המפתח לחיי־משפחה מוצלחים
”היחידה המשפחתית מתפוררת בארצנו”, ציין מועמד לנשיאות ארה״ב מן השנה שעברה. אכן, היקף התפוררותה של המשפחה הוא מזעזע. ”שינויים בקנה מידה דומה בנתונים הכלכליים או התעשייתיים המשתרעים על פני אותה תקופה”, דיווח כתב־העת Fortune [הון], ”היו גורמים לנו לפעור את פינו בתדהמה”.
תדירות, אף משפחות המנסות לפעול בתואם עם עקרונות המקרא מושפעות מכך באורח טרגי. לפני מספר שנים, אמר משיחי בעל כוונות טובות לאב לשישה ילדים, אשר הבוגר שבהם היה בראשית שנות העשר’ה שלו: ”אתה יכול להתכונן לכך שארבעה מילדיך יפנו עורף לאמת”. אולם, אב זה לא האמין כי הדבר חייב לקרות ולו לאחד מילדיו. הוא הסביר מדוע.
”ילדינו, אינם שלנו למעשה”, אמר. ”יהוה אלהים הפקיד אותם בידי אשתי ובידיי, כ’נחלה’, או כמתנה ממנו. והוא אמר שאם נחנך אותם בדרך הנכונה, ’לא יסורו ממנה’. לכן, תמיד ניסינו לדאוג להם כאילו היו שייכים ליהוה”. — תהלים קכ״ז:3; משלי כ״ב:6.
אב זה הגדיר את המפתח לחיי־משפחה מוצלחים — על ההורים לדאוג לילדיהם כאילו הם דואגים לרכוש אלהים. אף־על־פי שאין משמע הדבר שבכל מצב יישמעו הילדים להדרכתך הטובה, מוטלת עליך האחריות לדאוג לילדים שאלהים הפקיד בידיך.
אחריות כבדת משקל
באורח הולם, אתה מגלה דאגה זו ביראת־כבוד ובעניין רב, ולא תוך רשלנות או תוך אדישות. אתה עמל בכך מתוך הכרה שיהא עליך לתת את הדין בפני אלהים, על נחלתו או על מתנתו לך. אין כל צורך לנסות שיטות שונות של גידול ילדים. ההורים זקוקים אך ורק להדרכות אלהים, אותן הוא מספק בדברו, המקרא, ועליהם לנהוג לפיהן בקפידה.
זוהי מצוות יהוה אלהים: ”ודברת [את דבריי] בם [בבניך] בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך, והיו לטוטפות בין עיניך; וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך”. המקרא אף מפציר: ”ואתם האבות... , גדלו אותם [את בניכם] במוסר יהוה ובתוכחתו”. — דברים ו׳:7–9; אפסים ו׳:4.
אם כן, דאגה לילדים דורשת תשומת־לב יומיומית; אכן כן, משמעה להעניק להם ללא הרף מזמנך ובמיוחד מאהבתך ומדאגתך העמוקה. הורים, הממלאים צרכים בסיסיים אלה של ילדיהם, עושים את הדברים הנחוצים בעיני אלהים כדי ליהנות מחיי־משפחה מוצלחים.
האם הינך סבור שזוהי דרישה מוגזמת? הורים רבים מעידים במעשיהם כי הם אכן חשים כך. אולם, מתנות אלה מאלהים — ילדיך — אכן ראויות לתשומת־לב מיוחדת ביותר.
האופן שבו יש לדאוג להם
מן התבונה שתשקול את דוגמתם של אלה שזכו להצלחה בגידול ילדיהם. כתב־עת אחד, בכתבת השער ”משפחות מדהימות”, ציין ארבעה דברים החשובים לגידול מוצלח של הרכים בשנים: ”(א) שיחה בשעת ארוחה משפחתית המעוררת את החשיבה, (ב) קריאת ספרי־מופת, (ג) השראתם של אנשים יצירתיים הראויים לחיקוי, (ד) הידיעה שקיימת מסורת משפחתית שיש להמשיכה”. U.S. News & World Report (מחדשות ארה״ב והעולם), 12 בדצמבר, 1988.
באשר ל”שיחה בשעת ארוחה משפחתית”, זכור כי אלהים מדריך הורים ללמד את ילדיהם בישיבתם בבית. האם משפחתך נוהגת בקביעות להסב יחד לשולחן, ביוצרה מדי יום הזדמנויות להתרועעות ולשיחות עירות? עתים אלה חיוניות לילדים ונחרתות עמוק בזכרונם, בהשרותן עליהם תחושות של יציבות וביטחון. ילד בן שש אמר שהוא אוהב את שעת הארוחה, ”משום שאינך צריך לדאוג לאיש מבני המשפחה”, מאחר שכולם נמצאים ביחד.
מה טיבה של השיחה הנערכת בשעת הארוחה? האם היא נסובה תדירות על ”ספרי־מופת”, וכוללת את המקרא וספרות־עזר למקרא, הדנה בשירותנו לאלהים או בנושאים הכרוכים בבריאה של אלהים? בנוסף לשיחה מסוג זה בשעת הארוחה, על ההורים לטפח בילדיהם אהבה ליהוה ולחוקי הצדק שלו באמצעות תוכנית לימודים קבועה.
”קיום ארוחות משותפות בקביעות לא היווה כל קושי”, הסביר אותו אב לשישה שהוזכר לעיל. ”היה זה דבר מובן מאליו, אשר שימש כדי לאחד אותנו. אך, קיום תוכנית קבועה לשיעור מקרא היה דבר קשה”. בשל התשישות הרבה שנבעה מיום עבודה מפרך, היו פעמים בהם נרדם האב במהלך השיעור. אולם, הוא מעולם לא ויתר על שיעור מקרא קבוע עם ילדיו, ונהג לשוחח בקביעות עם כל אחד מהם ולהאזין להם ארוכות”.
מלבד הנהגת שיחות רבות־משמעות בשעת הארוחה ודאגה לכך שיקראו ספרי־מופת, האם אתה דואג לכך שילדיך יזכו ל”השראתם של אנשים יצירתיים הראויים לחיקוי”? האמת היא, כי חיוני שתדאג לכך שילדיך יתרועעו בקביעות עם אלה המחקים את האדם הגדול ביותר שחי אי־פעם, את ישוע המשיח, אם ברצונך שיהיו למבוגרים מצליחים.
ובסופו של דבר, מה באשר ל”ידיעה כי קיימת מסורת משפחתית שיש להמשיכה”? על ילדיך להבין, שקיימות דרישות משפחתיות שמצפים מהם לעמוד בהן — כי סוג מסוים של התנהגות, שפה, לבוש, נימוסים וכדומה, אינו מקובל ואף מחלל את המסורת המשפחתית. עליהם להבין, שחילול המסורת המשפחתית הינו עניין רציני — שאתה תיפגע מכך קשות, כשם שנפגע האב הקדום, יעקב, כאשר חש שבניו ’הבאישוהו ביושב הארץ’ עקב התנהגותם המבישה. — בראשית ל״ד:30.
האב לשישה אשר ראה בילדיו רכוש אלהים הדגיש במיוחד את ”המסורת המשפחתית”. הוא דן ללא הרף עם ילדיו על הדרך בה כללי המשפחה באשר ללבוש, לסדר ולהיבדלות מדרכי העולם עולים בקנה אחד עם הרוח וההכוונה של הבורא, יהוה אלהים. כתוצאה מפרק הזמן הלא מבוטל, מהאהבה ומהדאגה העמוקה שהוענקו להם — מהתחנכם בדרך בה עליהם ללכת — כל ששת הילדים הגיבו בכך ש’לא סרו מן הדרך’. — משלי כ״ב:6.
בכל רחבי העולם, ישנן אלפי יחידות משפחתיות חזקות מעין זו. מה רבה התהילה שהן מסבות לבוראן, ואיזה גמול הן מהוות להורים אוהבים ובלתי־אנוכיים! עם חלוף השנים, זוכים הורים אלה להערכה גדלה והולכת מצד ילדיהם אשר התברכו בשל מאמציהם. אכן, המפתח לחיי משפחה מאושרים בהישג ידם של הכל.
(מקור המאמר: 1993/10/1)