כניעה לאלהים — מדוע ועל־ידי מי?
”ידעתי, יהוה, כי לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והכין את צעדו”. — ירמיהו י׳:23.
1. אילו צורות של עצמאות זוכות להערכה אצל רבים?
אחד המסמכים הידועים ביותר היא הכרזת העצמאות של ארה״ב, שבאמצעותה הכריזו, במאה ה־18, שלוש־עשרה מושבות בריטיות בצפון־אמריקה על עצמאותן מארץ־מולדתן, בריטניה. הן רצו בחירות, ושיחרור מכל שלטון זר וחירות הלכו יד ביד. עצמאות פוליטית וכלכלית עשויה להוות יתרון רב. בעת האחרונה, פעלו מספר מדינות במזרח־אירופה להשגת עצמאות פוליטית. ברם, יש להודות שהעצמאות בארצות אלה הביאה עימה בעיות חמורות רבות.
2, 3. (א) איזה סוג עצמאות אינו רצוי כלל? (ב) כיצד הובהרה היטב עובדה זו כבר בבראשית?
2 רצויות ככל שתהיינה הצורות השונות של העצמאות, ישנה צורה אחת של עצמאות שאינה רצויה. מהי? עצמאות מיוצרו של האדם, יהוה אלהים. אין זו ברכה אלא קללה. מדוע? משום שהאדם מעולם לא נועד לפעול תוך עצמאות מבוראו, כפי שדברי הנביא ירמיהו, המצוטטים לעיל, מראים בבירור. במלים אחרות, האדם נועד לפעול תוך כניעה ליוצרו. הכניעה לבוראנו משמעה ציות לו.
3 עובדה זו הובהרה היטב לזוג האנושי הראשון בצוו שנתן להם יהוה אלהים, המוזכר בבראשית ב׳:16, 17: ”מכל עץ הגן אכול תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו, מות תמות”. סירובו להיכנע ליוצרו הביא על אדם ועל כל צאצאיו חטא, סבל ומוות. — בראשית ג׳:19; רומיים ה׳:12.
4, 5. (א) במה התנסו בני־אדם עקב סירובם להיכנע לאלהים? (ב) מאיזה עיקרון מוסרי אין מנוס?
4 סירובם של בני־אנוש להיכנע לאלהים הינו איוולת, ואף פסול מבחינה מוסרית. הדבר הביא להפקרות, לפשע, לאלימות ולאי־מוסריות מינית, על פירותיה הבאושים, מחלות־מין. מלבד זאת, האין עיקר הנגע של עבריינות הנוער בימינו נגרם עקב סירוב הצעירים להיכנע ליהוה, להוריהם ולחוקי המדינה? רוח העצמאות מתבטאת באופן הלבוש המשונה והרשלני של רבים ובשפה הגסה בה הם משתמשים.
5 אולם, אין מנוס מחוקי המוסר הבלתי־מתפשרים של הבורא: ”אל תטעו, באלהים אין להתל; כי מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור. מי שזורע בשדה בשרו, מן הבשר יקצור כיליון”. — גלטיים ו׳:7, 8.
6, 7. מהי הסיבה העיקרית לסירוב להיכנע, ואילו דוגמאות ממחישות זאת?
6 מהו מקור הנטייה הרווחת של סירוב זה לגלות כניעה? אין זה אלא האנוכיות והגאווה. מסיבה זו התירה לעצמה האשה הראשונה, חוה, ללכת שולל אחר הנחש ולאכול מן הפרי האסור. לו היתה צנועה וענווה, הפיתוי להידמות לאלהים — להחליט בעצמה מה טוב ומה רע — כלל לא היה מושך אותה. וכן, לו היתה לא־אנוכית, לא היתה חפצה בדבר אותו אסר עליה במפורש יוצרה, יהוה אלהים. — בראשית ב׳:16, 17.
7 זמן לא רב לאחר חטאם של אדם וחוה, גרמו הגאווה והאנוכיות לקין לרצוח את הבל אחיו. כמו־כן, אנוכיות גרמה למספר מלאכים לפעול באורח עצמאי, בנטשם את מעמדם המקורי ובלבשם גוף בשר־ודם כדי ליהנות מתענוגות חושניים. גאווה ואנוכיות הן שדירבנו את נמרוד והן שאיפיינו את מרבית שליטי העולם מאז ואילך. — בראשית ג׳:6, 7; ד׳:6–8; יוחנן א׳. ג׳:12; יהודה 6.
מדוע אנו חייבים לגלות כניעה ליהוה אלהים
8–11. מאילו ארבע סיבות חשובות עלינו להיכנע לאלהים?
8 מדוע חייבים אנו לגלות כניעה ליוצרנו, יהוה אלהים? ראשית, משום שהוא ריבון היקום. בצדק, נמצאים כל שלטון וסמכות בידיו. הוא שופטנו, מחוקקנו ומלכנו. (ישעיהו ל״ג:22) הולמות הן המלים שנכתבו אודותיו: ”הכל חשוף וגלוי לעיני מי שלפניו עלינו לתת דין וחשבון”. — עברים ד׳:13.
9 יתרה מזאת, מאחר שבוראנו הוא כל־יכול, איש אינו יכול להתנגד לו בהצלחה; איש אינו יכול להתעלם מחובתו לגלות כניעה לאלהים. במוקדם או במאוחר, אלה הממאנים לעשות כן יושמדו, כשם שאירע לפרעה הקדום וכשם שיקרה לשטן בעת בה קבע אלהים. — תהלים קל״ו:1, 11–15; ההתגלות י״א:17; כ׳:10, 14.
10 חובתם של כל היצורים בני הדעת לגלות כניעה משום שהם קיימים במטרה לשרת את בוראם. הכתוב בספר ההתגלות ד׳:11 מכריז: ”לך יאה, אדוננו ואלהינו, לקבל את הכבוד והיקר והגבורה, כי אתה בראת הכל וברצונך היו ונבראו”. הוא היוצר הגדול, והוא עושה כלים אנושיים כדי לשרת את המטרה שלו. — ישעיהו כ״ט:16; ס״ד:7.
11 אל לנו להתעלם מן העובדה שיוצרנו נבון ביותר, ולכן הוא יודע מה הדבר הטוב ביותר עבורנו. (רומיים י״א:33) חוקיו הם ’לטוב לנו’. (דברים י׳:12, 13) מעל לכל, ”האלהים הוא אהבה”, לכן הוא רוצה אך ורק בטובתנו. אכן, קיימות סיבות רבות המחייבות אותנו לגלות כניעה ליוצרנו, יהוה אלהים! — יוחנן א׳. ד׳:8.
ישוע המשיח, הדוגמה המושלמת לכניעה לאלהים
12, 13. (א) כיצד הוכיח ישוע המשיח כניעה לאלהים? (ב) אילו דברים מפי ישוע משקפים את נכונותו להיכנע?
12 ללא צל של ספק, בנו יחידו של יהוה, ישוע המשיח, מעניק לנו את הדוגמה המושלמת של כניעה לאלהים. השליח פאולוס מצביע על כך בפיליפים ב׳:6–8 בזה הלשון: ”[ישוע] אשר אף כי היה בצלם האלהים, לא העלה על לבו לשלול שלל ולהיות שווה לאלהים, אלא רוקן עצמו, וילבש דמות עבד, ויהי בצלם אנוש. ואף כי ראה כי דמות אדם לו, השפיל עצמו ויהי צייתן עד מוות, מוות על עמוד־הוקעה”. (ע״ח) בהיותו על כדור־הארץ, הצהיר ישוע לעתים קרובות שלא עשה דבר מיוזמתו שלו; הוא לא פעל באורח עצמאי, אלא תמיד פעל תוך כניעה לאביו השמימי.
13 אנו קוראים ביוחנן ה׳:19, 30: ”ענה ישוע ואמר להם: ’אמן אמן אני אומר לכם, הבן איננו יכול לעשות דבר מלבו זולתי מה שהוא רואה את האב עושה. כל מה שעושה האב — זאת גם הבן עושה כמוהו. אין אני יכול לעשות דבר מלבי. לפי מה שאני שומע אני שופט. ומשפטי צודק, מפני שאינני מבקש את רצוני אלא את רצון שולחי’”. בנוסף לכך, שוב ושוב הוא התפלל בערב מותו: ”לא כרצוני אני כי אם כרצונך אתה”. — מתי כ״ו:39, 42, 44; ראה גם יוחנן ז׳:28; ח׳:28, 42.
דוגמאות קדומות של כניעה לאלהים
14. באילו דרכים גילה נוח כניעה לאלהים?
14 אחת הדוגמאות האנושיות הקדומות לכניעה לאלהים היתה נוח. הוא גילה את כניעתו בשלוש דרכים. ראשית, בהיותו ’איש צדיק, תמים בדורותיו, התהלך עם האל האמיתי’. (בראשית ו׳:9) שנית, בבנותו את התיבה. ”ויעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלהים. כן עשה”. (בראשית ו׳:22) שלישית, בהשמיעו את האזהרה מפני המבול הקרב ובא, בתור ”מטיף הצדק”. — פטרוס ב׳. ב׳:5.
15, 16. (א) איזו דוגמה נאותה הציב אברהם בנוגע לכניעה לאלהים? (ב) כיצד גילתה שרה כניעה?
15 אברהם היווה דוגמה בולטת נוספת לכניעה לאלהים. הוא הוכיח כניעה בצייתו לצו אלהים: ”לך לך מארצך”. (בראשית י״ב:1) משמע הדבר היה נטישת הסביבה האמידה בה חי, באור־כשדים (עיר רבת־חשיבות, לאור התגליות הארכיאולוגיות), כדי להיות לנווד בארץ ניכר במשך כמאה שנה. אברהם הוכיח את כניעתו לאלהים במיוחד כאשר הביע נכונות להקריב את בנו, יצחק. — בראשית כ״ב:1–12.
16 שרה, אשת אברהם, מהווה גם היא דוגמה נאותה לכניעה לאלהים. הנדודים בארץ זרה טמנה בחובה, ללא ספק, אי־נוחות רבה, אולם איננו קוראים, אפילו לא פעם אחת כי התלוננה. היא הציבה דוגמה נאה של כניעה לאלהים בשני המקרים בהם אברהם הציגה כאחותו לפני שליטים אליליים. בשתי ההזדמנויות, היא שיתפה פעולה, אף־על־פי שכמעט שהפכה כתוצאה מכך לחלק מן ההרמון שלהם. דבר נוסף שביטא את כניעתה לאלהים, היה האופן בו פנתה בלבה אל בעלה, אברהם, כאל ”אדוני”, בהוכיחה שכניעתה נבעה מעמקי לבה. — בראשית י״ב:11–20; י״ח:12; כ׳:2–18; פטרוס א׳. ג׳:6.
17. מדוע ניתן לומר שיצחק הוכיח כניעה לאלהים?
17 הבה לא נתעלם מדוגמת הכניעה לאלהים אותה הציג יצחק, בנו של אברהם. על־פי המסורת היהודית, היה יצחק כבן 25 כאשר ציווה יהוה על אביו, אברהם, להעלותו כקרבן. אילו רצה יצחק, יכול היה בנקל להתנגד לאביו, שהיה מבוגר ממנו במאה שנה. אולם הוא לא עשה כן. אף־על־פי שיצחק תהה בלבו על כי לא היתה כל בהמה שתשמש כקרבן, בענווה ובצייתנות נכנע הוא לאביו כאשר זה הניחו על המזבח ואז עקד את ידיו ורגליו כדי לרסן תנועות בלתי־רצוניות שעלולות היו להיווצר אילו השתמש במאכלת. — בראשית כ״ב:7–9.
18. כיצד היווה משה דוגמה ראויה־לציון של כניעה לאלהים?
18 שנים רבות לאחר מכן, הציב לנו משה דוגמה נאותה לכניעה לאלהים. הדבר נראה בבירור לאור תיאורו במקרא: ”והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על־פני האדמה”. (במדבר י״ב:3) ציותו למצוות אלהים במשך 40 שנה במדבר, אף־על־פי שהתמנה להשגיח על עם מרדני שמנה בין שניים לשלושה מיליון איש, מעיד גם הוא על כניעתו לאלהים. לפיכך מציין הכתוב: ”ויעש משה ככל אשר ציווה יהוה אותו. כן עשה”. — שמות מ׳:16.
19. כיצד נתן איוב ביטוי לכניעתו ליהוה?
19 איוב הוא אישיות בולטת נוספת שהציב לנו דוגמה נפלאה של כניעה לאלהים. לאחר שיהוה התיר לשטן לחסל את כל רכושו של איוב, להרוג את ילדיו ואזי להכותו ב”שחין רע מכף רגלו עד קדקדו”, אמרה לו אשתו: ”עודך מחזיק בתומתך? ברך [קלל] אלהים ומות!” למרות זאת, גילה איוב כניעה לאלהים באמרו לה: ”כדבר אחת הנבלות תדברי. גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל?” (איוב ב׳:7–10) אותה גישה באה לידי ביטוי בדבריו שבאיוב י״ג:15: ”הן יקטלני, לא אייחל?” אף־על־פי שאיוב היה, למעשה, טרוד יתר־על־המידה בהצדקה־עצמית, אל לנו להתעלם מכך שבסופו־של־דבר אמר יהוה לאחד ממנחמי השווא של איוב: ”חרה אפי בך ובשני רעיך, כי לא דיברתם אלי נכונה כעבדי איוב”. ללא ספק, איוב מהווה עבורנו דוגמה נאותה לכניעה לאלהים. — איוב מ״ב:7.
20. באילו דרכים הוכיח דוד כניעה לאלהים?
20 דוגמה נוספת מן התנ״ך היא זו של דוד. כשדוד נרדף בידי שאול המלך כחיה נרדפת, היו לדוד שתי הזדמנויות לשים קץ לבעיותיו בהריגת שאול. אך, כניעתו של דוד לאלהים מנעה ממנו לעשות כן. דבריו מתועדים בשמואל א׳. כ״ד:7: ”חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדוני, למשיח יהוה, לשלוח ידי בו, כי משיח יהוה הוא”. (ראה גם שמואל א׳. כ״ו:9–11.) כמו־כן, הוא גילה כניעה לאלהים כשהיה מוכן לקבל תוכחה כאשר שגה או חטא. — שמואל ב׳. י״ב:13; כ״ד:17; דברי־הימים א׳. ט״ו:13.
דוגמת כניעה של פאולוס
21–23. באילו מקרים שונים הראה השליח פאולוס את כניעתו לאלהים?
21 בכתבי־הקודש המשיחיים, אנו מוצאים דוגמה מופתית של כניעה לאלהים בדמות השליח פאולוס. הוא חיקה את אדונו, ישוע המשיח, מבחינה זו כשם שעשה בכל שאר תחומי שירותו כשליח. (קורינתים א׳. י״א:1) אמת, יהוה השתמש בו יותר מאשר בכל שליח אחר, מעולם לא פעל פאולוס באורח עצמאי. לוקס מוסר לנו שכאשר התעוררה שאלה ביחס למילת משיחיים ממוצא נוכרי, ”הוחלט ששאול [פאולוס] ובר־נבא ועוד כמה מהם יעלו לירושלים אל השליחים והזקנים בנוגע לשאלה הזאת”. — מעשי־השליחים ט״ו:2.
22 באשר לפעילותו של פאולוס בתור שליח, נמסר בגלטיים ב׳:9: ”וכאשר יעקב, כיפא ויוחנן, הנחשבים לעמודי־תווך, הכירו בחסד שניתן לי, הם הושיטו לי ולבר־נבא את יד ימינם לאות שיתוף — שאנו נלך לגויים והם לנימולים”. במקום לפעול באופן עצמאי, ביקש פאולוס הדרכה באשר לתפקידו.
23 בדומה לכך, בפעם האחרונה בה ביקר פאולוס בירושלים, קיבל הוא את עצת הזקנים באשר לכניסתו לבית־המקדש ולמילוי אחר מצוות התורה, למען יראו הכל שלא כפר בכל הנוגע לתורת משה. מאחר שתוצאת עשותו כך היתה, כפי הנראה, הרת־אסון כאשר אספסוף זועם ניסה לתפסו, האם היתה כניעתו לזקנים אלה טעות? בהחלט שלא, כפי שמתברר מהכתוב במעשי־השליחים כ״ג:11: ”בלילה ניצב האדון על שאול ואמר: ’התחזק! כמו שהעידותָ עלי בירושלים כך עליך להעיד גם ברומא’”.
24. אילו היבטים נוספים הקשורים בנושא הכניעה יידונו במאמר הבא?
24 אכן, כתבי־הקודש מעניקים לנו סיבות רציניות להיכנע, ודוגמאות מרשימות של אנשים שגילו רוח זו של כניעה. במאמר הבא, נבחן את התחומים השונים בהם יכולים אנו להיכנע ליהוה אלהים, את אמצעי־העזר המסייעים לנו לעשות כן ואת הברכות הנובעות מכך.
(מקור המאמר: 1993/2/1)
כיצד תשיב?
◻ איזו צורה של עצמאות איננה רצויה?
◻ מהי הסיבה העיקרית בגינה מסרבים בני־אדם להיכנע?
◻ מאילו סיבות חבים אנו כניעה ליהוה?
◻ אילו דוגמאות ראויות לציון של כניעה לאלהים מעניקים לנו כתבי־הקודש?
[תמונה בעמוד 17]
נמרוד, השליט הראשון לאחר המבול שמרד בשלטון אלהים
[תמונה בעמוד 19]
נוח, דוגמה ומופת של כניעה לאלהים. — בראשית ו׳:14, 22