יהוה — האל החי והאמיתי
פרעה מלך מצרים דיבר בהתרסה ובבוז בשואלו: ”מי יהוה?” (שמות ה׳:2) כפי שצוין במאמר הקודם, גישתו הביאה מכות ומוות על המצרים, וכן על עצמו ועל חילותיו אשר נקברו חיים בים.
במצרים הקדומה, הוכיח יהוה אלהים את עליונותו על אלילי כזב. אולם,
ניתן ללמוד עוד רבות על אודותיו. מה הם מספר היבטים של אישיותו? וכמו־כן, מה דורש הוא מאיתנו?
שמו ותהילתו
בהעלותו בפני פרעה את דרישותיו, לא אמר משה: ’כך וכך אמר האדון’. שהרי פרעה וכל יתר המצרים החשיבו את אלילי הכזב הרבים שלהם כאדונים. נהפוך הוא, משה נקב במפורש בשם הקדוש, יהוה. במו־אוזניו שמע אותו בדברו אליו ממעל, בהיותו בקרבת הסנה הבוער בארץ מדיין. הכתוב בהשראת אלהים מציין:
”וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו: ’אני יהוה... וגם אני שמעתי את נאקת בני־ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי. לכן אמור לבני־ישראל: ”אני יהוה, והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. ולקחתי אתכם לי לעם, והייתי לכם לאלהים. וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. והבאתי אתכם אל הארץ [כנען] אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם, ליצחק וליעקב. ונתתי אותה לכם מורשה, אני יהוה’”. — שמות ו׳:1–8.
וכך אמנם עשה יהוה. הוא שיחרר את בני־ישראל מעבדותם במצרים ואיפשר להם לכבוש את ארץ כנען. כפי שהבטיח, גרם יהוה לכל זאת להתממש. כמה מתאים! משמעות שמו, יהוה, ”גורם להתהוות”. המקרא מייחס ליהוה כינויים כגון ”אלהים”, ”אדני”, ”בורא”, ”אב”, ”אל־שדי” [אל שגיא־כוח, כל־יכול] ו”אל עליון”. עם זאת, שמו יהוה מזהה אותו כאל האמיתי, הפועל לקידום מטרותיו הנשגבות עד להתגשמותן. — ישעיהו מ״ב:8.
בשפתו המקורית של המקרא, מופיע שמו של אלהים, יהוה, אלפי פעם. על־אף הניקוד שהתווסף עם הזמן, על פי נוסח המסורה, אין אנו יודעים בוודאות את היגויו המדויק של השם. יש המעדיפים את ההיגוי יָהְוֶה, אולם ההיגוי יְהֹוָה שגור בפי הרוב, ומזהה את בוראנו בצורה הולמת.
השימוש בשם יהוה אף מבדיל את אלהים מזה המכונה בתהלים ק״י:1 ”אֲדֹנִי”. בתרגומים ללועזית הממירים את שם אלהים, יהוה, במילה ”האדון”, מופיע פסוק זה כך: ”נאום האדון לאדוני, שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך”. תוך הכרה במקומו ההולם של שם אלהים בנוסח המקורי העברי, תרגום העולם החדש מציין כך: ”נאום יהוה לאדוני, שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך”. דבריו של יהוה במזמור זה מופנים באורח נבואי לישוע המשיח, אותו מכנה מחבר המזמור ”אדוני”.
יהוה עשה לעצמו שם בימי פרעה. באמצעות משה, אמר אלהים לאותו שליט קשה־לב: ”כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך ובעבדיך ובעמך, בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ. כי עתה שלחתי את ידי וָאַךְ אותך ואת עמך בַּדָּבֶר, ותיכחד מן הארץ. ואולם, בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראותך את כוחי, ולמען סַפֵּר שמי בכל הארץ”. — שמות ט׳:14–16.
בהתייחסה ליציאת בני־ישראל ממצרים ולהחרמתם של מלכים כנענים מסוימים, אמרה רחב מיריחו לשני המרגלים: ”ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ, וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם. כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים־סוף מפניכם בצאתכם ממצרים, ואשר עשיתם לשני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן, לסיחון ולעוג, אשר החרמתם אותם. ונשמע, וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם, כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת”. (יהושע ב׳:9–11) אכן, תהילת יהוה פשטה עד למרחקים.
יהוה וסגולותיו
מחבר התהלים הביע את כיסופי לבו: ”וְיֵדְעוּ כי אתה שמך יהוה לבדך, עליון על כל הארץ”. (תהלים פ״ג:19) הואיל וריבונותו של יהוה חולשת על היקום כולו, יכלו תלמידיו הנרדפים של ישוע להתפלל: ”אדני, אתה אשר עשית את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם”. (מעשי־השליחים ד׳:24) כמו־כן, עד כמה מעודד לדעת, כי יהוה הינו אל ה”שומע תפילה”! — תהלים ס״ה:3.
תכונתו העיקרית של יהוה הינה האהבה. אכן, ”האלהים הוא אהבה” — התגלמות מהותה של התכונה עצמה. (יוחנן א׳. ד׳:8) יתרה מזו, ”עימו חכמה וגבורה”. יהוה אמנם ”שגיא־כח” ורב־חוכמה, אך לעולם לא ינצל את כוחו לרעה. (איוב י״ב:13; ל״ז:23) כמו־כן, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים, כי יהוה ינהג בנו תמיד בצדק, שהרי ”צדק ומשפט מכון כסאו”. (תהלים צ״ז:2) אם אנו שוגים, אולם מתחרטים על כך, נוכל לשאוב נחמה מתוך הידיעה, כי ”יהוה אל רחום וחנון, ארך־אפים ורב חסד ואמת”. (שמות ל״ד:6) אין פלא, איפוא, שביכולתנו לשמוח בשירות יהוה! — תהלים ק׳:1–5.
המלך השמימי שאין דומה לו
בנו של יהוה, ישוע המשיח, אמר: ”האלהים הוא רוח”. (יוחנן ד׳:24) לפיכך, אין יהוה נראה לעיני אנוש. למעשה, כה אמר יהוה למשה: ”לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי”. (שמות ל״ג:20) מלך שמימי זה הינו כה רב־הוד, עד כי נבצר מיכולתם של בני־אנוש לעמוד נוכח מראהו.
על אף שהוא סמוי מעינינו, הרי שיש בנמצא שפע עדויות לקיומו כאל־שדי. אכן, ”עצמותו הנעלמת, היא כוחו הנצחי ואלהותו, נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו”. (רומים א׳:20) כדור־הארץ על כל אשר בו — דשא, פירות, ירקות ופרחים — מהווה עדות לאלוהותו של יהוה. שלא כמו פסילים חסרי־ערך, יהוה ’נותן גשם מן השמים ועונות פוריות’. (מעשי־השליחים י״ד:16, 17) הבט בשמי הלילה זרועי הכוכבים. איזו עדות נפלאה לאלוהותו של יהוה ולכושרו האירגוני!
כמו־כן, יהוה אירגן את ברואיו הרוחניים הקדושים ובני־התבונה שבשמים. כאירגון הרמוני הריהם מבצעים את רצון אלהים, כשם שמציין מחבר התהלים: ”ברכו יהוה, מלאכיו, גיבורי כוח, עושי דברו, לשמוע בקול דברו. ברכו יהוה, כל צבאיו, משרתיו, עושי רצונו”. (תהלים ק״ג:20, 21) יהוה אף אירגן את עמו עלי־אדמות. עם־ישראל היה מאורגן להפליא, וכך היו גם תלמידיו הראשונים של בן־האלהים. בדומה לכך, כיום יש ליהוה אירגון חובק־עולם של עדים נלהבים, המכריזים את הבשורה הטובה על מלכותו הקרבה ובאה. — מתי כ״ד:14.
יהוה הינו האל החי והאמיתי
אלוהותו של יהוה הוכחה חד־משמעית בדרכים כה רבות! הוא השפיל עד עפר את אלילי הכזב של מצרים והביא את בני־ישראל בשלום אל הארץ המובטחת. הבריאה מספקת שפע ראיות לאלוהותו של יהוה. אף אין כלל מקום להשוואה בינו לבין פסיליהן חסרי הערך של דתות הכזב.
הנביא ירמיהו הצביע על הניגוד העצום בין יהוה, האל החי, לבין פסילים מעשה ידי־אדם, חסרי־חיים. ההבדל ביניהם בא היטב לידי ביטוי בירמיהו פרק י׳. בין היתר, כתב ירמיהו: ”ויהוה אלהים אמת, הוא אלהים חיים ומלך עולם”. (ירמיהו י׳:10) האל החי והאמיתי, יהוה, ברא הכל. הוא גאל את בני־ישראל, שכרעו תחת סבלות מצרים. אין דבר שאינו אפשרי עבורו.
יהוה, ”מלך עולם”, ישיב לתפילה: ”אבינו שבשמים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ”. (טימותיאוס א׳. א׳:17; מתי ו׳:9, 10) המלכות המשיחית השמימית, הנתונה זה מכבר בידיו של ישוע המשיח, תפעל בקרוב להשמדת הרשע ותמיט כליה על כל צורריו של יהוה. (דניאל ז׳:13, 14) מלכות זו אף תביא בכנפיה עולם חדש של ברכות אין־קץ לאנושות צייתנית. — פטרוס ב׳. ג׳:13.
נותר ללמוד עוד רבות על יהוה ועל מטרתו. מדוע שלא תציב לך למטרה לרכוש דעת זו ולפעול בתואם עימה? אם תעשה כן, הרי שתזכה ליהנות מחיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות תחת שלטון המלכות. תזכה לחיות גם כאשר הצער, הכאב ואפילו המוות יחלפו מן העולם, כי אז ’תימלא הארץ דעה את יהוה’ (ישעיהו י״א:9; ההתגלות כ״א:1–4) כל זה עשוי להיות מנת חלקך, אם תחקור, תדרוש ואף תפעל בתואם עם התשובות המבוססות על המקרא לשאלה, ”מי יהוה?”
(מקור המאמרים: 1993/7/15)