‏”‏מי כיהוה אלהינו?‏”‏

‏”‏מי כיהוה אלהינו,‏ המגביהי לשבת?‏”‏ — תהלים קי״ג:‏5‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מהי השקפתם של עדי־יהוה בנוגע לאלהים ולכתבי־הקודש?‏ (‏ב)‏ אילו שאלות ראויות לדיון?‏

מהללי יהוה מבורכים ביותר!‏ מה גדולה הזכות להיות חלק מ’‏מקהלה’‏ מאושרת זו!‏ בתור עדיו,‏ אנו מקבלים בשמחה את העצות,‏ החוקים,‏ העקרונות,‏ ההבטחות והנבואות שבדבר־אלהים,‏ כתבי־הקודש.‏ אנו ששים ללמוד מכתבי־הקודש,‏ ולהיות ”‏לימודי יהוה”‏.‏ — ישעיהו נ״ד:‏13;‏ יוחנן ו׳:‏45‏.‏

² מתוך יראת־הכבוד העמוקה שהם רוחשים לאלהים,‏ יכולים עדי־יהוה לשאול:‏ ”‏מי כיהוה אלהינו?‏”‏ (‏תהלים קי״ג:‏5‏)‏ מלים אלה מפי מחבר התהלים מורות על אמונה.‏ אך,‏ מדוע יש לעדי־יהוה אמונה כה איתנה באלהים?‏ ואילו סיבות יש להם להלל את יהוה?‏

אמונה ותהילה ראויות לו

3.‏ מה הם ”‏מזמורי ההלל”‏,‏ ומדוע הם מכונים כך?‏

³ האמונה ביהוה היא במקומה מפני שהוא אל מיוחד במינו.‏ הדבר מודגש במזמורים קי״ג,‏ קי״ד ו־‏קט״ו בספר תהלים,‏ המהווים חלק מששת הפרקים המכונים ”‏מזמורי ההלל”‏.‏ עד עצם היום הזה,‏ המשתתפים בסדר־הפסח שרים את מזמורי קי״ג ו־‏קי״ד לאחר מזיגת כוס היין השנייה וההסבר על משמעות הסדר,‏ ואת מזמורים קט״ו עד קי״ח לאחר הכוס הרביעית.‏ (‏השווה מתי כ״ו:‏30‏.‏)‏ הם מכונים ”‏מזמורי ההלל”‏ משום שהם חוזרים שוב ושוב על הקריאה ”‏הללויה!‏”‏

4.‏ מה פירוש הביטוי ”‏הללויה!‏”‏,‏ וכמה פעמים מופיע הוא בכתבי־הקודש?‏

⁴ בספר תהלים,‏ הקריאה ”‏הללויה!‏”‏ מופיעה 24 פעמים.‏ בכתבי־הקודש המשיחיים,‏ הביטוי מופיע בצורתו היוונית ארבע פעמים בהקשר לחוויית השמחה כתוצאה מנפילת ”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה העולמית של דתות־הכזב וכן השמחה שנועדה להתלוות על ייסוד מלכותו של יהוה אלהים.‏ (‏ההתגלות י״ט:‏1–6‏)‏ בעודנו בוחנים שלושה מתוך מזמורי ההלל,‏ נוכל לדמיין לעצמנו שאנו שרים שירים אלה לתהילת יהוה.‏

הללויה!‏

5.‏ על איזו שאלה עונה מזמור קי״ג‏,‏ ולמי במיוחד מתייחסת הקריאה בתהלים קי״ג:‏1,‏ 2‏?‏

⁵ מזמור קי״ג משיב על השאלה,‏ ’‏מדוע להלל את יהוה?‏’‏ הוא פותח בציווי:‏ ‏”‏הללויה!‏ הללו,‏ עבדֵי יהוה,‏ הללו את שם יהוה.‏ יהי שם יהוה מבורך מעתה ועד עולם”‏.‏ (‏תהלים קי״ג:‏1,‏ 2‏)‏ הוראה זו,‏ ”‏הללויה!‏”‏ מתייחסת במיוחד למשרתי יהוה ב”‏עת קץ”‏ זו.‏ (‏דניאל י״ב:‏4‏)‏ מעתה ועד עולמי עולמים,‏ ירומם שם יהוה בכל רחבי־תבל.‏ עדיו מכריזים כיום שיהוה הוא האלהים,‏ שישוע הוא המלך ושהמלכות כבר נוסדה בשמים.‏ אין בכוחם של השטן ושדיו למנוע מתן התהילה ליהוה.‏

6.‏ כיצד מהולל יהוה ”‏ממזרח שמש עד מבואו”‏?‏

⁶ שיר ההלל ימשיך להישמע עד אשר יגרום לו יהוה למלא את היקום כולו.‏ ‏”‏ממזרח שמש עד מבואו,‏ מהולל שם יהוה”‏.‏ (‏תהלים קי״ג:‏3‏)‏ משמע הדבר יותר ממספר יצורים עלי־אדמות העובדים את אלהים יום יום.‏ השמש עולה במזרח ושוקעת במערב,‏ ומכסה את פני העולם כולו.‏ שם יהוה יהיה מהולל בקרוב בכל מקום בו זורחת השמש,‏ בפי כל בני־האדם,‏ שישוחררו מכבלי העבדות לדתות־הכזב ולאירגון השטן.‏ למעשה,‏ שיר זה,‏ שלא יחדל לעולם,‏ כבר מושר בפי עדי־יהוה המשוחים,‏ כמו בפי אלה שיהיו בניו הארציים של מלכו,‏ ישוע המשיח.‏ איזו זכות נפלה בחלקם לזמר תהילות ליהוה!‏

אין שווה ליהוה

7.‏ אילו שני היבטים לעליונותו של יהוה מוזכרים בתהלים קי״ג:‏4‏?‏

⁷ מחבר התהלים מוסיף:‏ ‏”‏רם על כל גויים יהוה;‏ על השמים כבודו”‏.‏ (‏תהלים קי״ג:‏4‏)‏ הדבר שם דגש על שני היבטים לעליונותו של אלהים:‏ (‏א)‏ בעיני יהוה,‏ האל העליון,‏ שהוא ”‏רם על כל גויים”‏,‏ העמים כולם ”‏כמר מדלי וכשחק מאזניים”‏;‏ (‏ישעיהו מ׳:‏15;‏ דניאל ז׳:‏18‏)‏ (‏ב)‏ תפארתו גדולה בהרבה מזו של השמים הגשמיים,‏ משום שהמלאכים עושים את רצון ריבונם.‏ — תהלים י״ט:‏2,‏ 3;‏ ק״ג:‏20,‏ 21‏.‏

8.‏ מדוע וכיצד ’‏משפיל’‏ יהוה עיניו כדי להביט על המתרחש בשמים ובארץ?‏

⁸ נפעם ממעמדו הרם של אלהים,‏ ציין המשורר:‏ ‏”‏מי כיהוה אלהינו,‏ המג־ביהי לשבת?‏ המשפילי לראות בשמים ובארץ”‏.‏ (‏תהלים קי״ג:‏5,‏ 6‏)‏ אלהים הינו כה נעלה עד כי עליו ’‏להשפיל’‏ את עיניו כדי לראות מה מתרחש בשמים ובארץ.‏ אף־על־פי שיהוה אינו כפוף וכנוע למרותו של אף יצור אחר,‏ הוא מפגין ענווה בגלותו חסד ורחמים כלפי חוטאים נחותים.‏ נתינת בנו,‏ ישוע המשיח,‏ כקרבן־כופר למען המשיחיים המשוחים והאנושות כולה,‏ הינה ביטוי לענווה של יהוה.‏ — יוחנן א׳.‏ ב׳:‏1,‏ 2‏.‏

יהוה רחמן

9,‏ 10.‏ כיצד אלהים ’‏מרים אביון,‏ להושיבו עם נדיבים’‏?‏

⁹ את רחמנותו של אלהים,‏ מדגיש מחבר התהלים בהוסיפו שיהוה ‏”‏מקימי מעפר דל,‏ מאשפות ירים אביון.‏ להושיבי עם נדיבים,‏ עם נדיבי עמו.‏ מושיבי עקרת הבית אֵם הבנים שמֵחה.‏ הללויה!‏”‏ (‏תהלים קי״ג:‏7–9‏)‏ משרתי יהוה סמוכים ובטוחים שהוא יכול להושיע נזקקים הנוהגים ביושר,‏ לשנות את מצבם ולספק את צרכיהם ורצונותיהם.‏ הנביא התייחס לנכונותו של אלהים ’‏הרם והנישא’‏,‏ ”‏להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים”‏.‏ — ישעיהו נ״ז:‏15‏.‏

¹⁰ כיצד יהוה ’‏מרומם אביון ומושיבו עם נדיבים’‏,‏ היינו,‏ לצד נכבדים?‏ כשהדבר לרצונו,‏ מציב אלהים את משרתיו במעמד שווה לזה של אנשים רמי־מעלה.‏ הוא עשה כן במקרה של יוסף,‏ שנתמנה על כל אספקת המזון במצרים.‏ (‏בראשית מ״א:‏37–49‏)‏ בישראל,‏ המינוי לשבת עם נכבדי העם,‏ כלומר בעלי מעמד אחראי בקרב עם יהוה,‏ נחשב לזכות גדולה שיש להוקירה.‏ בדומה לזקני־קהילה משיחיים כיום,‏ גברים אלה זכו בתמיכתו ובירכתו של יהוה.‏

11.‏ מדוע ניתן לומר שהכתוב בתהלים קי״ג:‏7–9 מתייחס במיוחד למשרתי יהוה בני־זמננו?‏

¹¹ מה באשר להפיכת ’‏אשה עקרה לאם לבנים’‏?‏ יהוה העניק בן לחנה העקרה — שמואל,‏ אותו הקדישה לשירות יהוה.‏ (‏שמואל א׳.‏ א׳:‏20–28‏)‏ ובמשמעות רחבה יותר,‏ החל מישוע ומשפיכת רוח־הקודש על תלמידיו בחג־השבועות של 33 לספירה,‏ החלה ”‏אשת נעורים”‏ סמלית של אלהים,‏ ”‏ציון”‏ השמימית,‏ החלה ’‏ללדת’‏ ילדים רוחניים.‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏1–10,‏ 13;‏ מעשי־השליחים ב׳:‏1–4‏)‏ וכשם שהשיב את עם־ישראל למולדתו לאחר גלות בבל,‏ שיחרר אלהים את השארית המשוחה של ”‏ישראל השייכים לאלהים”‏ מכבלי ”‏בבל הגדולה”‏ בשנת 1919 לספירה,‏ ובירך אותם כה רבות מבחינה רוחנית עד כי ניתן לייחס להם את הכתוב בתהלים קי״ג:‏7–9‏.‏ (‏גלטיים ו׳:‏16‏)‏ כעדי־יהוה נאמנים,‏ חברי השארית של ”‏ישראל”‏ הרוחני,‏ יחד עם בעלי התקווה הארצית,‏ נענים בכל לבם לקריאה החותמת את מזמור קי״ג‏:‏ ”‏הללויה!‏”‏

הוכחות לייחודו של יהוה

12.‏ כיצד מציג מזמור קי״ד את ייחודו של יהוה?‏

¹² מזמור קי״ד מעלה על נס את ייחודו של יהוה בציון מאורעות מיוחדים הקשורים בעם־ישראל.‏ וכך שר המשורר:‏ ‏”‏בצאת ישראל ממצרים,‏ בית־יעקב מעם לועז,‏ היתה יהודה לקדשו,‏ ישראל ממשלותיו”‏.‏ (‏תהלים קי״ד:‏1,‏ 2‏)‏ אלהים גאל את בני־ישראל מעבדות למצרים,‏ ששפתם היתה זרה לאוזניהם.‏ גאולת עמו של יהוה,‏ המכונה בהקבלה פיוטית,‏ הן ”‏יהודה”‏ והן ”‏ישראל”‏ הוכיחה שאלהים יכול להושיע את כל משרתיו בימינו.‏

13.‏ כיצד מגלה הכתוב במזמור קי״ד:‏3–6 את עליונותו של יהוה ומזכיר מאורעות בתולדות ישראל?‏

¹³ שליטתו של יהוה על כל הבריאה מוזכרת במלים:‏ ‏”‏הים ראה וינוס,‏ הירדן ייסוב לאחור.‏ ההרים רקדו כאֵילים,‏ גבעות כבני־צאן.‏ מה לך הים כי תנוס,‏ הירדן תיסוב לאחור?‏ ההרים תירקדו כאֵילים,‏ גבעות כבני־צאן?‏”‏ (‏תהלים קי״ד:‏3–6‏)‏ ים־סוף ’‏נס’‏ מפניו כאשר אלהים פתח בתוכו מעבר למען עמו.‏ עם־ישראל ראה את זרועו הגדולה של יהוה בפעולה נגד המצרים שטבעו כולם בים השב ונסגר.‏ (‏שמות י״ד:‏21–31‏)‏ יהוה הפגין שוב את כוחו האלוהי,‏ כשמי הירדן ’‏נסובו לאחור’‏,‏ כדי לאפשר לבני־ישראל לחצות את אפיק הנהר ולהיכנס לארץ־כנען.‏ (‏יהושע ג׳:‏14–16‏)‏ ”‏ההרים רקדו כאֵילים”‏ כאשר הר־סיני העלה עשן ורעד במעמד מתן תורה.‏ (‏שמות י״ט:‏7–18‏)‏ בהתקרב השיר אל שיאו,‏ מציג המשורר את הנושא בצורת שאלה,‏ יתכן ברמזו על כך שהים,‏ הנהר,‏ ההרים והגבעות הדוממים,‏ נתמלאו אימה לנוכח הפגנות כוח אלה מצד יהוה.‏

14.‏ מה התבצע באמצעות כוחו של יהוה במריבה ובקדש,‏ וכיצד משפיע הדבר על משרתיו כיום?‏

¹⁴ בהתייחסו עדיין לכוחו של יהוה,‏ שר מחבר התהלים:‏ ‏”‏מלפני אדון חוּלי,‏ ארץ,‏ מלפני אלוה יעקב,‏ ההופכי הצור אגם מים,‏ חלמיש למעיינו מים”‏.‏ (‏תהלים קי״ד:‏7,‏ 8‏)‏ באופן ציורי,‏ המשורר מורה במלים אלה שעל האנושות לעמוד ביראה לפני יהוה,‏ האדון וריבון היקום.‏ הוא היה ’‏אל יעקב’‏,‏ או ישראל,‏ כשם שהינו האל של ”‏בני־ישראל”‏ הרוחניים ושותפיהם הארציים.‏ גם במריבה וגם בקדש שבמדבר,‏ הראה יהוה את כוחו כאשר סיפק לבני־ישראל מים בדרך־נס,‏ בהפכו ”‏הצור אגם מים,‏ חלמיש למעיינו מים”‏.‏ (‏שמות י״ז:‏1–7;‏ במדבר כ׳:‏1–11‏)‏ תזכורות כגון אלה לכוחו האדיר של יהוה ולדאגתו האוהבת,‏ מספקות לעדיו בני־זמננו סיבות מוצקות לאמונה בלתי־מעורערת בו.‏

אינו דומה לאלילים

15.‏ כיצד הושר,‏ כנראה,‏ מזמור קט״ו‏?‏

¹⁵ מזמור קט״ו קורא לנו להלל את יהוה ולבטוח בו.‏ הוא מייחס לו שפיכת ברכות ומתן סיוע,‏ ומוכיח עד כמה חסרי־ערך הם האלילים.‏ יתכן שמזמור זה הושר בשירת־חילופים בין סולן ומקהלה,‏ כלומר,‏ קול אחד היה שר:‏ ”‏יראי יהוה,‏ ביטחו ביהוה”‏,‏ והמקהלה היתה משיבה:‏ ”‏עזרם ומגינם הוא”‏.‏ — מזמור קט״ו:‏11‏.‏

16.‏ אילו הבדלים ניכרים קיימים בין יהוה לבין אלילי העמים?‏

¹⁶ אל לנו להסב לעצמנו כבוד אלא לשם יהוה,‏ לאל החסד והאמת.‏ (‏תהלים קט״ו:‏1‏)‏ אויבינו עלולים לשאול בבוז:‏ ”‏איה נא אלוהיהם?‏”‏ אך משרתי יהוה יכולים להשיב:‏ ”‏ואלוהינו בשמים,‏ כל אשר חפץ עשה”‏.‏ (‏פסוקים 2,‏ 3‏)‏ לעומתו,‏ אין אלילי העמים מסוגלים לעשות מאומה,‏ משום שאינם אלא פסלי כסף וזהב מעשה־ידי־אדם.‏ גם אם יש להם פה,‏ עיניים ואוזניים,‏ הם אילמים,‏ עיוורים וחרשים.‏ יש להם אף,‏ אמנם,‏ אך אינם יכולים להריח,‏ רגליים ואינם יכולים ללכת,‏ גרון ואינם יכולים להשמיע קול.‏ יוצרי הפסלים חסרי־התועלת,‏ וכן הבוטחים בהם,‏ יהיו כמוהם — חסרי־חיים,‏ דוממים.‏ — פסוקים 4–8‏.‏

17.‏ מאחר שהמתים אינם יכולים להלל את יהוה,‏ מה עלינו לעשות ותוך איזו מטרה לנגד עינינו?‏

¹⁷ פסוקים 9–11 של מזמור זה מעודדים ביטחון מלא ביהוה,‏ כעוזרם ומגינם של בני־ישראל,‏ של הכהנים מבית אהרון,‏ ושל כל שאר יראי אלהים.‏ בתור יראיו,‏ עלינו לרחוש כבוד עמוק ליהוה תוך חשש בריא פן נעורר את מורת־רוחו.‏ כמו־כן,‏ אנו סמוכים ובטוחים ש”‏עושה השמים והארץ”‏ יברך את עובדיו הנאמנים.‏ (‏פסוקים 12–15‏)‏ השמים הם מקום שיבתו של אלהים,‏ את כדור־הארץ יצר כמישכן נצחי לבני־אנוש נאמנים ומצייתים.‏ מאחר שהמתים הדוממים וחסרי ההכרה אינם יכולים להלל את יהוה,‏ עלינו,‏ החיים,‏ לעשות זאת במלוא המסירות והנאמנות.‏ (‏קהלת ט׳:‏5‏)‏ רק אלה המהללים את יהוה ייזכו לחיי־נצח ויוכלו ’‏לברך יה’‏ לעד,‏ לדבר בשיבחו ”‏מעתה ועד עולם”‏.‏ הבה,‏ אם כן,‏ נעמוד בנאמנות יחד עם אלה הנענים לקריאה:‏ ”‏הללויה!‏”‏ — תהלים קט״ו:‏16–18‏.‏

תכונותיו הנפלאות של יהוה

18,‏ 19.‏ מאילו בחינות מבדילות תכונותיו של יהוה אותו מכל אלילי הכזב?‏

¹⁸ שלא כאלילים הדוממים,‏ יהוה הוא האל החי,‏ המגלה תכונות נפלאות.‏ הוא תמצית האהבה,‏ והינו ”‏אל רחום וחנון,‏ ארך־אפיים ורב חסד ואמת”‏.‏ (‏שמות ל״ד:‏6;‏ יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏ עד כמה הוא שונה מהאל הכנעני,‏ מולך,‏ שלכבודו הקריבו ילדים!‏ כפי הנראה,‏ לפסל שייצג את המולך היה גוף אדם וראש של שור.‏ עוד נמסר שהפסל יקד בחום לוהט,‏ וילדים הושלכו לעבר זרועותיו המושטות קדימה,‏ בנפלם אל תוך הכיבשן הבוער מתחתיו.‏ אך,‏ יהוה הינו כה אוהב ורחום שהרעיון של קרבנות אנוש כגון אלה אף ’‏לא עלה על לבו’‏ מעולם.‏ — ירמיהו ז׳:‏31‏.‏

¹⁹ תכונותיו העיקריות של יהוה כוללות גם משפט וצדק מושלמים,‏ חכמה ללא גבול וכוח כל־יכול.‏ (‏דברים ל״ב:‏4;‏ איוב י״ב:‏13;‏ ישעיהו מ׳:‏26‏)‏ מה באשר לאלים המיתולוגיים?‏ במקום לגלות את תכונת הצדק,‏ דרשו אלים ואלות בבליים נקמה.‏ אלים מצריים לא הציבו דוגמה ומופת של חכמה,‏ אלא תוארו כבעלי חולשות אנוש.‏ אין תימה בכך,‏ משום שאלים ואלות כוזבים אלה היו פרי יצירתם של בני־אדם בעלי ’‏מחשבות הבל’‏,‏ המתיימרים להיות חכמים.‏ (‏רומיים א׳:‏21–23‏)‏ האלים היוונים,‏ ככל הנראה,‏ רקמו מזימות אחד כלפי השני.‏ לדוגמה,‏ האגדות מספרות שזיאוס ניצל לרעה את כוחו כדי להדיח מכסאו את אביו,‏ קרונוס,‏ שגם הוא הדיח את אביו,‏ אורנוס.‏ איזו ברכה היא זו לשרת ולהלל את יהוה,‏ האל החי והאמיתי,‏ המגלה אהבה,‏ צדק,‏ חכמה וכוח מושלמים!‏

יהוה ראוי לתהילה נצחית

20.‏ אילו סיבות מנה דוד שבגינן יש להלל את שם יהוה?‏

²⁰ כשם שמראים מזמורי ההלל,‏ יהוה ראוי לתהילה נצחית.‏ בדומה לכך,‏ כשדוד ואחרים מקרב בני־ישראל תרמו לבניית בית־המקדש,‏ אמר המלך לפני העדה:‏ ”‏ברוך אתה יהוה,‏ אלהי ישראל,‏ אבינו מעולם ועד עולם.‏ לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד,‏ כי כל בשמים ובארץ לך,‏ יהוה,‏ הממלכה והמתנשא לכל לראש.‏ והעושר והכבוד מלפניך,‏ ואתה מושל בכל;‏ ובידך כוח וגבורה,‏ ובידך לגדל ולחזק לכל.‏ ועתה,‏ אלהינו,‏ מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך”‏.‏ — דברי־הימים א׳.‏ כ״ט:‏10–13‏.‏

21.‏ אילו הוכחות מעניק הכתוב בהתגלות י״ט:‏1–6 לכך שיהוה זוכה לתהילה מצד צבאות השמים?‏

²¹ כמו־כן,‏ יהוה יבורך ויהולל לנצח בשמים.‏ השליח יוחנן שמע ”‏כקול המון רב בשמים”‏ אומר:‏ ”‏הללויה!‏ הישועה והכבוד והגבורה לאלהינו;‏ כי אמת וצדק משפטיו.‏ כי שפט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנותה,‏ ונקם את דם עבדיו מידה”‏.‏ ועוד אמרו:‏ ”‏הללויה!‏”‏ כך עשו גם ”‏עשרים־וארבעה הזקנים וארבע החיות”‏.‏ אזי,‏ קול מן הכסא אמר:‏ ”‏הללו את אלהינו כל עבדיו — היראים אותו,‏ הקטנים והגדולים!‏”‏ ויוחנן הוסיף:‏ ”‏ושמעתי קול כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים — אומר:‏ ’‏הללויה!‏ כי מלך יהוה אלהינו,‏ אלהי צבאות’‏”‏.‏ — ההתגלות י״ט:‏1–6‏.‏

22.‏ מי יהללו את יהוה בעולמו החדש המובטח?‏

²² עד כמה הולם שצבאות השמים מהללים את יהוה!‏ בעולמו החדש הממשמש ובא,‏ נאמנים שיוקמו לתחייה יצטרפו לניצולי קץ סדר־הדברים הנוכחי במתן תהילה ליהוה.‏ גבעות מוריקות ועצי־פרי ישירו לו תהילה.‏ אכן,‏ כל יצור חי ונושם יהלל את שם יהוה במקהלה גדולה,‏ בתרועת ”‏הללויה!‏”‏ (‏תהלים מזמור קמ״ח‏)‏ האם יישמע קולך במקהלה מאושרת זו?‏ הוא יישמע אם הנך משרת את יה בנאמנות יחד עם קהילת משרתיו.‏ על מטרה זו לעמוד בראש מעייניך,‏ משום שמי כיהוה אלהינו?‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏11/‏15)‏

כיצד תשיב?‏

◻ מדוע ראוי יהוה אלהים לתהילה?‏

◻ מאילו בחינות אין שווה ליהוה?‏

◻ אילו הוכחות יש לכך שיהוה הינו אל רחום?‏

◻ כיצד שונה יהוה מאלים כוזבים ואלילים דוממים?‏

◻ מדוע יכולים אנו לומר שיהוה ייזכה לתהילה נצחית הן בשמים והן בארץ?‏

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

בני־ישראל שרו את ”‏מזמורי ההלל”‏ במהלך סדר־הפסח