המקרא — מדריך מעשי לאדם המודרני

‏”‏כל כתבי הקודש נכתבו בהשראת אלהים,‏ הם מלמדים אותנו.‏.‏.‏ ומדריכים את חיינו”‏.‏ — טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏.‏ ‏(‏תרגום הדרך)‏

פסוק זה מבהיר את הסיבה העיקרית לכך שהמקרא הינו בעל ערך מעשי בימינו.‏ הוא נכתב בהשראת אלהים.‏ הואיל ואלהים ברא אותנו,‏ אין אחד היודע טוב ממנו על גופינו,‏ על מחשבותינו,‏ על רגשותינו ועל צרכינו.‏ דוד,‏ מלך ישראל,‏ אמר פעם על יהוה אלהים:‏ ”‏גָּלְמִי ראו עיניך ועל ספרך כלם יִכָּתֵבוּ ימים יֻצָּרוּ ולא אחד בהם”‏.‏ (‏תהלים קל״ט:‏16‏)‏ אם בוראנו יודע כה רבות על אודותנו,‏ אזי הגיוני שדברי חוכמתו ועצתו,‏ המתייחסים לדרך בה אנו יכולים להצליח בחיים ולהיות מאושרים,‏ ראויים,‏ ללא ספק,‏ לבחינה.‏

הניסיון מראה כי עקרונות המקרא מעשיים ואף מציאותיים בימינו.‏ הם גם מפורטים.‏ להלן ארבע דוגמאות הממחישות את התועלת היומיומית שבמקרא.‏

יחסי אנוש והתנהגות אישית‏:‏ המקרא מעודד עקרונות מוסר יעילים שבכוחם לתרום ליחסים בריאים ומוצלחים עם הזולת.‏ לדוגמה,‏ עם ישראל הקדום הצטווה:‏ ”‏לא־תִקֹּם ולא־תִטֹּר.‏.‏.‏ ואהבת לרעך כמוך”‏.‏ (‏ויקרא י״ט:‏18‏)‏ אף כי איננו נתונים כיום תחת חוקי התורה,‏ שמירת עקרונותיה עשויה לסייע לנו לשמור על יחסי שלום עם רעינו.‏ שווה בנפשך,‏ לדוגמה,‏ כיצד היו יכולות בעיות רבות לבוא על פתרונן,‏ אם כל אחד ואחד היה מנסה לטפח בקרבו את המעלות הרוחניות הנזכרות בגלטים ה׳:‏22,‏ 23‏:‏ ”‏פרי הרוח הוא אהבה,‏ שמחה,‏ שלום,‏ ארך־רוח,‏ נדיבות,‏ טוב־לב,‏ נאמנות,‏ ענוה,‏ רסון־עצמי — על מדות כאלה אין תורה חלה”‏.‏ — השווה עם רומים ח׳:‏5,‏ 6‏.‏

למרבה הצער,‏ כאשר הלחצים גוברים בחיינו,‏ נוצרים,‏ לעתים קרובות,‏ מתחים וחיכוכים.‏ במצבים מעין אלה,‏ יישום דברי האזהרה הנזכרים במשלי כ״ט:‏11 עשוי לחסוך מאיתנו עוגמת־נפש רבה.‏ ”‏כל־רוחו יוציא כסיל,‏ וחכם באחור יְשַׁבְּחֶנָּה”‏.‏ — השווה משלי ט״ו:‏1;‏ מתי ז׳:‏12;‏ קולוסים ג׳:‏12–14‏.‏

עצה טובה — ברם,‏ האם היא פועלת במציאות?‏ קח,‏ לדוגמה,‏ מקרה של אדם בצרפת,‏ שהיתה לו בעיה רצינית בריסון מזגו.‏ פעמים אין־ספור היה מוצא עצמו בצרות ואפילו בכלא,‏ עקב הסתבכותו בקטטות.‏ העובדה שהיה מומחה לאיגרוף,‏ אף היא לא תרמה לעניין.‏ באחד המקרים,‏ פרץ ריב בינו לבין אביו.‏ ומיד,‏ במהלומה אחת,‏ ללא כל מחשבה נוספת,‏ הפיל את אביו ארצה.‏ בעקבות זאת נתגלע קרע עמוק ביחסיהם.‏

בינתיים,‏ התוודע אותו איש אל עדי־יהוה,‏ והחל ללמוד את עקרונות המקרא.‏ הדבר הניעו לבחון ברצינות את האופן בו נהג באחרים.‏ במאמצים רבים החלה התנהגותו האישית להשתנות,‏ והוא הפך להיות שליו יותר.‏ אז,‏ יום אחד,‏ שב אותו אדם לאביו על־מנת להתפייס עימו.‏ אביו התרשם כה עמוקות מהשינויים שחולל בנו באישיותו,‏ עד כי הדבר הביא לשיקום היחסים ביניהם.‏

אין זו אלא דוגמה אחת מני רבות,‏ הנושאת עדות על אמיתות דבריו של השליח פאולוס:‏ ”‏שהרי דבר האלהים חי ופועל,‏ וחד הוא מחרב פיפיות.‏.‏.‏,‏ ובוחן מחשבות הלב וכוונותיו”‏.‏ — עברים ד׳:‏12‏.‏

חיי־משפחה:‏ האם משפחתך מאושרת?‏ משפחות רבות אינן מאושרות.‏ ”‏העובדה,‏ שחיי־המשפחה כמוסד נמצאים תחת איום,‏ הינה וודאית כעת”‏,‏ מעיר העיתון הדרום אפריקאי,‏ ה־The Natal Witness (‏נטל וויטנס)‏,‏ בהוסיפו,‏ כי ”‏ילדים נולדים כיום לתוך מהפכה חברתית”‏.‏

מכל מקום,‏ במקרא שפע עצות מועילות,‏ שנועדו לתרום להצלחת חיי־המשפחה אפילו כאשר מתעוררות בעיות.‏ בהתייחסו לתפקידם של הבעלים,‏ לדוגמה,‏ המקרא מציין:‏ ”‏כן גם האנשים חייבים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם”‏.‏ כאשר הבעל ממלא דרישה זו,‏ אזי אשתו תהנה לגמול לו,‏ בכך ש”‏תירא את בעלה”‏.‏ (‏אפסים ה׳:‏25–29,‏ 33‏)‏ על יחסים בין הורים לילדים נאמר באפסים ו׳:‏4‏:‏ ”‏ואתם האבות,‏ אל תכעיסו את בניכם,‏ אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו”‏.‏ דבר זה,‏ משרה אווירה משפחתית המקלה על הילדים להישמע לצו המקרא ולציית להוריהם.‏ — אפסים ו׳:‏1‏.‏

הנאמר לעיל אינו אלא מקצת מהתייחסות המקרא לחיי־משפחה.‏ על־ידי היענות להכוונת אלוהים מצאו רבים אושר והצלחה בחיי־המשפחה.‏ אדוארד,‏ אב לשניים,‏ הסביר את התועלת שהפיק מיישום עקרונות המקרא.‏ ”‏נישואי התפרקו”‏,‏ הוא נזכר.‏ ”‏לא היה לי זמן לרקום יחסים משמעותיים עם ילדי.‏ הדבר היחיד שקירב בינינו היה יישום הדברים שיש למקרא לומר בנוגע לחיי־משפחה”‏.‏ — משלי י״ג:‏24;‏ כ״ד:‏3;‏ קולוסים ג׳:‏18–21;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏1–7‏.‏

בריאות נפשית,‏ פיזית ורגשית:‏ מחקרים מצביעים על כך שבריאותו הפיזית של האדם,‏ כרוכה במידה מסוימת במצב בריאותו הנפשית והרגשית.‏ ”‏סימני מצוקה שכיחים”‏,‏ מציינת The World Book Encyclopedia (‏האנציקלופדיה מטעם וו׳רלד בוק)‏,‏ ”‏כוללים האצה בקצב הלב,‏ עלייה בלחץ הדם,‏ מתח בשרירים,‏ דיכאון נפשי וחוסר ריכוז”‏.‏ מכל מקום,‏ יש המאמינים,‏ כי הדמיית פעולות אלימות,‏ הינה דרך להשתחרר מלחצים.‏ ”‏איגרוף יכול לתרום רבות להפגת מתח”‏,‏ טוען העיתון הדרום אפריקאי The Star (‏הכוכב)‏.‏ הוא מצטט מדבריה של היועצת לכושר גופני,‏ ג׳ני קלסנס:‏ ”‏אם אשה עוברת יום מתסכל במיוחד,‏ היא יכולה לשחרר את מתחיה על־ידי חבטות נמרצות בשק־איגרוף”‏.‏

למרות זאת,‏ האם לא יהא זה עדיף בהרבה,‏ ללמוד לטפל בשורש הבעיה הגורמת לתסכול?‏ בכתב־העת The Modern Scourge‏—‏Stress (‏לחץ — הפורענות המודרנית)‏ מציין ד״ר מיכאל סלוצקין,‏ ש”‏הכרת הלחץ.‏.‏.‏ חשובה,‏ הואיל וגורמים רבים ללחץ ניתנים לריפוי”‏.‏ הוא מוסיף,‏ כי ”‏טיפול בלחץ.‏.‏.‏ עשוי אף להחיש תהליכי ריפוי במגוון מצבים”‏.‏

המקרא מתאר דרך יעילה ביותר לטפל בלחצים:‏ ”‏אל תדאגו לשום דבר,‏ כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלהים.‏.‏.‏ ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע”‏.‏ (‏פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏)‏ לשליטה בלחץ בדרך זו ישנם יתרונות רבים — אפילו מבחינה פיזית.‏ משל מקראי אחד מגדיר זאת כך:‏ ”‏חיי־בשרים לב מרפא”‏.‏ (‏משלי י״ד:‏30‏)‏ משל נוסף מציין:‏ ”‏לב שמח ייטיב גהה,‏ ורוח נכאה תְּיַבֵּשׁ גרם”‏.‏ — משלי י״ז:‏22‏.‏

בניסיון לברוח מלחצים וממתחים,‏ מוצאים רבים מפלט בטבק,‏ באלכוהול ובסמים.‏ הנזק,‏ שהתמכרות מעין זו גורמת,‏ ידוע היטב.‏ עם זאת,‏ המקרא המליץ תמיד לשמור על טוהר מפני ”‏כל טומאת גוף”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ז׳:‏1‏;‏ השווה עם משלי כ״ג:‏29–35‏.‏)‏ אין ספק,‏ שהימנעות ממעשים מזיקים מעין אלה מהווה אמצעי ביטחון יעיל בעולמנו כיום.‏

עבודה,‏ כסף ויושר:‏ עצלות לעולם אינה משתלמת.‏ ”‏מֵחֹרֶף עצל לא יַחֲרֹש,‏ ושאל בקציר ואין”‏,‏ אומר הכתוב במשלי כ׳:‏4‏.‏ לעומת זאת,‏ עמל־כפיים משתלם.‏ ”‏הגונב אל יוסיף לגנוב”‏,‏ מציין הכתוב באפסים ד׳:‏28‏.‏ פסוק זה מוסיף,‏ שמן הראוי שהפרט ”‏יעמול ובידיו יעשה את הטוב כדי שיוכל לתת למי ששרוי במחסור”‏.‏ — השווה עם משלי י״ג:‏4‏.‏

הידעת כי עקרונות המקרא ניתנים ליישום אף במקום העבודה?‏ שכירים,‏ בדומה ל”‏עבדים”‏ בתקופת המקרא,‏ יעשו בחוכמה אם ’‏יישמעו בכל דבר לאדוניהם אשר בעולם הזה’‏.‏ מאידך,‏ מעסיקים,‏ או ”‏אדונים”‏,‏ צריכים ’‏להתנהג בצדק וביושר’‏ עם עובדיהם.‏ קולוסים ג׳:‏22–24;‏ ד׳:‏1‏;‏ השווה עם פטרוס א׳.‏ ב׳:‏18–20‏.‏

רבות נאמר במקרא על הגינות בניהול עסקים.‏ על אף שלמרבה הצער,‏ היושר הוא נדיר,‏ הריהו זוכה,‏ לעתים קרובות,‏ להכרה ולהערכה כמעלה רצויה.‏ את זאת מדגיש המקרא.‏ ישוע אמר פעם:‏ ”‏מי שנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה,‏ ומי שאיננו ישר במעט מזער גם בהרבה איננו ישר”‏.‏ — לוקס ט״ז:‏10‏;‏ השווה עם משלי כ׳:‏10;‏ כ״ב:‏22,‏ 23;‏ לוקס ו׳:‏31‏.‏

באחת ממדינות אפריקה,‏ היתה תעשיית היהלומים זירה לשחיתות ולמעשי גניבה.‏ לפיכך,‏ הוחלט למנות אדם חדש כאחראי.‏ שרי הממשלה נתבקשו להציע שמות של אנשים שראו אותם כמתאימים לתפקיד.‏ כאשר הקבינט התכנס כדי להחליט,‏ נפסלו השמות בזה אחר זה,‏ בעיקר עקב שחיתות.‏ לבסוף,‏ הגיעו לשם האחרון ברשימה — המועמד מטעם הנשיא.‏

‏”‏אך,‏ הוא לא חבר מפלגה!‏”‏,‏ מחה אחד השרים.‏

הנשיא השיב,‏ כי לא היה זה מינוי פוליטי.‏

‏”‏הוא אחד מעדי־יהוה”‏,‏ קבל אחר.‏

‏”‏ובכן,‏ זוהי הסיבה לכך שהוא מקבל את העבודה”‏,‏ אמר הנשיא.‏ אחר־כך הוסיף:‏ ”‏אנו יודעים,‏ שעדי־יהוה הם ישרים,‏ ובדיוק לאדם כזה אנו זקוקים.‏ אנו יודעים שניתן לבטוח בו”‏.‏

אמת,‏ אלה אשר מיישמים את עקרונות המקרא מוצאים,‏ לעתים קרובות,‏ שהדבר פועל לתועלתם אפילו בעולם של ימינו.‏

‏’‏צְפֹן תושיה’‏

עד כה התייחסנו אך למעט מזער מתוך כל הכרוך ב’‏מציאת דעת אלוהים’‏.‏ (‏משלי ב׳:‏1–9‏)‏ המקרא הינו מעיין בלתי נדלה של עצות מציאותיות ומעשיות.‏ עקרונות המתייחסים לטוהר,‏ למסחר,‏ להידברות,‏ למין,‏ לגירושין,‏ לתשלום מיסים,‏ להתמודדות עם הבדלי אישיות ולעוני,‏ הם רק אחדים מתוך היבטי החיים בהם דן המקרא.‏ מיליונים יעידו,‏ כי מידת ההצלחה והכישלון בחייהם תלויה במידה בה הם מיישמים את עקרונות המקרא.‏

בעוד התועלת המיידית שניתן להפיק מהמקרא מובטחת,‏ הריהו אף טומן בחובו תקווה לברכות ארוכות־טווח.‏ לדוגמה,‏ המקרא מבטיח,‏ כי הסיבות לכאב ולסבל השוררים בעולמנו כיום,‏ תיעקרנה בקרוב מן השורש באמצעות התערבות אלוהית.‏ — דניאל ב׳:‏44;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏11–13;‏ ההתגלות כ״א:‏1–5‏.‏

לפיכך,‏ הרינו מעודדים אותך ללמוד את המקרא ככל שתוכל.‏ אם אין בידך עותק,‏ דאג להשיג אחד.‏ המוציאים לאור של חוברת זו ישמחו מאוד להיות לך לעזר.‏ ממש כשם שרבים אחרים הפיקו תועלת מיישום העצות המעשיות שבמקרא,‏ ניתן לסייע גם לך להוקיר את הערך שבדבר־אלהים,‏ הן עתה והן בעתיד.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏5/‏1)‏

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

המקרא הינו מדריך מעשי להפיכת חיי־המשפחה למאושרים