המשך לגדול בדעת

‏”‏שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם.‏.‏.‏ את הדעת”‏.‏ — פטרוס ב׳.‏ א׳:‏5‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה יכול אתה ללמוד בנושאך את עיניך אל השמים?‏ (‏רומים א׳:‏20‏)‏ (‏ב)‏ מהי המידה האמיתית של הידע שאליו הגיע האדם?‏

מה יכול אתה ללמוד מטיול בלילה חשוך ובהיר בנושאך את עיניך אל הירח הבוהק ואל אין־ספור הכוכבים?‏ ביכולתך ללמוד דבר־מה על האחד שברא כל זאת.‏ — תהלים י״ט:‏1–7;‏ ס״ט:‏35‏.‏

² אילו חפצת להרחיב ידע זה,‏ האם היית עולה על גג ביתך ומביט משם?‏ קרוב לוודאי שלא.‏ אלברט איינשטיין השתמש פעם בדוגמה כגון זו,‏ כדי להבהיר שמדענים לא הגבירו בהרבה את ידיעותיהם על היקום ולבטח לא על האחד שיצר אותו.‏a דוקטור לואיס טומאס כתב:‏ ”‏ההישג היחידי הגדול ביותר של המדע במאה זו שהיא הפורייה ביותר מבחינה מדעית,‏ הינו הגילוי שאנו בורים ביותר;‏ אנו יודעים מעט מאוד אודות הטבע,‏ ומבינים אף פחות מזה”‏.‏

3.‏ באיזה מובן רכישת ידע רב מרבה כאב?‏

³ גם אם תקדיש את שארית חייך לרכישת ידע מעין זה,‏ אתה עלול אך להיווכח עד כמה קצרים הם החיים,‏ ולהבין ביתר בהירות שהשימוש שעושה האדם בידע הינו מוגבל עקב אי־השלימות ובגלל ’‏עיוותים’‏ של עולם זה.‏ שלמה ציין עובדה זו בכותבו:‏ ”‏כי בְּרֹב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב”‏.‏ (‏קהלת א׳:‏15,‏ 18‏)‏ כן,‏ רכישת דעת וחוכמה הנטולות כל קשר למטרת אלהים,‏ כרוכה,‏ בדרך כלל,‏ בכאב ובכעס.‏ — קהלת א׳:‏13,‏ 14;‏ י״ב:‏12;‏ טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏20‏.‏

4.‏ איזה ידע עלינו לחפוץ לרכוש?‏

⁴ האם כתבי־הקודש ממליצים שלא נהא מעוניינים להרחיב את אופקינו?‏ השליח פטרוס כתב:‏ ”‏גדלו בחסד ובדעת אדוננו ומושיענו ישוע המשיח.‏ לו הכבוד גם עכשיו גם ליום עולם”‏.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏18‏)‏ עלינו לקבל דברי עידוד אלה כמיוחסים לנו באופן אישי,‏ בהאיצם בנו לגדול בדעת.‏ ואולם,‏ באיזה סוג של דעת?‏ כיצד יכולים אנו לגדול בה?‏ והאם אנו באמת עושים כן?‏

5,‏ 6.‏ כיצד הדגיש פטרוס את העובדה שעלינו לרכוש ידע מדויק?‏

⁵ הרחבת הידע המדויק אודות בורא היקום ואודות ישוע היתה הרעיון המרכזי באיגרתו השניה של פטרוס.‏ בפתח דבריו הוא כתב:‏ ”‏חסד ושלום יִשְׁפְּעוּ עליכם למכביר בידיעתכם את אלהים וישוע אדוננו.‏ הן גבורתו האלוהית נתנה לנו את כל צרכינו לחיים ולחסידות,‏ על־ידי ידיעתנו את הקורא אותנו אל כבודו והודו”‏.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏2,‏ 3‏)‏ אם כן,‏ פטרוס מקשר בין הזכייה בחסד ושלום לבין רכישת ידע על אלהים ועל בנו.‏ דבר זה הגיוני משום שהבורא,‏ יהוה,‏ הינו המקור של ידע אמיתי.‏ אדם הירא את אלהים מסוגל לראות דברים באורם הנכון ולהסיק מסקנות הגיוניות.‏ — משלי א׳:‏7‏.‏

⁶ אזי,‏ האיץ פטרוס:‏ ”‏שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם את המעלה המוסרית,‏ ועל המעלה המוסרית את הדעת,‏ ועל הדעת את כיבוש היצר,‏ ועל כיבוש היצר את הסבלנות,‏ ועל הסבלנות את החסידות,‏ ועל החסידות את האחווה,‏ ועל האחווה את האהבה;‏ שהרי אם אלה יהיו בכם וירבו,‏ לא יניח לכם להיות בטלים ובלתי פוריים במה שנוגע לידיעת אדוננו ישוע המשיח”‏.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏5–8‏)‏b בפרק הבא,‏ אנו קוראים שרכישת דעת עוזרת לבני־האדם להימנע מטומאת העולם.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏20‏)‏ פטרוס הבהיר בכך שאלה הנעשים משיחיים זקוקים לידע מקראי,‏ באותה מידה שזקוקים לו אלה שכבר משרתים את יהוה.‏ הנמנה אתה עם אחת מהקבוצות הללו?‏

לְמַד,‏ שנן,‏ ישם

7.‏ באיזו דרך רכשו רבים ידע מדויק אודות אמיתות מקראיות בסיסיות?‏

⁷ אפשר שאתה מקיים שיעור־מקרא עם עדי־יהוה משום שאתה מזהה את צליל האמת במסר שבפיהם.‏ אחת לשבוע,‏ במשך כשעה,‏ אתה בוחן נושא מקראי כלשהו בהשתמשך בספרות כגון הספר ביכולתך לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות‏.‏ מצוין!‏ רבים שקיימו שיעור־מקרא מעין זה עם עדי־יהוה רכשו ידע מדויק.‏ אם כך,‏ מה יכול אתה לעשות כדי להרחיב את ידיעותיך באמצעות לימוד אישי?‏ להלן מספר הצעות.‏c

8.‏ בעת התכוננות לשיעור,‏ מה יכול תלמיד לעשות כדי ללמוד יותר?‏

⁸ כשלב ראשון,‏ בעודך מתכונן לשיעור,‏ סקור את החומר שאתה מעוניין ללמוד.‏ משמע הדבר לעבור על כותרות הפרקים,‏ כותרות־המשנה ותמונות כלשהן המשמשות להמחשת הנושא.‏ אזי,‏ בקוראך סעיף או קטע מסוים בפרסום,‏ חפש את רעיונות המפתח והפסוקים התומכים,‏ וסמן או ציין אותם.‏ כדי לבדוק אם הבנת את האמיתות המופיעות במאמר,‏ נסה להשיב על השאלות בסעיפים השונים.‏ בעשותך כן,‏ השתדל לנסח תשובות במילים משלך.‏ לבסוף,‏ ערוך חזרה על השיעור,‏ בנסותך להיזכר בנקודות העיקריות ובטיעונים התומכים בהן.‏

9.‏ כיצד יכול יישום ההצעות בנוגע לשיעור לעזור לפרט ללמוד?‏

⁹ יש באפשרותך לגדול בדעת אם תיישם עצות אלה.‏ מדוע?‏ סיבה אחת היא שתיגש לחומר מתוך רצון עז ללמוד,‏ בכך למעשה אתה מכשיר את הקרקע.‏ עם קבלת תמונה כוללת ולאחר חיפוש הנקודות והנימוקים העיקריים,‏ תיווכח כיצד הפרטים מתקשרים לנושא או למסקנה.‏ חזרה סופית תסייע לך לזכור את שלמדת.‏ מה יעזור לך לאחר מכן,‏ במהלך שיעור־המקרא שלך?‏

10.‏ (‏א)‏ מדוע חזרה גרידא על עובדות או על מידע חדש הינה בעלת ערך מוגבל?‏ (‏ב)‏ מה כרוך ב”‏חזרה הדרגתית ולסירוגין”‏?‏ (‏ג)‏ כיצד עשויים היו ילדי עם־ישראל להפיק תועלת מהשינון?‏

¹⁰ מומחים בתחום החינוך מכירים בחשיבותו של שינון תכליתי ובעתו.‏ אין זו פשוט חזרה על מילים,‏ כפי שאולי עשית בבית־הספר בניסיון ללמוד שמות,‏ עובדות או רעיונות בעל־פה.‏ האם גילית שעד מהרה שכחת את החומר שלמדת בעל־פה,‏ שהוא נגוז חיש־קל מן הזיכרון?‏ מדוע?‏ חזרה בעל־פה בלבד על מלה או עובדה חדשה עלולה להיות משעממת,‏ עם תוצאות קצרות טווח.‏ כיצד ניתן לשנות זאת?‏ שאיפתך הכנה ללמוד תעזור.‏ פתרון נוסף הוא שינון תכליתי.‏ דקות אחדות לאחר שלמדת נקודה כלשהי,‏ בטרם תימחק מזכרונך,‏ נסה לדלות מעצמך את מה שלמדת.‏ דבר זה מכונה ”‏חזרה הדרגתית ולסירוגין”‏.‏ ברעננך את זכרונך בטרם ייעלם המידע החדש שבו,‏ אתה מאריך את טווח הזכירה.‏ בעם־ישראל הקדום,‏ הוטל על האבות לשנן את מצוות אלהים לבניהם.‏ (‏דברים ו׳:‏6,‏ 7‏)‏ ”‏לשנן”‏ משמעו ללמד באמצעות חזרה על הדברים.‏ סביר להניח,‏ שרבים מן האבות הציגו תחילה את המצוות לפני בניהם;‏ לאחר מכן הם חזרו על המידע;‏ ואזי שאלו את בניהם שאלות על החומר שנלמד.‏

11.‏ מה ניתן לעשות במהלך שיעור־מקרא כדי להגביר את הלמידה?‏

¹¹ אם עד־יהוה מנהל עימך שיעור־מקרא,‏ הוא או היא עשויים לסייע לך ללמוד באמצעות עריכת סיכומים מפעם לפעם במהלך השיעור.‏ אין זה ילדותי.‏ זו שיטה המשפרת את הלמידה,‏ לכן,‏ השתתף בשמחה בחזרות הנערכות מדי פעם במרוצת השיעור.‏ אזי,‏ בסיום השיעור,‏ טול חלק בחזרה הסופית שבה תשיב מזכרונך.‏ תוכל,‏ למשל,‏ להסביר במילים משלך,‏ את הנקודות כשם שהיית עושה אילו לימדת מישהו אחר.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏15‏)‏ דבר זה יעזור לך להפוך את שלמדת לחלק מזכרונך ארוך־הטווח.‏ — השווה תהלים קי״ט:‏1,‏ 2,‏ 125;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏.‏

12.‏ מה יכול התלמיד עצמו לעשות כדי לשפר את זכרונו?‏

¹² צעד מועיל נוסף עבורך יהא,‏ לספר תוך יום או יומיים,‏ את מה שלמדת למישהו אחר,‏ יתכן לחבר ללימודים,‏ לעמית לעבודה או לשכן.‏ ביכולתך לציין את הנושא ואזי לומר שאתה רק מעוניין לבדוק אם יש לאל־ידך להיזכר במכלול הנימוקים העיקריים או בפסוקים התומכים בנושא מתוך כתבי־הקודש.‏ הדבר עשוי לעורר את התעניינותו של האדם המאזין לך.‏ אף אם לא יתעניין,‏ עצם תהליך חזרתך על המידע החדש,‏ במרווח זמן של יום או יומיים,‏ יגרום לכך שייחרת בזכרונך.‏ אזי תדע שאכן למדת את החומר היטב,‏ בעשותך את אשר מעודדנו הכתוב בפטרוס ב׳.‏ ג׳:‏18‏.‏

לימוד פעיל

13,‏ 14.‏ מדוע עלינו להיות מעוניינים להגיע מעבר לרכישת מידע וזכירתו גרידא?‏

¹³ למידה הינה יותר מאשר קליטת עובדות או היכולת להיזכר במידע.‏ בדרך זו נהגו אנשים דתיים בימי ישוע כאשר חזרו על תפילותיהם שוב ושוב.‏ (‏מתי ו׳:‏5–7‏)‏ אך,‏ כיצד הושפעו הם מתוכן תפילותיהם?‏ האם הניבו פירות של צדקה?‏ כלל וכלל לא.‏ (‏מתי ז׳:‏15–17;‏ לוקס ג׳:‏7,‏ 8‏)‏ חלק מהבעיה היה שהידע לא חדר ללבם,‏ להשפיע עליהם לטובה.‏

¹⁴ בתואם עם דברי פטרוס,‏ על המצב להיות שונה אצל משיחיים,‏ הן בימיו והן כיום.‏ הוא מאיץ בנו להוסיף על אמונתנו את הדעת שתעזור לנו להימנע מלהיות בטלים ובלתי פוריים.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏5,‏ 8‏)‏ כדי שדבר זה יוכח כנכון לגבינו,‏ עלינו לשאוף לגדול בדעת זו ולחפוץ שתשפיע עלינו עמוקות,‏ ותגיע אל תוך תוכנו.‏ אפשר שלא תמיד יתרחש הדבר.‏

15.‏ איזו בעיה התעוררה אצל אחדים מהמשיחיים העברים?‏

¹⁵ בימיו של פאולוס היתה למשיחיים העברים בעיה בהקשר זה.‏ בתוקף היותם יהודים,‏ היה להם ידע כלשהו על כתבי־הקודש.‏ הם ידעו על יהוה ועל אחדות מדרישותיו.‏ מאוחר יותר הוסיפו דעת אודות המשיח,‏ האמינו בו ונטבלו כמשיחיים.‏ (‏מעשי־השליחים ב׳:‏22,‏ 37–41;‏ ח׳:‏26–36‏)‏ במשך החודשים והשנים,‏ נכחו הם ללא ספק באסיפות המשיחיות,‏ שם יכלו להשתתף בקריאת כתבי־הקודש ובדיונים.‏ בכל זאת,‏ היו אחדים שלא גדלו בדעת.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏הנה בזמן שעליכם להיות כבר מורים,‏ שוב צריכים אתם למישהו שילמד אתכם את ראשית יסודות דברי אלהים ונהייתם זקוקים לחלב ולא למזון מוצק”‏.‏ (‏עברים ה׳:‏12‏)‏ כיצד יתכן הדבר?‏ האם עלול הדבר לקרות גם לנו?‏

16.‏ מהי קרקע קפואה,‏ וכיצד היא משפיעה על צמחים?‏

¹⁶ כדוגמה לכך,‏ חשוב על ”‏קיפאת־העד”‏,‏ שכבת הקרקע הקפואה תמידית באיזורים ארקטיים ואחרים שבהם הטמפרטורה הממוצעת היא מתחת לנקודת הקיפאון.‏ האדמה,‏ הסלעים ומי־התהום קופאים והופכים לגוש מוצק,‏ לעתים עד לעומק של 900 מטר.‏ בקיץ,‏ פני הקרקע (‏המכונים השכבה הפעילה)‏ מתחילים להפשיר.‏ ברם,‏ שכבת הקרקע הדקיקה שמפשירה,‏ הינה בדרך כלל בוצית,‏ משום שהמים אינם יכולים לחדור אל תוך האדמה הקפואה שמתחת.‏ צמחים הגדלים בשכבה העליונה הדקה הם לעתים קרובות קטנים או מדולדלים;‏ שורשיהם אינם יכולים לחדור דרך הקרקע הקפואה.‏ אתה עשוי לתהות ’‏מה הקשר בין קרקע קפואה לבין התקדמותי ברכישת ידע על האמת המקראית?‏’‏

17,‏ 18.‏ כיצד יכולות קרקע קפואה ושכבתה הפעילה לשמש דוגמה להמחשת המצב שהתפתח אצל משיחיים עברים אחדים?‏

¹⁷ האדמה הקפואה דומה למצבו של אדם שכוחותיו השכליים אינם מעורבים באופן פעיל בקליטת ידע מדויק,‏ בזכירתו ובשימוש בו.‏ (‏השווה מתי י״ג:‏5,‏ 20,‏ 21‏)‏ סביר להניח שלפרט יש הכושר השכלי ללמוד נושאים שונים,‏ כולל את האמת המקראית.‏ הוא למד את ”‏ראשית יסודות דברי אלהים”‏,‏ ויתכן שנמצא כשיר להיטבל,‏ כשם שהיו אותם משיחיים עברים.‏ ברם,‏ אפשר שלא ’‏התקדם אל הבגרות’‏,‏ אל דברים שמעבר ל”‏שלב הראשון של דבר המשיח”‏.‏ — עברים ה׳:‏12;‏ ו׳:‏1‏.‏

¹⁸ נסה לראות בעיני רוחך אחדים מאותם משיחיים באסיפות,‏ במאה הראשונה לספירה.‏ הם נכחו במקום והיו ערים,‏ אך האם היו מחשבותיהם נתונות ללמידה?‏ האם גדלו באופן פעיל ובחריצות בידע?‏ יתכן שלא.‏ לגבי הלא־מבוגרים,‏ כל מעורבות באסיפות התרחשה כאילו על פני שכבה פעילה דקה,‏ בעוד שמתחתיה היתה תהום קפואה.‏ שורשיהן של אמיתות מוצקות או מסובכות יותר לא יכולים היו לחדור לאיזור זה של קרקע שכלית קפואה.‏ — השווה ישעיהו מ׳:‏24‏.‏

19.‏ באיזה אופן עלול משיחי ותיק כיום לדמות למשיחיים העברים?‏

¹⁹ מצב דומה עלול לחול גם על משיחי כיום.‏ בעת נוכחותו באסיפות,‏ יתכן שאינו מנצל הזדמנויות אלה לגדול בידע מדויק.‏ מה באשר לנטילת חלק פעיל בהן?‏ לגבי אדם חדש או צעיר אפשר שהתנדבות לקרוא פסוק מכתבי־הקודש או הערת הערה במלים שבסעיף ידרשו מאמץ ניכר,‏ דבר המשקף שימוש נאות וראוי־לציון ביכולתם.‏ פאולוס ציין שעל אחרים,‏ לעומת זאת,‏ לנוכח הזמן שחלף מאז הקדשתם,‏ להתקדם מעבר לשלב ראשוני זה של השתתפות,‏ אם הם חפצים להמשיך לגדול בידע.‏ — עברים ה׳:‏14‏.‏

20.‏ איזו בחינה־עצמית על כל אחד מאיתנו לערוך?‏

²⁰ אם משיחי מנוסה מעולם לא התקדם מעבר לקריאה פשוטה של פסוק מן המקרא או ציון הערה בסיסית הישר מהסעיף,‏ סביר להניח שהשתתפותו נובעת מ”‏השכבה הפעילה”‏ העליונה של שכלו.‏ כהמשך לדוגמה של הקרקע הקפואה הרי שאסיפה אחר אסיפה עלולות לחלוף כשמעמקי יכולתו השכלית נותרים במצב של קיפאון.‏ עלינו לשאול עצמנו:‏ ’‏האם נכון מצב זה לגבי?‏ האם איפשרתי למעין קיפאון שכלי להשתלט עלי?‏ עד כמה עירני אני מבחינה שכלית ומעוניין ללמוד?‏’‏ גם אם אנו חשים אי־נוחות עם תשובותינו הכנות,‏ ביכולתנו לנקוט צעדים עתה כדי לגדול בידע מדויק.‏

21.‏ אילו צעדים שנדונו קודם לכן תוכל ליישם בעת התכוננות לאסיפות או בנוכחות בהן?‏

²¹ כפרט,‏ ביכולתו של כל אחד מאיתנו ליישם את ההצעות שבסעיף 8.‏ בלא כל קשר למשך הזמן שבו אנו מתרועעים עם הקהילה,‏ עלינו להיות נחושים בדעתנו להתקדם אלי בגרות וידע רבים יותר.‏ לגבי אחדים משמע הדבר יהא התכוננות לאסיפות ביתר שקידה,‏ אולי תוך כדי חידוש הרגלים שנהגנו לפיהם במשך שנים בעבר,‏ אך גוועו לאיטם עם הזמן.‏ כאשר אתה מתכונן,‏ נסה לקבוע מה הן נקודות המפתח ולהבין פסוקים לא־מוכרים המוזכרים כדי לנמק את המסקנות.‏ חפש אחר זווית אחרת או היבט חדש כלשהו בחומר הנלמד.‏ בדומה לכך,‏ במשך האסיפה,‏ נסה ליישם אישית את ההצעות המוזכרות בסעיפים 10 ו־11.‏ השתדל להיות עירני מבחינה שכלית,‏ בשומרך את מוחך כאילו בטמפרטורה גבוהה.‏ דבר זה יבטל כל נטייה להיווצרותה של ”‏קרקע קפואה”‏;‏ כמו־כן,‏ יפשיר מאמץ מכוון זה כל מצב של ”‏קיפאון”‏ שנוצר אולי בעבר.‏ — משלי ח׳:‏12,‏ 32–34‏.‏

דעת — אמצעי־עזר לפוריות

22.‏ כיצד נפיק תועלת אם נעמול להגברת הדעת שלנו?‏

²² כיצד נפיק תועלת אישית אם נפעל בעניין זה של ריבוי החסד והדעת אודות אדוננו ומושיענו,‏ ישוע המשיח?‏ בעשותנו מאמץ מכוון לשמור על עירנות כוחותינו השכליים,‏ בגלותנו נכונות לרכוש דעת,‏ יכו זרעיהן של אמיתות מקראיות חדשות ומסובכות יותר שורשים עמוקים בלבנו,‏ תרבה הבנתנו ותיעשה קבועה.‏ ניתן יהיה להשוותה למה שציין ישוע במשל אחר בנוגע למצב הלבבות.‏ (‏לוקס ח׳:‏5–12‏)‏ הזרעים הנופלים על אדמה טובה יכולים להכות שורשים חזקים התומכים בצמחים המניבים והנושאים פירות.‏ — מתי י״ג:‏8,‏ 23‏.‏

23.‏ אילו תוצאות עשויות לנבוע מכך שניקח לתשומת־לבנו את הכתוב בפטרוס ב׳.‏ ג׳:‏18‏?‏ (‏קולוסים א׳:‏9–12‏)‏

²³ משלו של ישוע היה שונה במקצת,‏ אולם התוצאות החיוביות היו דומות למה שהבטיח פטרוס:‏ ”‏משום כך שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם את המעלה המוסרית,‏ ועל המעלה המוסרית את הדעת.‏.‏.‏ שהרי אם אלה יהיו בכם וירבו,‏ לא יניח לכם להיות בטלים ובלתי פוריים במה שנוגע לידיעת אדוננו ישוע המשיח”‏.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏5–8‏)‏ כן,‏ גדילתנו בדעת האמת תעזור לנו להניב פירות טובים.‏ ככל שנרבה ברכישת ידע מדויק,‏ נגלה שכך גדלה הנאתנו.‏ (‏משלי ב׳:‏2–5‏)‏ החומר שתלמד יישמר לצמיתות בזכרונך בלא כל קושי ויועיל לך בעת שתלמד אחרים להיות תלמידי המשיח.‏ אם כן,‏ באופן זה גם תניב פירות רבים יותר וגם תסב כבוד לאלהים ולבנו.‏ פטרוס סיכם את איגרתו השניה בזה הלשון:‏ ”‏גידלו בחסד ובדעת אדוננו ומושיענו ישוע המשיח.‏ לו הכבוד גם עכשיו גם ליום עולם”‏.‏ — פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏18‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏8/‏15)‏

‏[‏הערות שוליים]‏

היכול אתה להיזכר?‏

◻ מדוע עליך להיות מעוניין בהגברת הידע המדויק שלך?‏

◻ כיצד יכול תלמיד חדש הלומד את המקרא להפיק יותר מהשיעור?‏

◻ מאיזו סכנה היית חפץ להימנע,‏ בתואם עם דוגמת הקרקע הקפואה?‏

◻ מדוע עליך להיות נחוש בדעתך לשפר את יכולתך לגדול בדעת?‏

‏[‏תמונה בעמוד 26‏]‏

האם יש לי בעיה של קיפאון שכלי?‏