זקני־קהילה — האצילו מסמכויותיכם!
הוא היה אדם סבלני, עניו, בעל חוש רגיש לצדק אך מתון בהשקפותיו עקב הניסיון הרב שצבר בחיים. למעלה משלושה מיליון גברים, נשים וילדים פנו אליו בביטחון לשם קבלת עצות. הוא השתדל לא לאכזבם. מבוקר עד ערב, הקשיב הוא לבעיותיהם ובסבלנות עזר להם להבין כיצד חוקי אלהים התייחסו לנסיבותיהם. אכן, למשך תקופה קצרה, לפני כ־500,3 שנה, שנים־עשר שבטי־ישראל נשפטו בידי אדם אחד — משה.
אולם, המצב הדאיג את יתרו, חותנו של משה. כיצד יכול היה משה אף לקוות לעמוד בעומס זה? לכן, יתרו הבהיר לו זאת: ”לא טוב הדבר אשר אתה עושה. נבול תיבול, גם אתה גם העם הזה אשר עימך, כי כבד ממך הדבר. לא תוכל עשוהו לבדך”. (שמות י״ח:17, 18) מה היה הפתרון? יתרו יעץ למשה להאציל חלק מסמכויותיו על אחרים. (שמות י״ח:19–23) היתה זאת עצה נבונה!
בקרב הקהילה המשיחית כיום, ישנם זקני־קהילה רבים אשר, בדומה למשה, מנסים לטפל בדברים רבים, אשר הם מעבר ליכולתם וכוחם. הם מארגנים אסיפות, מכינים ומגישים חלקים בהן באופן מסודר ויעיל. (קורינתים א׳. י״ד:26, 33, 40; טימותיוס א׳. ד׳:13) מלבד זה, דואגים הזקנים לצרכיהם האישיים של כל חברי הקהילה. (גלטיים ו׳:1; תסלוניקים א׳. ה׳:14; יעקב ה׳:14) הם מציבים דוגמה אישית בפעילות החשובה מכל, הלא היא הטפת הבשורה הטובה על המלכות. (מתי כ״ד:14; עברים י״ג:7) כמו־כן, הם משגיחים על הזמנת אספקת הספרות הנחוצה לקהילה לשם חלוקה לציבור.
יתר על כן, ישנם זקנים המגישים נאומים בכינוסים נפתיים ומחוזיים. הם מאיישים מחלקות באירגון כינוסים אלה ומשרתים בוועדי־הקשר של בתי־החולים. יש העוזרים בהקמת אולמי־מלכות. והם מבצעים את כל הדברים הללו בנוסף לאחריותם המשפחתית, ולצורכם האישי במזון רוחני. (השווה יהושע א׳:8; תהלים ק״י:3; טימותיוס א׳. ג׳:4, 5; ד׳:15, 16.) כיצד מצליחים גברים משיחיים אלה לבצע כל זאת? בדומה למשה, הם זקוקים לעזרה. עליהם ללמוד להאציל מסמכויותיהם. למען האמת, אדם אשר אינו מחלק מסמכויותיו אינו אלא מארגן גרוע.
הערך שבהכשרת אחרים
קיימות סיבות נוספות לשתף אחרים בנשיאה בנטל. במשל של ישוע על ככרות־הכסף, קרא האדון, בטרם יצא למסע, לעבדיו והפקיד בידיהם דרגות שונות של אחריות. (מתי כ״ה:14, 15) בעשותו כן, השיג האדון מספר מטרות. ראשית, בהעדרו, פעלו עבדיו במקומו והעבודה החיונית לא פסקה כיון שהאדון לא נמצא. שנית, מעשים מדברים יותר ממלים, ובדרך זו יכול היה האדון לבחון את יכולתם ואת נאמנותם של עבדיו. שלישית, איפשר האדון לעבדיו לרכוש ניסיון נחוץ ביותר.
יש למשל זה משמעות לגבינו כיום. כשישוע עזב את כדור־הארץ, הוא הטיל אחריות על תלמידיו משוחי־הרוח. כיום, שארית של אותם תלמידים עדיין אחראית על ענייני המלכות בכל רחבי־העולם. (לוקס י״ב:42) בימינו, תחת השגחת המשוחים, זכה האירגון המשיחי לברכות גלויות מיהוה. כתוצאה מכך, הוא גדל והתרחב באורח מפליא. הרי, במשך חמש השנים האחרונות בלבד, למעלה ממיליון משיחיים חדשים סימלו את הקדשתם בטבילה במים! עקב כך, נוסדו אלפי קהילות ומאות נפות חדשות.
כשם שישוע המשיח האציל מסמכויותיו על ”העבד הנאמן והנבון”, ה”עבד” מצידו מינה לתפקידים אחראים בקהילות זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים מקרב ’הצאן האחרות’. (מתי כ״ד:45–47, ד”ץ; יוחנן י׳:16) בכל זאת, דרושים אנשים מוקדשים נוספים כדי לדאוג לצרכי הקהילות עקב הגידול העצום. מהיכן יבואו? על זקני־הקהילות להכשירם. אולם, כיצד יוכלו הזקנים להכשיר אנשים אלה, אם לא יחלקו תפקידים מתאימים לאנשים המגלים התקדמות והמוכיחים שהם כשירים לשאת בהם? אחרת, כיצד יוכלו הזקנים לבחון את יכולתם ואת נאמנותם של אחים צעירים יותר אלה?
מה משמע הדבר להאציל סמכויות?
לכמה, המושג ”האצלת סמכויות” משמעה להוריד מהנטל, להזניח תפקיד, להתחמק או להשתמט מאחריות. אולם, ”האצלה מסמכויות”, במובנו הראוי הוא למעשה דרך מועילה למלא את האחריות. המילון החדש מאת אבן־שושן, מגדיר את המלה ”להאציל”: ”לחלק מן, להפריש מאשר לו, להשפיע מאשר לו”. עם זאת, בסופו־של־דבר, נשאר המאציל מסמכויותיו אחראי על הנעשה.
יש המהססים להסמיך אחרים מחשש שהם יאבדו שליטה על העניינים. אך, האצלת סמכויות אין משמעה אובדן שליטה. גם אם הוא שוכן בתחום סמוי־מן־העין ומושל מן המרומים, מנהיג ישוע המשיח את הקהילה המשיחית. הוא הפקיד את הקהילה בידי אנשים מנוסים שידאגו לצרכיה. — אפסים ה׳:23–27; קולוסים א׳:13.
אחרים נמנעים מלהאציל מסמכויותיהם על אחרים תוך מסקנה שיוכלו לבצע את העבודה מהר יותר בעצמם. אולם, ישוע ראה את הערך שבהכשרת אחרים. איש עלי־אדמות לא לימד ביעילות רבה יותר מישוע. (יוחנן ז׳:46) אך, לאחר שהדריך 70 מתלמידיו, הוא שלח אותם לפעילות ההטפה. אף־על־פי שלא יכלו להשתוות לכושר־ההוראה של ישוע, שבו הם שמחים מאוד על התוצאות שהשיגו. ישוע שמח יחד עימם ושיבח אותם, ביודעו שהם ימשיכו בפעילות זו זמן רב לאחר שיעזבם, ושבמהלך השנים אף יבצעו יותר מכפי שיכול היה הוא לעשות לבד. — לוקס י׳:1–24; יוחנן י״ד:12.
שיתוף אחרים בעבודה משמעו גם השגת עזרה בדאגה לפרטים נחוצים. יום לפני מותו, הטיל ישוע על פטרוס ויוחנן לערוך את הסידורים הדרושים לסדר־הפסח האחרון שלו. (לוקס כ״ב:7–13) ישוע לא היה צריך לדאוג לקניית כבש, יין, מצות ומרור; לא היה עליו לאסוף כלים, לקושש עצי־הסקה, וכדומה. פטרוס ויוחנן טיפלו בכל אותם פרטים.
בדומה לכך, יכולים זקני־קהילה כיום ליהנות מיתרונות דומים אם הם מחקים את דוגמת ישוע. למשל, יתכן שיוטל על האח האחראי על הספרות להזמין את אספקת הספרות הנחוצה לקראת מבצע הפצה שייערך בקרוב. אח מנוסה יסביר לו כיצד לבדוק את הנתונים שברשותו, כדי לברר כמה עותקים של אותם פירסומים חולקו במבצעים קודמים דומים. הוא ילמד שעליו לקחת בחשבון גם את אופי השטחים בהם פעילה הקהילה, בטרם ימלא את טופס־ההזמנה. אזי, יהא עליו להגיש את טופס־ההזמנה למזכיר־הקהילה לשם בדיקה. כשהאחראי על הספרות לומד היטב את תפקידו, לא יהיה כל צורך שמזכיר־הקהילה יבדוק בקפדנות את הביקוש במבצעים קודמים, כל עוד שהספרות שהוזמנה הינה כמות סבירה. ברור, אם כן, שפעולה פשוטה זו של האצלת סמכויות תהפוך את הכנת הזמנות הספרות לקלה ופשוטה יותר לכל הנוגעים בדבר.
לאור כל היתרונות האפשריים, כיצד ניתן להאציל סמכויות על אחרים ביעילות?
כיצד להאציל סמכויות
הגדר את המשימה. ראשית, הבהר למיופה־הכוח מה הן התוצאות הצפויות. במשל של ישוע על המנים, אמר ”איש אציל” לעשרת עבדיו: ”סחרו עד בואי”. (לוקס י״ט:12, 13) האדון ציפה מעבדיו שיסחרו ביעילות במנים שלו, ושבשובו ימסרו לו דין־וחשבון על הרווחים שהשיגו. הם הבינו מה נדרש מהם לעשות. כיצד ניתן לייחס עיקרון זה בימינו, לביצוע תכנית שיפוצים באולם־המלכות? למשל, לאח שהוטל עליו לתקן את הגג, יוסבר באילו חומרים להשתמש, היכן להשיגם, ואף מתי להתחיל בעבודה, אם תנאי מזג־האוויר מאפשרים זאת. הגדרת קווים מנחים ברורים כגון אלה מבטיחה תיכנון וביצוע מועילים של העבודה.
חשוב להגדיר לא רק את היקף העבודה, אלא גם אילו החלטות רשאי האח להחליט לבדו, ובאילו נושאים עליו לפנות למישהו אחר. משה הסמיך את אלה שנתמנו, לשפוט את המקרים הקלים יותר, ולהפנות אליו את המקרים הקשים יותר. — שמות י״ח:22.
כשאתה מחלק סמכויות, נסה להימנע מחפיפת תפקידים. אם אותה משימה מוטלת על יותר מאדם אחד, הדבר יוצר בילבול. שווה ברוחך מה עלול היה לקרות אילו בכינוס גדול של עדי־יהוה מוטל היה הן על מחלקת חלוקת־המזון והן על מחלקת הניקיון לדאוג לנקיון דוכני המזון, או אילו נאמר הן למחלקת הסדרנים והן למחלקת הטבילה לכוון את הצופים במהלך הטבילה.
בחר באנשים כשירים. יתרו יעץ למשה: ”ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי־אלהים, אנשי אמת, שונאי בצע, ושמת עליהם [על בני־ישראל]”. (שמות י״ח:21) כמובן, בטרם יתמנה, על הפרט לעמוד בדרישות מבחינה רוחנית. כדי לקבוע אם הוא אכן כשיר לעבודה שעל הפרק, יש לשקול גורמים כגון תכונות אופי, נסיונו, הכשרתו וכישוריו. לפיכך, משיחי בעל אופי ידידותי, נעים־הליכות המוכן לעזור לזולת, יהיה מאוד מתאים לשרת בדוכן החוברות או כסדרן. בדומה לכך, כאשר בוחרים במישהו לסייע למזכיר־הקהילה, מן ההיגיון יהא לשקול עד כמה הוא איש מסודר. האם הוא שם לב לפרטים, מהימן ויודע לשמור סוד? (לוקס ט״ז:10) בחינת גורמים אלה, בנוסף לכישורים הרוחניים הנחוצים, תסייע במציאת האדם הנכון למשימה.
הקצה לו את המשאבים הנחוצים. האח יזדקק למשאבים מסוימים כדי שיוכל להשלים את העבודה המוטלת עליו. יתכן שיהיה זקוק לציוד, לכספים או לעוזרים. הקצה לו די משאבים. למשל, אם אח יתבקש לערוך תיקונים נחוצים באולם־המלכות, ברור שיובהר לו מה הן העבודות שעליו לבצע. אך, יתכן שיזדקק לכסף מזומן כדי לקנות את החומרים והאביזרים הדרושים. אפשר שיזדקק לעזרה, לכן על זקני־הקהילה לבקש מאחרים לסייע לו, או להודיע מעל הבמה באסיפה כי ’אח פלוני יבצע עבודות מסוימות באולם־המלכות, וייתכן שהוא יפנה אל כמה מכם לבקש את עזרתכם’. תיכנון מראש מעין זה ימנע הטלת תפקיד על אח מבלי שיעמדו לרשותו המשאבים החיוניים. ”בחלקך תפקידים, הטֵל אותם במלואם”, התבטא יועץ בענייני ניהול.
בחלקך תפקיד למישהו, הודע לאחרים שהוא פועל במקומך. הסמכות לפעול במקומך היא גם אחד המשאבים הנחוצים. יהושע בן־נון נתמנה למנהיג החדש של עם־ישראל ”לפני כל העדה”. יהוה ציווה למשה: ”ונתתה מהודך עליו”. (במדבר כ״ז:18–23) במסגרת הקהילה, ניתן לתלות על לוח־המודעות של הקהילה רשימה של אלה שנתמנו לבצע תפקידים שונים.
תמוך בהחלטותיו. עתה יכול זה שהוטל עליו התפקיד להתחיל לבצעו. אך, זכור, אתה יכול להוות לו מקור עידוד רב אם תתמוך בהחלטות הנבונות שהוא מחליט. למשל, בתור זקן־קהילה, יש לך העדפות אישיות בנוגע למיקומם של המיקרופונים והריהוט על הבמה. יתכן שהן שונות מעט מאלה של האח הממונה על סידור הבמה. אולם, אם האח הדואג לסידור הבמה יזכה למעט חופש־פעולה בעבודתו, יתכן שירכוש בכך ביטחון וניסיון. מלבד זאת, אפשר שהוא אף יכניס שיפורים במצב. יועץ אחד בענייני עסקים הצהיר: ”חלק את התפקיד, לא את דרך ביצועו. ... לעתים קרובות, מתגלים כישרונות יצירתיים”.
יתר־על־כן, האח המבצע את העבודה נמצא, בדרך ההשאלה, ’עם היד על הדופק’, כלומר, הוא, לעתים קרובות, קרוב יותר לעצם העניין ולכן מבין טוב יותר את הבעיות הכרוכות בו. סביר להניח שימצא פתרונות לבעיות כלשהן שתתעוררנה. יתכן שהוא אף מתנסה בגורמים שאינם ידועים לצופים מן הצד. על־כן, כשם שאמר משגיח משיחי אחד לגבי אח מנוסה אשר סייע לו: ”אם הוא אומר לי שנתקל ב’סלעים’ ב’אדמה’ זו, עלי לסמוך על דבריו”.
אכן, אותם גברים ונשים מוקדשים המגלים את הנכונות והיכולת לסייע בכל דרך שהיא שתידרש מהם, מהווים נכס יקר־ערך העומד לרשות הזקנים בקהילה המשיחית. ובכן, זקני־הקהילה, נצלו לטובה ובתבונה כוח־אדם מועיל ויקר זה! בהאצילך מסמכויותיך הינך מגלה את תכונת הצניעות ומצמצם לחצים ותיסכולים. בעשותך כן, לא רק שיתבצע הרבה יותר, אלא גם תיתן לאחרים הזדמנות לרכוש ניסיון חשוב.
(מקור המאמר: 1992/10/15)