קרא בשמחה את ספר ההתגלות
”אשרי הקורא ואשרי השומעים את דברי הנבואה ושומרים את הכתוב בה” (ההתגלות א׳:3).
1. באילו נסיבות כתב השליח יוחנן את ספר ההתגלות, ומדוע הועלו החזונות על הכתב?
”אני יוחנן... הייתי באי הקרוי פטמוס בעבור דבר אלוהים ועדות ישוע” (ההתגלות א׳:9). בנסיבות אלו כתב השליח יוחנן את ספר האפוקליפסה, או ההתגלות. משערים כי הוגלה לפטמוס בימי הקיסר הרומי דומיצייאנוס (81–96 לספירה) שכפה את פולחן הקיסר ונעשה לרודף המשיחיים. בפטמוס קיבל יוחנן שורה של חזונות שאותם העלה על הכתב. הוא סיפר אותם לא כדי להפחיד את המשיחיים בני זמנו, אלא כדי לחזק, לנחם ולעודד אותם לנוכח הניסיונות שעברו ושעתידים היו לעבור (מעשי השליחים כ״ח:22; ההתגלות א׳:4; ב׳:3, 9, 10, 13).
2. מדוע מתעניינים המשיחיים כיום בנסיבות שבהן היו יוחנן ואחיו לאמונה?
2 הנסיבות שבהן נכתב הספר חשובות מאוד למשיחיים החיים כיום. יוחנן נרדף כי העיד על יהוה ועל בנו, ישוע המשיח. הוא ואחיו לאמונה חיו באווירה עוינת, משום שלצד המאמצים להיות אזרחים למופת, מיאנו להשתתף בפולחן הקיסר (לוקס ד׳:8). משיחיים אמיתיים כיום מוצאים את עצמם במצב דומה בארצות שבהן המדינה מנכסת לעצמה את הזכות להגדיר מה נכון ומה לא־נכון מבחינה דתית. עד כמה מנחמות אפוא המילים שבדברי ההקדמה של ספר ההתגלות: ”אשרי הקורא ואשרי השומעים את דברי הנבואה ושומרים את הכתוב בה, כי קרובה העת” (ההתגלות א׳:3). קוראי ההתגלות השקדנים העושים את רצון אלוהים יכולים למצוא אושר אמיתי וברכות למכביר.
3. מי עומד מאחורי ההתגלות שקיבל יוחנן?
3 מי עומד מאחורי ההתגלות, ואיזה אפיק שימש להעברתה? הפסוק הראשון מציין: ”התגלות ישוע המשיח שנתן לו האלוהים כדי להראות לעבדיו את אשר צריך להיות במהרה. והוא שלח ביד מלאכו והודיע לעבדו יוחנן” (ההתגלות א׳:1). במילים פשוטות, יהוה אלוהים עומד מאחורי ההתגלות, והוא נתנהּ לישוע. ישוע העביר אותה ביד מלאכו אל יוחנן. בחינה יסודית יותר מגלה שישוע נעזר גם ברוח הקודש כדי להעביר את הודעותיו אל הקהילות ולתת חזונות ליוחנן (ההתגלות ב׳:7, 11, 17, 29; ג׳:6, 13, 22; ד׳:2; י״ז:3; כ״א:10; השווה מעשי השליחים ב׳:33).
4. באילו אמצעים עדיין משתמש יהוה כדי ללמד את משרתיו עלי־אדמות?
4 יהוה עדיין משתמש בבנו, ”ראש הקהילה”, כדי ללמד את משרתיו עלי־אדמות (אפסים ה׳:23; ישעיהו נ״ד:13; יוחנן ו׳:45). יהוה מלמד את משרתיו גם בעזרת רוחו (יוחנן ט״ו:26; קורינתים א׳. ב׳:10). וכפי שהשתמש ב”עבדו יוחנן” להעביר מזון רוחני לקהילות במאה הראשונה, משתמש ישוע ב”עבד הנאמן והנבון” המורכב מ’אחיו’ המשוחים עלי־אדמות, לתת לבני ביתו ולשותפיהם ’את אוכלם [הרוחני] בעתו’ (מתי כ״ד:45–47, דל’; כ״ה:40). אשרי המכירים במקור ’המתנות הטובות’ הניתנות לנו בדמות מזון רוחני ובאפיק שדרכו הן מגיעות! (יעקב א׳:17).
קהילות המודרכות על־ידי המשיח
5. (א) לְמה מדומים הקהילות והמשגיחים? (ב) מה יתרום לאושרנו חרף האי־שלימות?
5 בפרקים הראשונים של ספר ההתגלות, מדומות הקהילות למנורות. משגיחיהן מדומים למלאכים (שליחים) ולכוכבים (ההתגלות א׳:20).a על עצמו הורה המשיח ליוחנן לכתוב: ”את אלה הדברים אומר האוחז בימִינו את שבעת הכוכבים, המתהלך בין שבע מנורות הזהב” (ההתגלות ב׳:1). שבע ההודעות שנשלחו אל שבע הקהילות שבאסיה מלמדות שבמאה הראשונה לספירה היו לקהילות ולזקני־הקהילות מעלות וחסרונות. הוא הדין כיום. אושרנו יגבר אם לעולם לא נשכח שהמשיח, ראש הקהילות, שוכן בקרבן. הוא יודע בדיוק מה קורה בהן. את המשגיחים הוא אוחז בלשון סמלית ”בימינו”, כלומר, הם נתונים לשליטתו ולהכוונתו וחייבים למסור לו דין וחשבון על הדרך שבה הם רועים את הקהילות (מעשי השליחים כ׳:28; עברים י״ג:17).
6. מניין לנו שלא רק המשגיחים חייבים לתת דין וחשבון למשיח?
6 אם אנו סבורים שרק המשגיחים חייבים לתת דין וחשבון למשיח על מעשיהם, הרינו משלים את עצמנו. באחת ההודעות אמר המשיח: ”ויֵדעו כל הקהילות שאני הוא החוקר כליות ולב, ואתן לכם איש איש כמעשיכם” (ההתגלות ב׳:23). מילים אלו, יש בהן גם אזהרה וגם עידוד — אזהרה שהמשיח יודע את מניעינו הכמוסים, ועידוד משום שלפיהן מודע המשיח למאמצינו ויברך אותנו אם נעשה כל שביכולתנו (מרקוס י״ד:6–9; לוקס כ״א:3, 4).
7. כיצד שמרו המשיחיים בפילדלפיה את ’מצוותו של ישוע לעמידה בסבלנות’?
7 בהודעתו של המשיח אל הקהילה שבפילדלפיה אשר שכנה במחוז לידיה אין דברי תוכחה, ועם זאת יש בה הבטחה שצריכה לעניין אותנו במיוחד. ”מפני ששמרת את מצוותי לעמידה בסבלנות, גם אני אשמור אותך משעת הניסיון העתידה לבוא על כל תבל, לנסות את יושבי הארץ” (ההתגלות ג׳:10). המשפט ביוונית שתורגם למילים: ”שמרת את מצוותי לעמידה בסבלנות”, משמעו גם, ”שמרת את מה שאמרתי בנוגע לכוח סבל”. פסוק 8 מלמד שהמשיחיים בפילדלפיה לא רק שמרו את מצוותיו של המשיח, אלא גם שעו לעצתו להחזיק מעמד בנאמנות (מתי י׳:22; לוקס כ״א:19).
8. (א) מה הבטיח ישוע למשיחיים בפילדלפיה? (ב) מי נמצאים כיום ב’שעת ניסיון’?
8 ישוע הבטיח שישמור אותם מ”שעת ניסיון”. אין אנו יודעים איזו משמעות נשאו מילים אלו למשיחיים דאז. אחרי מותו של דומיצייאנוס ב־96 לספירה היתה אומנם הפוגה קצרה ברדיפות, אבל גל רדיפות חדש החל בימי טְרַייַנוֹס (98–117 לספירה), גל אשר ללא ספק הביא עימו ניסיונות חדשים. ואולם, ’שעת הניסיון’ העיקרית מתרחשת ב”יום האדון”, ב’עת הקץ’ שבה אנו חיים (ההתגלות א׳:10; דניאל י״ב:4). משיחיים משוחי רוח עברו תקופת מבחנים מסוימת במהלך מלחמת העולם הראשונה ומייד אחריה, ו’שעת הניסיון’ עוד לא נסתיימה. היא משפיעה על ”כל תבל”, ובכללם המיליונים המרכיבים את ההמון הרב שתקוותם להינצל מן ”הצרה הגדולה” (ההתגלות ג׳:10; ז׳:9, 14). אשרינו אם ’נשמור את מה שאמר ישוע בנוגע לכוח סבל’, כלומר: ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מתי כ״ד:13).
להיכנע בשמחה לריבונות יהוה
9, 10. (א) כיצד משפיע עלינו החזון על כיסא יהוה? (ב) באילו תנאים תסב לנו קריאת ספר ההתגלות שמחה?
9 החזון על כיסא יהוה ועל חצר מלכותו השמימית שבפרקים ד׳ ו־ה׳ נוסך בנו יראת כבוד. אנו נפעמים מביטויי ההלל הכנים שמפי היצורים השמימיים רבי־האון הנכנעים בשמחה לריבונותו הצודקת של יהוה (ההתגלות ד׳:8–11). מן הראוי שנצרף קולנו לאומרים: ”ליושב על הכיסא ולשה הברכה והיקר והכבוד והעוז לעולמי עולמים” (ההתגלות ה׳:13).
10 אם לתרגם את הרעיון לשפת המעשה, פירושו למלא בשמחה את רצון יהוה בכל דבר. השליח פאולוס כתב: ”כל מה שתעשו, הן באומר הן במעשה, עשו הכל בשם האדון ישוע והודו לאלוהים אבינו באמצעותו” (קולוסים ג׳:17). קריאת ספר ההתגלות תסב לנו שמחה אמיתית בתנאי שעמוק עמוק בשכלנו ובלבנו נכיר בריבונות יהוה ונתחשב ברצונו בכל צעד ושעל בחיים.
11, 12. (א) כיצד יזועזע ויושמד עולמו הארצי של השטן? (ב) מי ’יוכלו לעמוד’ בעת ההיא, על־פי הכתוב בההתגלות פרק ז׳?
11 כניעה בשמחה לריבונות יהוה היא הבסיס לאושר אישי ואוניברסלי. בקרוב תתחולל רעידת אדמה סמלית גדולה שתזעזע את אושיות עולמו של השטן ותשמידוֹ. כל מי שמיאנו להיכנע למלכותו השמימית של המשיח, המייצגת את ריבונותו החוקית של אלוהים, לא יימלטו וזו לשון הנבואה: ”מלכי הארץ והנכבדים, שרי האלפים והעשירים ובעלי העוצמה, כל עבד וכל בן־חורין, התחבאו במערות ובסלעי ההרים, ואמרו להרים ולסלעים: ’ניפלו עלינו והסתירו אותנו מפני היושב על הכיסא ומזעם השה, כי בא היום הגדול, יום חרונם, ומי יכול לעמוד?’” (ההתגלות ו׳:12, 15–17).
12 באשר לשאלה זו מתאר השליח יוחנן בפרק הבא את אנשי ’ההמון הרב’ ”הבאים מן הצרה הגדולה” כ”עומדים לפני הכיסא ולפני השה” (ההתגלות ז׳:9, 14, 15). עמידתם לפני כיסא אלוהים מעידה שהם מכירים בכיסא מלכות זה ונכנעים כניעה מלאה לריבונות יהוה. יש להם מעמד רצוי לפני אלוהים.
13. (א) את מי עובדים רוב יושבי הארץ, ומה מסמל התו על מצחם ועל ידם? (ב) מדוע יהיה צורך בכוח סבל ובהתמדה?
13 מאידך גיסא, פרק י״ג מתאר את יתר יושבי הארץ כמי שסוגדים למערכת הפוליטית של השטן המסומלת על־ידי חיה. הם מקבלים תו על ”מצחם” או על ”ידם” — עדות לתמיכתם השכלית והפיסית במערכת הזו (ההתגלות י״ג:1–8, 16, 17). ואז, פרק י״ד מוסיף: ”כל המשתחווה לחיה ולצלמה ומקבל תו על מצחו או על ידו, גם הוא ישתה מיין חרון אלוהים המזוג בכוס זעמו ואיננו מהול; ... בזה סבלנותם של הקדושים השומרים את מצוות אלוהים ואמונת ישוע” (ההתגלות י״ד:9, 10, 12). ברבות הימים, תישאל יותר ויותר השאלה: במי אתה תומך? ביהוה ובריבונותו או במערכת הפוליטית המרושעת המסומלת על־ידי החיה? אשרי האיש אשר לא יסכים לקבל את תו החיה ושלעולם לא יפר את נאמנותו לריבונות יהוה.
14, 15. איזה מסר קוטע את תיאור הר מגידון בההתגלות, ומה משמעותו עבורנו?
14 שליטי ”הארץ כולה” מצויים במסלול התנגשות, ופניהם לעימות עם יהוה סביב סוגיית הריבונות. ההכרעה תיפול בהר מגידון, ”מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות” (ההתגלות ט״ז:14, 16). כשמתואר איסוף שליטי הארץ למלחמה עם יהוה, מופיע מאמר מוסגר מעניין. ישוע קוטע את החזון ואומר: ”הנני בא כגנב. אשרי השוקד ושומר את בגדיו, פן ילך ערום ויראו את ערוותו” (ההתגלות ט״ז:15). בזאת יש כנראה רמיזה ללוויים ששמרו בבית־המקדש. אם נתפסו ישנים על משמרתם הופשטו מבגדיהם כדי לביישם לעיני כל.
15 המסר ברור: אם אנו מעוניינים להינצל מהר מגידון, עלינו לשמור על עירנות רוחנית ועל לבושנו הסמלי המזהה אותנו כעדיו הנאמנים של יהוה אלוהים. אשרינו אם לא נהיה עייפים מבחינה רוחנית ולא נִרפה בהפצת ’בשורת העולם’ על מלכות אלוהים המיוסדת (ההתגלות י״ד:6).
’אשרי השומרים דברים אלו’
16. מדוע הפרקים האחרונים של ההתגלות משמחים במיוחד?
16 כל הקוראים בשמחה את ספר ההתגלות מתרגשים בקוראם את הפרקים האחרונים המתארים את התקווה הנפלאה — שמים חדשים וארץ חדשה, כלומר, מלכות שמימית צודקת המולכת על חברה אנושית מטוהרת וחדשה, והכל לתהילת ”יהוה אלוהים צבאות” (ההתגלות כ״א:22). כשמסתיימת סדרת החזונות הנפלאה אומר המלאך ליוחנן: ”הדברים האלה נאמנים ואמיתיים ויהוה אלוהי רוחות הנביאים שלח את מלאכו להראות לעבדיו את אשר צריך להיות במהרה. הנני בא מהר. אשרי השומר את דברי הנבואה של הספר הזה” (ההתגלות כ״ב:6, 7).
17. (א) איזו הבטחה מובטחת בההתגלות כ״ב:6? (ב) ממה עלינו להימנע?
17 קוראי ההתגלות המאושרים יזכרו שמילים דומות לאלו מופיעות בתחילת ”הספר” (ההתגלות א׳:1, 3). במילים אלו מובטח לנו שכל ”דברי הנבואה” שבספר אחרון זה של המקרא ’יהיו במהרה’. אנו חיים עמוק בתוך עת הקץ, והאירועים הצפויים המנובאים בספר ההתגלות יתגשמו עוד מעט בזה אחר זה. אל נניח ליציבות מדומה בעולמו של השטן לטעת בנו שאננות. הקורא העירני יזכור את האזהרות שנשלחו לשבע הקהילות באסיה ולא יפול במלכודות החומרנות, עבודת האלילים, האי־מוסריות, חוסר ההתלהבות והכיתתיות הכפירתית.
18, 19. (א) מדוע ישוע צריך לבוא, ולאיזו תקווה שהביע יוחנן אנו שותפים? (ב) לשם מה צריך יהוה ’לבוא’?
18 בספר ההתגלות מכריז ישוע שוב ושוב: ”אני בא מהר” (ההתגלות ב׳:16; ג׳:11; כ״ב:7, 20). עליו לבוא כדי להוציא אל הפועל את המשפטים שנגזרו על בבל הגדולה, על המערכת הפוליטית של השטן ועל כל האנשים שאינם מוכנים להיכנע לריבונות יהוה, המוצאת כיום ביטוי במלכות המשיח. אנו מצרפים את קולנו לקולו של השליח יוחנן שקרא: ”אמן. בוא נא האדון ישוע” (ההתגלות כ״ב:20).
19 יהוה עצמו אומר: ”הנני בא מהר ואיתי השכר לשלם לכל איש כמעשהו” (ההתגלות כ״ב:12). בעודנו ממתינים לשכר הנהדר של חיים עד אין קץ כחלק מן ’השמים החדשים’ המובטחים או ’הארץ החדשה’, נושיט נא גם אנו את ההזמנה לכל ישרי הלב: ”’בוא!’, והשומע יאמר נא ’בוא!’; הצמא יבוא נא, והחפץ יקח נא מים חיים חינם” (ההתגלות כ״ב:17). מי יתן וגם הם יקראו בשמחה את ספר ההתגלות המרגש!
[הערת שוליים]
a ראה ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב! עמודים 28, 29, 136 (הערת שוליים).
שאלות חזרה
◻ באיזה אפיק השתמש יהוה כדי להעביר את ההתגלות, ומה ניתן ללמוד מכך?
◻ מדוע עלינו לקרוא בשמחה את ההודעות שנשלחו לשבע הקהילות באסיה?
◻ כיצד נישמר ב”שעת הניסיון”?
◻ באילו ברכות משמחות נזכה אם נשמור את דברי הספר הנושא את ההתגלות?
[תמונה בעמוד 15]
אשרי האיש המכיר במי שעומד מאחורי הבשורה המשמחת
[תמונה בעמוד 18]
אשרי האיש השומר על עירנות