דם היתה פוגעת בה מבחינה רוחנית,‏ נפשית,‏ מוסרית ורגשית.‏ בית־המשפט מכבד את בחירתה בטיפולים שהעדיפה.‏”‏

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

שופט או מנהל בית־חולים עשויים לרצות לדעת במה צעיר משיחי מאמין,‏ ומדוע הוא דבק בעמדה זו