זקני־קהילה — האצילו מסמכויותיכם!‏

הוא היה אדם סבלני,‏ עניו,‏ בעל חוש רגיש לצדק אך מתון בהשקפותיו עקב הניסיון הרב שצבר בחיים.‏ למעלה משלושה מיליון גברים,‏ נשים וילדים פנו אליו בביטחון לשם קבלת עצות.‏ הוא השתדל לא לאכזבם.‏ מבוקר עד ערב,‏ הקשיב הוא לבעיותיהם ובסבלנות עזר להם להבין כיצד חוקי אלהים התייחסו לנסיבותיהם.‏ אכן,‏ למשך תקופה קצרה,‏ לפני כ־500,‏3 שנה,‏ שנים־עשר שבטי־ישראל נשפטו בידי אדם אחד — משה.‏

אולם,‏ המצב הדאיג את יתרו,‏ חותנו של משה.‏ כיצד יכול היה משה אף לקוות לעמוד בעומס זה?‏ לכן,‏ יתרו הבהיר לו זאת:‏ ”‏לא טוב הדבר אשר אתה עושה.‏ נבול תיבול,‏ גם אתה גם העם הזה אשר עימך,‏ כי כבד ממך הדבר.‏ לא תוכל עשוהו לבדך”‏.‏ (‏שמות י״ח:‏17,‏ 18‏)‏ מה היה הפתרון?‏ יתרו יעץ למשה להאציל חלק מסמכויותיו על אחרים.‏ (‏שמות י״ח:‏19–23‏)‏ היתה זאת עצה נבונה!‏

בקרב הקהילה המשיחית כיום,‏ ישנם זקני־קהילה רבים אשר,‏ בדומה למשה,‏ מנסים לטפל בדברים רבים,‏ אשר הם מעבר ליכולתם וכוחם.‏ הם מארגנים אסיפות,‏ מכינים ומגישים חלקים בהן באופן מסודר ויעיל.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ד:‏26,‏ 33,‏ 40;‏ טימותיוס א׳.‏ ד׳:‏13‏)‏ מלבד זה,‏ דואגים הזקנים לצרכיהם האישיים של כל חברי הקהילה.‏ (‏גלטיים ו׳:‏1;‏ תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14;‏ יעקב ה׳:‏14‏)‏ הם מציבים דוגמה אישית בפעילות החשובה מכל,‏ הלא היא הטפת הבשורה הטובה על המלכות.‏ (‏מתי כ״ד:‏14;‏ עברים י״ג:‏7‏)‏ כמו־כן,‏ הם משגיחים על הזמנת אספקת הספרות הנחוצה לקהילה לשם חלוקה לציבור.‏

יתר על כן,‏ ישנם זקנים המגישים נאומים בכינוסים נפתיים ומחוזיים.‏ הם מאיישים מחלקות באירגון כינוסים אלה ומשרתים בוועדי־הקשר של בתי־החולים.‏ יש העוזרים בהקמת אולמי־מלכות.‏ והם מבצעים את כל הדברים הללו בנוסף לאחריותם המשפחתית,‏ ולצורכם האישי במזון רוחני.‏ (‏השווה יהושע א׳:‏8;‏ תהלים ק״י:‏3;‏ טימותיוס א׳.‏ ג׳:‏4,‏ 5;‏ ד׳:‏15,‏ 16‏.‏)‏ כיצד מצליחים גברים משיחיים אלה לבצע כל זאת?‏ בדומה למשה,‏ הם זקוקים לעזרה.‏ עליהם ללמוד להאציל מסמכויותיהם.‏ למען האמת,‏ אדם אשר אינו מחלק מסמכויותיו אינו אלא מארגן גרוע.‏

הערך שבהכשרת אחרים

קיימות סיבות נוספות לשתף אחרים בנשיאה בנטל.‏ במשל של ישוע על ככרות־הכסף,‏ קרא האדון,‏ בטרם יצא למסע,‏ לעבדיו והפקיד בידיהם דרגות שונות של אחריות.‏ (‏מתי כ״ה:‏14,‏ 15‏)‏ בעשותו כן,‏ השיג האדון מספר מטרות.‏ ראשית,‏ בהעדרו,‏ פעלו עבדיו במקומו והעבודה החיונית לא פסקה כיון שהאדון לא נמצא.‏ שנית,‏ מעשים מדברים יותר ממלים,‏ ובדרך זו יכול היה האדון לבחון את יכולתם ואת נאמנותם של עבדיו.‏ שלישית,‏ איפשר האדון לעבדיו לרכוש ניסיון נחוץ ביותר.‏

יש למשל זה משמעות לגבינו כיום.‏ כשישוע עזב את כדור־הארץ,‏ הוא הטיל אחריות על תלמידיו משוחי־הרוח.‏ כיום,‏ שארית של אותם תלמידים עדיין אחראית על ענייני המלכות בכל רחבי־העולם.‏ (‏לוקס י״ב:‏42‏)‏ בימינו,‏ תחת השגחת המשוחים,‏ זכה האירגון המשיחי לברכות גלויות מיהוה.‏ כתוצאה מכך,‏ הוא גדל והתרחב באורח מפליא.‏ הרי,‏ במשך חמש השנים האחרונות בלבד,‏ למעלה ממיליון משיחיים חדשים סימלו את הקדשתם בטבילה במים!‏ עקב כך,‏ נוסדו אלפי קהילות ומאות נפות חדשות.‏

כשם שישוע המשיח האציל מסמכויותיו על ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ ה”‏עבד”‏ מצידו מינה לתפקידים אחראים בקהילות זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים מקרב ’‏הצאן האחרות’‏.‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47‏,‏ ד”‏ץ‏;‏ יוחנן י׳:‏16‏)‏ בכל זאת,‏ דרושים אנשים מוקדשים נוספים כדי לדאוג לצרכי הקהילות עקב הגידול העצום.‏ מהיכן יבואו?‏ על זקני־הקהילות להכשירם.‏ אולם,‏ כיצד יוכלו הזקנים להכשיר אנשים אלה,‏ אם לא יחלקו תפקידים מתאימים לאנשים המגלים התקדמות והמוכיחים שהם כשירים לשאת בהם?‏ אחרת,‏ כיצד יוכלו הזקנים לבחון את יכולתם ואת נאמנותם של אחים צעירים יותר אלה?‏

מה משמע הדבר להאציל סמכויות?‏

לכמה,‏ המושג ”‏האצלת סמכויות”‏ משמעה להוריד מהנטל,‏ להזניח תפקיד,‏ להתחמק או להשתמט מאחריות.‏ אולם,‏ ”‏האצלה מסמכויות”‏,‏ במובנו הראוי הוא למעשה דרך מועילה למלא את האחריות.‏ המילון החדש מאת אבן־שושן,‏ מגדיר את המלה ”‏להאציל”‏:‏ ”‏לחלק מן,‏ להפריש מאשר לו,‏ להשפיע מאשר לו”‏.‏ עם זאת,‏ בסופו־של־דבר,‏ נשאר המאציל מסמכויותיו אחראי על הנעשה.‏

יש המהססים להסמיך אחרים מחשש שהם יאבדו שליטה על העניינים.‏ אך,‏ האצלת סמכויות אין משמעה אובדן שליטה.‏ גם אם הוא שוכן בתחום סמוי־מן־העין ומושל מן המרומים,‏ מנהיג ישוע המשיח את הקהילה המשיחית.‏ הוא הפקיד את הקהילה בידי אנשים מנוסים שידאגו לצרכיה.‏ — אפסים ה׳:‏23–27;‏ קולוסים א׳:‏13‏.‏

אחרים נמנעים מלהאציל מסמכויותיהם על אחרים תוך מסקנה שיוכלו לבצע את העבודה מהר יותר בעצמם.‏ אולם,‏ ישוע ראה את הערך שבהכשרת אחרים.‏ איש עלי־אדמות לא לימד ביעילות רבה יותר מישוע.‏ (‏יוחנן ז׳:‏46‏)‏ אך,‏ לאחר שהדריך 70 מתלמידיו,‏ הוא שלח אותם לפעילות ההטפה.‏ אף־על־פי שלא יכלו להשתוות לכושר־ההוראה של ישוע,‏ שבו הם שמחים מאוד על התוצאות שהשיגו.‏ ישוע שמח יחד עימם ושיבח אותם,‏ ביודעו שהם ימשיכו בפעילות זו זמן רב לאחר שיעזבם,‏ ושבמהלך השנים אף יבצעו יותר מכפי שיכול היה הוא לעשות לבד.‏ — לוקס י׳:‏1–24;‏ יוחנן י״ד:‏12‏.‏

שיתוף אחרים בעבודה משמעו גם השגת עזרה בדאגה לפרטים נחוצים.‏ יום לפני מותו,‏ הטיל ישוע על פטרוס ויוחנן לערוך את הסידורים הדרושים לסדר־הפסח האחרון שלו.‏ (‏לוקס כ״ב:‏7–13‏)‏ ישוע לא היה צריך לדאוג לקניית כבש,‏ יין,‏ מצות ומרור;‏ לא היה עליו לאסוף כלים,‏ לקושש עצי־הסקה,‏ וכדומה.‏ פטרוס ויוחנן טיפלו בכל אותם פרטים.‏

בדומה לכך,‏ יכולים זקני־קהילה כיום ליהנות מיתרונות דומים אם הם מחקים את דוגמת ישוע.‏ למשל,‏ יתכן שיוטל על האח האחראי על הספרות להזמין את אספקת הספרות הנחוצה לקראת מבצע הפצה שייערך בקרוב.‏ אח מנוסה יסביר לו כיצד לבדוק את הנתונים שברשותו,‏ כדי לברר כמה עותקים של אותם פירסומים חולקו במבצעים קודמים דומים.‏ הוא ילמד שעליו לקחת בחשבון גם את אופי השטחים בהם פעילה הקהילה,‏ בטרם ימלא את טופס־ההזמנה.‏ אזי,‏ יהא עליו להגיש את טופס־ההזמנה למזכיר־הקהילה לשם בדיקה.‏ כשהאחראי על הספרות לומד היטב את תפקידו,‏ לא יהיה כל צורך שמזכיר־הקהילה יבדוק בקפדנות את הביקוש במבצעים קודמים,‏ כל עוד שהספרות שהוזמנה הינה כמות סבירה.‏ ברור,‏ אם כן,‏ שפעולה פשוטה זו של האצלת סמכויות תהפוך את הכנת הזמנות הספרות לקלה ופשוטה יותר לכל הנוגעים בדבר.‏

לאור כל היתרונות האפשריים,‏ כיצד ניתן להאציל סמכויות על אחרים ביעילות?‏

כיצד להאציל סמכויות

הגדר את המשימה.‏ ראשית,‏ הבהר למיופה־הכוח מה הן התוצאות הצפויות.‏ במשל של ישוע על המנים,‏ אמר ”‏איש אציל”‏ לעשרת עבדיו:‏ ”‏סחרו עד בואי”‏.‏ (‏לוקס י״ט:‏12,‏ 13‏)‏ האדון ציפה מעבדיו שיסחרו ביעילות במנים שלו,‏ ושבשובו ימסרו לו דין־וחשבון על הרווחים שהשיגו.‏ הם הבינו מה נדרש מהם לעשות.‏ כיצד ניתן לייחס עיקרון זה בימינו,‏ לביצוע תכנית שיפוצים באולם־המלכות?‏ למשל,‏ לאח שהוטל עליו לתקן את הגג,‏ יוסבר באילו חומרים להשתמש,‏ היכן להשיגם,‏ ואף מתי להתחיל בעבודה,‏ אם תנאי מזג־האוויר מאפשרים זאת.‏ הגדרת קווים מנחים ברורים כגון אלה מבטיחה תיכנון וביצוע מועילים של העבודה.‏

חשוב להגדיר לא רק את היקף העבודה,‏ אלא גם אילו החלטות רשאי האח להחליט לבדו,‏ ובאילו נושאים עליו לפנות למישהו אחר.‏ משה הסמיך את אלה שנתמנו,‏ לשפוט את המקרים הקלים יותר,‏ ולהפנות אליו את המקרים הקשים יותר.‏ — שמות י״ח:‏22‏.‏

כשאתה מחלק סמכויות,‏ נסה להימנע מחפיפת תפקידים.‏ אם אותה משימה מוטלת על יותר מאדם אחד,‏ הדבר יוצר בילבול.‏ שווה ברוחך מה עלול היה לקרות אילו בכינוס גדול של עדי־יהוה מוטל היה הן על מחלקת חלוקת־המזון והן על מחלקת הניקיון לדאוג לנקיון דוכני המזון,‏ או אילו נאמר הן למחלקת הסדרנים והן למחלקת הטבילה לכוון את הצופים במהלך הטבילה.‏

בחר באנשים כשירים.‏ יתרו יעץ למשה:‏ ”‏ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל,‏ יראי־אלהים,‏ אנשי אמת,‏ שונאי בצע,‏ ושמת עליהם [‏על בני־ישראל]‏”‏.‏ (‏שמות י״ח:‏21‏)‏ כמובן,‏ בטרם יתמנה,‏ על הפרט לעמוד בדרישות מבחינה רוחנית.‏ כדי לקבוע אם הוא אכן כשיר לעבודה שעל הפרק,‏ יש לשקול גורמים כגון תכונות אופי,‏ נסיונו,‏ הכשרתו וכישוריו.‏ לפיכך,‏ משיחי בעל אופי ידידותי,‏ נעים־הליכות המוכן לעזור לזולת,‏ יהיה מאוד מתאים לשרת בדוכן החוברות או כסדרן.‏ בדומה לכך,‏ כאשר בוחרים במישהו לסייע למזכיר־הקהילה,‏ מן ההיגיון יהא לשקול עד כמה הוא איש מסודר.‏ האם הוא שם לב לפרטים,‏ מהימן ויודע לשמור סוד?‏ (‏לוקס ט״ז:‏10‏)‏ בחינת גורמים אלה,‏ בנוסף לכישורים הרוחניים הנחוצים,‏ תסייע במציאת האדם הנכון למשימה.‏

הקצה לו את המשאבים הנחוצים.‏ האח יזדקק למשאבים מסוימים כדי שיוכל להשלים את העבודה המוטלת עליו.‏ יתכן שיהיה זקוק לציוד,‏ לכספים או לעוזרים.‏ הקצה לו די משאבים.‏ למשל,‏ אם אח יתבקש לערוך תיקונים נחוצים באולם־המלכות,‏ ברור שיובהר לו מה הן העבודות שעליו לבצע.‏ אך,‏ יתכן שיזדקק לכסף מזומן כדי לקנות את החומרים והאביזרים הדרושים.‏ אפשר שיזדקק לעזרה,‏ לכן על זקני־הקהילה לבקש מאחרים לסייע לו,‏ או להודיע מעל הבמה באסיפה כי ’‏אח פלוני יבצע עבודות מסוימות באולם־המלכות,‏ וייתכן שהוא יפנה אל כמה מכם לבקש את עזרתכם’‏.‏ תיכנון מראש מעין זה ימנע הטלת תפקיד על אח מבלי שיעמדו לרשותו המשאבים החיוניים.‏ ”‏בחלקך תפקידים,‏ הטֵל אותם במלואם”‏,‏ התבטא יועץ בענייני ניהול.‏

בחלקך תפקיד למישהו,‏ הודע לאחרים שהוא פועל במקומך.‏ הסמכות לפעול במקומך היא גם אחד המשאבים הנחוצים.‏ יהושע בן־נון נתמנה למנהיג החדש של עם־ישראל ”‏לפני כל העדה”‏.‏ יהוה ציווה למשה:‏ ”‏ונתתה מהודך עליו”‏.‏ (‏במדבר כ״ז:‏18–23‏)‏ במסגרת הקהילה,‏ ניתן לתלות על לוח־המודעות של הקהילה רשימה של אלה שנתמנו לבצע תפקידים שונים.‏

תמוך בהחלטותיו.‏ עתה יכול זה שהוטל עליו התפקיד להתחיל לבצעו.‏ אך,‏ זכור,‏ אתה יכול להוות לו מקור עידוד רב אם תתמוך בהחלטות הנבונות שהוא מחליט.‏ למשל,‏ בתור זקן־קהילה,‏ יש לך העדפות אישיות בנוגע למיקומם של המיקרופונים והריהוט על הבמה.‏ יתכן שהן שונות מעט מאלה של האח הממונה על סידור הבמה.‏ אולם,‏ אם האח הדואג לסידור הבמה יזכה למעט חופש־פעולה בעבודתו,‏ יתכן שירכוש בכך ביטחון וניסיון.‏ מלבד זאת,‏ אפשר שהוא אף יכניס שיפורים במצב.‏ יועץ אחד בענייני עסקים הצהיר:‏ ”‏חלק את התפקיד,‏ לא את דרך ביצועו.‏ .‏.‏.‏ לעתים קרובות,‏ מתגלים כישרונות יצירתיים”‏.‏

יתר־על־כן,‏ האח המבצע את העבודה נמצא,‏ בדרך ההשאלה,‏ ’‏עם היד על הדופק’‏,‏ כלומר,‏ הוא,‏ לעתים קרובות,‏ קרוב יותר לעצם העניין ולכן מבין טוב יותר את הבעיות הכרוכות בו.‏ סביר להניח שימצא פתרונות לבעיות כלשהן שתתעוררנה.‏ יתכן שהוא אף מתנסה בגורמים שאינם ידועים לצופים מן הצד.‏ על־כן,‏ כשם שאמר משגיח משיחי אחד לגבי אח מנוסה אשר סייע לו:‏ ”‏אם הוא אומר לי שנתקל ב’‏סלעים’‏ ב’‏אדמה’‏ זו,‏ עלי לסמוך על דבריו”‏.‏

אכן,‏ אותם גברים ונשים מוקדשים המגלים את הנכונות והיכולת לסייע בכל דרך שהיא שתידרש מהם,‏ מהווים נכס יקר־ערך העומד לרשות הזקנים בקהילה המשיחית.‏ ובכן,‏ זקני־הקהילה,‏ נצלו לטובה ובתבונה כוח־אדם מועיל ויקר זה!‏ בהאצילך מסמכויותיך הינך מגלה את תכונת הצניעות ומצמצם לחצים ותיסכולים.‏ בעשותך כן,‏ לא רק שיתבצע הרבה יותר,‏ אלא גם תיתן לאחרים הזדמנות לרכוש ניסיון חשוב.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏10/‏15)‏