הטוב כנגד הרע — מאבק עתיק־יומין
בסרטי העבר, ”הגיבור הטוב” הביס תמיד את כוחות הרשע. אולם, המציאות מעולם לא היתה כה פשוטה. בעולמנו, לעתים קרובות מדי נמצאת ידו של הרשע על העליונה.
דיווחים מצמררים על מעשי רישעה ממלאים בקביעות את מהדורות החדשות. בעיר מילווקי, שבצפון ארצות־הברית, רצח אדם 11 אנשים וטמן את שאריות גופותיהם המרוטשות במקפיא שבביתו. במדינת טקסס, שבדרום, התפרץ אדם זר אל תוך קפיטריה וירה ללא הבחנה במשך עשר דקות, בהותירו אחריו 23 קרבנות מתים, ביניהם הוא עצמו. בקוריאה, אדם ממורמר, המתנגד למשיחיות, הצית אולם־מלכות של עדי־יהוה, והרג 14 איש שהתאספו בו לעבוד את אלהים.
בנוסף להתפרצויות רוע כאלה, המתרחשות מפעם לפעם, אנו עדים לתופעה מזוויעה אחרת המשפיעה על העולם — רצח עמים או גזעים. כמיליון ארמנים, שישה מיליון יהודים ויותר ממיליון קמבודים חוסלו בפעולות טיהור גזעניות ופוליטיות במאה הנוכחית בלבד. ’טיהורים אתניים’, כפי שהם מכונים, פגעו ברבים ביוגוסלביה לשעבר. איש אינו יודע כמה מיליוני בני־אדם חפים מפשע עונו באכזריות בכל רחבי העולם.
טרגדיות כגון אלה מאלצות אותנו להתמודד עם השאלה המטרידה, מדוע מתנהגים כך בני־האדם? איננו יכולים לפטור זוועות אלה בתואנה שהן תוצר של כמה מוחות מעוותים. ההסבר הזה אינו תקף לנוכח ההיקף הנרחב של מעשי הרשע במאה העשרים.
מעשה מרושע מוגדר כפעולה פסולה מבחינה מוסרית. זוהי פעולה המתבצעת על־ידי מישהו היכול לבחור בין עשיית הטוב לעשיית הרע. אך, משום מה שיפוטו המוסרי נעשה מעוות, והרוע מנצח. אך, מדוע וכיצד קורה הדבר?
לעתים קרובות, ההסברים של מנהיגי־דת על הרוע אינם מספקים. פילוסוף קתולי בשם תומאס אקווינס טען ש”דברים טובים רבים היו חסרים לנו אילולא הירשה אלהים לרוע להתקיים”. פילוסופים פרוטסטנטים רבים מחזיקים בדעה דומה. למשל, ככתוב ב־אנציקלופדיה בריטניקה, גוטפריד ליבניץ מתייחס אל הרוע כאל ”המשקל כנגד לטוב שבעולם, המבליט את התועלת שבו”. במלים אחרות, הוא סבור שאנו זקוקים לרע כדי שנוכל להעריך את הטוב. הסבר כזה דומה למצב בו תאמר לחולה סרטן שמחלתו נחוצה כדי שמישהו אחר יוכל לחוש בריא ומלא־חיים.
כוונות רעות חייבות לנבוע ממקור כלשהו. האם ניתן להאשים בכך את אלהים, אפילו בעקיפין? כתבי־הקודש משיבים: ”מי שמתנסה אל יאמר, ’אלהים מנסה אותי’, שכן אלהים לא ינוּסה ברע ואין הוא מנסה איש”. אם אלהים איננו אחראי לכך, במי נעוץ האשם? הפסוקים הבאים משיבים: ”אלא שכל איש מתנסה כאשר הוא נמשך ומתפתה בתאוותו שלו. אחרי־כן תהרה התאווה ותלד חטא; והחטא כשיִשלַם יוליד מוות.” (יעקב א׳:13–15) לפיכך, מעשה רע נולד כאשר מישהו מטפח תאווה שלילית במקום לדחות אותה. ברם, אין זה הכל.
כתבי־הקודש מסבירים שתאוות שליליות מתעוררות עקב קיומו של פגם יסודי באנושות, הלא הוא אי־השלימות התורשתית. השליח פאולוס כתב: ”לפיכך כשם שעל־ידי אדם אחד בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות, כך עבר המוות לכל בני־אדם משום שכולם חטאו”. (רומיים ה׳:12) בשל החטא התורשתי, עלולה האנוכיות לגבור על הטוב באורח־חשיבתנו, ואכזריות עלולה לדחוק הצידה את החמלה.
כמובן, מרבית בני־האדם יודעים באופן טבעי לזהות התנהגות מסוימת כפסולה. מצפונם — ’התורה הכתובה בלבם’, כפי שמכנה זאת פאולוס — מניא אותם מעשיית מעשה רע. (רומיים ב׳:15) ובכל זאת, סביבה אכזרית יכולה לדכא רגשות כגון אלה, והמצפון עלול לקהות אם מתעלמים ממנו שוב ושוב.a — השווה טימותיוס א׳. ד׳:2.
האם יש די בחוסר־השלימות כדי להסביר את הרוע הנפוץ המאפיין את ימינו? ההיסטוריון ג׳פרי בורטון ראסל ציין: ”אמת היא שבכל אחד מאיתנו יש מן הרע, אך חיבור של מספר גדול ככל שיהיה של אנשים מרושעים אינו מסביר דבר כמו אושוויץ... נראה כי רוע בדרגה כזו שונה הן מבחינה איכותית והן מבחינה כמותית”. היה זה לא אחר מאשר ישוע המשיח שהצביע על מקורו השונה של רשע ’איכותי’ זה.
זמן לא רב לפני מותו, הסביר ישוע שהאנשים שתיכננו להורגו לא פעלו אך ורק על־פי טהרת רצונם. כוח סמוי הינחה אותם. ישוע אמר להם: ”אתם מאביכם השטן ואת מאוויי אביכם חפצים אתם לעשות. הוא רוצח היה מראשית ובאמת לא עמד”. (יוחנן ח׳:44) ברור, אם כן, שלשטן, שכונה בפי ישוע ”שר העולם הזה”, יש תפקיד בולט בתיכנון הרשע. — יוחנן ט״ז:11; יוחנן א׳. ה׳:19.
חוסר־השלימות האנושי והשפעת השטן גבו מחיר כבד במשך אלפי שנים. ואין כל סימן לכך שאחיזתם במין האנושי מתרופפת. לכן, נשאלת השאלה: האם ימשיך הרשע לשרור לעולם? או שמא יצליחו לבסוף כוחות הטוב לבער את הרע?
[הערת שוליים]
a לאחרונה, הצביעו חוקרים על הקשר שבין אלימות גלויה בסרטי טלוויזיה לבין פשיעה בקרב בני־הנוער. אזורים נגועים בפשע ובתים הרוסים תורמים את שלהם להגברת התנהגות אנטי־חברתית. בגרמניה הנאצית, תעמולה גזענית בלתי־פוסקת השפיעה על אנשים רבים להצדיק — ואפילו להלל — מעשי זוועה נגד היהודים והסלאבים.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 2]
תמונת השער: צילום מאת צבא ארה״ב
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
צילום מאת צבא ארה״ב