מדוע לבחון את דיוקם של כתבי־הקודש?‏

מהי השקפתך לגבי כתבי־הקודש?‏ אחדים מאמינים בתוקף שהם התגלות האלהים לאדם.‏ אחרים סבורים,‏ שזהו עוד ספר ככל הספרים,‏ ויש שטרם החליטו.‏ אם מקנן בך ספק כלשהו בנוגע למקורם של כתבי־הקודש,‏ ישנם טעמים מוצדקים לכך שעליך לבחון אותם וליישב את הסוגיה.‏

עד למאה ה־18,‏ זכו כתבי־הקודש במידה רבה לכבוד הראוי להם בארצות הנוצריות בתור דבר־אלהים.‏ ברם,‏ מן המאה ה־19 ואילך,‏ מספר גדל והולך של מחנכים,‏ מדענים ואף תיאולוגים ומנהיגי כנסיה החלו באופן פומבי להטיל ספק בדיוקם של כתבי־הקודש.‏

כתוצאה מכך,‏ ביקורת כתבי־הקודש הפכה כה נפוצה,‏ עד כי רבים חורצים דעה אף מבלי לדעת את תוכנם.‏ כיום,‏ במקום לפנות אל כתבי־הקודש,‏ אנשים רבים בנצרות נושאים עיניהם אל פילוסופיות של בני־אדם.‏ אף־על־פי־כן,‏ הפילוסופיה בת־זמננו לא יצרה עולם בטוח ומאושר יותר.‏ זו סיבה טובה אחת לבחון את המקרא ולראות אם ההדרכות שהוא מכיל מובילות לאושר ולהצלחה.‏

סיבה נוספת לבדוק את דיוקם של כתבי־הקודש היא התוחלת הנפלאה שהם מציעים לאנושות.‏ לדוגמה,‏ הכתוב בתהלים ל״ז:‏29 מצהיר:‏ ”‏צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה”‏.‏ (‏ההתגלות כ״א:‏3–5‏)‏ כיצד משפיעות עליך הבטחות כגון אלה?‏ אין ספק שהן מהוות סיבות מוצדקות דיין לבחון את כתבי־הקודש ולראות אם ניתן לבטוח בהם.‏

חוברת זו תמיד העלתה על נס את אמיתות כתבי־הקודש,‏ ולעיתים קרובות סיפקה הוכחות לדיוקם.‏ ישנם מספר שטחים שבהם ניתן לבחון את דיוקם של כתבי־הקודש.‏ הוצאות שונות של חוברת המצפה יסייעו בידך להשיב על שאלות כגון:‏ האם העובדות ההיסטוריות הידועות תואמות את המקרא?‏ האם נבואותיו מדויקות?‏ האם העצות שבו מעשיות,‏ או שמא הוכיחו מחנכים ופילוסופים בני־זמננו שהמקרא מיושן?‏

גיאוגרפיה הינה תחום נוסף,‏ שתוכל לבדוק בו את דיוקו של המקרא.‏ לעתים קרובות,‏ אגדות אליליות סותרות את העובדות הגיאוגרפיות.‏ לדוגמה,‏ עמים קדומים רבים סיפרו סיפורים אודות מסעות מדומים אל עולם המתים.‏ בהתייחס ליוונים הקדומים,‏ מסביר הספר מדריך לאלים‏:‏ ”‏כדור־הארץ נתפס כמשטח שטוח מוקף במרחב עצום של מים המכונה אוקיינוס.‏ מעבר לו שכן עולם המתים,‏ שממה קודרת אפופה בעלטה וצמחים עקרים”‏.‏ כאשר הוכח הדבר כאגדה,‏ היה על הפילוסופים עובדי האלילים להעתיק למקום אחר את אותו עולם מתים מדומה שלהם.‏ ”‏נמצא מקום הולם מתחת לכדור־הארץ,‏ מחובר לעולם הזה באמצעות מחילות שונות”‏,‏ מסביר הסופר ריצ׳ארד קרליון.‏ כיום,‏ אנו יודעים שגם זו אגדה.‏ עולם או מעברים תת־קרקעיים אינם קיימים.‏

בניגוד לאגדות של עמים קדומים,‏ כתבי־הקודש אינם שותפים לדיעה המוטעית שכדור־הארץ שטוח.‏ אלא,‏ הם מצהירים על האמת המדעית,‏ שכדור־הארץ עגול ואינו מונח על מאומה.‏ (‏איוב כ״ו:‏7;‏ ישעיהו מ׳:‏22‏)‏ מה באשר לתיאורים הגיאוגרפיים האחרים המוזכרים בכתבי־הקודש?‏ האם הם מיתולוגיים,‏ או שניתן לדמיין במדויק מאורעות שהתרחשו בתקופת המקרא כאשר מבקרים במצרים בת ימינו,‏ בחצי־האי סיני ובישראל?‏

‏[‏תמונה בעמוד 3]‏

‏”‏היושב על חוג הארץ”‏.‏ — ישעיהו מ׳:‏22

‏”‏תֹלֶה ארץ על בלי־מה”‏.‏ — איוב כ״ו:‏7