שאלות של קוראים

מה היה ”‏הטוב”‏ שהשליח פאולוס לא יכול היה לעשות,‏ אותו הזכיר ברומיים ז׳:‏19‏?‏

ביסודו־של־דבר,‏ התייחס פאולוס לעובדה שלא היה מסוגל לקיים את כל הדברים הטובים שדרשה ממנו התורה.‏ הדבר היווה משימה בלתי־אפשרית הן לגבי פאולוס והן לגבי כל אחד אחר,‏ כולל אותנו,‏ עקב אי־השלימות והנטייה לחטוא.‏ אך,‏ אל תתייאש!‏ קרבן־הכופר שסיפק המשיח פתח את הדרך לקבלת מחילה מאלהים ולהשגת מעמד חיובי בעיניו.‏

הכתוב ברומיים ז׳:‏19 מציין:‏ ”‏כי אינני עושה את הטוב שאני חפץ בו,‏ אלא את הרע שאינני חפץ בו — אותו אני עושה”‏.‏ ההקשר מראה שפאולוס התייחס בעיקר לדברים שהוגדרו כ”‏טובים”‏ על־פי התורה.‏ בפסוק 7‏,‏ נאמר:‏ ”‏האם התורה היא בחזקת חטא?‏ חס וחלילה!‏ אך לא הייתי יודע מהו החטא אילוּלא התורה;‏ הרי לא הייתי מכיר את התאווה אילו לא אמרה התורה ’‏לא תחמוד’‏”‏.‏ מכאן שהתורה הבהירה שמאחר שאין איש המסוגל לשמור לחלוטין את כל מצוות התורה,‏ כל בני־האנוש הם חוטאים.‏

בהמשך דבריו,‏ הזכיר פאולוס ש”‏בעבר הייתי חי בלי תורה”‏.‏ מתי?‏ ובכן,‏ בתקופה שעוד שכן בחלצי אברהם,‏ בטרם העניק יהוה לעמו את התורה.‏ (‏רומיים ז׳:‏9‏;‏ השווה עברים ז׳:‏9,‏ 10‏.‏)‏ גם אברהם היה אדם בלתי־מושלם,‏ אך התורה טרם ניתנה,‏ ולכן לא היה נתון תחת שורה ארוכה של מצוות אשר היו מדגישות שהוא חוטא ולא מסוגל לשמרן.‏ האם השתמע מכך שנתינת התורה,‏ אשר הבליטה את אי־השלימות של האדם,‏ הניבה תוצאות שליליות?‏ לאו דווקא.‏ פאולוס המשיך:‏ ”‏ובכן התורה קדושה,‏ והדיבֵּר הוא קדוש וישר וטוב”‏.‏ — רומיים ז׳:‏12‏.‏

שים לב לכך שפאולוס התייחס לתורה כ”‏קדושה”‏ ולדיבּרות כ’‏טובים’‏.‏ בהמשך טיעוניו,‏ הבהיר שאותו ”‏דבר טוב”‏ — התורה — הצביע על היותו חוטא,‏ ועל כך שמפאת חטאיו ראוי היה למוות.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏כי אינני עושה את הטוב שאני חפץ בו,‏ אלא את הרע שאינני חפץ בו — אותו אני עושה.‏ ואם אני עושה את מה שבניגוד לרצוני,‏ הרי שלא עוד אני עושה אותו,‏ אלא החטא השוכן בי”‏.‏ — רומיים ז׳:‏13–20‏.‏

בהקשר זה,‏ אם כן,‏ פאולוס לא התייחס לטוּב ככלל,‏ כלומר,‏ מעשים חיוביים הנובעים מטוּב־לב.‏ (‏השווה מעשי־השליחים ט׳:‏36;‏ רומיים י״ג:‏3‏.‏)‏ הוא התייחס במיוחד לעשיית דברים בתואם עם תורתו הטובה של אלהים.‏ קודם־לכן,‏ כפרושי קיים בלהיטות את דרישות היהדות,‏ ובהשוואה לאחרים היה ’‏ללא דופי’‏.‏ בכל זאת,‏ גם אם ראה את עצמו משרת כעבד לתורה הטובה,‏ עדיין לא קיימה במידה מושלמת.‏ (‏פיליפים ג׳:‏4–6‏)‏ התורה שיקפה את ערכיו המושלמים של אלהים,‏ והדגישה לשליח שבבשרו היה עדיין עבד לחוק החטא והורשע כראוי במוות.‏ ברם,‏ היה פאולוס אסיר־תודה על כך שבזכות קרבן־הכופר שסיפק המשיח,‏ הוצהר כצדיק בעיני אלהים — ניצל מחוק החטא ומתוצאתו הצודקת,‏ פסק־דין מוות.‏ — רומיים ז׳:‏25‏.‏

התורה אינה חלה על המשיחיים כיום,‏ מאחר שהיא ’‏נתקעה בעמוד־ההוקעה’‏.‏ (‏רומיים ז׳:‏4–6;‏ קולוסים ב׳:‏14‏)‏ אך,‏ עלינו להכיר בכך שהיא לא היתה עול כבד של מצוות,‏ ושמן הראוי לשכחה.‏ ביסודה,‏ היתה התורה טובה.‏ יש למשיחי טעמים שונים לקרוא בעיון את ספרי התורה,‏ כדי להבין היטב את אשר נדרש מעם־ישראל.‏

כשאנו קוראים את ספרי התורה כיום,‏ עלינו להרהר בעקרונות עליהם מבוססות המצוות השונות ובתועלת שהפיקו מהן בני־ישראל במידה שהשתדלו לקיים חוקים טובים אלה.‏ עלינו לזכור תמיד שאיננו מושלמים ולכן איננו מסוגלים לנהוג במידה מושלמת בתואם עם הדברים הטובים שאנו לומדים מדבר־אלהים.‏ אך,‏ במאבקנו עם חוק החטא,‏ יכולים אנו לשמוח בתוחלת שנזכה להינצל ממצב זה,‏ עקב ייחוס ערכו של קרבן־הכופר אלינו.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 91/‏9/‏1)‏