שאלות של קוראים

מדוע שלח נוח מן התיבה קודם עורב ולאחר־מכן יונה?‏

כתבי־הקודש אינם מספקים לנו הסבר מפורט.‏ ברם,‏ ניתן להבחין בהיגיון בקו־פעולתו של נוח.‏

במשך ארבעים יום וארבעים לילה,‏ ניתך על כדור־הארץ גשם עז,‏ בגרמו למבול שכיסה אפילו את פיסגות ההרים במשך חמישה חודשים.‏ ואז,‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏ותנח התיבה.‏.‏.‏ על הרי־אררט”‏.‏ (‏בראשית ז׳:‏6 עד ח׳:‏4‏)‏ כעבור מספר חודשים,‏ לאחר ש”‏נראו ראשי ההרים”‏,‏ ”‏וישלח [‏נוח]‏ את העורב,‏ ויצא יצוא ושוב”‏.‏ — בראשית ח׳:‏5,‏ 7‏.‏

מדוע בחר בעורב?‏ ציפור זו חזקה מאוד בעת מעופה,‏ והיא יכולה ליזון ממבחר רב של דברי מאכל,‏ אפילו פגרים.‏ יתכן שנוח שלח את העורב כדי לבחון אם ישוב או שמא יתרחק מהתיבה,‏ באכלו משרידי פגרים שנחשפו עם נסיגת המים והופעת היבשה.‏ אך,‏ העורב לא נשאר רחוק מן התיבה זמן רב.‏ כתבי־הקודש מוסרים שהוא שב,‏ אך לא נאמר שהוא שב אל נוח.‏ אפשר שחזר ונח על מיכסה התיבה בין מעופיו לחיפוש אחר מזון בגופות שצפו על־פני המים שטרם נסוגו.‏

מאוחר יותר,‏ בחר נוח לשלוח יונה.‏ אנו קוראים:‏ ”‏ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה,‏ ותשב אליו אל התיבה”‏.‏ (‏בראשית ח׳:‏9‏)‏ הדבר מרמז על כך שבדרכה שלה,‏ יכלה היונה לשמש כאמצעי־עזר לקבוע באיזו מידה נסוגו מי המבול.‏ היונים מגלות אימון ניכר בבני־אדם.‏ נוח יכול היה לצפות שהיונה תשוב,‏ לא רק לנוּח על מיכסה התיבה,‏ אלא אל נוח עצמו.‏

נאמר על היונים שהן נחתות רק על קרקע יבשה,‏ וידועות כמנמיכות עוף בגאיות וניזונות מצמחיה.‏ (‏יחזקאל ז׳:‏16‏)‏ האנציקלופדיה לחייהם של בעלי־החיים בעריכת גרזימק מציינת:‏ ”‏כשם שנכון לגבי כל סוגי היונים הניזונות מזרעים ואגוזים,‏ מתקשות הן למצוא מזון כששלג [‏או מים]‏ מכסה את האדמה במשך יממה שלמה או יותר,‏ משום שרוב מזונן נמצא על הקרקע”‏.‏ לכן,‏ היונה עשויה היתה להביא לנוח ראיה לכך שמצאה קרקע יבשה או ניצנים של צמחים פורחים.‏ בפעם הראשונה שנוח שילח אותה,‏ היונה פשוט שבה אליו אל תוך התיבה.‏ בפעם השנייה,‏ שבה היונה כשעלה זית במקורה.‏ בפעם השלישית,‏ לא שבה,‏ ובכך סיפקה הוכחה שאפשרי ובטוח לנוח לצאת את התיבה.‏ — בראשית ח׳:‏8–12‏.‏

בו בזמן שאחדים עשויים לראות בהם פרטים לא־משמעותיים,‏ העובדה שהתיאור הינו כה מפורט,‏ ללא כל מאמץ מיוחד להסביר כל פרט ופרט,‏ משקפת את מהימנותם של כתבי־הקודש.‏ הדבר מהווה עבורנו סיבה נוספת לקבל את התיאור,‏ לא כאמצאה או פרי דימיון,‏ אלא כמהימן לחלוטין.‏ אי־הימצאותם של פרטים והסברים מלאים ומקיפים,‏ מצביעה גם על כך שיהיו דברים מעניינים רבים שהמשיחיים הנאמנים יוכלו לשאול את נוח לאחר תקומתו לתחייה.‏ הוא ישמח להסביר את כל הסיבות למעשיו.‏ — עברים י״א:‏7,‏ 39‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏1/‏15)‏