‏”‏מצאנו את המשיח”‏

‏”‏מצאנו את המשיח”‏.‏ ”‏מצאנו את זה שכתב עליו משה בתורה,‏ וכן גם הנביאים”‏.‏ הכרזות מפתיעות אלו יצאו מפי שני יהודים מאמינים בני המאה הראשונה לספירה.‏ סוף סוף בא המשיח לו ייחלו.‏ לא היה בלבם כל ספק בדבר (‏יוחנן א׳:‏35–45‏)‏.‏

בהתחשב ברקע ההיסטורי והדתי של אותה תקופה,‏ אמונתם נושאת משמעות רבה אף יותר.‏ מספר גואלים מטעם עצמם הופיעו בקול תרועה רמה ופיזרו הבטחות גדולות,‏ אבל התקוות נגוזו במהרה כאשר אנשים אלו לא הצליחו לשחרר את היהודים מעול הרומאים (‏מעשי השליחים ה׳:‏34–37‏)‏.‏

אולם בכל זאת,‏ לשני יהודים אלו — אנדרי ופיליפוס — לא היה שמץ של ספק שהם מצאו את המשיח האמיתי.‏ ולא זו בלבד,‏ אלא שבשנים שחלפו מאז,‏ התחזק בטחונם למראה הנפלאות שאיש זה עשה בהתאם למה שנובא על המשיח.‏

מדוע שני אלה ורבים אחרים האמינו בו בביטחון מלא והשתכנעו שאין הוא משיח מתחזה או רמאי מכזיב?‏ אילו ראיות העידו בצורה משכנעת שהוא המשיח האמיתי?‏

התיעוד ההיסטורי מוסר לנו שאנדרי ופיליפוס הכירו בישוע מנצרת,‏ הנגר לשעבר,‏ כמשיח המובטח לו קיוו (‏יוחנן א׳:‏45‏)‏.‏ לוקס,‏ היסטוריון שקדן מאותה תקופה,‏ מציין שהדבר אירע ”‏בשנת חמש עשרה לשלטון הקיסר טיבריוס”‏ (‏לוקס ג׳:‏1–3‏)‏.‏ שנת 15 לשלטון טיבריוס החלה בספטמבר שנת 28 לספירה והסתיימה בספטמבר 29 לספירה.‏ עוד אמר לוקס שהעם היהודי באותה תקופה ”‏היה שרוי בציפייה”‏ לבואו של המשיח (‏לוקס ג׳:‏15‏)‏.‏ מדוע ציפו לו דווקא באותה תקופה?‏ הבה נראה.‏

קריטריונים לזיהוי המשיח

בהתחשב בתפקיד החיוני שממלא המשיח,‏ סביר שהבורא,‏ יהוה,‏ יספק סימנים ברורים שיעזרו לאנשים ערניים ונאמנים לזהות את המשיח המובטח.‏ מדוע?‏ מכיוון שבדרך זו הזהירים לא יולכו שולל על־ידי מתחזים,‏ כשם שהותעו רבים.‏

כאשר שגריר מציג את עצמו בפני ממשלה אחרת,‏ עליו להגיש כתב אמנה המאשר את מינויו.‏ באופן דומה,‏ יהוה הגדיר זמן רב מראש את הדרישות שעל המשיח לעמוד בהן.‏ לכן,‏ כאשר הופיע המשיח הוא הגיע כביכול עם כתב האמנה שאישש את זהותו.‏

הדרישות שעל המשיח לעמוד בהן צוינו בנבואות מקראיות רבות שנכתבו מאות שנים מראש.‏ הן חזו בפרוטרוט את אופן הגעתו של המשיח,‏ את אופי שירותו,‏ את סבלו בידי אחרים ואת דרך מותו.‏ נבואות מהימנות אלו חזו גם את תחייתו,‏ את עלייתו השמיימה לימין אלוהים ולבסוף את הברכות שיביא שלטונו העתידי.‏ בדרך זו סיפקו נבואות המקרא דפוס ייחודי שניתן להשוותו לטביעת אצבע היכולה להתאים רק לאדם אחד.‏

כמובן,‏ כאשר הופיע ישוע בזירת העולם ב־29 לספירה,‏ לא כל הנבואות הנוגעות למשיח התגשמו באותו זמן.‏ למשל,‏ הוא עדיין לא הוצא להורג והוקם לתחייה.‏ אף־על־פי־כן,‏ אנדרי ופיליפוס ורבים אחרים האמינו בישוע בזכות תורתו ומעשיו.‏ למעשה,‏ הם ראו הוכחות למכביר שהוא המשיח.‏ אילו חיית אז והייתה לך אפשרות לבחון את הראיות באופן אישי ובלי להיות שבוי בדעות קדומות,‏ סביר להניח שגם אתה היית משתכנע שישוע הוא המשיח.‏

תמונה מורכבת

מה היה עוזר לך להסיק מסקנה זו?‏ במרוצת השנים סיפקו נביאי המקרא דרישות מוגדרות שעל המשיח לעמוד בהן,‏ דרישות שיזהו אותו באופן שאינו משתמע לשתי פנים.‏ עם הזמן,‏ התבהר בהדרגה דיוקנו של המשיח.‏ הנרי ה.‏ הַלִי אמר:‏ ”‏נניח שמספר אנשים ממדינות שונות,‏ שמעולם לא התראו ואף לא היו בקשר זה עם זה,‏ נכנסים לתוך חדר,‏ וכל אחד מציג חתיכת שיש מפוסלת.‏ כאשר מחברים אותן זו לזו,‏ נוצר פסל מושלם.‏ איזה הסבר ניתן לתת לכך מלבד האפשרות שאדם אחד תכנן את הכול,‏ ושלח לכל אחד מהאנשים את חתיכות השיש?‏”‏ ואז הוא שואל:‏ ”‏כיצד ניתן להסביר תיאור מורכב ומדהים זה על חייו ופועלו של ישוע שנתחבר למקשה אחת ונכתב על־ידי כותבים שונים ממאות שונות — זמן רב טרם בואו של ישוע — אם לא על סמך העובדה שמוח על־אנושי השגיח על הכתיבה?‏”‏ לטענתו היה זה ”‏גדול הניסים בכל הזמנים!‏”‏

‏”‏נס”‏ זה התחיל בספר הראשון במקרא.‏ בנוסף לנבואה הראשונה המצביעה על תפקיד המשיח,‏ כותב ספר בראשית מציין שהמשיח יבוא משושלת אברהם (‏בראשית ג׳:‏15;‏ כ״ב:‏15–18‏)‏.‏ סימן נוסף מראה שהמשיח צריך להיוולד לשבט יהודה (‏בראשית מ״ט:‏10‏)‏.‏ ביד משה אמר אלוהים לעם ישראל שהמשיח יהיה דובר ומושיע בדומה למשה (‏דברים י״ח:‏18‏)‏.‏

נבואה מתקופת דוד המלך מגלה שהמשיח אמור לרשת את כיסא דוד וששלטונו יהיה ”‏נכון עד עולם”‏ (‏שמואל ב׳.‏ ז׳:‏13–16‏)‏.‏ ספר מיכה מספר לנו שהמשיח צריך להיוולד בעירו של דוד — בית לחם (‏מיכה ה׳:‏1‏)‏.‏ ישעיהו מנבא כי הוא ייוולד מבתולה (‏ישעיהו ז׳:‏14‏)‏.‏ הנביא מלאכי חזה מראש שבואו יוכרז על־ידי מישהו שידמה לאליהו (‏מלאכי ג׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏

פרט ספציפי נוסף בנוגע למשיח הופיע בספר דניאל.‏ הוא מצביע בדיוק על השנה שבה יופיע המשיח,‏ וזו לשון הנבואה:‏ ”‏ותדע ותשכל מן מוצָא דבר להשיב ולבנות ירושלים עד משיח נגיד,‏ שבועים שבעה,‏ ושבועים שישים ושניים.‏ תשוב ונבנתה,‏ רחוב וחרוץ,‏ ובצוֹק העתים”‏ (‏דניאל ט׳:‏25‏)‏.‏

ארתחשסתא מלך פרס ’‏הוציא דבר’‏ להשיב ולבנות את ירושלים בשנה ה־20 לשלטונו.‏ שלטונו החל ב־474 לפה״ס,‏ ולכן שנתו ה־20 היא שנת 455 לפה״ס (‏נחמיה ב׳:‏1–8‏)‏.‏ לפיכך,‏ תקופה של 69 (‏62+7)‏ שבועות נבואיים מפרידה בין הצו לשוב ולבנות את ירושלים ובין ביאת המשיח.‏ שישים ותשעה שבועות של ימים הם רק 483 יום,‏ או פחות משנתיים.‏ אולם לפי הכלל הנבואי ”‏יום לשנה”‏,‏ נועד המשיח לבוא אחרי 483 שנה — ב־29 לספירה (‏יחזקאל ד׳:‏6‏)‏.‏a

היו בתקופות שונות שהתיימרו להיות המשיח,‏ אך רק ישוע מנצרת הופיע בזירת העולם ב־29 לספירה (‏לוקס ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ באותה שנה בא ישוע אל יוחנן המטביל,‏ הוטבל במים ונמשח ברוח הקודש כמשיח.‏ מאוחר יותר,‏ יוחנן,‏ שאותו סימל אליהו ושעליו נובא שיהיה מבשר בואו של המשיח,‏ הציג את ישוע לאנדרי ולתלמיד אחר וקרא לו ”‏שה האלוהים הנושא חטאת העולם”‏ (‏יוחנן א׳:‏29;‏ לוקס א׳:‏13–17;‏ ג׳:‏21–23‏)‏.‏

אילן יוחסין וזיהוי המשיח

הנבואות שנכתבו ברוח אלוהים קושרות את המשיח למשפחות יהודיות מסוימות.‏ לכן אין זה אלא הגיוני שהבורא היודע־כול ידאג מראש שבואו של המשיח יהיה בתקופה שבה ניתן לאמת את מוצאו באילנות היוחסין.‏

האנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג מציינת:‏ ”‏קרוב לוודאי שרשימות היוחסין של השבטים היהודיים והמשפחות הושמדו עם חורבן ירושלים [‏ב־70 לספירה]‏ ולא לפני כן”‏.‏ ישנן ראיות ברורות לכך שמתי ולוקס כתבו את ספרי הבשורה הנושאים את שמם לפני 70 לספירה.‏ מכאן שהם יכלו להיעזר ברשומות אלו כדי להציג את שושלת היוחסין של ישוע (‏מתי א׳:‏1–16;‏ לוקס ג׳:‏23–38‏)‏.‏ ואין ספק שרבים מבני דורם ביקשו לאמת בעצמם עניין כה חשוב — אילן היוחסין של ישוע.‏

ההתגשמות בישוע — צירוף מקרים?‏

אך האם ייתכן שהתגשמות הנבואות המשיחיות בישוע הייתה פשוט צירוף מקרים ?‏ בראיון שנערך עם חוקר אחד הוא השיב:‏ ”‏לא ייתכן.‏ הסבירות נמוכה מאוד עד כדי שלילת אפשרות זו מכול וכול.‏ היה מי שחישב ומצא שהסיכוי כי רק שמונה נבואות יתגשמו הוא אחד למאה מיליון מיליארד”‏.‏ כדי להמחיש הסתברות זו הוא אומר:‏ ”‏אם תיקח כמות זו של מטבעות דולר,‏ הם יכסו את מדינת טקסס [‏000,‏690 קמ”‏ר]‏ בשכבה בעומק 6.‏0 מטר.‏ אם תסמן מטבע אחד ואחר כך תבקש מאדם שעיניו קשורות לשוטט בכל המדינה ולבחור מטבע,‏ מה הסיכויים שהוא ירים את המטבע המסומן?‏”‏ לטענתו,‏ מדובר בדיוק ”‏באותם הסיכויים שאדם כלשהו בהיסטוריה יכול היה להגשים רק שמונה מהנבואות [‏המשיחיות]‏”‏.‏

עם זאת,‏ במהלך שלוש השנים וחצי של שירותו הגשים ישוע הרבה יותר משמונה נבואות מקראיות.‏ לאור ראיות חותכות אלה,‏ מסכם אותו חוקר:‏ ”‏ישוע — ורק ישוע בהיסטוריה כולה — הצליח לעשות זאת”‏.‏

ביאת המשיח

אין ספק שהמשיח — ישוע מנצרת — בא ב־29 לספירה.‏ הוא בא והיה לגואל עניו ולמוד סבל ולא כפי שרוב היהודים ואפילו תלמידיו ציפו,‏ כמלך רב עוצמה שישבור את עול הרומאים (‏ישעיהו פרק נ״ג;‏ זכריה ט׳:‏9;‏ מעשי השליחים א׳:‏6–8‏)‏.‏ יחד עם זאת,‏ נובא כי הוא עוד עתיד לבוא בגבורה ובסמכות רבה (‏דניאל ב׳:‏44;‏ ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏

אנשים בעולם כולו שעיניהם בראשם לומדים בשקידה את נבואות המקרא ומשתכנעים שהמשיח הגיע במאה הראשונה,‏ ושתהיה לו ביאה נוספת.‏ ראיות שונות מוכיחות כי שובו המנובא,‏ שציין את ראשית ”‏נוכחותו”‏,‏ התרחש ב־1914b (‏מתי כ״ד:‏3–14‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ באותה שנה הוכתר ישוע בשמיים באופן סמוי מן העין למלך במלכותו של אלוהים.‏ בקרוב הוא ישחרר את כדור־הארץ מהשפעות המרד שפרץ בגן עדן.‏ תקופת אלף שנות שלטונו תהיה ברכה לכל מי שמגלים בו אמונה כזרע המובטח — כמשיח ”‏הנושא חטאת העולם”‏ (‏יוחנן א׳:‏29;‏ ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏

עדי־יהוה ישמחו לשוחח איתך על ראיות אלו ולהראות לך מתוך המקרא איזו תועלת תוכלו אתה ויקיריך להפיק משלטון המשיח.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תרשים/‏תמונות בעמודים 6,‏ 7]‏

455 לפה״ס,‏ ”‏מוצא דבר להשיב ולבנות ירושלים”‏

29 לספירה,‏ ביאת המשיח

483 שנה (‏69 שבועות נבואיים)‏ — דניאל ט׳:‏25

1914,‏ המשיח מוכתר למלך בשמיים

בקרוב ישים המשיח קץ לרשע ויהפוך את כדור־הארץ לגן עדן