”למען תיראה התקדמותך לכל”
”כשהייתי לאיש שמתי קץ לדברי הילדות”. — קורינתים א׳. י״ג:11.
1. כיצד מהווה הגדילה עדות לפלא הבריאה?
מביצית כה זעירה, עד כי ניתן לראותה רק מבעד למיקרוסקופ, עשוי הלווייתן להגיע לממדים של יצור שאורכו למעלה מ־30 מטר ומשקלו למעלה מ־80 טון! בדומה לכך, מאחד הזרעים הזעירים ביותר, צומח עץ הסאקויה הענק ומתנשא לגובה של למעלה מ־90 מטר. אמת, הצמיחה היא אחד מפלאי החיים. כשם שניסח זאת השליח פאולוס, אנו נוטעים ומשקים, אך ”אלהים [הוא] המצמיח”. — קורינתים א׳. ג׳:7, ד”ץ.
2. איזה סוג של גדילה חזה המקרא?
2 ברם, קיימת צמיחה מסוג אחר, מפליאה לא פחות, כפי שחזה אותה מראש הנביא ישעיהו: ”הקטון יהיה לאלף, והצעיר לגוי עצום. אני יהוה בעיתה אחישנה”. (ישעיהו ס׳:22) נבואה זו זוכה להתגשמותה העיקרית בגידול החל עתה בקהילת משרתי אלהים.
3. כיצד הראה הדו״ח לשנת־השירות 1991 שיהוה מחיש את פעילותם של משרתיו?
3 דו״ח־השירות על הפעילות חובקת־העולם של עדי־יהוה בשנת־השירות 1991, מציין שמספר מבשרי־המלכות הגיע לשיא חדש של 820,278,4, וכן שבמהלך השנה נטבלו סך של 945,300 איש. זרם כה אדיר של חדשים הביא לייסודן של 191,3 קהילות חדשות במשך השנה, ושל מספר נפות ומחוזות חדשים במקביל. משמע הדבר היה ייסוד של למעלה מ־8 קהילות חדשות מדי יום, וייסוד של נפה חדשה כמעט מדי יומיים. איזה גידול מרשים! ברור, אם כן, שיהוה אכן מחיש את הפעילות, ומברך את מאמצי משרתיו. — תהלים קכ״ז:1.
עת לחשבון נפש
4. אילו שאלות עלינו לשקול כאשר אנו מתבוננים אל עבר העתיד?
4 אמנם, הלב מתחמם לנוכח גידול זה, אך ברכה זו טומנת בחובה אחריות מסוימת. השאלה היא, היימצאו ביניהם מספיק אנשים, בוגרים דיים, הנכונים לדאוג לצרכיהם הרוחניים של כל אותם מבשרים חדשים? כשאנו מביטים אל העתיד, אנו עשויים להיות המומים מול הצורך ההולך וגובר בחלוצים, במשרתים־עוזרים, בזקני־קהילה, ובמשגיחים נודדים, כדי לדאוג לגידול ולהתרחבות, זאת בנוסף למספר המתנדבים הדרושים לעבודה במשרדי־הסניפים ובבתי־אל ברחבי העולם, כדי לתמוך בפעילות זו. מאין יבואו כל אותם המונים? ללא ספק, הקציר הוא רב. אך, מי מסוגלים כיום לדאוג לצרכיהם של כל אותם פועלים הדרושים למלאכת הקציר? — מתי ט׳:37, 38.
5. אילו מצבים נוצרו באיזורים מסוימים, בעקבות הגידול המהיר?
5 דוּוח, למשל, שבאיזורים מסוימים בעולם, ישנן קהילות המונות כמאה מבשרי־מלכות וביניהם אך ורק זקן־קהילה בודד ומשרת־עוזר אחד או שניים. לעתים, מוטל על זקן־קהילה אחד לשרת שתי קהילות. במקומות אחרים, הדרישה למשיחיים הכשירים לנהל שיעורי־מקרא ביתיים כה גדול, עד כי יש צורך לערוך רשימת־המתנה למעוניינים ללמוד. באיזורים אחרים נוסדות קהילות בקצב כה מהיר עד כי שלוש, ארבע ואפילו חמש קהילות נאלצות כולן להשתמש באותו אולם־מלכות. אפשר שהיית עד לגידול מעין זה בסביבת־מגוריך.
6. מדוע יש צורך בעריכת חשבון־נפש מצידנו דווקא בעת זו?
6 מה מלמדות אותנו עובדות אלה? שלאור התקופה המיוחדת בה אנו חיים, על כל אחד מאיתנו לבחון את נסיבותיו כדי להיווכח אם הוא אכן מנצל את זמנו ואת נכסיו על הצד הטוב ביותר, על־מנת להיענות לצורך הקיים. (אפסים ה׳:15–17) השליח פאולוס כתב למשיחיים ממוצא עברי בני המאה הראשונה לספירה: ”הנה בזמן שעליכם להיות כבר מורים, שוב צריכים אתם למישהו שילמד אתכם את ראשית יסודות דברי אלהים ונהייתם זקוקים לחלב ולא למזון מוצק”. (עברים ה׳:12) כשם שמדגישות לנו מלים אלה, על כל משיחי להגיע באופן אישי לבגרות רוחנית. שכן, קיימת הסכנה שהוא ירבוץ בינקוּת רוחנית במקום להתקדם אלי בגרות משיחית. בתואם עם כך, מאיץ בנו השליח פאולוס: ”נסו את עצמכם אם עומדים אתם באמונה, בחנו את עצמכם”. (קורינתים ב׳. י״ג:5) האם אתה ’בוחן את עצמך’, במגמה לברר אם גדלת באופן רוחני מאז שנטבלת? או שמא שוקט אתה על שמריך? השאלה היא: כיצד ניתן לדעת?
”דברי הילדוּת”
7. כדי שהתקדמותנו הרוחנית תיראה לכל, מה עלינו לעשות?
7 ”בהיותי ילד דיברתי כילד, הבנתי כילד, חשבתי כילד. כשהייתי לאיש שמתי קץ לדברי הילדוּת”, כתב השליח פאולוס. (קורינתים א׳. י״ג:11) בשלב מסוים של התפתחותנו הרוחנית, כולנו היינו ילדים בחשיבתנו ובמעשינו. אולם, כדי שתיראה התקדמות מצידנו, עלינו לוותר על ”דברי הילדות”, כשם שציין השליח פאולוס. מה הם, אם־כן, כמה מאותם ’דברי ילדות’?
8. לאור דברי פאולוס בעברים ה׳:13, 14, מהו אחד מ’דברי הילדות’?
8 ראשית, שים לב לדברי פאולוס בעברים ה׳:13, 14: ”הן כל מי שמאכלו חלב איננו מבין בדברי צדק, כי עודנו תינוק. אך המאכל המוצק הוא למבוגרים, אלה אשר חושיהם הורגלו על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע”. האם אתה ”מבין בדברי צדק”? האם מכיר אתה את דבר־אלהים, כתבי־הקודש, על בוריו כך שאתה מסוגל להשתמש בו ”להבחין בין טוב לרע”? פאולוס אמר שאנשים בוגרים מסוגלים לעשות כן, מפני שהם ניזונים בקביעות מ”המאכל המוצק”. לפיכך, תיאבונו הרוחני של הפרט, או תשוקתו למזון רוחני מוצק, מהווה סימן־היכר לאדם שהתבגר מבחינה רוחנית, ולא נותר בינקותו כ”תינוק”.
9. כיצד מעיד תיאבונו הרוחני של הפרט על התקדמותו הרוחנית?
9 האם יש לך תיאבון רוחני בריא? מהי השקפתך באשר לאספקה השופעת של מזון רוחני שמגיש לנו יהוה בקביעות באמצעות פירסומים המבוססים על המקרא, ואסיפות וכינוסים משיחיים? (ישעיהו ס״ה:13) ללא ספק, הינך שמח מאוד כאשר מודיעים מעל במת הכינוס או האסיפה על הוצאה לאור של פירסומים חדשים. אך, מה עושה אתה באותם פירסומים בהגיעך הביתה? מה הינך עושה כשאתה מקבל הוצאה חדשה של חוברת המצפה או עורו!? האם אתה מקדיש זמן כדי לקרוא אותן, או שמא אתה מדפדף בהן כדי לקלוט את הדברים הבולטים יותר, ואזי מצרף אותן לאוסף הספרות שעל מדף־הספרים? ניתן להציג שאלות דומות גם בנוגע לאסיפות הקהילה המשיחית. האם נוכח אתה בהן בקביעות? המתכונן אתה לאסיפות ומשתתף בהן? כפי הנראה, ישנם שנפלו קרבן ל’הרגלי אכילה’ ירודים של מזון רוחני, בקראם את החומר באופן שטחי או ב’בלעם’ אותו בחופזה. עד כמה שונה היתה תחושתו של מחבר התהלים, אשר כתב: ”מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי [נושא למחשבה ולדיבור]”. המלך דוד אף הוסיף ואמר: ”אודך בקהל רב; בעם עצום אהללך”. (תהלים ל״ה:18; קי״ט:97) ברור, איפוא, שגילוי הערכה מצידנו לאמצעים הרוחניים שלרשותנו, משקף את התקדמותנו הרוחנית.
10. איזה מאפיין של ’ילדות’ רוחנית מוזכר באפסים ד׳:14?
10 פאולוס הצביע על מאפיין אחר של ”תינוק” רוחני, בהזהירו: ”וכך לא נהיה עוד ילדים נידפים ומִטלטלים ברוח של כל תורה המופצת על־ידי בני־אדם בעורמה ובתרמית כדי להטעות”. (אפסים ד׳:14) כשם שהורים יודעים זאת היטב, ילדים סקרנים מטבעם. מבחינה מסוימת זוהי תכונה חיובית, מפני שהיא דוחפת אותם לחקור, ללמוד ולהתפתח בהדרגה עד להתבגרותם. יחד עם זאת, טמונה בכך סכנה מפני שקל מאוד להסיח את דעתם מדבר אחד למשנהו. אף גרוע מכך, בשל חוסר ניסיון, סקרנותם מובילה אותם, לעתים קרובות, לבעיות חמורות, בסכנם הן את עצמם והן אחרים. הדבר נכון גם באשר לזה שהוא עודו ’ילד’ מבחינה רוחנית.
11. (א) מדוע השתמש פאולוס בביטוי ”ברוח של כל תורה”? (ב) מול אילו ’רוחות’ ניצבים אנו כיום?
11 למה התכוון, אם כן, פאולוס באמרו שילדים מבחינה רוחנית ”נידפים ומִטלטלים ברוח של כל תורה”? המלה ”רוח”, במקרה זה, מתורגמת מהמלה היוונית אנֶמוֹס, אשר בנוגע אליה מציין ספר־העזר International Critical Commentary (הפרשנות הבקורתית הבינלאומית) ש”נבחרה כנראה כמתאימה למושג של השתנוּת, חוסר יציבות”. הדבר בא לידי ביטוי בהמשך דבריו של פאולוס, ”המופצת על־ידי בני־אדם בעורמה ובתרמית כדי להטעות”. משמעותה הבסיסית של המלה ”עורמה” בשפה המקורית היא, ”קוביה” או ”משחק קוביות”, כלומר, משחק־מזל. הכוונה היא, שאנו ניצבים ללא הרף בפני רעיונות ושאיפות הנראים לכאורה תמימים, מפתים ואפילו כדאיים. דברי פאולוס מתייחסים בעיקר לדברים הקשורים לאמונתנו — תנועות בין־דתיות, תכניות חברתיות ופוליטיות, וכדומה. (השווה יוחנן א׳. ד׳:1.) עיקרון זה חל, כמו־כן, גם על השגעונות והאופנה של העולם הזה, המשתנים ללא הרף — סיגנונות שונים, בידור על סוגיו, מזון, שמירת הבריאות ותכניות לטיפוח הגוף, וכן הלאה. בשל חוסר ניסיון ושיפוט מוטעה, עלולים דברים אלה להסיח את דעתו של ה’ילד’ הרוחני, לעכב את התקדמותו הרוחנית, להפריע ולמנוע בעדו למלא את חובותיו המשיחיות החשובות יותר. — מתי ו׳:22–25.
12. במה שונים ילדים ממבוגרים באשר לנשיאת אחריות?
12 מאפיין נוסף של ’ילדות’ רוחנית הוא הצורך התמידי בעזרה ובתשומת־לב. ילד אינו מודע לקיומה של אחריות ואף אינו מעוניין בה; הילדוּת היא התקופה בה כמעט הכל מסתכם בשעשועים ובמשחקים. כשם שתיאר זאת פאולוס, הם ’מדברים כילדים, מבינים כילדים וחושבים כילדים’. הם מתייחסים לעובדה שאחרים דואגים להם כדבר מובן מאליו. כך ניתן גם לומר על ’ילד’ מבחינה רוחנית. כאשר התלמיד החדש מגיש את הנאום הראשון שלו באסיפה, או עושה את צעדיו הראשונים בשירות־השדה, ה’הורה’ הרוחני שלו שמח לעשות את כל שביכולתו כדי לעזור לו. אולם, מה קורה אם התלמיד החדש ממשיך להישען על עזרה זו, ומוכיח שאינו מסוגל לשאת באחריות לדאוג לעצמו? ללא ספק, תהא זו עדות ברורה לכך שלא השקיע די מאמצים ביישום הדברים הלכה למעשה.
13. מדוע על כל אחד מאיתנו ללמוד לשאת את נטל אחריותו?
13 בהקשר לכך, הזהיר השליח פאולוס שגם אם עלינו ’לשאת איש את מעמסת רעהו’, עדיין, ”כל אחד יישא את הנטל שלו”. (גלטיים ו׳:2, 5) כמובן, על הפרט להשקיע זמן ומאמצים כדי ללמוד לשאת באחריותו המשיחית, וייתכן שתידרשנה מצידו הקרבות בשטחים שונים בחייו. אולם, תהא זו טעות חמורה מצידו להרשות לעצמו לשקוע יתר־על־המידה בהנאות ובשעשועי החיים, תכניות נופש, טיולים, רדיפה אחר תענוגות, או אפילו שאיפות מיותרות הקשורות לעבודה חילונית — עד אשר יעמוד כצופה־מן־הצד מבלי לגלות כל רצון להרחיב את חלקו בפעילות עשיית־התלמידים או לנסות לקחת על עצמו אחריות, ולהתקדם מבחינה רוחנית. ”הייו עושי הדבר ולא רק שומעים, פן תרמו את עצמכם”, עודד אותנו התלמיד המשיחי יעקב. — יעקב א׳:22; קורינתים א׳. ט״ז:13.
14. מדוע אל לנו להסתפק בגילוי התכונות של ילד באשר לרוחניותנו?
14 אכן, ישנן תכונות רבות המבדילות בברור בין ילד לבין מבוגר. אולם, העיקר הוא, כשם שכתב השליח פאולוס, שעלינו לגדול ולהתגבר בהדרגה על אותם ’דברי ילדות’. (קורינתים א׳. י״ג:11; י״ד:20) אחרת, נפגר מבחינה רוחנית. אך, כיצד יכול הפרט להתקדם? מה כרוך בהשגת התפתחות מתמדת לקראת בגרות רוחנית?
כיצד באה ההתקדמות לידי ביטוי
15. מה הם השלבים הבסיסיים בתהליך הגדילה?
15 ובכן, כיצד באה לידי ביטוי הצמיחה בעולם החי והצומח? ”כל פרט מתחיל את חייו כתא יחיד”, מסבירה The World Book Encyclopedia (אנציקלופדיה מטעם ’וורלד בוּק’). ”התא ניזון מחומרים והופכם לחומרי־הבניין הדרושים לגדילה. כך, אותו תא יחיד גדל מבפנים. הוא יכול להכפיל עצמו, להתחלק וליצור תאים נוספים. התהליך של בנייה, הכפלה והתחלקות הוא הגדילה”. הנקודה הראויה לתשומת־לבנו כאן היא, שהגדילה מתרחשת מבפנים. כאשר התזונה הולמת, מעוכלת ומנוצלת היטב, התוצאה היא גדילה. הדבר נראה בבירור גם כשמדובר בתינוק בן־יומו. כפי שאנו יודעים היטב, תינוק שזה עתה נולד מקבל אספקה קבועה של מזון בעל הרכב מיוחד, חלב, העשיר בשומן ובחלבונים, הנחוצים לגדילה. ומהי התוצאה? קצב הגדילה מבחינת משקל וגובה בשנה הראשונה לחיי הילד, עולה בהרבה על זה שיושג בכל שנה אחרת במהלך חייו.
16. איזה סוג של גדילה בא לידי ביטוי אצל מרבית המעוניינים החדשים הלומדים את המקרא, וכיצד הדבר מתאפשר?
16 ישנם דברים רבים שביכולתנו ללמוד מתהליך הגדילה הטבעי ולייחסם להתקדמות הרוחנית מהניצנים הראשוניים לבגרות. ראשית, תכנית קבועה של ’הזנה’ רוחנית היא חיונית. חשוב אחורה אל הימים בהם התחלת ללמוד את האמת המקראית. אפשר שבדומה לרבים אחרים, ידיעותיך אודות דבר־אלהים שאפו לאפס. אולם, מדי שבוע בשבוע התכוננת לשיעור־המקרא הביתי ונהנית ממנו, ותוך זמן קצר יחסית, הגעת להבנה בסיסית של כל עיקרי־האמונה היסודיים של כתבי־הקודש. חל בך, עליך להודות, גידול מפליא, וזאת בזכות הזנה קבועה מתוך דבר־אלהים!
17. מדוע תכנית של ’הזנה’ רוחנית קבועה כה חיונית?
17 אם כן, מה בנוגע להווה? האם עדיין מקיים אתה תכנית קבועה של הזנה רוחנית? אל לך להניח שמאחר שכבר נטבלת, אין כל צורך בלימוד קבוע ושיטתי, שהוא בעצם ’אכילת’ מזון רוחני. גם כשטימותיוס היה כבר משגיח משיחי בוגר, פאולוס עודדו: ”שים לבך אל הדברים האלה, התמד בהם, למען תיראה התקדמותך לכל”. (טימותיוס א׳. ד׳:15) עד כמה נחוץ שכל אחד מאיתנו יוסיף לעשות כן! אם אתה מעוניין שהתקדמותך הרוחנית תיראה לכל, מאמצים כגון אלה הינם חיוניים.
18. כיצד התקדמותו הרוחנית של הפרט ’נראית לכל’?
18 התקדמות גלויה מצד הפרט, אין משמעה מאמצים מיוחדים להפגנת הידע שרכש או לנסיונות להרשים אחרים. ישוע הצהיר: ”אתם אור העולם. עיר שוכנת על הר אינה יכולה להיסתר”, וכן ”מתוך השופע בלב מדבר הפה”. (מתי ה׳:14; י״ב:34) כאשר לבנו ומחשבותינו מלאים בדברים הטובים שבדבר־אלהים, אין אנו יכולים אלא לגלות זאת במעשינו ובדיבורנו.
19. מה עלינו להיות נחושים בדעתנו לעשות באשר להתקדמותנו הרוחנית, ולאיזו תוצאה נוכל לצפות?
19 לפיכך, השאלה היא: האם אתה לומד את המקרא בקביעות ונוכח בהתמדה באסיפות הקהילה המשיחית, כדי לספוג את החומרים המזינים שביכולתם להביא לגדילתך הרוחנית הפנימית? אל תסתפק בצפייה־מן־הצד בכל הקשור בהתפתחות רוחנית. נקוט צעדים משמעותיים כדי להבטיח שתפיק את מלוא התועלת משפע המזון הרוחני שיהוה מספק. אם אתה אחד אשר ’בתורת יהוה חפצו, ובתורתו הוגה יומם ולילה’, אזי ניתן לייחס לך גם את המשך הדברים: ”והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו יתן בעיתו ועלֵהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח”. (תהלים א׳:2, 3) מה, אם כן, ניתן לעשות כדי להבטיח את המשך התקדמותך הרוחנית? בכך נדון במאמר הבא.
(מקור המאמר: 1992/8/1)
כיצד תשיב?
◻ מדוע עת זו מתאימה לבחון את התקדמותנו הרוחנית?
◻ כיצד קשורה הגדילה הרוחנית בתיאבון לדברים רוחניים?
◻ מהי משמעות הביטוי ”רוח של כל תורה”?
◻ מדוע על כל אחד מאיתנו לשאת את הנטל שלו?
◻ כיצד ניתן להשיג התקדמות רוחנית?
[תמונה בעמוד 10]
האם אתה מקדיש זמן די־הצורך לקריאת ספרות המבוססת על המקרא?