מה פסול באהבת כסף?‏

משה ומרים הצליחו לפתוח מרכול בשכונה אפריקנית ענייה.‏a בזכות עבודה קשה לילות כימים,‏ הם הרוויחו כסף רב.‏ עם הזמן,‏ יכולה היתה מרים להתגאות בבית חדש וגדול,‏ המרוהט ברהיטים יקרים.‏ אשר למשה,‏ הוא יכול היה לנהוג במכונית פאר.‏

יום אחד,‏ ניגשה למשה קבוצת אנשים המתנגדת לממשל.‏ הם תבעו:‏ ”‏אנו דורשים שהעסק שלך יתרום מדי חודש [‏סכום השווה ל־100 דולר ארה״ב]‏ כדי לתמוך במטרתנו”‏.‏ כיון שלא רצו לצדד באף אחד מן הצדדים במאבק הפוליטי,‏ סירבו משה ומרים באומץ־לב.‏ בשל עמדתם הנייטרלית,‏ הם נחשדו בקבלת תמיכה כספית מהממשלה.‏ בסופשבוע אחד,‏ כשמשה ומרים שהו מחוץ לעיר,‏ נבזזה חנותם,‏ מכוניתם וביתם היפה הועלו באש.‏

זהו אכן סיפור עצוב,‏ אך,‏ מה ניתן ללמוד ממנו?‏ אמת,‏ על רבים אשר עבדו קשה כדי להתעשר לא נחת אסון מסוג זה,‏ אשר גזל מהם את עושרם,‏ אך מה באשר לעתיד?‏ מדוע מציינים כתבי־הקודש ש”‏השואפים להתעשר נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות,‏ המורידות את האדם אלי הרס ואבדון”‏?‏ — טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏9‏.‏

השקפה מאוזנת בנוגע לכסף

לאור הנאמר בכתבי־הקודש,‏ על המשיחי לדאוג לצרכיהם החומריים של בני־משפחתו.‏ לעתים,‏ עלולות הנסיבות,‏ כגון אבטלה או בעיות בריאות,‏ להקשות על הדבר.‏ מאידך,‏ משיחי המזניח בזדון את פרנסת משפחתו ”‏כפר באמונה והוא גרוע ממי שאינו מאמין”‏.‏ — טימותיוס א׳.‏ ה׳:‏8‏.‏

ישנם איזורים כפריים נידחים,‏ בהם עבודת האדמה היא מטה לחמם של האנשים,‏ המגדלים את בקרם והמייצרים בעצמם את מזונם.‏ יש המשתמשים בכסף אך לעתים רחוקות,‏ בהשיגם את הדברים הנחוצים לקיומם בעיסקות חליפין של סחורות ושירותים.‏ אולם,‏ הדרך המקובלת ביותר בה מפרנסים ראשי־משפחות רבים את בני־ביתם היא בעבדם כשכירים.‏ הכסף שהרוויחו משמש לרכישת מזון ופריטים נוספים הנחוצים לרווחת משפחתם.‏ יתר־על־כן,‏ כסף שנחסך בתבונה עשוי לספק מידה מסוימת של ביטחון בעיתות מצוקה או אסון.‏ למשל,‏ ניתן להשתמש בו לכיסוי הוצאות רפואיות או כדי לבצע שיפוצים חיוניים בבית.‏ זאת הסיבה לכך שהמקרא מצהיר באופן מציאותי אודות ”‏צל הכסף”‏,‏ וכן ש”‏הכסף יענה את הכל”‏.‏ — קהלת ז׳:‏12;‏ י׳:‏19‏.‏

מאחר שניתן להשיג בכסף דברים כה רבים,‏ קיימת סכנה של טיפוח השקפה בלתי־מציאותית לגבי כוחו.‏ על המשיחי להיות מודע למגבלות הכסף בהשוואה לדברים אחרים חשובים יותר.‏ לדוגמה,‏ המקרא עורך השוואה בין הכסף לבין חכמה אלוהית,‏ באמרו:‏ ”‏בצל החכמה בצל הכסף;‏ ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה”‏.‏ (‏קהלת ז׳:‏12‏)‏ מה יתרון החכמה האלוהית על הכסף?‏

לקח מן העבר

מאורעות שהתרחשו בירושלים בשנת 66 לספירה ממחישים את יתרון החכמה האלוהית על הכסף.‏ לאחר שהדפו את הצבא הרומי הפולש,‏ סברו כפי הנראה תושבי ירושלים שצפוי להם עתיד כלכלי טוב.‏ למעשה,‏ הם החלו להנפיק מטבעות משלהם בחגגם את חירותם המחודשת.‏ על מטבעותיהם הוחתמו ביטויים כגון ”‏למען חירות ציון”‏ וכן ”‏ירושלים עיר הקודש”‏.‏ בכל שנה חדשה,‏ הנפיקו מטבעות חדשים הנושאים כתובות המזהות אותם כ”‏שנת שתיים”‏,‏ ”‏שנת שלוש”‏ ו”‏שנת ארבע”‏.‏ ארכיאולוגים אף מצאו מספר מטבעות נדירים הנושאים את הכתובת ”‏שנת חמש”‏,‏ המקבילה לשנת 70 לספירה.‏ האם המשיחיים ממוצא יהודי ראו במטבעות עברייםק חדשים אלה סמל בעל תוקף לחירות מתמשכת?‏

לאו דווקא.‏ הם זכרו את דברי החכמה של אדונם.‏ ישוע חזה את הפלישה הרומית אשר התרחשה בשנת 66 לספירה.‏ הוא יעץ לנוהים אחריו שכאשר יתרחש הדבר,‏ יהיה עליהם ’‏לנוס מירושלים’‏.‏ (‏לוקס כ״א:‏20–22‏)‏ ההיסטוריה מעידה כי יהודים משיחיים אלה אכן עשו כן.‏ כפי הנראה,‏ הם היו נכונים לסבול מאבדן קניינים,‏ רכוש ועסקים עקב עזיבת ירושלים.‏ כעבור ארבע שנים,‏ שבו צבאות רומא והטילו מצור על העיר.‏

‏”‏ובקרב העיר נמצא זהב בהמון רב”‏,‏ לדברי עד־ראיה,‏ ההיסטוריון יוסף בן־מתיתיהו.‏ אך,‏ כספים רבים אלה לא יכלו להציל את העיר ירושלים מן הרעב,‏ אשר בקביעות ”‏הלך והחמיר”‏ עד אשר ”‏השמיד את העם לבתיו ולמשפחותיו”‏.‏ היו תושבים אשר בלעו מטבעות זהב וניסו להימלט מן העיר.‏ אך,‏ הם נהרגו בידי אויביהם,‏ והללו ביתרו את קיבותיהם כדי להשיג את הכסף.‏ ”‏באשר לעשירים”‏,‏ הסביר יוסף בן־מתיתיהו,‏ ”‏תמו לגווע גם בהשארם בתוך העיר”‏,‏ ואילו אחרים ”‏נרצחו בגלל כספם בתואנה שנטשו את העיר”‏,‏ מוסיף יוסף בן־מתיתיהו.‏

תוך פחות מששה חודשים מאז הוטל המצור,‏ הוחרבה ירושלים,‏ ולמעלה ממיליון מתושביה מתו ברעב,‏ במגיפות ובחרב.‏ אהבת הכסף סינוורה עיני רבים,‏ בהמיטה עליהם הרס ומוות,‏ בעוד יישום דברי החכמה איפשר למשיחיים היהודים להינצל.‏

לא היה זה המקרה היחיד בהיסטוריה שבו הכסף הכזיב את האנשים ששמו בו מבטחם בעת משבר.‏ איזה אדון אכזר יכול להיות הכסף!‏ (‏מתי ו׳:‏24‏)‏ יתר על כן,‏ הוא גם יכול לגזול ממך את אושרך הנוכחי.‏

הנאות שכסף אינו מסוגל לקנות

התשוקה להתעשר עלולה לעוור את עיני הפרט בכל הקשור בהנאות אשר ניתן להשיגן ללא השקעת כסף רב.‏ חשוב,‏ למשל,‏ על חיי משפחה מאושרים,‏ ידידי אמת,‏ פלאי הטבע,‏ שקיעה מרהיבה,‏ סערת־ברקים מרשימה,‏ שמים זרועי כוכבים,‏ תעלולים של בעלי־חיים,‏ או פרחים ועצים ביער טבעי.‏

אמת,‏ לרשותם של כמה אנשים עשירים זמן רב יותר ליהנות מהתענוגות הללו,‏ אך רובם עסוקים מאוד בניסיון לשמור על עושרם או להגדילו.‏ ככל שהדבר יישמע מוזר,‏ לעתים קרובות האושר חומק גם מידיהם של אלה שיש ברשותם פנאי.‏ הדבר מפתיע חוקרים מודרניים.‏ ”‏כיצד ניתן להסביר את העובדה שדבר שהוא משאת נפשם של אנשים כה רבים,‏ ונחשב לתרופת־פלא,‏ מביא עימו מגוון כה רב של השלכות,‏ החל באכזבה וכלה בטראומה?‏”‏ שאל תומאס וייסמן בספרו The Money Motive—A Study of an Obsession (‏המניע הכספי — חקר השיגיון)‏.‏

דבר אחד העלול לגזול מאושרו של אדם עשיר הוא הקושי להבחין מי הם ידידיו האמיתיים.‏ שלמה המלך העשיר חווה זאת על בשרו:‏ ”‏ברבות הטובה,‏ רבו אוכליה”‏.‏ (‏קהלת ה׳:‏10‏)‏ אנשים עשירים רבים סובלים אף מחרדות עקב נסיונם לשמור על ערך עושרם ולהגדילו.‏ תדירות,‏ הדבר גוזל מהם את ההנאה שבשינה ערבה.‏ המקרא מסביר:‏ ”‏מתוקה שנת העובד,‏ אם מעט ואם הרבה יאכל;‏ והשָּׂבָע לעשיר איננו מניח לו לישון”‏.‏ — קהלת ה׳:‏11‏.‏

אהבת הכסף עלולה לפגוע ביחסים בין בני־המשפחה ובקרב ידידים משום שיש בכוחה לפתות מישהו למעשים הכרוכים ברמייה ובפשע.‏ אוהבי כסף פונים תדירות להימורים.‏ למרבה הצער,‏ התשוקה ל’‏רק עוד הימור אחד’‏ גורמת לכך שרבים שוקעים בחובות.‏ ”‏כשהם פונים אלי”‏,‏ אמר פסיכיאטר מדרום־אפריקה,‏ ”‏[‏מהמרים מועדים]‏ הם כבר הגיעו,‏ בדרך־כלל,‏ לשלב שממנו אין חזרה;‏ הם איבדו את עבודתם,‏ את עסקיהם,‏ את בתיהם,‏ ולעתים קרובות משפחותיהם נטשו אותם”‏.‏ עד כמה מוצדקת האזהרה המקראית:‏ ”‏איש אמונות רב ברכות,‏ ואץ להעשיר לא יִנָּקֶה”‏.‏ — משלי כ״ח:‏20‏.‏

‏”‏יעשה לו כְנָפַיִם.‏.‏.‏ יעוף השמים”‏

סיבה נוספת לכך שאהבת הכסף כה מסוכנת,‏ היא שממשלות אנוש הוכיחו את אזלת ידן לשתף פעולה זו עם זו או להבטיח שהכסף ישמור על ערך בינלאומי קבוע;‏ הן אף לא הצליחו למנוע מיתון,‏ שפל כלכלי והתמוטטות של שווקי ההון.‏ מירמה,‏ גניבה ואינפלציה מדגישות אף הן את האמת הטמונה במלים שנכתבו בהשראת אלהים:‏ ”‏אל תיגע להעשיר.‏ מבינתך חדל.‏ התעיף עיניך בו,‏ ואיננו?‏ כי עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף השמים”‏.‏ — משלי כ״ג:‏4,‏ 5‏.‏

אינפלציה — בעיה זו אינה נחלת הארצות העניות בלבד.‏ מוקדם יותר במאה זו,‏ פגעה האינפלציה הדוהרת במדינות תעשיתיות במרכז־אירופה.‏ למשל,‏ לפני מלחמת־העולם הראשונה,‏ המרק הגרמני היה כמעט שווה בערכו לשילינג הבריטי,‏ לפרנק הצרפתי או ללירטה האיטלקית.‏ כעבור עשר שנים,‏ השילינג,‏ הפרנק והלירטה היו שווים כ־000,‏000,‏000,‏000,‏1 מרקים.‏ כיצד משפיעה האינפלציה הדוהרת על האנשים במדינות העשירות?‏ ”‏אילו ניתן לשפוט על־פי מה שאירע לכוחות שהובסו במלחמת־העולם הראשונה בשנות ה־20 המוקדמות”‏,‏ ציין אדם פרגוסון בספרו When Money Dies (‏כאשר הכסף גווע)‏,‏ ”‏אזי [‏התמוטטות ההון]‏ משלחת גל של חמדנות,‏ אלימות,‏ אומללות ושנאה,‏ הניזונות בעיקר מפחד,‏ משום שאין חברה המסוגלת להתקיים מבלי להיפגע או להשתנות”‏.‏

בשנת 1923,‏ שינתה גרמניה את ערך המטבע שלה,‏ במוחקה 12 אפסים,‏ כך שערכם של 000,‏000,‏000,‏000,‏1 מרקים ישנים היה שווה לפתע למרק חדש אחד.‏ צעד זה אמנם בלם את האינפלציה,‏ אך היו לדבר השלכות אחרות הרות־אסון.‏ פרגוסון מסביר:‏ ”‏השבת יציבותו של המטבע,‏ הביאה אלפים לידי פשיטת־רגל,‏ גזלה ממיליונים את מחייתם,‏ וניפצה את תקוותיהם של מיליונים נוספים,‏ תבעה בעקיפין את ’‏המחיר הנורא’‏ שעל כל העולם היה לשלמו”‏.‏ כפי הנראה,‏ ”‏המחיר הנורא”‏ אליו התכוון המחבר היה עליית הנאציזם ופרוץ מלחמת־העולם השנייה.‏

העובדה שחשבונות בנק שבהם סכומי־עתק איבדו את ערכם כליל,‏ יש בה אזהרה מפכחת בימים אלה של אי־ודאות כלכלית חובקת־עולם.‏ בן־האלהים עצמו הזהיר שהכסף עלול להכזיב,‏ כפי שאכן אירע פעמים רבות.‏ (‏לוקס ט״ז:‏9‏)‏ אך,‏ הכשלון הכספי הגדול והנרחב ביותר יתרחש כשאלהים יבצע את גזר־דינו נגד עולם מושחת זה.‏ ”‏לא יועיל הון ביום עברה,‏ וצדקה תציל ממות”‏.‏ — משלי י״א:‏4‏.‏

עד כמה חשוב,‏ אם כן,‏ שכל אחד מאיתנו יתאמץ לשמור על מעמד של צדקה לפני ידידינו האמיתיים,‏ יהוה אלהים וישוע המשיח!‏

המקור לאושר נצחי

משה ומרים,‏ שהוזכרו בפתיחת מאמרנו,‏ היו עדי־יהוה.‏ במשך שנים רבות שירתו הם כחלוצים בפעילות ההטפה.‏ אולם,‏ שאיפתם להתעשר גרמה להם לחדול לנכוח באסיפות הקהילה המשיחית ולחלוק את אמונתם עם אחרים.‏ אך,‏ הם התעוררו.‏ ”‏כעת אני יכולה לראות עד כמה היה זה אווילי מצידי להשקיע את כל זמני ואת כל מאודי במשהו שעלול היה להיעלם תוך דקות מספר”‏,‏ הודתה מרים לאחר שחנותה נשדדה וביתה הועלה באש.‏ למרבה השמחה,‏ זוג זה למד לקח חשוב בטרם היה זה מאוחר מדי.‏ אכן,‏ הנזק הרב שאהבת הכסף עלולה לגרום הוא אובדן היחסים התקינים עם יהוה אלהים ועם ישוע המשיח.‏ ללא ידידים אלה,‏ איזו תקווה קיימת להינצל מקץ סדר־דברים מושחת זה אלי העולם החדש רב־הצדק המובטח לנו?‏ — מתי ו׳:‏19–21,‏ 31–34;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏13‏.‏

אם כן,‏ בין אם הינך נחשב לעשיר ובין אם אתה נחשב לעני,‏ הישמר מפני טיפוח אהבת הכסף.‏ עמול להשיג את האוצר הגדול ביותר,‏ הלא הוא מעמד רצוי בפני יהוה אלהים,‏ ולשמור עליו.‏ תוכל לעשות כן בהקדישך תמיד תשומת־לב להזמנה הדחופה:‏ ”‏הרוח והכלה אומרים:‏ ’‏בוא!‏’‏,‏ והשומע יאמר נא ’‏בוא!‏’‏;‏ הצמא יבוא נא,‏ והחפץ יקח נא מים חיים חינם”‏.‏ — ההתגלות כ״ב:‏17‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏2/‏15)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמודים 10,‏ 11]‏

שני צידי מטבע שהונפק במהלך המרד היהודי,‏ הנושא את הכתובת ”‏שנה שתים”‏

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.Est (‏Near Eastern History)‏ Pictorial Archive