‏”‏עזור נא לי בחסרון אמונתי!‏”‏

‏”‏מיד צעק אבי הילד ואמר:‏ ’‏אני מאמין,‏ עזור נא לי בחסרון אמונתי!‏”‏ — מרקוס ט׳:‏24‏.‏

1.‏ מה גרם לאב אחד לצעוק,‏ ”‏עזור נא לי בחסרון אמונתי”‏?‏

אבי ילד אחוז־שד עמד לפני ישוע המשיח.‏ עד כמה השתוקק שבנו יירפא!‏ לתלמידי ישוע לא היתה אמונה מספקת כדי לגרש את השד,‏ אך האב צעק לישוע:‏ ”‏אני מאמין,‏ עזור נא לי בחסרון אמונתי!‏”‏ בכוח שהפיק מאת אלהים,‏ גירש ישוע את השד,‏ ובכך,‏ ללא ספק,‏ חיזק את אמונתו של אבי הילד.‏ — מרקוס ט׳:‏14–29‏.‏

2.‏ באשר לאמונה,‏ באילו שתי דרכים אין המשיחיים מתביישים?‏

² בדומה לאותו אב שייחל לריפוי בנו,‏ משרת נאמן של יהוה אינו מתבייש להצהיר:‏ ”‏אני מאמין!‏”‏ המלגלגים עלולים להתכחש לכוחו של אלהים,‏ לאמיתוּת דברו,‏ ואפילו לעצם קיומו.‏ אך,‏ המשיחי הנאמן מודה ללא היסוס שהוא מאמין ביהוה אלהים.‏ עם זאת,‏ בפנותו בפרטיות לאביו השמימי,‏ נושא אותו משיחי תחינה:‏ ”‏עזור נא לי בחסרון אמונתי!‏”‏ גם זאת הוא עושה ללא בושה,‏ בידעו שאפילו השליחים נשאו את התחינה:‏ ”‏הוסף לנו אמונה”‏.‏ — לוקס י״ז:‏5‏.‏

3.‏ באיזו מידה התייחס יוחנן ל”‏אמונה”‏ בספר־הבשורה שלו,‏ מה הדגיש לגביה,‏ ומדוע היה זה הולם?‏

³ לכתבי־הקודש המשיחיים במיוחד יש רבות לומר בנוגע לאמונה.‏ ספר־הבשורה של יוחנן,‏ למשל,‏ משתמש במלים יווניות שונות הקשורות ל”‏אמונה”‏ בתכיפות העולה ב־40 אחוזים על שלושת ספרי־הבשורה האחרים יחד.‏ יוחנן הדגיש שאמונה אינה תכונה סבילה,‏ אלא שיש להוכיח אותה בפועל.‏ כשהוא כתב ספר זה בשנת 98 לספירה לערך,‏ הבחין יוחנן בזרועות כפירה ארסיות שניסו ללכוד משיחיים שאמונתם נחלשה.‏ (‏מעשי־השליחים כ׳:‏28–30;‏ פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏1–3;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏18,‏ 19‏)‏ לכן,‏ היה זה חיוני לגלות אמונה פעילה,‏ כדי להוכיחה במעשים המגלים מסירות לאלהים.‏ זמנים קשים עמדו בפניהם.‏

4.‏ מדוע אין דבר שהוא בלתי־אפשרי לאלה המגלים אמונה?‏

⁴ אמונה עוזרת למשיחיים להתמודד עם כל קושי שיתעורר.‏ ישוע הבטיח לתלמידיו שאם תהיה להם אמונה ”‏כגרגר החרדל”‏,‏ לא יהיה דבר בלתי־אפשרי עבורם.‏ (‏מתי י״ז:‏20‏)‏ בדרך זו,‏ הוא הדגיש את העוצמה הטמונה באמונה,‏ שהיא פרי רוח־הקודש,‏ ובכך שם דגש,‏ לא על מה שבני־אדם יכולים לבצע,‏ אלא על כוחה של רוח־אלהים לחולל פלאים.‏ כל מי שנתון להדרכתה אינו הופך את המכשולים והבעיות בהם הוא נתקל,‏ שגודלם כגודל ’‏גרגר חרדל’‏,‏ למחסומים דמויי־הרים.‏ יישום החכמה שרוח־הקודש מקנה להם בחייהם,‏ עוזר להם לראות את הדברים מהזווית הנכונה,‏ כמות שהם.‏ אפילו בעיות חמורות ’‏מצטמקות’‏ כשמתייחסים אליהן לאור כוחה המחזק של האמונה.‏ — מתי כ״א:‏21,‏ 22;‏ מרקוס י״א:‏22–24;‏ לוקס י״ז:‏5,‏ 6‏.‏

תפילה שהאמונה תעמוד במיבחן

5–7.‏ (‏א)‏ איזו אזהרה בנוגע לאמונה השמיע ישוע,‏ כאשר יסד את ערב־הזיכרון?‏ (‏ב)‏ כיצד אמונתו של פטרוס הכשירה אותו לחזק את אחיו?‏

⁵ בחג־הפסח של שנת 33 לספירה,‏ חגג ישוע את ליל־הסדר יחד עם תלמידיו בפעם האחרונה.‏ אזי,‏ לאחר ששילח את יהודה איש־קריות,‏ הוא יסד את חגיגת ערב־הזיכרון,‏ באמרו:‏ ”‏אני כורת לכם ברית כמו שכרת לי אבי — את המלכות.‏.‏.‏ שמעון,‏ שמעון,‏ הנה דרש השטן לטלטל אתכם כחיטים בכּברה.‏ אבל אני התפללתי בעדך שלא תכלה אמונתך,‏ ואתה לאחר שתשוב חַזֵק את אחיך.‏”‏ — לוקס כ״ב:‏28–32‏.‏

⁶ ישוע התפלל שאמונתו של שמעון פטרוס לא תכלה.‏ אף־על־פי שפטרוס התרברב,‏ בביטחון־עצמי מופרז,‏ שלעולם לא יתכחש לישוע,‏ עשה כן כעבור זמן קצר בלבד שלוש פעמים.‏ (‏לוקס כ״ב:‏33,‏ 34,‏ 54–62‏)‏ למעשה,‏ מראש נחזה שכאשר יכו את הרועה,‏ תפוצנה הצאן.‏ (‏זכריה י״ג:‏7;‏ מרקוס י״ד:‏27‏)‏ אולם,‏ כשפטרוס התאושש מאותה נפילה במלכודת הפחד,‏ הוא אכן חיזק את אחיו הרוחניים.‏ היה זה פטרוס אשר העלה את נושא מציאת המחליף ליהודה איש־קריות הבלתי־נאמן.‏ בנהגו כדובר של השליחים בחג־השבועות של ה־33 לספירה,‏ השתמש פטרוס במפתח הראשון בין ’‏מפתחות המלכות’‏ שישוע הפקיד בידיו,‏ בפתחו את הדרך בפני היהודים להיעשות לחברי המלכות.‏ (‏מתי ט״ז:‏19;‏ מעשי־השליחים א׳:‏15 עד ב׳:‏41‏)‏ השטן דרש ’‏לטלטל את השליחים כחיטים בכּברה’‏,‏ אך אלהים דאג לכך שאמונתם לא תכלה.‏

⁷ דמה בנפשך את הרגשתו של פטרוס כששמע את ישוע אומר לו:‏ ”‏אני התפללתי בעדך שלא תכלה אמונתך”‏.‏ חשוב על כך!‏ ישוע התפלל שאמונתו של פטרוס לא תיחלש.‏ והיא אכן לא כלתה,‏ לא נכשלה.‏ למעשה,‏ בחג־השבועות,‏ פטרוס ואחרים היו הראשונים אשר זכו למשיחה ברוח־הקודש ולאימוץ כבנים רוחניים של אלהים,‏ שותפים לעתיד למלכות המשיח בתפארתו השמימית.‏ עתה,‏ כשרוח־הקודש פעלה בהם במידה חסרת־תקדים,‏ יכלו הם להניב את פירותיה יותר מתמיד,‏ וביניהם האמונה.‏ איזו היענות נפלאה היתה זו לתפילתם:‏ ”‏הוסף לנו אמונה!‏”‏ — לוקס י״ז:‏5;‏ גלטיים ג׳:‏2,‏ 22–26;‏ ה׳:‏22,‏ 23‏.‏

עמידה באמונה במיבחנים שלפנינו

8.‏ איזו אזהרה סיפק לנו בעיתה האירגון באשר להתגשמות הנבואה שבתסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏3‏?‏

⁸ בקרוב נשמע,‏ כהתגשמות של נבואת המקרא,‏ את הקריאה ”‏שלום וביטחון!‏”‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏3‏)‏ הייתכן שהדבר יעמיד את אמונתנו במיבחן?‏ אפשר שכן,‏ מאחר שקיימת הסכנה שנלך שולל אחר ההצלחה,‏ כביכול,‏ של האומות בהשגת שלום.‏ אך,‏ לא נהיה שותפים לרוחם של אותם מכריזי שלום,‏ אם נזכור שיהוה אלהים אינו משתמש באף אחד מאירגוני העולם הזה בהשגת מטרה זו.‏ הוא יפעל בדרך שלו כדי להשכין שלום אמת,‏ כלומר,‏ באמצעות מלכותו שבידי המשיח ישוע.‏ מכאן שכל הצלחה שתשגנה האומות בכינון שלום תהיה קצרה ושטחית.‏ כדי לעזור לנו לעמוד על המשמר בעניין זה,‏ ימשיך ”‏העבד הנאמן”‏ לפרסם אזהרות בעיתן,‏ כדי שמשרתי יהוה לא יוּלכו שולל באמצעות ההכרזה היומרנית ”‏שלום וביטחון!‏”‏ מצד האומות השייכות לסדר־דברים ישן זה.‏ — מתי כ״ד:‏45–47‏.‏

9.‏ מדוע יידרשו מאיתנו אומץ־לב ואמונה בעת השמדת ”‏בבל הגדולה”‏?‏

⁹ הקריאה ”‏שלום וביטחון!‏”‏ תהווה את האות ל”‏שבר פתאום”‏ שיפקוד את ”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה העולמית של דתות־הכזב.‏ (‏ההתגלות י״ז:‏1–6;‏ י״ח:‏4,‏ 5‏)‏ גם התפתחות זו תעמיד במיבחן את אמונתם של המשיחיים.‏ בהתמוטטותן של דתות־הכזב,‏ האם ישמרו עדי־יהוה על אמונתם האיתנה?‏ כמובן שכן.‏ מאורע זה — בלתי־צפוי ובלתי־מובן למרבית האנשים — מקורו לא יהא באדם.‏ אנשים ילמדו לדעת שאין זה אלא ביצוע המשפט שגזר יהוה על ”‏בבל הגדולה”‏,‏ תוך קידוש שמו,‏ אותו שם שדתות־הכזב חֵרפו זה מכבר.‏ אך,‏ כיצד יבינו זאת באין מבשרים שיבהירו להם את משמעות הדברים?‏ וממי ניתן לצפות,‏ מלבד עדי־יהוה,‏ שיבשרו על כך?‏ — השווה יחזקאל ל״ה:‏14,‏ 15;‏ רומיים י׳:‏13–15‏.‏

10.‏ כיצד תהיה מתקפת ”‏גוג”‏ על משרתי יהוה אף היא מיבחן אמונה?‏

¹⁰ עדי־יהוה המשוחים ועמיתיהם בעלי התקווה הארצית גילו אומץ־לב בהודיעם לאחרים על התקרבות המועד לביצוע משפטיו של אלהים נגד ”‏בבל הגדולה”‏ ושאר סדר־הדברים של השטן.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏4‏)‏ בתפקידו כ”‏גוג ארץ המגוג”‏,‏ המתאר את מעמדו השפל הנוכחי,‏ יערוך השטן את צבאותיו הארציים למתקפה כוללת על משרתי אלהים.‏ שוב תעמוד במיבחן אמונתם בכוחו העל־אנושי של יהוה להגן על עדיו.‏ אך,‏ אנו יכולים להאמין באמונה שלמה שכשם שכבר חזה דבר־אלהים,‏ יציל יהוה את עבדיו.‏ — יחזקאל ל״ח:‏2,‏ 16;‏ ל״ט:‏18–23‏.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מה הבטיח את הינצלותם של נוח ובני־משפחתו מהמבול?‏ (‏ב)‏ לְמה לא נצטרך לדאוג במהלך ”‏הצרה הגדולה”‏?‏

¹¹ כיום,‏ אין אנו יודעים בדיוק כיצד יגן יהוה על משרתיו במהלך ”‏הצרה הגדולה”‏,‏ אך אין זו סיבה לפקפק בכוחו לעשות כן.‏ (‏מתי כ״ד:‏21,‏ 22‏)‏ מצבם של משרתי אלהים בני־זמננו יהיה דומה לזה בו מצאו עצמם נוח ובני־משפחתו במהלך המבול.‏ בהיותם סגורים בתוך התיבה,‏ כשמי־השמדה סוערים וגועשים סובבים אותם,‏ יש להניח שהם היו המומים לנוכח הפגנה זו של עוצמת אלהים,‏ ודאי התפללו מעומק־לבם.‏ אין כל עדות מקראית לכך שהם היו מודאגים ושאלו את עצמם:‏ ’‏האם התיבה חזקה דייה כדי לעמוד בפני כוחות ההשמדה?‏ האם יש לנו די מזון עד אשר יסתיים המבול?‏ האם נוכל להתמודד עם התנאים השונים שנמצא על־פני הארץ אחרי המבול?‏’‏ המאורעות שלאחר־מכן הוכיחו שחששות כלשהם מהסוג הזה היו חסרי יסוד.‏

¹² כדי להבטיח את הישרדותם,‏ היה על נוח ובני־ביתו לגלות אמונה.‏ משמע הדבר היה לציית להדרכות אלהים ולהנחיית רוח־הקודש.‏ במקביל לכך,‏ במהלך ”‏הצרה הגדולה”‏ יהיה חיוני באותה מידה להישמע להנחיית רוח־הקודש ולציית להדרכות מאת יהוה באמצעות אירגונו.‏ אזי,‏ לא תהיה לנו כל סיבה לחשוש ולשאול:‏ ’‏כיצד יסופקו לנו צרכינו הרוחניים והגשמיים?‏ כיצד נוכל לדאוג לקשישים או לחולים הזקוקים לטיפול רפואי מיוחד?‏ כיצד יצילנו יהוה אל תוך סדר־הדברים החדש?‏’‏ תוך אמונה איתנה,‏ כל משרתיו הנאמנים של יהוה ישאירו את הכל בידיו האמינות.‏ — השווה מתי ו׳:‏25–33‏.‏

13.‏ עם פרוץ ”‏הצרה הגדולה”‏,‏ מדוע נזדקק לאמונה בדומה לזו של אברהם?‏

¹³ ללא ספק,‏ עם פרוץ ”‏הצרה הגדולה”‏,‏ תתחזק אמונתנו באלהים.‏ הרי,‏ נהיה עדים לכך שיהוה מקיים את מה שהבטיח.‏ נראה במו־עינינו את ההוצאה לפועל של משפטיו!‏ אך,‏ באופן אישי,‏ האם תהיה אמונתנו חזקה מספיק כדי לבטוח בכך שכאשר ישמיד את הרשעים,‏ יציל אלהים את משרתיו?‏ האם נהיה כאברהם,‏ אשר האמין ש’‏שופט כל הארץ יעשה משפט’‏,‏ ולכן לא ישמיד צדיק עם רשע?‏ — בראשית י״ח:‏23,‏ 25‏.‏

14.‏ אילו שאלות עוזרות לנו לנתח את עומק אמונתנו ולעמול כדי לחזקה?‏

¹⁴ עד כמה חשוב שנחזק עתה את אמונתנו!‏ כאשר סדר־דברים זה כה קרוב אל סיומו,‏ הבה נרשה לרוח אלהים להניענו ”‏לחיות בקדושה ובחסידות”‏,‏ כלומר,‏ במסירות לאלהים.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏11–14‏)‏ אזי,‏ במהלך ”‏הצרה הגדולה”‏,‏ לא נוטרד מחששות כגון:‏ ’‏האם אהיה ראוי לזכות בחסותו של יהוה?‏ האם יכולתי לעשות יותר בשירותו?‏ האם התאמצתי מספיק כדי לטפח את ”‏האישיות החדשה”‏?‏ האם אני מהסוג שיהוה יחפוץ להעניק לו מקום בעולמו החדש?‏’‏ יש בשאלות רציניות כגון אלה להניענו לנתח את אמונתנו ולעמול כדי לחזקה כבר עתה!‏ — קולוסים ג׳:‏8–10‏.‏

אמונה שיש בה להבריאנו

15.‏ מה אמר ישוע לעיתים לאלה אותם ריפא,‏ והאם הדבר תומך בטענות ל’‏ריפוי בכוח האמונה’‏ בימינו?‏

¹⁵ ישוע לא הגביל את מעשי הריפוי הגופני רק לאנשים שגילו בו אמונה.‏ (‏יוחנן ה׳:‏5–9,‏ 13‏)‏ כך שפעילותו לא תמכה כלל בעיקר־האמונה הלא־מקראי בו דוגלות הכתות המבצעות ’‏ריפוי בכוח האמונה’‏.‏ אמת,‏ לעיתים ישוע אמר לאנשים שריפא אותם:‏ ”‏אמונתך הושיעה אותך”‏.‏ (‏מתי ט׳:‏22;‏ מרקוס ה׳:‏34;‏ י׳:‏52;‏ לוקס ח׳:‏48;‏ י״ז:‏19;‏ י״ח:‏42‏)‏ אך,‏ באמרו זאת,‏ הוא פשוט הצביע על אמת ברורה:‏ אילו אותם חולים לא האמינו ביכולתו של ישוע לרפאם,‏ לא היו כלל באים אליו.‏

16.‏ איזו תכנית ריפוי עורך ישוע כיום?‏

¹⁶ כיום,‏ ישוע המשיח מנהל תכנית של ריפוי רוחני,‏ ולמעלה מ־000,‏000,‏4 אנשים מפיקים ממנה תועלת כבר עתה.‏ כעדי־יהוה,‏ הם נהנים מבריאות רוחנית תקינה חרף כל התחלואים הגופניים.‏ המשיחיים המשוחים שביניהם,‏ שתקוותם היא שמימית,‏ ’‏צופים אל הדברים שאינם נראים’‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏16–18;‏ ה׳:‏6,‏ 7‏)‏ המשיחיים שתקוותם ארצית מצפים למעשי ריפוי גופניים נפלאים שיתחוללו בעולמו החדש של אלהים.‏

17,‏ 18.‏ אילו אמצעים מאת יהוה מתוארים בספר ההתגלות כ״ב:‏1,‏ 2‏,‏ ומדוע דרושה מאיתנו אמונה כדי שנוכל ליהנות מהם?‏

¹⁷ השליח יוחנן התייחס לאותם אמצעים שיעניקו חיי־נצח בספר ההתגלות כ״ב:‏1,‏ 2‏,‏ בזה הלשון:‏ ”‏הוא הראה לי נהר מים חיים,‏ מבהיק כבדולח,‏ יוצא מכסא האלהים והשה.‏ באמצע רחוב העיר ועל שפת הנהר מזה ומזה — עץ חיים עושה פירות שתים־עשרה פעמים,‏ בתיתו בכל חודש וחודש את פריו,‏ ועלה העץ למרפא הגויים”‏.‏ באותם ”‏מים חיים”‏ כלול דבר־האמת של אלהים,‏ וכמו־כן,‏ כל שאר הדברים שיהוה יספק כדי לגאול בני־אדם צייתנים מחטא וממוות,‏ וכדי להעניק להם חיי־נצח על יסוד קרבן־הכופר של ישוע.‏ (‏אפסיים ה׳:‏26;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏1,‏ 2‏)‏ במהלך חייהם על הארץ,‏ ’‏שותים’‏ 000,‏144 תלמידיו המשוחים של המשיח ממה שאלהים מספק כאמצעי חיים באמצעות המשיח,‏ והם נקראים ”‏אילי הצדק”‏.‏ (‏ישעיהו ס״א:‏1–3;‏ ההתגלות י״ד:‏1–5‏)‏ הם הניבו פירות רבים עלי־אדמות.‏ לאחר הקמתם לתחייה בשמים,‏ ייטלו הם חלק בהענקת הברכות שתנבענה מקרבן־הכופר במהלך אלף שנות שלטון המשיח,‏ ל”‏מרפא הגויים”‏ מתוצאות החטא ומהמוות.‏

¹⁸ ככל שתתחזק אמונתנו באותם אמצעים שערך אלהים למעננו,‏ תגבור נכונותנו לציית להנחיותיה של רוח־הקודש ובכך להפיק מהן תועלת.‏ ככל הנראה,‏ נזכה גם לשלימות גופנית במידה שנגלה אמונה במשיח ונתקדם מבחינה רוחנית.‏ אף־על־פי שמומיו הרציניים של הפרט יירפאו בדרך־נס,‏ תהיה התקדמותו לקראת השלימות נעוצה בנקיטת הצעדים הנכונים.‏ הוא יצטרך להמשיך להפיק תועלת באופן קבוע מהאמצעים שמספק יהוה לריפוי על־סמך קרבנו של המשיח.‏ מכאן שהאמונה תשפיע על הריפוי הגופני שלנו ועל התקדמותנו לקראת השלימות.‏

‏”‏נושעתם על־ידי האמונה”‏

19.‏ מדוע חיוני לעמוד איתנים באמונה?‏

¹⁹ עד ששחר העולם החדש של אלהים יפזר את חשכת העולם המושחת הנוכחי,‏ כמה חיוני שעובדי יהוה יישארו יציבים באמונה!‏ אנשים ”‏בלתי מאמינים”‏ יושלכו ל”‏אגם הבוער באש וגופרית”‏,‏ שהוא ”‏המוות השני”‏.‏ הדבר יתרחש,‏ לכל המאוחר,‏ לאחר המיבחן הסופי שייערך בתום אלף שנות שלטון המשיח.‏ (‏ההתגלות כ׳:‏6–10;‏ כ״א:‏8‏)‏ מה רבות יהיו הברכות להן ייזכו כל אלה שימשיכו לגלות אמונה וכך יינצלו כדי ליהנות מעתיד נצחי!‏

20.‏ כיצד יקבל הכתוב בקורינתים א׳.‏ י״ג:‏13 משמעות מיוחדת בתום אלף שנות שלטון המשיח?‏

²⁰ אותה עת,‏ יישאו דברי פאולוס בקורינתים א׳.‏ י״ג:‏13 משמעות מיוחדת:‏ ”‏אך כעת עומדות שלוש אלה:‏ אמונה,‏ תקווה,‏ אהבה;‏ והגדולה שבהן — אהבה”‏.‏ כבר לא יהיה צורך באמונה שההבטחה הנבואית שבבראשית ג׳:‏15 תתממש או בתקווה שהיא תתגשם.‏ הדבר כבר יתרחש עד אז.‏ עם זאת,‏ בתור שומרי נאמנות,‏ נמשיך לקוות ביהוה,‏ להאמין בו ובבנו,‏ ולאהוב אותם כמי שהגשימו אותה נבואה.‏ בנוסף לכך,‏ אהבה עמוקה ולב גדוש הכרת־תודה על הישועה יקשרו אותנו אל אלהים במסירות בלתי־מעורערת לנצח־נצחים.‏ — פטרוס א׳.‏ א׳:‏8,‏ 9‏.‏

21.‏ מה עלינו לעשות כיום כדי ש’‏ניוושע על־ידי האמונה’‏?‏

²¹ דרך אירגונו הגלוי־לעין,‏ סיפק אלהים אמצעי־עזר נפלאים לשם חיזוק אמונתנו.‏ נצל אותם היטב.‏ הייה נוכח בקביעות באסיפות של קהילת משרתי אלהים וטול בהן חלק.‏ (‏עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏ למד בקפדנות את דברו ואת הפרסומים המקראיים.‏ הפצר ביהוה לקבלת רוחו.‏ (‏לוקס י״א:‏13‏)‏ חקה את אמונתם של אלה המנהיגים בענווה את הקהילה.‏ (‏עברים י״ג:‏7‏)‏ עמוד בפני פיתויי העולם.‏ (‏מתי ו׳:‏9,‏ 13‏)‏ כמו־כן,‏ הדק את יחסיך האישיים עם יהוה בכל דרך אפשרית.‏ ומעל לכל,‏ המשך לגלות אמונה.‏ אז,‏ תימנה עם אלה הנושאים חן בעיני יהוה ותיוושע,‏ כשם שפאולוס ציין:‏ ”‏הן בחסד נושעתם על־ידי האמונה;‏ וזאת לא מידכם,‏ כי אם מתנת אלהים היא”‏.‏ — אפסים ב׳:‏8‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1991/‏9/‏15)‏

כיצד תשיב?‏

◻ אילו מיבחני אמונה עומדים בפנינו?‏

◻ באילו שתי דרכים יכולה האמונה להבריאנו?‏

◻ לאור הכתוב בפטרוס א׳.‏ א׳:‏9‏,‏ עד מתי יהא עלינו לגלות אמונה?‏

◻ אילו אמצעים עוזרים לנו לחזק את אמונתנו?‏

‏[‏תמונה בעמוד]‏

בדומה לאב אשר ישוע ריפא את בנו,‏ האם חש אתה בצורך ליותר אמונה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

על־מנת להינצל מן ”‏הצרה הגדולה”‏,‏ תידרש מאיתנו אמונה דומה לזו של נוח ובני־משפחתו