נשים ”‏העמלות באדון”‏

‏”‏דרישת שלום לטריפינה וטריפוסה העמלות באדון”‏.‏ — רומיים ט״ז:‏12‏.‏

1.‏ באיזה מובן היווה שירותו של ישוע ברכה לנשים?‏

שירותו הארצי של ישוע היווה מקור ברכות לנשים יהודיות.‏ הפעילות בה החל נועדה להעניק נחמה,‏ תקווה ומעמד מכובד חדש לנשים בנות כל הגזעים.‏ הוא לא נהג על־פי מסורת היהדות אשר ’‏הפרה את דבר־אלהים’‏.‏ (‏מתי ט״ו:‏6‏)‏ חלק ניכר ממסורת זו בזה בזכויות אותן העניק אלהים לנשים.‏

גישת ישוע כלפי נשים

2.‏ מדוע ניתן לומר שגישתו של ישוע כלפי נשים היתה מהפכנית לאותה תקופה?‏

² איזה ניגוד ברור היה בין גישת ישוע כלפי נשים לבין זו של מנהיגי היהדות!‏ על־פי האנציקלופדיה יודאיקה‏,‏ הללו החשיבו נשים כ”‏חמדניות,‏ מאזינות בסתר,‏ עצלניות ומקנאות”‏.‏ שיחות עם אשה לא נראו בעין יפה,‏ וכן ”‏היה זה מביש לתלמיד תורה לדבר עם אשה ברחוב”‏.‏ (‏Jerusalem in the Time of Jesus [‏ירושלים בימי ישוע]‏ מאת יהויכים ירמיאס;‏ השווה יוחנן ד׳:‏27‏.‏)‏ ניתן היה לומר רבות על גישתם מליאת הבוז של מנהיגי־הדת היהודים כלפי נשים.‏ אך די בנאמר לעיל להוכיח עד כמה מהפכנית היתה,‏ באותה תקופה,‏ הדרך בה התייחס ישוע לנשים.‏

3.‏ אילו אירועים במהלך שירותו של ישוע מוכיחים שהוא היה מוכן ללמד נשים אמיתוֹת רוחניות מעמיקות?‏

³ הדוגמה המושלמת שישוע הציב מראה כיצד גבר יכול לטפח יחסים חמים אך מוסריים עם נשים.‏ לא זו בלבד שישוע נהג לשוחח עימן,‏ אלא אף לימד אותן אמיתות רוחניות.‏ למעשה,‏ בפעם הראשונה שישוע הודיע גלויות על היותו המשיח,‏ היתה זו עם אשה,‏ וזאת לאשה שומרונית.‏ (‏יוחנן ד׳:‏7,‏ 25,‏ 26‏)‏ בנוסף לכך,‏ מקרה שאירע בביתן של מרתא ומרים הוכיח בעליל שלא דגל בדיעה שרווחה בקרב מנהיגי־הדת היהודים,‏ כלומר,‏ שאל לאשה לזנוח אפילו לזמן קצר את עבודות המטבח שלה כדי לרכוש ידע רוחני.‏ במקרה הנדון,‏ מרים ”‏בחרה בחלק הטוב”‏,‏ בהשימה את הדברים הרוחניים במקום הראשון.‏ (‏לוקס י׳:‏38–42‏)‏ אך,‏ כעבור מספר חודשים,‏ לאחר שאחיהן מת,‏ היתה זו מרתא ולא מרים אשר הראתה רצון עז יותר לפגוש את האדון.‏ עד כמה אנו מתרגשים אפילו כיום בקריאת השיחה הרוחנית המעמיקה בין ישוע למרתא בנוגע לתקוות תחיית־המתים!‏ (‏יוחנן י״א:‏20–27‏)‏ מה רבה היתה זכותה של מרתא!‏

נשים ששירתו את ישוע

4,‏ 5.‏ מלבד השליחים,‏ מי היו אלה אשר הלכו אחרי ישוע במסעי־ההטפה שלו בגליל,‏ וכיצד שירתוהו?‏

⁴ ישוע שמח לקבל את שירותיהן של נשים במסעות ההטפה שלו ברחבי ארץ־ישראל.‏ בספר הבשורה שלו,‏ מזכיר מרקוס ”‏נשים.‏.‏.‏ אשר הלכו אחריו [‏אחרי ישוע]‏ בהיותו בגליל ושירתוהו”‏.‏ (‏מרקוס ט״ו:‏40,‏ 41‏)‏ מי היו אותן נשים,‏ ובאיזו דרך שירתו את ישוע?‏ אין אנו יודעים את שמותיהן של כל אותן נשים,‏ אך לוקס מזהה כמה מהן,‏ ומסביר באיזו דרך הן שירתו את ישוע.‏

⁵ לוקס כתב:‏ ”‏אחרי כן עבר מעיר לעיר ומכפר לכפר כשהוא מכריז ומבשר את מלכות האלהים.‏ השנים־עשר היו איתו וגם כמה נשים שנרפאו מרוחות רעות ומחֳלאים:‏ מרים הנקראת מגדלית,‏ אשר שבעה שדים יצאו ממנה,‏ ויוחנה,‏ אשת כוזא מנהל משק־ביתו של הורדוס,‏ ושושנה ורבות אחרות אשר שירתו אותו מנכסיהן”‏.‏ (‏לוקס ח׳:‏1–3‏)‏ ישוע ראה זאת לייאה שנשים אלה תלכנה אחריו ותשתמשנה בנכסיהן כדי לדאוג לצרכיו הגשמיים ולאלה של תלמידיו.‏

6.‏ (‏א)‏ מי ליוו את ישוע בדרכו האחרונה לירושלים?‏ (‏ב)‏ מי עמדו לצד ישוע עד מותו,‏ וכיצד זכו חלק מהן לגמול?‏ (‏ג)‏ לאור המסורת היהודית,‏ מה היה ראוי־לציון באשר למקרה המסופר ביוחנן כ׳:‏11–18‏?‏

⁶ כאשר ישוע הוצא להורג,‏ נמסר ש”‏נשים רבות שהלכו אחרי ישוע מן הגליל ושירתו אותו היו שם והתבוננו מרחוק.‏ ביניהן היו מרים המגדלית,‏ מרים אם יעקב ויוסף”‏.‏ (‏מתי כ״ז:‏55,‏ 56‏)‏ ובכן,‏ נשים מאמינות רבות עמדו לצד ישוע בשעת מותו.‏ ראוי לציין,‏ כמו־כן,‏ שנשים היו עדוֹת־הראייה הראשונות לתחייתו.‏ (‏מתי כ״ח:‏1–10‏)‏ דבר זה בעצמו היווה מהלומה למסורת היהודית,‏ כיון שעל־פי היהדות נשים נחשבו לבלתי ראויות לתת עדות משפטית.‏ לאור זאת,‏ קרא את דברי יוחנן כ׳:‏11–18‏,‏ ונסה לחוש על בשרך את ההתרגשות הרבה אשר אחזה במרים המגדלית,‏ ודאי,‏ כאשר ניגלה לה האדון שקם לתחייה,‏ קרא בשמה,‏ והשתמש בה כעדה ודוברת כדי להודיע לתלמידיו שהוא אכן חי!‏

נשים משיחיות נאמנות לאחר חג־השבועות

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ כיצד אנו יודעים שנשים נכחו כאשר רוח־הקודש נשפכה בחג־השבועות,‏ בשנת 33 לספירה?‏ (‏ב)‏ כיצד נטלו נשים משיחיות חלק בהפצת הבשורה המשיחית?‏

⁷ לאחר עלייתו של ישוע השמיימה,‏ נשים יראות־אלהים היו נוכחות עם השליחים הנאמנים בעליית־גג בירושלים.‏ (‏מעשי־השליחים א׳:‏12–14‏)‏ ברור הוא שהיו נשים בין אלה אשר נשפכה עליהם רוח־הקודש בחג־השבועות.‏ מדוע?‏ משום שכשפטרוס הסביר את מה שאירע,‏ ציטט הוא מנבואת יואל ג׳:‏1–3‏,‏ אשר הזכירה בפירוש ”‏בנות”‏ ו”‏שפחות”‏.‏ (‏מעשי־השליחים ב׳:‏1,‏ 4,‏ 14–18‏)‏ מכאן שנשים רוחניות,‏ משוחות־הרוח,‏ היוו חלק מהקהילה המשיחית עוד מראשית ייסודה.‏

⁸ לנשים היה תפקיד נכבד,‏ אם כי לא הבולט ביותר,‏ בהפצת הבשורה המשיחית.‏ כפי הנראה,‏ היתה זו מרים,‏ אימו של מרקוס ודודתו של בר־נבא,‏ שהעמידה את ביתה ואת רכושה לרשות הקהילה שבירושלים.‏ (‏מעשי־השליחים י״ב:‏12‏)‏ והיא עשתה זאת ברצון גם בעת בה פרץ גל חדש של רדיפות נגד המשיחיים.‏ (‏מעשי־השליחים י״ב:‏1–5‏)‏ כמו־כן,‏ ארבע בנותיו של פיליפוס המבשר זכו לשמש נביאות משיחיות.‏ — מעשי־השליחים כ״א:‏9;‏ קורינתים א׳.‏ י״ב:‏4,‏ 10‏.‏

גישתו של פאולוס כלפי נשים

9.‏ איזו עצה נתן פאולוס בנוגע לנשים המשיחיות,‏ באיגרתו הראשונה אל הקורינתים,‏ ואיזה עיקרון אלוהי הוא עודד את הנשים לכבד?‏

⁹ לעתים,‏ מואשם השליח פאולוס בשנאת נשים וחוסר ביטחון בהן.‏ נכון‏,‏ אמנם,‏ שהיה זה פאולוס אשר עמד על כך שנשים תשמורנה על מקומן הראוי בקהילה המשיחית,‏ כלומר,‏ שבדרך־כלל,‏ אל להן לשאת בתפקידי הוראה רשמיים באסיפות הקהילה.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ד:‏33–35‏)‏ יחד עם זאת,‏ במקרה שלא היה גבר משיחי נוכח,‏ או אם היא התנבאה בהשראת רוח־הקודש,‏ וכתוצאה מכך נאמה אשה באסיפה משיחית,‏ אז היה עליה לכסות את ראשה.‏ כיסוי זה היווה סמל ל”‏מרות על ראש האשה”‏,‏ עדות נראית־לעין לכך שהיא הכירה בסדרי הראשות שקבע אלהים.‏ — קורינתים א׳.‏ י״א:‏3–6,‏ 10‏.‏

10.‏ במה מאשימים אחדים את השליח פאולוס,‏ אך מה מפריך טענה זו?‏

¹⁰ פאולוס ראה לנכון,‏ כנראה,‏ להזכיר עקרונות תיאוקרטיים אלה למשיחיים הקדומים כדי שבאסיפות הקהילה ”‏ייעשה.‏.‏.‏ הכל באופן ראוי ובסדר”‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ד:‏40‏)‏ אך,‏ האם משמע הדבר שגישתו של פאולוס כלפי נשים היתה שלילית,‏ כשם שטוענים אחדים?‏ לאו דווקא.‏ האם לא היה זה פאולוס אשר שלח ברכות חמות לתשע נשים משיחיות שונות בפרק המסיים של איגרתו אל הרומיים?‏ האם לא הראה הערכה עמוקה לפֶבי ולפריסקה (‏פריסקילה)‏,‏ ותיאר את טריפינה וטריפוסה כנשים ”‏העמלות באדון”‏?‏ (‏רומיים ט״ז:‏1–4,‏ 6,‏ 12,‏ 13,‏ 15‏)‏ והיה זה פאולוס אשר כתב בהשראת רוח־הקודש:‏ ”‏כי כולכם אשר נטבלתם למשיח לבשתם את המשיח.‏ אין יהודי אף לא גוי,‏ אין עבד אף לא בן חורין,‏ לא זכר אף לא נקבה,‏ משום שכולכם אחד במשיח ישוע”‏.‏ (‏גלטיים ג׳:‏27,‏ 28‏)‏ ברור שפאולוס אהב את אחיותיו המשיחיות וגילה כלפיהן הערכה,‏ ביניהן לידיה,‏ אשר גילתה הכנסת־אורחים למופת בשעת מצוקה.‏ — מעשי־השליחים ט״ז:‏12–15,‏ 40;‏ פיליפים ד׳:‏2,‏ 3‏.‏

נשים ”‏העמלות באדון”‏ כיום

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ כיצד מתגשם הנאמר בתהלים ס״ח:‏12 באופן ממשי כיום?‏ (‏ב)‏ באילו מצבים נמצאות נשים משיחיות רבות,‏ ומדוע הן זקוקות לאהבתנו ולתפילותינו?‏

¹¹ בקהילות משיחיות כיום,‏ נשים משיחיות רבות ”‏עמלות באדון”‏.‏ למעשה,‏ הנתונים מעידים על כך ש”‏המבשרות צבא רב”‏,‏ בהרכיבן את חלק הארי של ”‏צבא”‏ העדים בו משתמש יהוה ב”‏עת קץ”‏ זו.‏ (‏תהלים ס״ח:‏12‏)‏ אותן נשים משיחיות חרוצות השיגו לעצמן שם טוב במאמציהן השקדניים במילוי תפקידן כרעיות,‏ אמהות,‏ עקרות־בית,‏ מפרנסות,‏ וכל זה בנוסף לפעילותן כמבשרות משיחיות.‏

¹² לחלק מאחיות ראויות־לשבח אלה יש בעלים לא־מאמינים.‏ עליהן להתמודד עם מצב זה 24 שעות ביממה.‏ יש שנאבקו במשך שנים רבות להוכיח עצמן כרעיות נאמנות,‏ ובו בזמן למלא את הנדרש ממשרתיו המסורים של יהוה.‏ הדבר לא היה קל,‏ אך הן החזיקו מעמד,‏ תמיד תוך תקווה ש”‏ייקנה לבם [‏של הבעלים]‏ לא על־ידי דיבור”‏,‏ אלא כתוצאה מהתנהגותן המשיחית הנאותה.‏ ואיזו שמחה היא מנת־חלקה של כל המשפחה,‏ כאשר בעל כזה מגיב לכך בחיוב!‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏1,‏ 2‏)‏ אך בינתיים,‏ אחיות נאמנות אלה זקוקות ביותר לאהבה משיחית ולתפילותיהם של שאר חברי הקהילה.‏ כשם שאותה ”‏רוח ענווה ושקטה”‏ שהן משתדלות להראות ”‏יקרה היא מאוד בעיני אלהים”‏,‏ כן גם נאמנותן האיתנה יקרה בעינינו.‏ — פטרוס א׳.‏ ג׳:‏3–6‏.‏

13.‏ מדוע ניתן לומר על אחיותינו החלוצות שהן נשים ”‏העמלות באדון”‏,‏ ואיזה יחס יש לגלות כלפיהן בקהילה?‏

¹³ ניתן לתאר את האחיות המשרתות כחלוצות בין אלה ”‏העמלות באדון”‏.‏ על רבות מהן לדאוג גם למשק־בית,‏ לבעל ולילדים,‏ בנוסף לפעילות ההטפה.‏ חלקן עובדות במישרה חלקית,‏ כדי לפרנס את עצמן.‏ כל אלה דורשים התארגנות טובה,‏ החלטיות,‏ התמדה ועמל רב.‏ חשוּב שנשים משיחיות אלה יחושו את אהבתם ותמיכתם של אחיהם אשר מצבם אינו מרשה להם לשרת כחלוצים.‏

14.‏ (‏א)‏ איזו דוגמה נאותה של התמדה מוזכרת בסעיף?‏ (‏ב)‏ אילו נשים אחרות ראויות לשבח,‏ ומדוע?‏ הבא דוגמאות מקומיות.‏

¹⁴ ישנן נשים משיחיות שגילו התמדה יוצאת־מגדר־הרגיל בשירות החלוצי.‏ בקנדה,‏ למשל,‏ גרייס לאונסבורי טעמה לראשונה את טעם החלוציות ב־1914.‏ היא נאלצה להפסיק את השירות החלוצי ב־1918 בגין בעיות בריאותיות,‏ אך בשנת 1924 היא שבה לשירות המלא.‏ בעת כתיבת מאמר זה,‏ היא עדיין פעילה בין שורות החלוצים,‏ אפילו בגיל 104!‏ אחיות רבות המשרתות כשליחות בארצות זרות,‏ מהכיתות הראשונות של בית־הספר ’‏גילעד’‏ של חברת המצפה,‏ עדיין פעילות בנאמנות,‏ בין אם כשליחות ובין אם כחברות במשפחת בית־אל שבברוקלין או באחד מסניפי חברת המצפה.‏ כל אותן נשים משיחיות,‏ וכן כל אחת מאותן אחיות שהקדישה עצמה לשירות בית־אל,‏ מגלה רוח של הקרבה־עצמית ומציבה לכל דוגמה מעודדת.‏ האם אנו נותנים להן לדעת עד כמה אנו מעריכים אותן?‏

נשות משגיחים נודדים

15,‏ 16.‏ איזו קבוצה נוספת של נשים משיחיות ראויות במיוחד לשבח ולעידוד מצידנו,‏ ומדוע?‏

¹⁵ נשותיהם של המשגיחים הנודדים מהוות קבוצה נוספת של נשים משיחיות הראויות לדברי שבח ועידוד.‏ אחיות יקרות אלה מוכנות להתלוות אל בעליהן כאשר הללו עוברים מקהילה לקהילה,‏ או מנפה לנפה,‏ כדי לבנות את אחיהם מבחינה רוחנית.‏ רובן המכריע ויתרו על הנוחות של בית;‏ הן ישנות כל שבוע במיטה אחרת,‏ ולא תמיד במיטה נוחה.‏ אך,‏ הן מקבלות בשמחה את מה שהאחים יכולים להציע להן.‏ הן אכן מהוות דוגמה ומופת לאחיותיהן.‏

¹⁶ נשים משיחיות אלה תומכות בבעליהן לאין ערוך,‏ בדומה לנשים יראות־האלהים שהתלוו אל ישוע ”‏ושירתוהו”‏.‏ (‏מרקוס ט״ו:‏41‏)‏ נבצר מהן לבלות זמן רב במחיצת בעליהן,‏ אשר תמיד ”‏עתירי פועל בעבודתו של האדון”‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏58‏)‏ חלקן,‏ בדומה לרוזה שוּמיגה מצרפת,‏ שהחלה את השירות המלא שלה בשנת 1948,‏ ארזו מזוודות להן ולבעליהן ונדדו עימם מקהילה לקהילה במשך 30 או 40 שנה.‏ הן מוכנות לעשות הקרבות אלה עבור יהוה ולמען אחיהן ואחיותיהן.‏ הן אכן ראויות להערכתנו,‏ אהבתנו ותפילותינו.‏

נשות זקני־הקהילה

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ אילו תכונות נדרשות מנשות האחים הממונים לתפקידי שירות בקהילה?‏ (‏ב)‏ אילו הקרבות מסכימות לעשות נשות זקני־הקהילה עבור יהוה ולמען אחיהן,‏ וכיצד יכולות נשים אחרות לעזור לבעליהן?‏

¹⁷ במנותו את הדרישות מהאחים הכשירים להתמנות כזקני־קהילה ומשרתים־עוזרים,‏ הזכיר השליח פאולוס גם את הנשים,‏ בכתבו:‏ ”‏כמו־כן הנשים;‏ עליהן להיות רציניות,‏ נמנעות מלשון הרע,‏ מפוכחות,‏ נאמנות בכל דבר”‏.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ג׳:‏11‏)‏ עצות כלליות אלה מתייחסות,‏ כמובן,‏ לכל אשה משיחית.‏ אך,‏ לאור ההקשר,‏ ברור שבמיוחד מוטל על אשתו של אח הממונה לתפקיד שירות קהילתי,‏ להוות מופת בפעלה בתואם עם עצות אלה.‏

¹⁸ למרבה השמחה,‏ זהו אכן המצב של רבבות נשות משגיחים משיחיים.‏ הן ”‏מפוכחות”‏,‏ היינו,‏ מתונות בהתנהגותן ובלבושן,‏ ”‏רציניות”‏ באשר לאורח־חייהן המשיחי,‏ זהירות בדיבורן,‏ והן משתדלות להיות ”‏נאמנות בכל דבר”‏.‏ הן אף מוכנות להקריב מעצמן,‏ בקבלן את העובדה שעל בעליהן להקדיש זמן לענייני הקהילה,‏ זמן שהיו אמורים לבלות במחיצתן.‏ נשים נאמנות אלה ראויות לאהבתנו החמה ולדברי עידוד מפינו.‏ יתכן שאחים רבים נוספים היו יכולים לשאוף לזכויות שירות בקהילותינו הרבות,‏ אילו היו נשותיהם מסכימות בענווה לעשות הקרבות מעין אלה לטובת הכלל.‏

‏”‏זקנות”‏ נאמנות

19.‏ מדוע זוכות ”‏זקנות”‏ רבות להערכה רבה בקהילותיהן,‏ ומה עלינו לחוש כלפיהן?‏

¹⁹ סקירתנו בנוגע לנשים המוזכרות במקרא,‏ הבהירה לנו שהגיל לא מנע מנשים בעלות אמונה לשרת את יהוה.‏ עובדה זו הודגמה במקרים של שרה,‏ אלישבע וחנה.‏ כיום,‏ ישנן נשים משיחיות רבות בגיל מתקדם המהוות דוגמה ראויה־לשבח של אמונה וכוח־סבל.‏ בנוסף לכך,‏ בענווה יכולות הן לתמוך בזקני־הקהילה בעזרן לאחיותיהן הצעירות.‏ מתוך נסיונן העשיר,‏ הן יכולות לעוץ עצות לצעירות,‏ וכתבי־הקודש מסמיכים אותן לעשות כן.‏ (‏טיטוס ב׳:‏3–5‏)‏ יתכן שלעתים זקוקה אחות מבוגרת בעצמה לעצה.‏ במקרה מעין זה,‏ על הזקן העושה כן ’‏לפנות אל הזקנה כאל אימו’‏.‏ על זקני־הקהילה ’‏לכבד את האלמנות’‏ ובמקרה הצורך,‏ לארגן עבורן סיוע חומרי.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ה׳:‏1–3,‏ 5,‏ 9,‏ 10‏)‏ על אחיותינו המבוגרות להרגיש עד כמה הן אהוּבות עלינו ויקרות בעינינו.‏

נועדו לשלוט עם המשיח

20.‏ איזו זכות נעלה היא מנת־חלקן של נשים משיחיות רבות,‏ ומדוע יכולים חברי ’‏הצאן האחרות’‏ לשמוח על כך?‏

²⁰ ברור מכתבי־הקודש ש”‏אין משוא־פנים עם אלהים”‏ בנוגע לגזע או למין.‏ (‏רומיים ב׳:‏10,‏ 11;‏ גלטיים ג׳:‏28‏)‏ והדבר נכון גם באשר לדרך בה יהוה בוחר את אלה שיהיו שותפיו של בנו במלכות.‏ (‏יוחנן ו׳:‏44‏)‏ עד כמה יכול להיות ’‏ההמון הרב’‏ של ”‏צאן אחרות”‏ אסירי־תודה על כך שנשים נאמנות,‏ כמו מרים,‏ אימו של ישוע,‏ מרים המגדלית,‏ פריסקילה,‏ טריפינה,‏ טריפוסה,‏ ורבות אחרות בקהילה המשיחית הקדומה,‏ שותפות עתה בשלטון המלכות,‏ ומעשירות מלכות זו בהבנתן המעמיקה של רגשותיהן ונסיונן של הנשים!‏ איזו חכמה והתחשבות אוהבת מצד יהוה!‏ — רומיים י״א:‏33–36‏.‏

21.‏ מה חשים אנו כיום כלפי אותן נשים ”‏העמלות באדון”‏?‏

²¹ כיום,‏ יכולים אנו להיות שותפים לרגשותיו של השליח פאולוס כשאמר מתוך אהבה והערכה בנוגע לאותן נשים,‏ ”‏הן השתתפו עימי במאבק הבשורה”‏.‏ (‏פיליפים ד׳:‏3‏)‏ כל עדי־יהוה,‏ גברים ונשים כאחד,‏ חושבים זאת לשמחה ולזכות לשרת יחד עם ’‏הצבא הרב של המבשרות’‏,‏ אכן,‏ נשים ”‏העמלות באדון”‏.‏ — תהלים ס״ח:‏12;‏ רומיים ט״ז:‏12‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 91/‏7/‏1)‏

שאלות חזרה

◻ כיצד המחיש ישוע שהוא לא היה שותף לדעות הקדומות של מנהיגי־הדת היהודים בנוגע לנשים?‏

◻ כיצד שירתו נשים יראות־אלהים את ישוע,‏ ולאיזו זכות גדולה זכו כמה מהן?‏

◻ אילו עצות נתן פאולוס באשר למעמד הנשים באסיפות הקהילה?‏

◻ אילו קבוצות של אחיות ראויות במיוחד לאהבתנו ולתמיכתנו,‏ ומדוע?‏

◻ מה עלינו לחוש כיום כלפי כל אותן נשים ”‏העמלות באדון”‏?‏

‏[‏תמונה בעמודים 26,‏ 27]‏

נשים שירתו את ישוע ואת שליחיו

‏[‏תמונות בעמוד 28]‏

רעיותיהם של משגיחים נודדים ושל זקני־קהילה,‏ המגלות הקרבה־עצמית,‏ תורמות רבות לעבודת יהוה