‏”‏מצאנו את המשיח”‏!‏

‏”‏תחילה מצא [‏אנדרי]‏ את אחיו שמעון ואמר לו:‏ ’‏מצאנו את המשיח’‏”‏.‏ ‏—‏ יוחנן א׳:‏41‏.‏

1.‏ איזו עדות מסר יוחנן המטביל על ישוע מנצרת,‏ ומה הסיק אנדרי לגביו?‏

אנדרי נעץ מבט ארוך וחודר ביהודי הנקרא ישוע מנצרת.‏ לא היתה לו הופעה של מלך,‏ של אחד החכמים,‏ או של רב.‏ הוא לא לבש גלימה מלכותית,‏ בשיערו לא זרקה שיבה,‏ וידיו לא היו עדינות ועורן רך ובהיר.‏ ישוע היה גבר צעיר — כבן 30 — ידיו שזופות ומיובלות כשל אדם עובד־כפיים.‏ לכן,‏ יתכן שאנדרי לא הופתע לגלות שאיש זה עבד כנגר.‏ אף־על־פי־כן,‏ יוחנן המטביל אמר עליו:‏ ”‏הנה שה האלהים!‏”‏ ויום קודם,‏ הוא השמיע דבר שהיה אף מפתיע יותר:‏ ”‏זה הוא בן־האלהים”‏.‏ הייתכן?‏ אותו יום,‏ שהה אנדרי מספר שעות במחיצת ישוע והאזין לו.‏ אין אנו יודעים מה היו דברי ישוע,‏ אך אנו יודעים כי הם חוללו תמורות בחייו של אנדרי.‏ הוא הזדרז למצוא את אחיו,‏ שמעון,‏ וקרא:‏ ”‏מצאנו את המשיח”‏!‏ — יוחנן א׳:‏34–41‏.‏

2.‏ מדוע חשוב לשקול את ההוכחות למשיחיותו של ישוע?‏

² אחר־כך,‏ הפכו אנדרי ושמעון (‏אשר ישוע החליף את שמו לפטרוס,‏ או כיפא)‏ לתלמידי ישוע.‏ כעבור למעלה משנתיים,‏ בהן הלך בעקבות ישוע,‏ אמר לו פטרוס:‏ ”‏אתה המשיח,‏ בן־אלהים חיים!‏”‏ (‏מתי ט״ז:‏16‏)‏ בבוא המועד,‏ הוכיחו השליחים והתלמידים הנאמנים את נכונותם למות בעד אמונה זו.‏ בדומה להם,‏ מיליוני אנשים כנים מגלים כיום מסירות דומה.‏ אך,‏ על סמך איזו הוכחה?‏ שהרי הוכחות הן הן המבדילות בין אמונה אמיתית לבין אמונה עיוורת.‏ (‏השווה עברים י״א:‏1‏.‏)‏ אם כן,‏ הבה נעיין בשלושה קווים כלליים של נימוקים המוכיחים כי ישוע אכן היה המשיח.‏

אילן־היוחסין של ישוע

3.‏ אילו פרטים מספקים ספרי־הבשורה מאת מתי ולוקס באשר לשושלת־היוחסין של ישוע?‏

³ שושלתו של ישוע היא העדות הראשונה הניתנת בכתבי־הקודש המשיחיים כתמיכה לכך שישוע היה המשיח.‏ המקרא חזה מראש כי המשיח יבוא מצאצאי דוד המלך.‏ (‏תהלים קל״ב:‏11,‏ 12;‏ ישעיהו י״א:‏1,‏ 10‏)‏ ספר־הבשורה של מתי פותח במלים:‏ ”‏ספר היוחסין של ישוע המשיח בן־דוד בן־אברהם”‏.‏ מתי מנמק הצהרה חד־משמעית זו תוך מעקב אחר אילן־היוחסין של ישוע דרך אביו המאמץ,‏ יוסף.‏ (‏מתי א׳:‏1–16‏)‏ במקביל,‏ מתחקה ספר־הבשורה של לוקס אחר מוצאו של ישוע מצד מרים,‏ אימו ויולדתו,‏ דרך דוד ואברהם ועד אדם.‏ (‏לוקס ג׳:‏23–38‏)‏a לפיכך,‏ כותבי ספרי־הבשורה תיעדו ביסודיות את טענתם שישוע אכן היה צאצא של דוד,‏ הן מבחינה חוקית והן מבחינה טבעית.‏

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ האם בני־דורו של ישוע עירערו על היותו בן לשושלת דוד,‏ ומה משתמע מכך?‏ (‏ב)‏ כיצד תומכים המקורות החיצוניים במסקנה זו באשר למוצאו של ישוע?‏

⁴ אפילו המתנגד הספקן ביותר למשיחיותו של ישוע אינו יכול להכחיש את ההצהרה כי היה בן־דוד.‏ מדוע?‏ ישנן שתי סיבות לכך.‏ ראשית,‏ טענה זו נשמעה שוב ושוב בירושלים במשך עשרות שנים לפני חורבן העיר בשנת 70 לספירה.‏ (‏השווה מתי כ״א:‏9;‏ מעשי־השליחים ד׳:‏27;‏ ה׳:‏27,‏ 28‏.‏)‏ אילו היתה כוזבת,‏ הרי שכל אחד ממתנגדיו — והיו לו רבים — יכול היה להפריכה,‏ באמצעות בדיקה פשוטה של שושלתו באילנות־היוחסין שנשמרו בארכיון הציבורי.‏b אך,‏ אין כל עדות היסטורית לכך שאי־מי מהם עירער על כך שישוע היה צאצא של המלך דוד.‏ ברור,‏ אם כן,‏ שלא היה כל יסוד לחלוק על הצהרה זו.‏ אין ספק שמתי ולוקס העתיקו לספריהם הישר מהארכיון הציבורי את השמות הבולטים,‏ הדרושים להוכחת מוצאו.‏

⁵ שנית,‏ מקורות חיצוניים מאשרים את ההסכמה הכללית שהיתה קיימת לגבי שושלתו של ישוע.‏ למשל,‏ התלמוד ציטט את דבריו של רב בן המאה הרביעית לספירה שתקף בגסות את מרים,‏ אֵם ישוע,‏ בשל ’‏זנותה עם נגרים’‏;‏ ברם,‏ אותו קטע מודה בכך ש’‏היא בת לנסיכים ומושלים’‏.‏ דוגמה מוקדמת יותר היא זו של ההיסטוריון הֶגֶסיפּוס,‏ בן המאה השנייה לספירה.‏ הוא כתב,‏ שכשהקיסר הרומאי דומיטיאן גמר אומר לחסל את כל צאצאי דוד,‏ הצהירו כמה מאויבי המשיחיים הקדומים על נכדיו של יהודה,‏ אחיו־למחצה של ישוע,‏ ש”‏הם בנים למשפחת דוד”‏.‏ אם יהודה היה ידוע כצאצא דוד,‏ הלא כן ישוע?‏ ללא ספק!‏ — גלטיים א׳:‏19;‏ יהודה 1‏.‏

נבואות אודות המשיח

6.‏ האם נמצאות בתנ״ך נבואות רבות ביחס למשיח?‏

⁶ נימוק נוסף לכך שישוע היה המשיח נמצא בנבואות שהתגשמו בו.‏ המקרא משופע בנבואות המתייחסות למשיח.‏ בחיבורו,‏ The Life and Times of Jesus the Messiah (‏חייו ודורו של ישוע המשיח)‏,‏ מנה אלפרד אֶדֶרשהיים 456 קטעים מתוך התנ״ך אותם רבנים קדומים ייחסו למשיח.‏ אולם,‏ אותם רבנים החזיקו בהרבה דעות מוטעות בנוגע למשיח;‏ קטעים רבים שציינו אינם מתייחסים כלל למשיח.‏ בכל זאת,‏ ישנן עשרות נבואות המזהות את ישוע כמשיח.‏ — השווה ההתגלות י״ט:‏10‏.‏

7.‏ מה הן כמה מן הנבואות אותן הגשים ישוע במהלך שהותו עלי־אדמות?‏

⁷ ביניהן:‏ עיר הולדתו (‏מיכה ה׳:‏1;‏ לוקס ב׳:‏4–11‏)‏;‏ האסון של הרג הפעוטות ההמוני לאחר לידתו (‏ירמיהו ל״א:‏15;‏ מתי ב׳:‏16–18‏)‏;‏ נועד להיקרא לצאת את מצרים (‏הושע י״א:‏1;‏ מתי ב׳:‏15‏)‏;‏ מלכי הארץ התלכדו במגמה להשמידו (‏תהלים ב׳:‏1,‏ 2;‏ מעשי־השליחים ד׳:‏25–28‏)‏;‏ נבגד תמורת 30 שקלי־כסף (‏זכריה י״א:‏12;‏ מתי כ״ו:‏15‏)‏;‏ ואפילו אופן מותו.‏ — תהלים כ״ב:‏17;‏ יוחנן י״ט:‏18,‏ 23;‏ כ׳:‏25,‏ 27c‏.‏

הופעתו נחזתה מראש

8.‏ (‏א)‏ איזו נבואה מצביעה על מועד הופעתו של המשיח?‏ (‏ב)‏ אילו שני נתונים יסודיים יש לקבוע על־מנת להבין את הנבואה?‏

⁸ הבה נתמקד בנבואה אחת בלבד.‏ בדניאל ט׳:‏25‏,‏ ניתנה לעם־ישראל נבואה המגלה את המועד להופעת המשיח.‏ אנו קוראים:‏ ”‏ותדע ותשכל מן מוצא דבר להשיב ולבנות ירושלים עד משיח נגיד,‏ שבועים שבעה ושבועים ששים־ושנים”‏.‏ במבט ראשון,‏ נראית הנבואה קשה לפיענוח.‏ אך,‏ בעצם,‏ היא מבקשת מאיתנו לזהות רק שני נתונים:‏ נקודת־מוצא ואורכה של תקופה מסוימת.‏ ניתן להמחיש זאת כך:‏ אילו היתה בידך מפה המצביעה על אוצר הטמון ”‏50 אמה ממזרח לבאר שבגן העיר”‏,‏ יתכן שהיית מתקשה לקרוא את המפה,‏ במיוחד אם אינך יודע היכן ממוקמת הבאר או מהו אורכה של אמה.‏ האם לא תחפש ותדרוש לדעת מה הן אותן עובדות כדי שתוכל לאתר את האוצר?‏ ובכן,‏ נבואה זו של דניאל דומה לכך,‏ אלא שאנו מנסים לזהות מועד שהיווה את נקודת־המוצא ולמדוד את תקופת־הזמן שבאה בעקבותיה.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ מהי נקודת־המוצא ממנה מודדים את ’‏69 השבועים’‏?‏ (‏ב)‏ מהו אורכם של אותם ’‏69 השבועים’‏,‏ וכיצד אנו יודעים זאת?‏

⁹ ראשית,‏ אנו זקוקים לנקודת־המוצא,‏ היינו,‏ התאריך בו ’‏הוצא דבר להשיב ולבנות את ירושלים’‏.‏ לאחר מכן,‏ עלינו לדעת את המרחק מאותה נקודה,‏ כלומר,‏ מה היה אורכם של 69 (‏7 + 62)‏ ה”‏שבועים”‏ או השבועות.‏ אין זה קשה לחשב נתונים אלה.‏ נחמיה מוסר לנו מפורשות שהדבר להשיב ולבנות את החומות מסביב לירושלים,‏ במטרה לשקם את העיר,‏ יצא ”‏בשנת עשרים לארתחשסתא המלך”‏.‏ (‏נחמיה ב׳:‏1,‏ 5,‏ 7,‏ 8‏)‏ הדבר מציב את נקודת־המוצא שלנו בשנת 455 לפה״ס.‏d

¹⁰ כעת,‏ באשר ל־69 ה”‏שבועים”‏,‏ האם יתכן שמדובר בשבועות ממשיים בני שבעה ימים?‏ לא,‏ כיון שהמשיח לא הופיע קצת למעלה משנה אחרי שנת 455 לפה״ס.‏ לפיכך,‏ מרבית חוקרי המקרא תמימי־דעים שאלה הן שבועות ”‏של שנים”‏.‏ מושג זה של ’‏שבוע של שנים’‏,‏ או מחזור בן שבע שנים,‏ היה מוכר לעם־ישראל הקדום.‏ במקביל לשמירת השבת מדי שבעה ימים,‏ שמר הוא גם את שנת־השמיטה מדי שבע שנים.‏ (‏שמות כ׳:‏8–11;‏ כ״ג:‏10,‏ 11‏)‏ אם כן,‏ 69 שבועות של שנים מסתכמים ב־69 כפול 7 שנים,‏ או ב־483 שנים.‏ כל אשר נותר לנו לעשות הוא למנות את השנים.‏ אם נמנה 483 שנים משנת 455 לפה״ס,‏ יובילנו הדבר לשנת 29 לספירה — אותה שנה בה נטבל ישוע ונמשח למשיח‏!‏ — ראה את הספר Insight on the Scriptures (‏עיונים בכתבי־הקודש)‏,‏ כרך ב׳,‏ עמוד 899,‏ תחת הכותרת ”‏שבעים שבועות”‏.‏

11.‏ כיצד יכולים אנו להשיב לאלה הטוענים כי זוהי פרשנות בת־זמננו לנבואת דניאל?‏

¹¹ יש שיתנגדו בטענם שזו מעין פרשנות חדשנית של הנבואה תוך ניסיון להתאימה להיסטוריה.‏ אם כך הדבר,‏ מדוע ציפו בני־דורו של ישוע לביאת המשיח באותה תקופה?‏ ההיסטוריון המשיחי לוקס,‏ ההיסטוריונים הרומאים טקיטוס וסווטוניוס,‏ ההיסטוריון היהודי יוסף בן־מתתיהו,‏ והפילוסוף היהודי פילון,‏ כולם חיו סמוך לימיו של ישוע והעידו על צפייה כללית זו למשיח.‏ (‏לוקס ג׳:‏15‏)‏ כמה חוקרים בני־זמננו דוגלים ברעיון כי היה זה העול הרומי הכבד אשר עורר בקרב היהודים דאז ציפיות להופעת המשיח בימיהם.‏ מדוע,‏ בעצם,‏ ציפו היהודים דווקא אז למשיח ולא בתקופת הרדיפות האכזריות מידי היוונים כמה מאות שנים קודם לכן?‏ מדוע אמר טקיטוס שהיו אלה ”‏נבואות מסתוריות”‏ אשר גרמו ליהודים לצפות ששליטים רבי־און במחוז יהודה ”‏יקימו מעצמה כלל־עולמית”‏?‏ אבא הילל סילבר,‏ בספרו A History of Messianic Speculation in Israel (‏תולדות הציפיות המשיחיות בישראל)‏,‏ הכיר בכך ש”‏היתה ציפייה לבוא המשיח ברבע השני של המאה הראשונה לספירה”‏,‏ לא בשל רדיפות מצד רומא,‏ אלא בשל ”‏הכרונולוגיה שהיתה נפוצה אותה עת‏”‏ והתבססה בחלקה על ספר דניאל.‏

מזוהה ממעל

12.‏ כיצד זיהה יהוה את ישוע כמשיח?‏

¹² הסוג השלישי של הוכחות שהעידו על כך שישוע היה המשיח הינו עדותו של אלהים עצמו.‏ לפי הכתוב בלוקס ג׳:‏21,‏ 22‏,‏ בעקבות טבילתו נמשח ישוע ברוח־קודשו של אלהים,‏ הכוח הקדוש ובעל העוצמה הגדולה ביותר ביקום.‏ יהוה הצהיר במו־פיו כי הוא חפץ בבנו,‏ ישוע.‏ בשני מקרים אחרים דיבר יהוה ישירות עם ישוע מן השמים,‏ בהביעו בכך את שביעות־רצונו:‏ פעם,‏ לפני שלושה מתלמידיו של ישוע,‏ ובעת אחרת,‏ לפני המון צופים.‏ (‏מתי י״ז:‏1–5;‏ יוחנן י״ב:‏28,‏ 29‏)‏ יתר על כן,‏ מלאכים נשלחו ממעל כדי לאשר את מעמדו של ישוע כמשיח.‏ — לוקס ב׳:‏10,‏ 11‏.‏

13,‏ 14.‏ כיצד גילה יהוה את שביעות־רצונו מישוע כמשיח?‏

¹³ יהוה הביע את שביעות־רצונו ממשיחו כשהעניק לו את הכוח לבצע מעשי גבורה.‏ למשל,‏ מפי ישוע יצאו נבואות אשר פירטו מראש את מהלך ההיסטוריה — חלקן אף מדברות אודות עצם ימינו אנו.‏e הוא גם חולל נסים,‏ כגון הזנת המונים רעבים וריפוי חולים.‏ הוא אפילו הקים מתים לתחייה.‏ האם הנוהים אחריו המציאו סיפורים אודות פעלים אדירים אלה לאחר מעשה?‏ ובכן,‏ ישוע ביצע רבים מנסיו לעיני עדי־ראייה רבים,‏ לעתים אלפים היו נוכחים.‏ גם אויביו של ישוע לא יכלו להכחיש כי הוא אכן ביצע מעשים אלה.‏ (‏מרקוס ו׳:‏2;‏ יוחנן י״א:‏47‏)‏ בנוסף לכך,‏ אילו נטו תלמידי ישוע לבדות אירועים אלה,‏ מדוע כתבו בגילוי־לב כה רב על מגרעותיהם הם?‏ האם היו מוכנים למות למען אמונה,‏ אילו היתה מבוססת על אגדות פרי דמיונם הם?‏ ברור שלא.‏ הנסים שישוע ביצע היו עובדות היסטוריות.‏

¹⁴ עדותו של אלהים בנוגע למשיחיותו של ישוע,‏ הרחיקה לכת עוד יותר.‏ באמצעות רוח־‏קודשו,‏ דאג הוא לכך שההוכחות לכך תועלנה על הכתב ותהיינה חלק מספר־הספרים,‏ שהינו הספר המתורגם למספר השפות הרב ביותר ותפוצתו הינה הגדולה ביותר בכל תולדות האנושות.‏

מדוע לא קיבלו היהודים את ישוע?‏

15.‏ (‏א)‏ מה היקף הסימנים המצביעים על זהותו של ישוע כמשיח?‏ (‏ב)‏ אילו ציפיות שהיו לרבים מקרב עם־ישראל גרמו להם לדחות את ישוע כמשיח?‏

¹⁵ שלושת סוגי ההוכחות שהובאו לעיל מספקות ביחד מאות עובדות המזהות את ישוע בתור המשיח.‏ האין די בכך?‏ תאר לעצמך שאתה מגיש בקשה לרשיון־נהיגה או כרטיס אשראי,‏ ונאמר לך שאין די בשלושה סימני־זיהוי — עליך להמציא מאות.‏ עד כמה לא־הגיוני הדבר!‏ אם כן,‏ ודאי שבכתבי־הקודש קיימים די והותר סימנים המזהים את ישוע.‏ אולם,‏ מדוע רבים מבני־דורו של ישוע התכחשו לכל אותן ראיות להיותו המשיח?‏ משום שהוכחות,‏ חיוניות ככל שתהיינה בייסוד אמונה אמיתית,‏ אינן מבטיחות שהכל יאמינו.‏ למרבה הצער,‏ רבים מאמינים במה שהם חפצים להאמין,‏ אפילו אם ישנן עובדות למכביר הסותרות את מסקנותיהם.‏ מרבית בני־ישראל החזיקו בדעות מגובשות לגבי המשיח הרצוי.‏ הם ייחלו למשיח פוליטי,‏ אשר ישים קץ לדיכוי הרומי וישיב את עם־ישראל לתפארת החומרית שהיתה מנת־חלקו בימי המלך שלמה.‏ כיצד,‏ אם כן,‏ יכולים היו לקבל בן של נגר צנוע זה מנצרת,‏ אשר לא הראה כל התעניינות בפוליטיקה ולא אבה להתעשר?‏ ובעיקר,‏ כיצד יכול היה הוא להיות המשיח לאחר שסבל ומת בחרפה על עמוד־הוקעה?‏

16.‏ מדוע היה על הנוהים אחר ישוע לתקן את ציפיותיהם ביחס למשיח?‏

¹⁶ מותו של ישוע זיעזע את תלמידיו.‏ לאחר תחייתו רבת־ההוד,‏ קיוו הם,‏ כנראה,‏ שמיד ’‏ישיב את מלכות ישראל’‏.‏ (‏מעשי־השליחים א׳:‏6‏)‏ אך,‏ הם לא דחו את ישוע כמשיח כשהתברר להם שתקוותם האישית לא התממשה.‏ האמונה שגילו בו היתה מעוגנת בהוכחות הרבות שעמדו לרשותם,‏ והבנתם הלכה והתבהרה;‏ התעלומות באו על פתרונן.‏ הם השכילו לדעת שהמשיח לא יכול היה למלא את כל הנבואות אודותיו בשהותו הקצרה עלי־אדמות.‏ שהרי,‏ נבואה אחת דיברה על כך שיבוא בענווה,‏ רכוב על עייר לבן,‏ בעוד שנבואה אחרת הבטיחה שהוא יבוא בתפארת עם ענני השמים!‏ כיצד יתכן ששתי הנבואות נכונות?‏ ברור שהיה עליו לבוא פעם שנייה.‏ — דניאל ז׳:‏13;‏ זכריה ט׳:‏9‏.‏

מדוע היה על המשיח למות?‏

17.‏ כיצד הבהירה נבואת דניאל שהמשיח נועד למות,‏ ומדוע היה עליו למות?‏

¹⁷ יתר על כן,‏ הנבואות ביחס למשיח הבהירו שעליו למות.‏ לדוגמה,‏ הנבואה בדניאל פרק ט׳‏‏,‏ אשר גילתה מתי נועד המשיח לבוא,‏ חזתה בפסוק 26‏:‏ ”‏ואחרי השבועים ששים־ושנים [‏הבאים לאחר שבעת השבועים]‏,‏ ייכרת משיח”‏.‏ המלה העברית ’‏כרת’‏ היא אותה המלה בה משתמשת תורת משה לתיאור גזר־דין מוות.‏ ברור היה,‏ אם־כן,‏ שהמשיח נועד למות.‏ מדוע?‏ פסוק 24 משיב לנו:‏ ”‏לכלא הפשע,‏ ולחתום [‏קרי,‏ ולהתם]‏ חטאת,‏ ולכפר עוון,‏ ולהביא צדק עולמים”‏.‏ בני־ישראל ידעו היטב כי רק הקרבת קרבן כיפרה על חטא.‏ — ויקרא י״ז:‏11‏;‏ השווה עברים ט׳:‏22‏.‏

18.‏ (‏א)‏ כיצד מראה לנו נבואת ישעיהו פרק נ״ג כי היה על המשיח לסבול ולמות?‏ (‏ב)‏ איזו סתירה מעוררת לכאורה נבואה זו?‏

¹⁸ ישעיהו פרק נ״ג מתאר את המשיח כ”‏עבד”‏ מיוחד של יהוה שיהיה עליו לסבול ולמות,‏ כדי לכפר על חטאיהם של אחרים.‏ פסוק 5 אומר:‏ ”‏והוא מחוֹלָל מפשעינו,‏ מדוכא מעוונותינו”‏.‏ באותה נבואה,‏ לאחר שנאמר כי משיח זה ימות כקרבן ”‏אָשָם”‏,‏ נאמר כי ”‏יאריך ימים,‏ וחפץ יהוה בידו יצלח”‏.‏ (‏פסוק 10‏)‏ האין זו סתירה?‏ כיצד יכול היה המשיח למות,‏ ולאחר־מכן ’‏להאריך ימים’‏?‏ כיצד יכול היה להגיש קרבן ולאחר־מכן ’‏חפץ יהוה יצלח בידו’‏?‏ כיצד יתכן שימות ויישאר עם המתים מבלי למלא את הנבואות החשובות ביותר שנחזו אודותיו,‏ כלומר,‏ שישלוט לנצח כמלך ויכונן שלום ואושר בעולם כולו?‏ — ישעיהו ט׳:‏5,‏ 6‏.‏

19.‏ כיצד מיישבת תחייתו של ישוע את הנבואות על המשיח הסותרות כביכול זו את זו?‏

¹⁹ מה שנראה לכאורה כסתירה יושב בנס אחד מרשים ביותר — ישוע הוקם לתחייה.‏ מאות אנשים ישרי־לב מקרב עם־ישראל היו עדי־ראייה למציאות מפוארת זו.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏6‏)‏ השליח פאולוס כתב מאוחר יותר:‏ ”‏אבל זה [‏ישוע המשיח]‏,‏ לאחר שהקריב קרבן אחד על החטאים,‏ ישב לימין האלהים לתמיד ומאז הוא מחכה עד אשר יושתו אויביו הדום לרגליו”‏.‏ (‏עברים י׳:‏10,‏ 12,‏ 13‏)‏ אכן,‏ ישוע נועד לקום לחיים שמימיים,‏ לעבור תקופה של המתנה,‏ ורק לאחר מכן לזכות במלכות ולפעול נגד אויבי אביו,‏ יהוה.‏ בתור מלך שמימי,‏ משפיע ישוע המשיח על חייהם של כל בני־האדם החיים כיום.‏ כיצד?‏ מאמרנו הבא ידון בכך.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏10/‏1)‏

‏[‏הערות שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ מדוע עלינו לבחון את העדויות שזיהו את ישוע בתור המשיח המובטח?‏

◻ מדוע תומך אילן־היוחסין של ישוע במסקנה שהוא המשיח?‏

◻ כיצד נבואות המקרא עוזרות לנו לזהות את ישוע כמשיח?‏

◻ באיזו דרך אישר יהוה עצמו את זהותו של ישוע כמשיח?‏

◻ מדוע דחו רבים מקרב עם־ישראל את ישוע כמשיח,‏ ומדוע אין סיבות אלה מבוססות?‏

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

כל אחד מהנסים הרבים שחולל ישוע סיפק הוכחה נוספת להיותו המשיח