מעמד האשה בימי המקרא

‏”‏לזאת ייקרֵא אשה,‏ כי מאיש לוקחה”‏.‏ — בראשית ב׳:‏23‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מהי,‏ לדעת אנשים רבים,‏ השקפת המקרא על נשים?‏ (‏ב)‏ למען ההגינות,‏ איזו השוואה עלינו לערוך,‏ ומה מציין ספר אחד בנדון?‏

מהי השקפת המקרא על מעמד האשה?‏ בנושא זה רווחות דיעות שונות.‏ למשל,‏ ספר שיצא לאחרונה בנושא,‏ מצהיר:‏ ”‏דעה נפוצה כיום היא שהמקרא ממעיט מערכן של הנשים”‏.‏ יש הטוענים שהן התנ״ך והן כתבי־הקודש המשיחיים מפלים לרעה נשים.‏ האם נכון הדבר?‏

² למען ההגינות,‏ יהא זה מתאים לבחון קודם את מעמד האשה בתקופת המקרא,‏ בקרב העמים שלא עבדו את יהוה.‏ בכמה מהתרבויות העתיקות שדגלו בפולחן אלת־אם,‏ הנשים היוו סמל לפוריות וכובדו על כך.‏ נראה שהן זכו להערכה רבה בבבל ובמצרים הקדומות.‏ מאידך,‏ במקומות אחרים גורלן לא שפר עליהן כל־כך.‏ בארם הקדומה,‏ גבר רשאי היה לגרש את אשתו כרצונו,‏ ואפילו להרגה אם לא היתה נאמנה לו.‏ מחוץ לבית,‏ נאלצה היא ללבוש רעלה,‏ צעיף לכיסוי הפנים.‏ ביוון וברומא,‏ רק לנשים העשירות,‏ שרובן היו פילגשיהם של אנשי האצולה,‏ או זונות בדרגה גבוהה,‏ היתה גישה להשכלה ונהנו מחופש מסוים.‏ לכן,‏ מרענן לקרוא במילון The New International Dictionary of New Testament Theology (‏[‏המילון הבינלאומי החדש לתיאולוגיה של הברית החדשה]‏,‏ כרך ג׳,‏ עמוד 1055)‏:‏ ”‏בניגוד לשאר העולם (‏הדתי)‏ המזרחי,‏ זכתה היא [‏האשה בספר התנ״ך]‏ להכרה כאישיות וכשותפתו של הגבר”‏.‏ הדבר בא לידי ביטוי,‏ למשל,‏ בספר מלאכי,‏ אחרון הנביאים,‏ שם תיאר נביא יהוה את אשת האיש כ”‏חברתך”‏,‏ והוסיף:‏ ”‏באשת נעוריך אל יבגוד”‏.‏ — מלאכי ב׳:‏14,‏ 15‏.‏

נבראה כ”‏עזר כנגדו”‏ של הגבר

3.‏ והערת שוליים.‏ (‏א)‏ לאחר בריאת אדם,‏ אילו משימות הטיל יהוה עליו?‏ (‏ב)‏ אף־על־פי שטרם ניתנה לו אשה,‏ מה היה נכון לגבי אדם לפני בריאת חוה,‏ ומה היה נכון גם לגבי ישוע ”‏האדם האחרון”‏?‏

³ על־פי המקרא,‏ יהוה ברא את אדם ”‏עפר מן האדמה”‏,‏ והניחו בגן־עדן כדי שיטפח אותו.‏ אלהים הביא את חיות־השדה ואת עופות־השמים לפני אדם,‏ כדי שיוכל ללמוד את אורחות־חייהם ולבחור להם שמות.‏ במהלך כל אותו זמן בו נדרש לעשות כן,‏ היה אדם לבד.‏ למילוי המשימות שיהוה הטיל עליו עד אז,‏ הוא היה שלם,‏ מושלם,‏ ללא פגם.‏a לא היה לו ”‏עזר כנגדו”‏.‏ — בראשית ב׳:‏7,‏ 15,‏ 19,‏ 20‏.‏

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ כאשר כבר לא היה טוב לאדם להמשיך לבדו,‏ מה עשה יהוה?‏ (‏ב)‏ איזו משימה ארוכת־טווח הטיל יהוה על אדם וחוה,‏ ומה דרש הדבר משניהם?‏

⁴ אולם,‏ כעבור זמן מה,‏ הכריז יהוה ש”‏לא טוב היות האדם לבדו”‏,‏ ולכן סיפק לו רעייה שתחלוק עימו את המשימות שעמדו לפניו.‏ הוא הפיל על אדם תרדמה,‏ לקח אחת מצלעותיו,‏ וברא אשה ’‏עצם מעצמיו ובשר מבשרו’‏.‏ כעת היה לאדם ”‏עזר כנגדו”‏,‏ או בת־זוג.‏ ”‏ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים:‏ ’‏פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה,‏ ורדו בדגת־הים ובעוף־השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ’‏”‏.‏ — בראשית א׳:‏25,‏ 28;‏ ב׳:‏18,‏ 21–23‏.‏

⁵ שים לב לכך שאחריות זאת ניתנה ”‏להם”‏,‏ לאדם ולחוה יחד.‏ עבודתם המשותפת לא היתה מוגבלת רק לאיכלוּס כדור־הארץ.‏ היא כללה גם את עיבוד האדמה ושליטה כיאות בכל היצורים הנחותים.‏ לשם כך,‏ נדרשו מעלות שכליות ורוחניות,‏ והן הגבר והן האשה ניחנו בכושר השכלי והנפשי הדרוש כדי לפתח מעלות אלה בתואם מלא עם רצון אלהים.‏

תפקידה ההגיוני של האשה

6.‏ (‏א)‏ מה מציינים כתבי־הקודש בנוגע לכושרם הגופני היחסי של הגבר ושל האשה?‏ (‏ב)‏ מה יעזור לנשים להבין ולקבל את המסגרת שיהוה קבע להן?‏

⁶ כמובן,‏ על־מנת לעבד את האדמה,‏ דרוש כוח גופני.‏ בחכמתו לאין־חקר,‏ יצר יהוה בראשונה את אדם,‏ ומאוחר יותר את חוה.‏ היא נבראה ”‏מן האיש”‏,‏ ”‏למען האיש”‏,‏ וכפי הנראה עם פחות כוח פיסי מזה של הגבר.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ב׳:‏13;‏ קורינתים א׳.‏ י״א:‏8,‏ 9‏;‏ השווה פטרוס א׳.‏ ג׳:‏7‏.‏)‏ זוהי עובדת חיים אותה פמיניסטיות רבות,‏ ואף נשים אחרות,‏ מתקשות לקבל.‏ אין ספק שהן היו שמחות יותר אילו ניסו להבין מדוע תיכנן יהוה את הדברים בדרך זו,‏ ובכך לקבל על עצמן את התפקיד שהעניק להן אלהים.‏ ניתן להשוות את האנשים המתלוננים על הסדריו של אלהים לזמיר המתמרמר בקינו כיון שהוא אינו חזק כשחף,‏ במקום לעוף לענף גבוה ולפצוח בזימרה מתוך הכרת־תודה על המתנות היחודיות שהעניק לו אלהים.‏

7.‏ מדוע היה אדם במעמד טוב להנהיג את ראשותו על חוה ועל ילדים שייוולדו להם,‏ אך האם היה הדבר לרעת חוה?‏

⁷ לפני שחוה נבראה,‏ ללא ספק,‏ אדם כבר רכש ניסיון רב בתחומי חיים שונים.‏ במהלך אותה תקופה,‏ יהוה סיפק לו הוראות מסוימות.‏ הוטל על אדם להעבירן לאשתו,‏ ובכך לפעול כדוברו של אלהים.‏ זה אך הגיוני שהיה עליו להנהיג את אשתו בכל הקשור בעבודת־אלהים ובתכניות אחרות שכרוכות היו בתפקידים שהוטלו עליהם.‏ כאשר ייוולדו להם ילדים,‏ הוא נועד לשמש ראש המשפחה.‏ אך,‏ אין משמע הדבר שסידור זה היה צריך להקשות על האשה.‏ נהפוך הוא:‏ הדבר נועד לפעול לתועלתה,‏ מאחר שיהיה לה מישהו שיספק לה גיבוי כשתפעיל את הסמכות על ילדיה שהוענקה לה על־ידי אלהים.‏

8.‏ איזו מערכת דברים אלוהי מציין המקרא?‏

⁸ בתואם עם אותה מערכת־דברים שמטעם אלהים,‏ היה על אדם לתת את הדין לפני יהוה;‏ חוה נתונה היתה לראשות אדם;‏ הילדים הצטרכו להיכנע להדרכת הוריהם;‏ ובעלי־החיים נשלטו על־ידי האנושות.‏ לגבר ולאשה היו תפקידים מוגדרים,‏ וכל אחד מהם יכול היה ליהנות מחיים מאושרים ופוריים.‏ ובכן,‏ ’‏הכל יכול היה להיעשות באופן ראוי ובסדר’‏.‏ — קורינתים א׳.‏ י״א:‏3;‏ י״ד:‏33,‏ 40‏.‏

החטא עיוות את מעמד האשה

9,‏ 10.‏ מה היו תוצאות החטא לגבי הגברים והנשים כאחד,‏ ותוך אילו השלכות לנשים רבות?‏

⁹ מטבע הדברים,‏ החדרת החטא וחוסר־השלימות אל גן־העדן המקורי שיבשה אורח־חיים מסודר זה.‏ (‏רומיים ז׳:‏14–20‏)‏ הוא הביא סבל על האדם המרדן ועל אשתו הלא־צייתנית.‏ (‏בראשית ג׳:‏16–19‏)‏ מאז ואילך,‏ גברים אנוכיים רבים ניצלו לרעה את ראשותם החוקית,‏ בהביאם סבל רב על נשותיהם במהלך הדורות.‏

¹⁰ בחזותו תוצאה זו של החטא,‏ אמר יהוה לחוה:‏ ”‏אל אישך תשוקתך,‏ והוא ימשול בך”‏.‏ (‏בראשית ג׳:‏16‏)‏ שליטה זו לא שיקפה את השימוש ההוגן של הראשות,‏ אלא את מצבו החוטא של האדם וכן את חוסר השלימות של האשה,‏ שכן נשים סבלו לעתים משום שניסו ליטול לידיהן את ראשות בעליהן.‏

11.‏ מה נכון לגבי נשים רבות,‏ ומה כתבה סופרת אחת בנוגע לנשים בתקופת האבות?‏

¹¹ אך,‏ ככל שניסו לדבוק בעקרונות המקרא,‏ מצאו נשים רבות סיפוק ואושר.‏ זה היה נכון גם בתקופת האבות.‏ בדברה על תקופה זו בספרה La Bible au Féminin (‏כתבי־הקודש בלשון נקבה)‏,‏ כתבה המחברת לאורה אינרד:‏ ”‏מהראוי לציון במיוחד בכל הסיפורים הללו הוא תפקידן החשוב של הנשים,‏ יוקרתן בעיני האבות,‏ יוזמתן האמיצה,‏ ואווירת החופש בה הן חיו”‏.‏

נשים תחת תורת משה

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ מה היה מעמד האשה תחת תורת משה?‏ (‏ב)‏ מה היה מצבן של הנשים מבחינה רוחנית תחת תורת משה?‏

¹² על־פי החוקים שנתן יהוה באמצעות משה,‏ נדרש מהבעל להתייחס לאשתו כ’‏אשת חיקו’‏,‏ כלומר,‏ עליו היה לגלות לה חיבה ורוך.‏ (‏דברים י״ג:‏7‏)‏ כמו־כן,‏ דרוש היה יחס של כבוד לנשים בכל הקשור בחיי־אישות,‏ ואסור היה לנצלן לרעה מבחינה מינית.‏ (‏ויקרא י״ח:‏8–19‏)‏ הגבר והאשה היו שווים בפני מצוות התורה,‏ אם הם נאשמו בניאוף,‏ בגילוי־עריות או במשכב־בהמה.‏ (‏ויקרא י״ח:‏6,‏ 23;‏ כ׳:‏10–12‏)‏ הדיבר החמישי דרש הענקת כבוד במידה שווה לאב ולאם.‏ — שמות כ׳:‏12‏.‏

¹³ מעל לכל,‏ התורה סיפקה לנשים הזדמנויות למכביר לפתח את רוחניותן.‏ הן הפיקו תועלת מקריאת התורה.‏ (‏יהושע ח׳:‏35;‏ נחמיה ח׳:‏2,‏ 3‏)‏ הוטל עליהן לקיים את החגים הדתיים.‏ (‏דברים י״ב:‏12,‏ 18;‏ ט״ז:‏11,‏ 14‏)‏ הן נטלו חלק במנוחת השבת השבועית והתאפשר להן להישבע לנדר הנזירוּת.‏ (‏שמות כ׳:‏8;‏ במדבר ו׳:‏2‏)‏ הן זכו ליחסים אישיים עם יהוה,‏ והתפללו אליו באופן עצמאי.‏ — שמואל א׳.‏ א׳:‏10‏.‏

14.‏ מה אמר חוקר מקרא קתולי אחד בנוגע לנשים עבריות,‏ ומה ניתן לומר על תפקידן של הנשים תחת התורה?‏

¹⁴ בהעירו בנוגע למעמד האשה העברית,‏ כתב חוקר המקרא הקתולי,‏ רולנד דה־ווקס:‏ ”‏ברור שהעבודה הקשה במשק־הבית הוטלה עליה;‏ היא השגיחה על העדר,‏ עבדה בשדות,‏ בישלה את האוכל,‏ עסקה במלאכת הטוויה,‏ וכן הלאה.‏ אולם,‏ כל העבודות השחורות כביכול האלה לא הורידו ממעמדה,‏ אלא הסבו לה הערכה רבה.‏ .‏.‏.‏ ואותם גילויים נדירים המאפשרים לנו לעמוד על אורח־חיי המשפחה האינטימי,‏ מראים לנו שהרעייה בקרב עם־ישראל זכתה לאהבה,‏ ובעלה הקשיב לה והתייחס אליה כאל שווה לו.‏ .‏.‏.‏ ואין ספק שזאת היתה התמונה הרגילה,‏ שהיתה בעצם השתקפות נאמנה של ההוראה המותווית בספר בראשית,‏ שם נאמר שאלהים ברא את האשה כ’‏עזר כנגדו’‏ לאדם,‏ ושעליו לדבוק בה (‏בראשית ב׳:‏18,‏ 24‏)‏;‏ והפרק האחרון של ספר משלי משבח את תפארתה של עקרת־בית נאמנה,‏ הזוכה לדברי תהילה מפי ילדיה,‏ והמהווָה נושא לגאווה לבעלה (‏משלי ל״א:‏10–31‏)‏”‏.‏ (‏Ancient Israel—Its Life and Institutions [‏עם־ישראל הקדום — חייו ומוסדותיו]‏)‏ ללא ספק,‏ כאשר עם־ישראל קיים את מצוות התורה,‏ לא סבלו הנשים מיחס שלילי.‏

נשים יוצאות דופן

15.‏ (‏א)‏ כיצד היוותה התנהגותה של שרה דוגמה של יחסים הולמים בין בעל ואשה?‏ (‏ב)‏ מדוע המקרה של רחב ראוי לציון?‏

¹⁵ המקרא מוסר על דוגמאות רבות של נשים אשר היו יוצאות דופן בשירות יהוה אלהים.‏ שרה היוותה דוגמה טובה לדרך בה יכולה אשה יראת־אלהים להיכנע לבעלה ובו בזמן לעזור לו בקבלת החלטות.‏ (‏בראשית כ״א:‏9–13;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏5,‏ 6‏)‏ המקרה של רחב ראוי גם הוא לציון.‏ הוא מפריך את הטענה שיהוה בעל דיעות קדומות גזעניות ושהוא מפלה נשים לרעה.‏ רחב היתה זונה נוכרייה.‏ לא זו בלבד שיהוה קיבל אותה כאחת מעובדיו,‏ אלא בשל אמונתה העזה,‏ אותה הוכיחה במעשיה,‏ לרבות שינוי בדרך־חייה,‏ הוא ייחס לה צדקה.‏ בנוסף לכך,‏ הוא גמל לה בזכות המיוחדת במינה להימנות עם אמהות המשיח.‏ — מתי א׳:‏1,‏ 5;‏ עברים י״א:‏31;‏ יעקב ב׳:‏25‏.‏

16.‏ מה למדים אנו מהמקרה של אביגיל,‏ ומדוע היה קו־פעולתה מוצדק?‏

¹⁶ כדי להמחיש שיהוה אינו דורש מהאשה כניעה עיוורת לבעלה,‏ המקרא מכיל את תולדות חייה של אביגיל.‏ בעלה היה איש עשיר,‏ בעל עדרים גדולים של כבשים ועיזים.‏ אך,‏ היה ”‏איש קשה ורב־מעללים”‏.‏ אביגיל סירבה ללכת בעקבות בעלה בדרכו הפסולה.‏ בהוכיחה שיקול־דעת,‏ ענווה וחריפות מחשבה,‏ היא מנעה אסון שעמד לפקוד את בני־ביתה,‏ ועקב כך זכתה לברכה מרובה מאת יהוה.‏ — שמואל א׳.‏ כ״ה:‏2–42‏.‏

17.‏ (‏א)‏ איזו זכות יוצאת־דופן היתה למספר נשים בישראל?‏ (‏ב)‏ איזה לקח יכולות נשים משיחיות ללמוד מדוגמתה של מרים,‏ אם הן זוכות לתפקידי שירות מסוימים?‏

¹⁷ מספר נשים אף שימשו נביאות.‏ ניתן להזכיר את המקרה של דבורה,‏ בימי השופטים.‏ (‏שופטים פרקים ד׳,‏ ה׳‏‏)‏ חוּלדה היתה נביאה ביהודה,‏ זמן קצר לפני חורבן ירושלים.‏ (‏מלכים ב׳.‏ כ״ב:‏14–20‏)‏ המקרה של מרים,‏ אחותו של משה,‏ ראוי אף הוא לציון.‏ אף־על־פי שהיא מתוארת כנביאה,‏ שנשלחה מאת יהוה,‏ בשלב מסוים זכות זו ’‏סחררה את ראשה’‏.‏ היא לא הכירה בסמכות שיהוה העניק לאחיה הצעיר,‏ משה,‏ להנהיג את ישראל.‏ היא נענשה על כך,‏ אך כנראה גילתה חרטה ושבה למעמדה.‏ — שמות ט״ו:‏20,‏ 21;‏ במדבר י״ב:‏1–15;‏ מיכה ו׳:‏4‏.‏

מעמד האשה ביהדות

18,‏ 19.‏ מה היה מעמד האשה ביהדות במאה הראשונה,‏ וכיצד התפתח הדבר?‏

¹⁸ כשם שראינו,‏ תורת משה הגנה על זכויות האשה,‏ וכאשר קיימו את החוקים שבה,‏ היא העניקה לנשים אורח־חיים משביע־רצון.‏ אך,‏ בחלוף השנים,‏ בעיקר לאחר חורבן ירושלים בשנת 607 לפה״ס,‏ התפתחה דת היהדות,‏ המתבססת יותר על המסורת שבעל־פה מאשר על תורת יהוה הכתובה.‏ מהמאה הרביעית לפה״ס ואילך,‏ ספגה היהדות הרבה מהפילוסופיה היוונית האלילית.‏ לרוב,‏ הקדישו הפילוסופים היוונים תשומת־לב מועטה למעמד האשה,‏ כך שחלה נסיגה משמעותית במעמדן של הנשים ביהדות.‏ מהמאה השלישית לפה״ס,‏ החלו להפריד את הנשים מהגברים בבתי־הכנסת וחדלו לעודד אותן לקרוא את התורה.‏ האנציקלופדיה יודאיקה מציינת:‏ ”‏כתוצאה מכך,‏ נשים מעטות זכו להשכלה גבוהה”‏.‏ החינוך נועד בעיקר לבנים.‏

¹⁹ בספרו Jerusalem in the Time of Jesus (‏ירושלים בימי ישוע)‏ כתב י.‏ ג׳רמיאס:‏ ”‏אם נדבר באופן כללי,‏ מעמד האשה על־פי התחוקה הדתית מוגדר היטב בנוסחה החוזרת ונישנית:‏ ’‏נשים,‏ עבדים (‏נוכריים)‏ וילדים’‏.‏ .‏.‏.‏ נוכל להוסיף לכך שרווחו דיעות מבזות בנוגע למעמד הנשים.‏ .‏.‏.‏ ניתן הרושם שגם בימי ישוע היהדות התייחסה בזילזול לנשים”‏.‏

נשים נאמנות שציפו לבוא המשיח

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ על־אף גישת הזילזול של מנהיגי־הדת היהודים כלפי הנשים,‏ מי עמדו על המישמר כשהמועד להופעת המשיח התקרב?‏ (‏ב)‏ מה מוכיח שהיתה לאלישבע ולמרים מסירות עמוקה לאלהים?‏

²⁰ גישה מזלזלת זו כלפי נשים היתה דרך נוספת בה הרבנים ’‏הפרו את דבר־אלהים על־ידי המסורת שלהם’‏.‏ (‏מרקוס ז׳:‏13‏)‏ אך,‏ למרות גישה מבזה זו,‏ ככל שקרב המועד לביאת המשיח,‏ מספר נשים יראות־אלהים עמדו על המישמר תוך ערנות רוחנית.‏ אחת מהן היתה אלישבע,‏ אשתו של זכריה,‏ כהן משבט לוי.‏ היא ובעלה ”‏היו צדיקים לפני אלהים,‏ הולכי תמים בכל מצוותיו וחוקותיו”‏.‏ (‏לוקס א׳:‏5,‏ 6‏)‏ אלישבע זכתה לחסד אלהים בכך שלמרות היותה עקרה ובאה־בימים,‏ ילדה את יוחנן המטביל.‏ — לוקס א׳:‏7,‏ 13‏.‏

²¹ רוח־הקודש הניעה את אלישבע לגלות אהבה עמוקה כלפי אשה אחרת יראת־אלהים מאותה תקופה,‏ קרובת משפחה בשם מרים.‏ כאשר,‏ בשלהי שנת 3 לפה״ס,‏ הודיע המלאך גבריאל למרים שהיא תהרה ותלד בדרך־נס את ישוע,‏ הוא תיאר אותה כ”‏ברוכת חסד”‏,‏ והוסיף:‏ ”‏יהוה עימך”‏.‏ כעבור זמן קצר,‏ ביקרה מרים אצל אלישבע,‏ אשר בירכה אותה ואת הילד שנשאה ברחמה,‏ בקראה לישוע ”‏אדונִי”‏,‏ אפילו עוד בטרם נולד.‏ לשמע דבריה,‏ פתחה מרים בביטויי תהילה ליהוה שהעידו ברורות על מסירותה העמוקה לאלהים.‏ — לוקס א׳:‏28,‏ 31,‏ 36–55‏.‏

22.‏ לאחר הולדת ישוע,‏ איזו אשה יראת־אלהים הוכיחה שהיא היתה בין אלה שחיכו לבוא המשיח?‏

²² כאשר ישוע נולד ומרים הביאה אותו לבית־המקדש בירושלים,‏ כדי להציגו בפני יהוה,‏ אשה יראת־אלהים אחרת,‏ נביאה קשישה בשם חנה,‏ הביעה את שמחתה.‏ היא הודתה לאלהים ודיברה על הילד באזני כל אלה שייחלו למשיח המובטח.‏ — לוקס ב׳:‏36–38‏.‏

23.‏ כיצד התייחס השליח פטרוס באיגרתו לנשים נאמנות בימים הטרום־משיחיים,‏ ובאילו שאלות ידון המאמר הבא?‏

²³ ובכן,‏ כשקרב המועד לישוע להתחיל בשירותו הארצי,‏ אותן נשים ”‏המייחלות לאלהים”‏ עדיין היו בחיים.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏5‏)‏ חלקן הפכו לתלמידותיו.‏ כיצד נהג בהן ישוע?‏ והאם ישנן נשים כיום המקבלות בשמחה את התפקיד שהועידו להן כתבי־הקודש?‏ שאלות אלה ייבחנו במאמר הבא.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 91/‏7/‏1)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

◻ כיצד היה היחס לנשים בישראל בימי המקרא שונה מזה שבעמים אחרים?‏

◻ מה היה מעמדם היחסי של אדם וחוה,‏ ומדוע?‏

◻ איזה מעמד היה לאשה בימי התורה,‏ והאם הן היו במצב נחות מבחינה רוחנית?‏

◻ אילו דברים עלינו ללמוד מחייהן יוצאי־הדופן של נשים שונות המוזכרות בתנ״ך?‏

◻ אילו דוגמאות נפלאות של אמונה ניתן למצוא במאה הראשונה לספירה,‏ למרות השקפת היהדות?‏

‏[‏שאלות לימוד]‏

‏[‏תיבה בעמוד 22]‏

‏”‏אשה יראת־יהוה”‏

‏”‏10 אשת־חיל מי ימצא?‏ ורחוק מפנינים מכרה.‏ 11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר.‏ 12 גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה.‏ 13 דרשה צמר ופשתים,‏ ותעש בחפץ כפיה.‏ 14 היתה כאוניות סוחר.‏ ממרחק תביא לחמה.‏ 15 ותקם בעוד לילה,‏ ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה.‏ 16 זממה שדה ותקחהו;‏ מפרי כפיה נטעה כרם.‏ 17 חגרה בעוז מתניה,‏ ותאמץ זרועותיה.‏ 18 טעמה כי טוב סחרה;‏ לא יכבה בלילה נרה.‏ 19 ידיה שילחה בכישור,‏ וכפיה תמכו פלך.‏ 20 כפה פרשה לעני,‏ וידיה שילחה לאביון.‏ 21 לא תירא לביתה משלג,‏ כי כל ביתה לבוש שנים.‏ 22 מרבדים עשתה לה.‏ שֵש וארגמן לבושה.‏ 23 נודע בשערים בעלה,‏ בשבתו עם זקני־ארץ.‏ 24 סדין עשתה ותמכור,‏ וחגור נתנה לכנעני.‏ 25 עוז והדר לבושה,‏ ותשחק ליום אחרון.‏ 26 פיה פתחה בחכמה,‏ ותורת חסד על לשונה.‏ 27 צופיה הליכות ביתה,‏ ולחם עצלות לא תאכל.‏ 28 קמו בניה ויאשרוה;‏ בעלה ויהללה.‏ 29 רבות בנות עשו חיל,‏ ואת עלית על כולנה.‏ 30 שקר החן והבל היופי;‏ אשה יראת־יהוה היא תתהלל.‏ 31 תנו לה מפרי ידיה,‏ ויהללוה בשערים מעשיה”‏.‏ — משלי ל״א:‏10–31‏.‏

‏[‏תמונה בעמודים 20,‏ 21]‏

האשה זכתה למעמד מכובד בחוג המשפחה