גאולה בהתגלות ישוע המשיח
”שימחו... למען תשמחו ותעלצו גם בהגלות כבודו”. — פטרוס א׳. ד׳:13.
1. כיצד העשיר יהוה את משרתיו?
יהוה הרעיף על עדיו מתנות בשפע. כמורנו הנעלה, הוא העניק לנו הארה וידע מלא אודות רצונו ומטרתו. באמצעות רוח־קודשו, הוא טיפח בקרבנו את היכולת להפיץ את אורנו באומץ־לב. השליח פאולוס אומר לנו בהשראת אלהים בקורינתים א׳. א׳:6, 7: ”ועדות המשיח קיבלה תוקף בקרבכם, באופן שאינכם חסרים שום מתנה רוחנית בצפייתכם להתגלות אדוננו ישוע המשיח”.
2. איזו תוחלת משמחת טומנת בחובה ”התגלות אדוננו ישוע המשיח”?
2 ”התגלות אדוננו ישוע המשיח” — מה משמעות הדבר? הדבר מתייחס לעת שבה יתגלה ישוע כמלך מפואר, יפעל כדי לגמול לנוהים אחריו בנאמנות וינקום באלה החסרים יראת אלהים. כפי שמורה הכתוב בפטרוס א׳. ד׳:13, תהא זו העת עבור משיחיים משוחי־רוח שומרי נאמנות ועבור עמיתיהם מקרב ההמון הרב ’לשמוח ולעלוץ’, משום שהיא תצביע על קצו של סדר־הדברים של השטן.
3. כיצד עלינו לעמוד איתן, כשם שעשו אחינו בתסלוניקי?
3 ככל שעת זו מתקרבת, השטן, בזעמו, מגביר את לחציו עלינו. בדומה לאריה שואג, הוא מנסה לטרוף אותנו. עלינו לעמוד איתנים! (פטרוס א׳. ה׳:8–10) אחינו בתסלוניקי הקדומה, בהיותם עדיין חדשים באמת, סבלו מצוקות דומות לאלה בהן מתנסים רבים מעדי־יהוה כיום. לכן, דבריו של השליח פאולוס אליהם הינם בעלי משמעות רבה גם עבורנו. הוא כתב: ”הלא מן הצדק הוא בעיני אלהים לגמול צרה לרודפיכם ולתת לכם, הנרדפים, רווחה יחד עימנו, כאשר יתגלה האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עוזו באש להבה, להשיב נקם לאלה שאינם יודעים את האלהים ולאלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע”. (תסלוניקים ב׳. א׳:6–8) ההקלה בוא תבוא!
4. מדוע ראויה הכמורה למשפט שיופעל כנגדה בעת ההתגלות של ישוע?
4 בימי פאולוס, מנהיגי־הדת היהודים הם אלה שעוררו את מרבית הרדיפות. בדומה לכך, היום, ההסתה נגד עדיו שוחרי־השלום של יהוה נגרמה, לעתים קרובות, על־ידי אלה הטוענים שהם מייצגים את אלהים, בעיקר כמורת הנצרות. הללו מתיימרים לדעת את אלהים, אך דוחים את ”יהוה אחד” אלהי המקרא, בהחליפם אותו בשילוש מיסתורי. (מרקוס י״ב:29) הם אינם נשמעים לבשורה הטובה על אדוננו ישוע, נושאים עיניהם לשלטון אדם לשם הקלה ודוחים את הבשורה הטובה על מלכות הצדק של המשיח הממשמשת ובאה. על כל המתנגדים הדתיים הללו להישמד ”כאשר יתגלה האדון ישוע מן השמים”!
’בואו’ של ישוע המשיח
5. כיצד התגלות ישוע מתוארת בצורה חיה במתי כ״ד:29, 30?
5 ישוע תיאר התגלות זו בצורה חיה, במתי כ״ד:29, 30. בציינו מאפיינים שונים של אות נוכחותו ושל קץ סדר־הדברים, הוא אומר: ”תחשך השמש והירח לא יגיה אורו, הכוכבים יפלו מן השמים וכוחות השמים יזדעזעו”. באותה עת ”ייראה אות בן־האדם בשמים”. אזי, ”יספדו כל משפחות הארץ ויראו את בן־האדם [המלך המשיח של יהוה] בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב”. ’ביאה’ זו, אֵרקוֹמנוֹן ביוונית, מתייחסת אל ישוע בהופעתו כמצדיקו של יהוה.
6, 7. כיצד ”כל עין תראה אותו”, ומי כלול בכך?
6 השליח יוחנן תיאר גם הוא ’ביאה’ זו בספר ההתגלות א׳:7, שם הוא מציין: ”הנה הוא בא עם העננים”. אויבי ישוע לא יראוהו באופן ממשי, משום ש”העננים” מורים על כך שיבוא באורח סמוי־מן־העין לבצע משפט. אילו היו בני־אנוש בשר ודם רואים את כבודו השמימי של ישוע בעין בלתי־מזוינת, היו הם מתעוורים, כשם ששאול, בהיותו בדרך לדמשק, הוכה בעיוורון, כאשר ישוע במלוא תפארתו נגלה לפניו באור גדול וזוהר. — מעשי־השליחים ט׳:3–8; כ״ב:6–11.
7 התיאור בספר ההתגלות מציין ש”כל עין תראה אותו, גם אלה שדקרוהו, ויספדו עליו כל משפחות הארץ”. משמע הדבר, שהמתנגדים עלי־אדמות ידעו בעת ההשמדה, שישוע בא במלוא תפארתו וכוחו בתור המוציא לפועל מטעם יהוה. מדוע אויבים אלה מתוארים כ”אלה שדקרוהו”? זאת משום, שגישתם השלילית כלפי משרתי יהוה היום דומה לזו שהיתה לרודפי ישוע. אכן, הם ’יספדו עליו מרות’.
8. איזו אזהרה משמיעים הן ישוע והן פאולוס בנוגע להשמדה פתאומית?
8 כיצד יגיע יום נקם זה של יהוה? בנבואה המופיעה בלוקס פרק כ״א, ישוע מתאר את המאורעות הרי־האסון שהיוו את אות נוכחותו מאז שנת 1914. אזי, בפסוקים 34, 35, ישוע מזהיר: ”השמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתיה ובשכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום; כי כמו פח יבוא על כל היושבים על פני כל הארץ”. כן, יום הנקם של יהוה יבוא כמו פח, בפתאומיות! השליח פאולוס מאשר זאת בתסלוניקים א׳. ה׳:2, 3, באמרו: ”יום יהוה יבוא כגנב בלילה. כאשר יאמרו הבריות: ’שלום ובטחון!’ אז יבוא עליהם שבר פתאום”. אפילו עתה האומות מדברות על שלום ובטחון, ומציעות לחזק את ידיו של אירגון האומות המאוחדות למטרות שיטור במוקדים בעיתיים באמצעות כוח צבאי.
9. עבור מי ה”אור זָרֻעַ”, ומדוע?
9 בפסוקים 4 ו־5, השליח ממשיך ואומר לנו: ”אבל אתם, אחי, אינכם בחושך באופן שיפתיע אתכם היום כגנב. אתם כולכם בני האור ובני היום. לא בני הלילה אנחנו ולא בני החושך”. אנו שמחים להיות בני האור — נושאי אור לאחרים הכמהים לשלום ולבטחון אמיתיים בעולמו החדש של אלהים. אנו קוראים בתהלים צ״ז:10, 11: ”אוהבי יהוה, שִנְאוּ רע. שׂמֵר נפשות חסידיו, מיד רשעים יצילם. אור זָרֻעַ לצדיק ולישרי־לב שמחה”.
השתלשלות המאורעות
10. לאיזו אזהרה מוקדמת עלינו להישמע בנוגע ליום הדין של אלהים? (ההתגלות ט״ז:15)
10 מה תהיה השתלשלות המאורעות כאשר תפרוץ הצרה הגדולה? הבה נפנה אל ספר ההתגלות פרק ט״ז. שים לב, כמתואר בפסוקים 13 עד 16, רוחות טמאות של שדים אוספות את אומות כדור־הארץ כולו להר־מגידון, ”מלחמת היום הגדול אשר לאלהי צבאות”. שוב, מודגשת התקרבותו של יום הדין כגנב, ואנו מוזהרים להיות ערים — ’לשמור על בגדינו הרוחניים’ המציינים אותנו לישועה. הגיעה העת לשפוט את כל עמי העולם, האומות — ומישהו נוסף. מיהו?
11. כיצד זיהתה עצמה האשה המופיעה בהתגלות י״ז:5?
11 זוהי אשה סמלית, אשר ניסתה באמת להשוות עצמה ל’מישהי’ בעלת חשיבות. היא מתוארת בספר ההתגלות י״ז:5: כ”סוד: ’בבל הגדולה, אם לזונות ולתועבות הארץ’”. אולם היא איננה עוד בגדר ”סוד” או תעלומה עבור עדי־יהוה. היא זיהתה עצמה בבירור כמעצמה העולמית של דתות הכזב, אשר כתות הנצרות מרכיבות את חלקה העיקרי. עיסוקה בעניינים פוליטיים, העשותה ”שכורה מדם הקדושים” עקב רדיפת משיחיים אמיתיים, והיותה אחראית לשפיכת דמם של ”כל אשר נטבחו עלי ארץ”, הכוללים למעלה ממאה מיליון בני־אדם שנהרגו במלחמות במרוצת המאה ה־20 בלבד — מתועבים בעיני יהוה. — ההתגלות י״ז:2, 6; י״ח:24.
12. מדוע מצוינות כתות הנצרות לגנאי?
12 גרוע מכל, כתות הנצרות המיטו חרפה על שם אלהים שאותו בצביעותן הן מתיימרות לייצג. הן לימדו פילוסופיות בבליות ויווניות במקום את דבר־אלהים הטהור ותרמו להידרדרותן המוסרית של אומות שלמות בכך שנתנו הסכמתן לסיגנון־חיים מתירני הבז לעקרונות המקרא. סוחרים נצלנים וחמדנים בקרבן מצוינים לגנאי כפי שאנו קוראים ביעקב ה׳:1, 5: ”הוי העשירים, בכו והילילו על הצרות הבאות עליכם. חייתם בארץ חיי תענוגות והוללות; סעדתם את לבכם כמו ביום זבח”.
תיפול ”בבל הגדולה”!
13. כיצד תצוין התחלת הצרה הגדולה, ואיזו דחיפות מודגשת בהתגלות י״ח:4, 5?
13 התחלת הצרה הגדולה תצוין על־ידי הוצאתם לפועל של משפטי יהוה נגד בבל הגדולה. הכתוב בספר ההתגלות י״ז:15–18 מתאר בצורה חיה את ”כוונתו” של אלהים — לתמרן ’עשר קרנים’, כוחות רבי־עוצמה מקרב ”החיה” הפוליטית, דהיינו האו״ם הרב־לאומי כדי להיפטר ממנה. ”עשר הקרנים אשר ראית והחיה — הללו ישנאו את הזונה ויעשוה שוממה וערומה; גם יאכלו את בשרה ואותה ישרפו באש, כי אלהים נתן בלבם להוציא לפועל את כוונתו”. אין תימה, איפוא, שקול מן השמים משמיע אזהרה דחופה בספר ההתגלות י״ח:4, 5: ”צאו ממנה, עמי, פן תשתתפו בחטאותיה ופן תקבלו ממכותיה, כי הגיעו חטאותיה עד השמים וזכר אלהים את פשעיה”. הקריאה ממשיכה להישמע: נתקו כל קשר עם דתות כזב, בטרם יהיה מאוחר מדי!
14. מי יתאבל על חורבנה של בבל הגדולה, ומדוע?
14 מה תהיה תגובת העולם לנוכח חורבנה של בבל הגדולה? פוליטיקאים מושחתים — ”מלכי הארץ” — יספדו עליה ממרחק משום שבמשך מאות רבות של שנים מצאו הנאה משותפת בניאופם הרוחני. כמו־כן, יבכו ויתאבלו עליה גם סוחרים תאווי בצע, ”סוחרי הארץ... , אשר התעשרו ממנה”. אף הם מתרחקים ממנה, באמרם: ”אוי, אוי, העיר הגדולה הלבושה שש וארגמן ושני ומקושטת בזהב ואבן יקרה ופנינים, כי בשעה אחת הוחרב עושר גדול כזה!” כל בגדי הפאר של הכמרים והקתדרלות הגדולות והמרשימות יעלמו לעד! (ההתגלות י״ח:9–17) אך האם הכל יתאבלו על בבל הגדולה?
15, 16. איזו סיבה לשמוח תהיה למשרתי אלהים?
15 הכתוב בספר ההתגלות י״ח:20, 21 משיב: ”גילו עליה שמים, גם קדושים ושליחים ונביאים, כי שפט אלהים את משפטכם ממנה!” כאבן־ריחיים המושלכת לים, ”ככה תושלך בשצף בבל העיר הגדולה ולא תימצא עוד”.
16 איזו סיבה לשמוח! הכתוב בהתגלות י״ט:1–8 מאשר זאת. הקריאה ”הללויה!” נשמעת מן השמים ארבע פעמים. שלוש מקריאות ה”הללויה” משבחות את יהוה על כך ששפט בצדק את ה”זונה” הידועה לשימצה, בבל הגדולה. המעצמה העולמית של דתות הכזב איננה עוד! קול יוצא מכסא אלהים ואומר: ”הללו את אלהינו כל עבדיו — היראים אותו, הקטנים והגדולים!” מה גדולה תהא זכותנו להצטרף לאותו שיר!
חתונת השה
17. בהשוואה בין הכתוב בהתגלות י״א:17 ו־י״ט:6, באילו שני הקשרים מולך יהוה כמלך?
17 קריאת ה”הללויה” הרביעית מציגה נושא נוסף: ”הללויה כי מלך יהוה אלהינו, אלהי צבאות”. אך, האין מלים אלה חוזרות על הכתוב בהתגלות י״א:17? שם אנו קוראים: ”מודים אנחנו לך, יהוה צבאות, ... כי לבשת עוזך הגדול ותמלוך”. אכן כן. ברם, הקשר הכתוב בהתגלות י״א:17 מתייחס לכך שיהוה ייסד את מלכות המשיח ”אשר עתיד לרעות את כל הגויים בשבט ברזל”, בשנת 1914. (ההתגלות י״ב:5) מאידך, הכתוב בהתגלות י״ט:6 מובא בקשר להשמדתה של בבל הגדולה. עם סילוק הדת דמוית־הזונה, תוצדק אלוהותו של יהוה. השירות המקודש לו בתור הריבון הנעלה והמלך יתקיים מעתה לנצח נצחים!
18. לאיזו הכרזה נפלאה פותח סילוקה של בבל הגדולה את הדרך?
18 לפיכך, ניתן להכריז את ההכרזה המרנינה: ”נגילה ונשמחה וניתן לו [ליה] כבוד, כי באה חתונת השה ואשתו הכינה עצמה; וניתן לה ללבוש בוץ טהור וצח, כי הבוץ הוא צדקות הקדושים”. (ההתגלות י״ט:7, 8) המועד המדויק בו יוקמו לתחייה שמימית המשוחים שעדיין על הארץ לא נמסר לנו. אולם, בקטע דלעיל מובטח לנו שהשתתפותם בחתונת השה, ישוע המשיח, תהיה עת של שמחה והרבה מעבר לזה, משום שיחזו במו עיניהם בהשפלתה של הזונה הידועה לשימצה, בבל הגדולה.
השמדת עולמו של השטן
19. איזו התפתחות נוספת מתוארת בספר ההתגלות י״ט:11–21?
19 הסוס הלבן המוזכר לראשונה בהתגלות ו׳:2 מופיע שוב. אנו קוראים בהתגלות י״ט:11: ”והיושב עליו [על הסוס הלבן] נקרא נאמן ואמיתי; בצדק הוא שופט ולוחם”. לפיכך, ”מלך המלכים ואדון האדונים” רוכב קדימה כדי להכות את הגויים ולדרוך ”את גת היין של חרון אף אלהי צבאות”. לשווא ”מלכי הארץ וצבאותיהם” נאספים למלחמת הר־מגידון. הרוכב על הסוס הלבן משלים את נצחונו. לא נותר מאומה מאירגונו הארצי של השטן. — ההתגלות י״ט:12–21.
20. מה יעלה בגורלו של השטן עצמו?
20 אך, מה בנוגע לשטן עצמו? בהתגלות כ׳:1–6, ישוע המשיח מתואר כ”מלאך יורד מן השמים ובידו מפתח התהום ושרשרת גדולה”. הוא תופש את התנין, הנחש הקדמוני, שהוא השטן, קושר אותו, משליך אותו אל התהום, סוגר וחותם עליו. כאשר השטן מוסר מן הדרך ואינו מסוגל להטעות עוד את העמים, יחל סוף סוף שלטון אלף השנים המפואר של השה וכלתו. לא עוד דמעות צער! לא עוד מוות! לא עוד אבל, זעקה וכאב! ”כי הראשונות עברו”. — ההתגלות כ״א:4.
21. בעודנו ממתינים בקוצר־רוח להתגלות אדוננו ישוע המשיח, מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה?
21 בעוד אנו ממתינים בקוצר־רוח להתגלות אדוננו ישוע המשיח, הבה נגלה התלהבות בספרנו לאחרים על הבטחות המלכות המשקפות את אהבת אלהים. הגאולה עומדת בפתח! הבה נצעד קדימה, תמיד קדימה, כבני האור של האדון הריבון יהוה!
(מקור המאמר: 1993/5/1)
שאלות חזרה
◻ מה מצביע על כך שהתגלות ישוע עומדת בפתח?
◻ כיצד יגיע יום הנקם של יהוה?
◻ מה צריכה להיות השקפת ”אוהבי יהוה” בנוגע למצבו הנוכחי של העולם?
◻ מה תהיה השתלשלות המאורעות כאשר תפרוץ הצרה הגדולה?
[תמונה בעמוד 28]
ישוע ’בא עם העננים’, באופן סמוי־מן־העין, להוציא לפועל את משפטי אלהים
[תמונה בעמוד 30]
דתות הכזב, סדר־הדברים המרושע של השטן, והשטן עצמו, כולם יעלמו בקרוב