‏”‏למען תיראה התקדמותך לכל”‏

‏”‏כשהייתי לאיש שמתי קץ לדברי הילדות”‏.‏ — קורינתים א׳.‏ י״ג:‏11‏.‏

1.‏ כיצד מהווה הגדילה עדות לפלא הבריאה?‏

מביצית כה זעירה,‏ עד כי ניתן לראותה רק מבעד למיקרוסקופ,‏ עשוי הלווייתן להגיע לממדים של יצור שאורכו למעלה מ־30 מטר ומשקלו למעלה מ־80 טון!‏ בדומה לכך,‏ מאחד הזרעים הזעירים ביותר,‏ צומח עץ הסאקויה הענק ומתנשא לגובה של למעלה מ־90 מטר.‏ אמת,‏ הצמיחה היא אחד מפלאי החיים.‏ כשם שניסח זאת השליח פאולוס,‏ אנו נוטעים ומשקים,‏ אך ”‏אלהים [‏הוא]‏ המצמיח”‏.‏ — קורינתים א׳.‏ ג׳:‏7‏,‏ ד”‏ץ‏.‏

2.‏ איזה סוג של גדילה חזה המקרא?‏

² ברם,‏ קיימת צמיחה מסוג אחר,‏ מפליאה לא פחות,‏ כפי שחזה אותה מראש הנביא ישעיהו:‏ ”‏הקטון יהיה לאלף,‏ והצעיר לגוי עצום.‏ אני יהוה בעיתה אחישנה”‏.‏ (‏ישעיהו ס׳:‏22‏)‏ נבואה זו זוכה להתגשמותה העיקרית בגידול החל עתה בקהילת משרתי אלהים.‏

3.‏ כיצד הראה הדו״ח לשנת־השירות 1991 שיהוה מחיש את פעילותם של משרתיו?‏

³ דו״ח־השירות על הפעילות חובקת־העולם של עדי־יהוה בשנת־השירות 1991,‏ מציין שמספר מבשרי־המלכות הגיע לשיא חדש של 820,‏278,‏4,‏ וכן שבמהלך השנה נטבלו סך של 945,‏300 איש.‏ זרם כה אדיר של חדשים הביא לייסודן של 191,‏3 קהילות חדשות במשך השנה,‏ ושל מספר נפות ומחוזות חדשים במקביל.‏ משמע הדבר היה ייסוד של למעלה מ־8 קהילות חדשות מדי יום,‏ וייסוד של נפה חדשה כמעט מדי יומיים.‏ איזה גידול מרשים!‏ ברור,‏ אם כן,‏ שיהוה אכן מחיש את הפעילות,‏ ומברך את מאמצי משרתיו.‏ — תהלים קכ״ז:‏1‏.‏

עת לחשבון נפש

4.‏ אילו שאלות עלינו לשקול כאשר אנו מתבוננים אל עבר העתיד?‏

⁴ אמנם,‏ הלב מתחמם לנוכח גידול זה,‏ אך ברכה זו טומנת בחובה אחריות מסוימת.‏ השאלה היא,‏ היימצאו ביניהם מספיק אנשים,‏ בוגרים דיים,‏ הנכונים לדאוג לצרכיהם הרוחניים של כל אותם מבשרים חדשים?‏ כשאנו מביטים אל העתיד,‏ אנו עשויים להיות המומים מול הצורך ההולך וגובר בחלוצים,‏ במשרתים־עוזרים,‏ בזקני־קהילה,‏ ובמשגיחים נודדים,‏ כדי לדאוג לגידול ולהתרחבות,‏ זאת בנוסף למספר המתנדבים הדרושים לעבודה במשרדי־הסניפים ובבתי־אל ברחבי העולם,‏ כדי לתמוך בפעילות זו.‏ מאין יבואו כל אותם המונים?‏ ללא ספק,‏ הקציר הוא רב.‏ אך,‏ מי מסוגלים כיום לדאוג לצרכיהם של כל אותם פועלים הדרושים למלאכת הקציר?‏ — מתי ט׳:‏37,‏ 38‏.‏

5.‏ אילו מצבים נוצרו באיזורים מסוימים,‏ בעקבות הגידול המהיר?‏

⁵ דוּוח,‏ למשל,‏ שבאיזורים מסוימים בעולם,‏ ישנן קהילות המונות כמאה מבשרי־מלכות וביניהם אך ורק זקן־קהילה בודד ומשרת־עוזר אחד או שניים.‏ לעתים,‏ מוטל על זקן־קהילה אחד לשרת שתי קהילות.‏ במקומות אחרים,‏ הדרישה למשיחיים הכשירים לנהל שיעורי־מקרא ביתיים כה גדול,‏ עד כי יש צורך לערוך רשימת־המתנה למעוניינים ללמוד.‏ באיזורים אחרים נוסדות קהילות בקצב כה מהיר עד כי שלוש,‏ ארבע ואפילו חמש קהילות נאלצות כולן להשתמש באותו אולם־מלכות.‏ אפשר שהיית עד לגידול מעין זה בסביבת־מגוריך.‏

6.‏ מדוע יש צורך בעריכת חשבון־נפש מצידנו דווקא בעת זו?‏

⁶ מה מלמדות אותנו עובדות אלה?‏ שלאור התקופה המיוחדת בה אנו חיים,‏ על כל אחד מאיתנו לבחון את נסיבותיו כדי להיווכח אם הוא אכן מנצל את זמנו ואת נכסיו על הצד הטוב ביותר,‏ על־מנת להיענות לצורך הקיים.‏ (‏אפסים ה׳:‏15–17‏)‏ השליח פאולוס כתב למשיחיים ממוצא עברי בני המאה הראשונה לספירה:‏ ”‏הנה בזמן שעליכם להיות כבר מורים,‏ שוב צריכים אתם למישהו שילמד אתכם את ראשית יסודות דברי אלהים ונהייתם זקוקים לחלב ולא למזון מוצק”‏.‏ (‏עברים ה׳:‏12‏)‏ כשם שמדגישות לנו מלים אלה,‏ על כל משיחי להגיע באופן אישי לבגרות רוחנית.‏ שכן,‏ קיימת הסכנה שהוא ירבוץ בינקוּת רוחנית במקום להתקדם אלי בגרות משיחית.‏ בתואם עם כך,‏ מאיץ בנו השליח פאולוס:‏ ”‏נסו את עצמכם אם עומדים אתם באמונה,‏ בחנו את עצמכם”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ י״ג:‏5‏)‏ האם אתה ’‏בוחן את עצמך’‏,‏ במגמה לברר אם גדלת באופן רוחני מאז שנטבלת?‏ או שמא שוקט אתה על שמריך?‏ השאלה היא:‏ כיצד ניתן לדעת?‏

‏”‏דברי הילדוּת”‏

7.‏ כדי שהתקדמותנו הרוחנית תיראה לכל,‏ מה עלינו לעשות?‏

⁷ ”‏בהיותי ילד דיברתי כילד,‏ הבנתי כילד,‏ חשבתי כילד.‏ כשהייתי לאיש שמתי קץ לדברי הילדוּת”‏,‏ כתב השליח פאולוס.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏11‏)‏ בשלב מסוים של התפתחותנו הרוחנית,‏ כולנו היינו ילדים בחשיבתנו ובמעשינו.‏ אולם,‏ כדי שתיראה התקדמות מצידנו,‏ עלינו לוותר על ”‏דברי הילדות”‏,‏ כשם שציין השליח פאולוס.‏ מה הם,‏ אם־כן,‏ כמה מאותם ’‏דברי ילדות’‏?‏

8.‏ לאור דברי פאולוס בעברים ה׳:‏13,‏ 14‏,‏ מהו אחד מ’‏דברי הילדות’‏?‏

⁸ ראשית,‏ שים לב לדברי פאולוס בעברים ה׳:‏13,‏ 14‏:‏ ”‏הן כל מי שמאכלו חלב איננו מבין בדברי צדק,‏ כי עודנו תינוק.‏ אך המאכל המוצק הוא למבוגרים,‏ אלה אשר חושיהם הורגלו על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע”‏.‏ האם אתה ”‏מבין בדברי צדק”‏?‏ האם מכיר אתה את דבר־אלהים,‏ כתבי־הקודש,‏ על בוריו כך שאתה מסוגל להשתמש בו ”‏להבחין בין טוב לרע”‏?‏ פאולוס אמר שאנשים בוגרים מסוגלים לעשות כן,‏ מפני שהם ניזונים בקביעות מ”‏המאכל המוצק”‏.‏ לפיכך,‏ תיאבונו הרוחני של הפרט,‏ או תשוקתו למזון רוחני מוצק,‏ מהווה סימן־היכר לאדם שהתבגר מבחינה רוחנית,‏ ולא נותר בינקותו כ”‏תינוק”‏.‏

9.‏ כיצד מעיד תיאבונו הרוחני של הפרט על התקדמותו הרוחנית?‏

⁹ האם יש לך תיאבון רוחני בריא?‏ מהי השקפתך באשר לאספקה השופעת של מזון רוחני שמגיש לנו יהוה בקביעות באמצעות פירסומים המבוססים על המקרא,‏ ואסיפות וכינוסים משיחיים?‏ (‏ישעיהו ס״ה:‏13‏)‏ ללא ספק,‏ הינך שמח מאוד כאשר מודיעים מעל במת הכינוס או האסיפה על הוצאה לאור של פירסומים חדשים.‏ אך,‏ מה עושה אתה באותם פירסומים בהגיעך הביתה?‏ מה הינך עושה כשאתה מקבל הוצאה חדשה של חוברת המצפה או עורו!‏‏?‏ האם אתה מקדיש זמן כדי לקרוא אותן,‏ או שמא אתה מדפדף בהן כדי לקלוט את הדברים הבולטים יותר,‏ ואזי מצרף אותן לאוסף הספרות שעל מדף־הספרים?‏ ניתן להציג שאלות דומות גם בנוגע לאסיפות הקהילה המשיחית.‏ האם נוכח אתה בהן בקביעות?‏ המתכונן אתה לאסיפות ומשתתף בהן?‏ כפי הנראה,‏ ישנם שנפלו קרבן ל’‏הרגלי אכילה’‏ ירודים של מזון רוחני,‏ בקראם את החומר באופן שטחי או ב’‏בלעם’‏ אותו בחופזה.‏ עד כמה שונה היתה תחושתו של מחבר התהלים,‏ אשר כתב:‏ ”‏מה אהבתי תורתך,‏ כל היום היא שיחתי [‏נושא למחשבה ולדיבור]‏”‏.‏ המלך דוד אף הוסיף ואמר:‏ ”‏אודך בקהל רב;‏ בעם עצום אהללך”‏.‏ (‏תהלים ל״ה:‏18;‏ קי״ט:‏97‏)‏ ברור,‏ איפוא,‏ שגילוי הערכה מצידנו לאמצעים הרוחניים שלרשותנו,‏ משקף את התקדמותנו הרוחנית.‏

10.‏ איזה מאפיין של ’‏ילדות’‏ רוחנית מוזכר באפסים ד׳:‏14‏?‏

¹⁰ פאולוס הצביע על מאפיין אחר של ”‏תינוק”‏ רוחני,‏ בהזהירו:‏ ”‏וכך לא נהיה עוד ילדים נידפים ומִטלטלים ברוח של כל תורה המופצת על־ידי בני־אדם בעורמה ובתרמית כדי להטעות”‏.‏ (‏אפסים ד׳:‏14‏)‏ כשם שהורים יודעים זאת היטב,‏ ילדים סקרנים מטבעם.‏ מבחינה מסוימת זוהי תכונה חיובית,‏ מפני שהיא דוחפת אותם לחקור,‏ ללמוד ולהתפתח בהדרגה עד להתבגרותם.‏ יחד עם זאת,‏ טמונה בכך סכנה מפני שקל מאוד להסיח את דעתם מדבר אחד למשנהו.‏ אף גרוע מכך,‏ בשל חוסר ניסיון,‏ סקרנותם מובילה אותם,‏ לעתים קרובות,‏ לבעיות חמורות,‏ בסכנם הן את עצמם והן אחרים.‏ הדבר נכון גם באשר לזה שהוא עודו ’‏ילד’‏ מבחינה רוחנית.‏

11.‏ (‏א)‏ מדוע השתמש פאולוס בביטוי ”‏ברוח של כל תורה”‏?‏ (‏ב)‏ מול אילו ’‏רוחות’‏ ניצבים אנו כיום?‏

¹¹ למה התכוון,‏ אם כן,‏ פאולוס באמרו שילדים מבחינה רוחנית ”‏נידפים ומִטלטלים ברוח של כל תורה”‏?‏ המלה ”‏רוח”‏,‏ במקרה זה,‏ מתורגמת מהמלה היוונית אנֶמוֹס‏,‏ אשר בנוגע אליה מציין ספר־העזר International Critical Commentary (‏הפרשנות הבקורתית הבינלאומית)‏ ש”‏נבחרה כנראה כמתאימה למושג של השתנוּת,‏ חוסר יציבות”‏.‏ הדבר בא לידי ביטוי בהמשך דבריו של פאולוס,‏ ”‏המופצת על־ידי בני־אדם בעורמה ובתרמית כדי להטעות”‏.‏ משמעותה הבסיסית של המלה ”‏עורמה”‏ בשפה המקורית היא,‏ ”‏קוביה”‏ או ”‏משחק קוביות”‏,‏ כלומר,‏ משחק־מזל.‏ הכוונה היא,‏ שאנו ניצבים ללא הרף בפני רעיונות ושאיפות הנראים לכאורה תמימים,‏ מפתים ואפילו כדאיים.‏ דברי פאולוס מתייחסים בעיקר לדברים הקשורים לאמונתנו — תנועות בין־דתיות,‏ תכניות חברתיות ופוליטיות,‏ וכדומה.‏ (‏השווה יוחנן א׳.‏ ד׳:‏1‏.‏)‏ עיקרון זה חל,‏ כמו־כן,‏ גם על השגעונות והאופנה של העולם הזה,‏ המשתנים ללא הרף — סיגנונות שונים,‏ בידור על סוגיו,‏ מזון,‏ שמירת הבריאות ותכניות לטיפוח הגוף,‏ וכן הלאה.‏ בשל חוסר ניסיון ושיפוט מוטעה,‏ עלולים דברים אלה להסיח את דעתו של ה’‏ילד’‏ הרוחני,‏ לעכב את התקדמותו הרוחנית,‏ להפריע ולמנוע בעדו למלא את חובותיו המשיחיות החשובות יותר.‏ — מתי ו׳:‏22–25‏.‏

12.‏ במה שונים ילדים ממבוגרים באשר לנשיאת אחריות?‏

¹² מאפיין נוסף של ’‏ילדות’‏ רוחנית הוא הצורך התמידי בעזרה ובתשומת־לב.‏ ילד אינו מודע לקיומה של אחריות ואף אינו מעוניין בה;‏ הילדוּת היא התקופה בה כמעט הכל מסתכם בשעשועים ובמשחקים.‏ כשם שתיאר זאת פאולוס,‏ הם ’‏מדברים כילדים,‏ מבינים כילדים וחושבים כילדים’‏.‏ הם מתייחסים לעובדה שאחרים דואגים להם כדבר מובן מאליו.‏ כך ניתן גם לומר על ’‏ילד’‏ מבחינה רוחנית.‏ כאשר התלמיד החדש מגיש את הנאום הראשון שלו באסיפה,‏ או עושה את צעדיו הראשונים בשירות־השדה,‏ ה’‏הורה’‏ הרוחני שלו שמח לעשות את כל שביכולתו כדי לעזור לו.‏ אולם,‏ מה קורה אם התלמיד החדש ממשיך להישען על עזרה זו,‏ ומוכיח שאינו מסוגל לשאת באחריות לדאוג לעצמו?‏ ללא ספק,‏ תהא זו עדות ברורה לכך שלא השקיע די מאמצים ביישום הדברים הלכה למעשה.‏

13.‏ מדוע על כל אחד מאיתנו ללמוד לשאת את נטל אחריותו?‏

¹³ בהקשר לכך,‏ הזהיר השליח פאולוס שגם אם עלינו ’‏לשאת איש את מעמסת רעהו’‏,‏ עדיין,‏ ”‏כל אחד יישא את הנטל שלו”‏.‏ (‏גלטיים ו׳:‏2,‏ 5‏)‏ כמובן,‏ על הפרט להשקיע זמן ומאמצים כדי ללמוד לשאת באחריותו המשיחית,‏ וייתכן שתידרשנה מצידו הקרבות בשטחים שונים בחייו.‏ אולם,‏ תהא זו טעות חמורה מצידו להרשות לעצמו לשקוע יתר־על־המידה בהנאות ובשעשועי החיים,‏ תכניות נופש,‏ טיולים,‏ רדיפה אחר תענוגות,‏ או אפילו שאיפות מיותרות הקשורות לעבודה חילונית — עד אשר יעמוד כצופה־מן־הצד מבלי לגלות כל רצון להרחיב את חלקו בפעילות עשיית־התלמידים או לנסות לקחת על עצמו אחריות,‏ ולהתקדם מבחינה רוחנית.‏ ”‏הייו עושי הדבר ולא רק שומעים,‏ פן תרמו את עצמכם”‏,‏ עודד אותנו התלמיד המשיחי יעקב.‏ — יעקב א׳:‏22;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ז:‏13‏.‏

14.‏ מדוע אל לנו להסתפק בגילוי התכונות של ילד באשר לרוחניותנו?‏

¹⁴ אכן,‏ ישנן תכונות רבות המבדילות בברור בין ילד לבין מבוגר.‏ אולם,‏ העיקר הוא,‏ כשם שכתב השליח פאולוס,‏ שעלינו לגדול ולהתגבר בהדרגה על אותם ’‏דברי ילדות’‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏11;‏ י״ד:‏20‏)‏ אחרת,‏ נפגר מבחינה רוחנית.‏ אך,‏ כיצד יכול הפרט להתקדם?‏ מה כרוך בהשגת התפתחות מתמדת לקראת בגרות רוחנית?‏

כיצד באה ההתקדמות לידי ביטוי

15.‏ מה הם השלבים הבסיסיים בתהליך הגדילה?‏

¹⁵ ובכן,‏ כיצד באה לידי ביטוי הצמיחה בעולם החי והצומח?‏ ”‏כל פרט מתחיל את חייו כתא יחיד”‏,‏ מסבירה The World Book Encyclopedia (‏אנציקלופדיה מטעם ’‏וורלד בוּק’‏)‏.‏ ”‏התא ניזון מחומרים והופכם לחומרי־הבניין הדרושים לגדילה.‏ כך,‏ אותו תא יחיד גדל מבפנים.‏ הוא יכול להכפיל עצמו,‏ להתחלק וליצור תאים נוספים.‏ התהליך של בנייה,‏ הכפלה והתחלקות הוא הגדילה”‏.‏ הנקודה הראויה לתשומת־לבנו כאן היא,‏ שהגדילה מתרחשת מבפנים‏.‏ כאשר התזונה הולמת,‏ מעוכלת ומנוצלת היטב,‏ התוצאה היא גדילה.‏ הדבר נראה בבירור גם כשמדובר בתינוק בן־יומו.‏ כפי שאנו יודעים היטב,‏ תינוק שזה עתה נולד מקבל אספקה קבועה של מזון בעל הרכב מיוחד,‏ חלב,‏ העשיר בשומן ובחלבונים,‏ הנחוצים לגדילה.‏ ומהי התוצאה?‏ קצב הגדילה מבחינת משקל וגובה בשנה הראשונה לחיי הילד,‏ עולה בהרבה על זה שיושג בכל שנה אחרת במהלך חייו.‏

16.‏ איזה סוג של גדילה בא לידי ביטוי אצל מרבית המעוניינים החדשים הלומדים את המקרא,‏ וכיצד הדבר מתאפשר?‏

¹⁶ ישנם דברים רבים שביכולתנו ללמוד מתהליך הגדילה הטבעי ולייחסם להתקדמות הרוחנית מהניצנים הראשוניים לבגרות.‏ ראשית,‏ תכנית קבועה של ’‏הזנה’‏ רוחנית היא חיונית.‏ חשוב אחורה אל הימים בהם התחלת ללמוד את האמת המקראית.‏ אפשר שבדומה לרבים אחרים,‏ ידיעותיך אודות דבר־אלהים שאפו לאפס.‏ אולם,‏ מדי שבוע בשבוע התכוננת לשיעור־המקרא הביתי ונהנית ממנו,‏ ותוך זמן קצר יחסית,‏ הגעת להבנה בסיסית של כל עיקרי־האמונה היסודיים של כתבי־הקודש.‏ חל בך,‏ עליך להודות,‏ גידול מפליא,‏ וזאת בזכות הזנה קבועה מתוך דבר־אלהים!‏

17.‏ מדוע תכנית של ’‏הזנה’‏ רוחנית קבועה כה חיונית?‏

¹⁷ אם כן,‏ מה בנוגע להווה?‏ האם עדיין מקיים אתה תכנית קבועה של הזנה רוחנית?‏ אל לך להניח שמאחר שכבר נטבלת,‏ אין כל צורך בלימוד קבוע ושיטתי,‏ שהוא בעצם ’‏אכילת’‏ מזון רוחני.‏ גם כשטימותיוס היה כבר משגיח משיחי בוגר,‏ פאולוס עודדו:‏ ”‏שים לבך אל הדברים האלה,‏ התמד בהם,‏ למען תיראה התקדמותך לכל”‏.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ד׳:‏15‏)‏ עד כמה נחוץ שכל אחד מאיתנו יוסיף לעשות כן!‏ אם אתה מעוניין שהתקדמותך הרוחנית תיראה לכל,‏ מאמצים כגון אלה הינם חיוניים.‏

18.‏ כיצד התקדמותו הרוחנית של הפרט ’‏נראית לכל’‏?‏

¹⁸ התקדמות גלויה מצד הפרט,‏ אין משמעה מאמצים מיוחדים להפגנת הידע שרכש או לנסיונות להרשים אחרים.‏ ישוע הצהיר:‏ ”‏אתם אור העולם.‏ עיר שוכנת על הר אינה יכולה להיסתר”‏,‏ וכן ”‏מתוך השופע בלב מדבר הפה”‏.‏ (‏מתי ה׳:‏14;‏ י״ב:‏34‏)‏ כאשר לבנו ומחשבותינו מלאים בדברים הטובים שבדבר־אלהים,‏ אין אנו יכולים אלא לגלות זאת במעשינו ובדיבורנו.‏

19.‏ מה עלינו להיות נחושים בדעתנו לעשות באשר להתקדמותנו הרוחנית,‏ ולאיזו תוצאה נוכל לצפות?‏

¹⁹ לפיכך,‏ השאלה היא:‏ האם אתה לומד את המקרא בקביעות ונוכח בהתמדה באסיפות הקהילה המשיחית,‏ כדי לספוג את החומרים המזינים שביכולתם להביא לגדילתך הרוחנית הפנימית?‏ אל תסתפק בצפייה־מן־הצד בכל הקשור בהתפתחות רוחנית.‏ נקוט צעדים משמעותיים כדי להבטיח שתפיק את מלוא התועלת משפע המזון הרוחני שיהוה מספק.‏ אם אתה אחד אשר ’‏בתורת יהוה חפצו,‏ ובתורתו הוגה יומם ולילה’‏,‏ אזי ניתן לייחס לך גם את המשך הדברים:‏ ”‏והיה כעץ שתול על פלגי מים,‏ אשר פריו יתן בעיתו ועלֵהו לא יבול,‏ וכל אשר יעשה יצליח”‏.‏ (‏תהלים א׳:‏2,‏ 3‏)‏ מה,‏ אם כן,‏ ניתן לעשות כדי להבטיח את המשך התקדמותך הרוחנית?‏ בכך נדון במאמר הבא.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏8/‏1)‏

כיצד תשיב?‏

◻ מדוע עת זו מתאימה לבחון את התקדמותנו הרוחנית?‏

◻ כיצד קשורה הגדילה הרוחנית בתיאבון לדברים רוחניים?‏

◻ מהי משמעות הביטוי ”‏רוח של כל תורה”‏?‏

◻ מדוע על כל אחד מאיתנו לשאת את הנטל שלו?‏

◻ כיצד ניתן להשיג התקדמות רוחנית?‏

‏[‏תמונה בעמוד 10]‏

האם אתה מקדיש זמן די־הצורך לקריאת ספרות המבוססת על המקרא?‏