כיצד הטוב יגבר על הרוע
דוד המלך היה איש טוב שאהב את אלוהים מעומק לבו, נכסף לעשות צדק וחמל על דלים. למרות זאת, המלך הטוב הזה נאף עם אשתו של אחד מנתיניו הנאמנים. כאשר נודע לדוד שהאישה, בת שבע, הרתה ממנו, דאג שבעלה יירצח. לאחר מכן התחתן עם בת שבע בניסיון להסתיר את פשעיו (שמואל ב׳. י״א:1–27).
לבני אדם יש היכולת לגמול לא מעט טוב לזולת, אין ספק בכך. אם כן, מדוע אנשים עושים כל כך הרבה דברים רעים? המקרא חושף בפנינו מספר סיבות בסיסיות וגם מראה כיצד באמצעות ישוע המשיח ימגר אלוהים את הרוע אחת ולתמיד.
יצר הרע
דוד המלך ציין את אחד הגורמים למעשים רעים. עם חשיפת פשעיו נטל על עצמו את מלוא האחריות וכתב בלב מלא חרטה: ”הן בעוון חוללתי ובחטא יֶחֱמַתְנִי אמי” (תהלים נ״א:7). אלוהים לא התכוון מלכתחילה שאימהות יולידו ילדים שיחטאו. אך כאשר בחרו אדם וחוה להמרות את פי אלוהים, אבדה להם היכולת להביא לעולם ילדים שאינם נגועים בחטא (רומים ה׳:12). עם התרבות המין האנושי הלא־מושלם ניכר בעליל ש”יֵצֶר לב האדם רע מנעוריו” (בראשית ח׳:21).
כאשר יצר הרע — הנטייה לכיוון הרע — אינו מרוסן, התוצאה היא ”ניאוף... שנאה, מדון, צרות עין, כעס, מריבה, מחלוקות, כיתות, קנאה” והתנהגויות הרסניות אחרות המוגדרות במקרא כ”מעשי הבשר” (גלטים ה׳:19–21). דוד המלך, למשל, נכנע לחולשת בשר ונאף, מה שהוביל למדון, כלומר, לסכסוכים אלימים (שמואל ב׳. י״ב:1–12). הוא יכול היה להתנגד ליצר הלא־מוסרי שלו. אך במקום זאת המשיך דוד להתאוות לבת שבע ופעל בהתאם לתהליך שתיאר התלמיד יעקב מאוחר יותר: ”כל איש מתנסה כאשר הוא נמשך ומתפתה בתאוותו שלו. אחרי כן תהרה התאווה ותלד חטא; והחטא כשיִּשלם יוליד מוות” (יעקב א׳:14, 15).
רצח ההמונים, מעשי האונס והגזל שהוזכרו במאמר הקודם מהווים דוגמאות קיצוניות למה שקורה כאשר אנשים פועלים על־פי תאוות פסולות.
הרוע ניזון מבורות
חייו של השליח פאולוס מבליטים סיבה נוספת לכך שאנשים עושים מעשים רעים. בערוב ימיו כבר היה לפאולוס שם של אדם עדין ומלא חיבה. הוא הקריב מעצמו בחוסר אנוכיות בשירות אחיו ואחיותיו המשיחיים (תסלוניקים א׳. ב׳:7–9). אך בצעירותו, כשהיה ידוע בתור שאול, ’הפיח איומים ורצח’ נגד אנשים אלה (מעשי השליחים ט׳:1, 2). מדוע הסכים והיה שותף למעשי הרשע שנעשו נגד המשיחיים הקדומים? ”פעלתי בלי דעת”, אמר (טימותיאוס א׳. א׳:13). לפאולוס הייתה ”קנאה לאלוהים, אבל קנאה שאין עימה דעת” (רומים י׳:2).
בדומה לפאולוס, הרבה אנשים כנים עשו ועושים מעשים רעים משום שאין להם דעת, או ידע מדויק, אודות רצון אלוהים. למשל, ישוע הזהיר את תלמידיו: ”תבוא שעה שכל ההורג אתכם יחשוב זאת לעבודת אלוהים” (יוחנן ט״ז:2). עדי־יהוה בני זמננו חווים את דברי ישוע על בשרם. הם נרדפים בארצות רבות וכמה מהם אף נרצחו על־ידי אנשים המתיימרים להיות עובדי אלוהים. ברור שקנאות מוטעית שכזו אינה משביעה את רצון אלוהי האמת (תסלוניקים א׳. א׳:6).
מקור כל הרוע
ישוע הצביע על הגורם העיקרי לרוע. בפנותו אל מנהיגי הדת שגמרו אומר להורגו, אמר: ”אתם מאביכם השטן ואת מאוויי אביכם חפצים אתם לעשות. הוא רוצח היה מראשית” (יוחנן ח׳:44). מתוך מניעים אנוכיים פיתה השטן את אדם וחוה למרוד באלוהים. בעקבות המרד הזה פגע החטא — ואחריו המוות — באנושות כולה.
רצחנותו של השטן נחשפה גם באופן שבו נהג באיוב. כאשר הרשה לו יהוה לבחון את נאמנותו של איוב, לא הסתפק השטן בגזילת כל רכושו. הוא גם גרם למותם של עשרת ילדיו (איוב א׳:9–19). בעשורים האחרונים אנו עדים להסלמה של הרוע בגלל האי־שלמות האנושית והבורות, וכן גם כתוצאה מן המעורבות המוגברת של השטן בענייני העולם. המקרא מסביר שהשטן ”הושלך ארצה ומלאכיו הושלכו איתו”. אותה הנבואה חזתה במדויק שתוצאות ריתוק השטן לתחום כדור־הארץ יהיו ”אוי” חסר תקדים על פני האדמה. אומנם נבצר מן השטן לאלץ אנשים לעשות מעשים רעים, אך הוא רב אומן ב’התעיית כל תבל’ (ההתגלות י״ב:9, 12).
ביטול יצר הרע
כדי למגר לתמיד את הרוע מן החברה האנושית יש לטפל בנטייה המולדת של האדם לעשות את הרע, לפתור את בעיית חוסר הידע המדויק ולהסיר את השפעתו של השטן. ראשית, כיצד ניתן להסיר מלב האדם את הנטייה המולדת לחטא?
שום מנתח או תרופה שנרקחה על־ידי אדם לא יוכלו למשימה. אולם, יהוה אלוהים סיפק מרפא לחטא ולאי־שלמות התורשתית למען כל מי שמוכנים לקבלו. השליח יוחנן כתב: ”דם ישוע... מטהר אותנו מכל חטא” (יוחנן א׳. א׳:7). כאשר ישוע הקריב מרצונו החופשי את חייו כאדם מושלם, הוא ’נשא את חטאינו בגופו על העץ, כדי שנמות לגבי החטא ונחיה לצדקה’ (פטרוס א׳. ב׳:24). מותו של ישוע כקורבן מהווה משקל נגד להשלכות המעשה הרע של אדם הראשון. פאולוס מציין שהמשיח ישוע נתן את עצמו ”כופר בעד הכול” (טימותיאוס א׳. ב׳:6). לפיכך, מותו סלל את הדרך בפני האנושות כולה לזכות שוב בשלמות שאיבד אדם הראשון.
אבל אולי אתה שואל: ’אם מותו של ישוע, שכבר אירע לפני כ־000,2 שנה, איפשר לבני האדם לזכות שוב בשלמות, למה עדיין יש רוע ומוות בעולם?’ התשובה לשאלה זו כוללת את הטיפול בגורם השני לרוע — בורות האדם לגבי מטרות אלוהים.
הטוּב פורח בזכות ידע מדויק
רכישת ידע מדויק לגבי מה שיהוה וישוע כבר עושים למיגור הרוע יכולה לעזור לאדם ישר לב להימנע מלהיות שותף תמים למעשי רשע. ידע זה יכול גם למנוע מן האדם להפוך למישהו ש’נלחם באלוהים’ (מעשי השליחים ה׳:38, 39). יהוה אלוהים מוכן להתעלם מפשעי העבר שבוצעו מתוך בורות. השליח פאולוס אמר את הדברים הבאים באתונה: ”אלוהים אומנם התעלם מעיתות הבערות, אך כעת הוא מצווה על כל בני אדם בכל מקום לחזור בתשובה, שכן יעד יום לשפוט תבל בצדק על־ידי איש אשר מינה, והמציא הוכחה לכול בהקימו אותו מן המתים” (מעשי השליחים י״ז:30, 31).
פאולוס ידע ממקור ראשון שישוע הוקם מן המתים, שהרי ישוע עצמו דיבר אליו מן השמיים וגרם לו להפסיק לרדוף את המשיחיים הקדומים (מעשי השליחים ט׳:3–7). אחרי שרכש ידע מדויק אודות מטרות אלוהים, השתנה פאולוס והפך לאדם טוב שהולך בעקבות המשיח (קורינתים א׳. י״א:1; קולוסים ג׳:9, 10). בנוסף לכך, פאולוס הכריז ”בשורה זו של המלכות” (מתי כ״ד:14). במהלך תקופה של כמעט 000,2 שנה אחרי מותו של ישוע ותחייתו, בחר המשיח באנשים שבדומה לפאולוס ימלכו איתו במלכותו (ההתגלות ה׳:9, 10).
במהלך המאה שחלפה ועד היום ממלאים עדי־יהוה בלהיטות את השליחות שהטיל עליהם ישוע: ”לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, הטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש, ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). מי שנענים למסר הזה יחיו לנצח עלי אדמות תחת שלטון ממשלתו השמימית של המשיח. ישוע אמר: ”אלה הם חיי עולם: שיכירו אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח” (יוחנן י״ז:3). הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות למען אחרים הוא לעזור להם להכיר את אלוהים ואת ישוע.
מי שמאמצים ללבם את בשורת המלכות מגלים תכונות כגון ”אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי”, למרות כל הרוע סביבם (גלטים ה׳:22, 23). הם מחקים את ישוע ו’אינם משלמים לאיש רעה תחת רעה’ (רומים י״ב:17). במישור האישי הם משתדלים ’להתגבר על הרע בטוב’ (רומים י״ב:21; מתי ה׳:44).
הניצחון הסופי על הרוע
בני אדם לעולם לא יוכלו בכוחות עצמם לנצח את הגורם הראשוני לרוע, הלוא הוא השטן. אך יהוה ישתמש בישוע למחוץ את ראשו של השטן (בראשית ג׳:15; רומים ט״ז:20). יהוה גם יורה לישוע ’לפורר’ ולהשמיד את כל המערכות הפוליטיות, שרבות מהן גרמו כל כך הרבה רוע בתולדות האדם (דניאל ב׳:44; קהלת ח׳:9). ביום הדין הממשמש ובא יוטל על ”אלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע... עונש של אבדון עולם” (תסלוניקים ב׳. א׳:8, 9; צפניה א׳:14–18).
אחרי שיסולקו השטן ותומכיו מן הזירה, ישוע, ממקום מושבו בשמיים, יעזור לניצולים לשקם את כדור־הארץ ולהשיבו למצבו המקורי. המשיח גם יקים לתחייה את כל הראויים לקבל הזדמנות לחיות בעולם המשוקם (לוקס כ״ג:32, 39–43; יוחנן ה׳:26–29). כך הוא יבטל כמה מהשלכות מעשי הרשע שידעה האנושות.
יהוה לא יכריח אנשים לציית לבשורת ישוע. עם זאת, הוא נותן להם הזדמנות לרכוש את הידע שמוביל לחיים. חיוני שכבר עכשיו תנצל את ההזדמנות הזו! (צפניה ב׳:2, 3) אם תפעל כך, תלמד להתמודד עם כל דבר רע שאולי מעיק על חייך, ותזכה לראות כיצד המשיח ינצח את הרוע אחת ולתמיד (ההתגלות י״ט:11–16; כ׳:1–3, 10; כ״א:3, 4).
[תמונה בעמוד 5]
שאול הסכים למעשי רשע משום שלא היה לו ידע מדויק
[תמונה בעמוד 7]
הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות למען אחרים הוא לעזור להם לרכוש ידע מדויק על אלוהים